1. ברבע השני, כאשר היה ברור שצסק"א היא לא טאו, והתוכנית של מכבי השתבשה, היה ברור שהם עומדים להפסיד. מנטלית הם לא התכוננו לקרב קשה כי היה להם קרב קל בחצי הגמר.

2. ללא קשר, היתה למכבי עונה מחורבנת. אם יש צדק בספורט, אז לא הגיע להם לקחת את הגביע. הם פשוט שיחקו לא טוב בחלקים גדולים מהעונה. שיחקו מגעיל.

3. אם יש נחמה אחת בלב שלי היא שהארץ שנשטפה בקמעות, לחשים, תפילות ו"אין עוד מלבדו", בגלל האיש הדוחה הזה, אולי תירגע עכשיו. האיש שמלווים אותו כשהוא הולך ברגל כדי "לא לחלל שבת", שלא מגיע לאימון המסכם כי הוא מתפלל ליד קבר של איזה קדוש, האיש שהולך עם איזו שרשרת שאיזה רבי סידר לו ובטוח שתביא לו את הניצחון. מה קרה? איפה אלוהים היה היום? יצא לדיסקו? חתיכת שחצן מצחין (לא אלוהים. אין אלוהים. פיני).

4. הייתי צריך לבקש ממוסיף לרוץ עם תחתונים בקמפוס. אבל אני יודע שקשה לו ואני אוהב כמו אח (חורג, אבל אח) ולכן אני לא אבקש את מה שמגיע לי בדין.

חברים,

אנחנו עומדים 4 שעות לפני גמר הגביע.

נא להמר, נא להמר עכשיו: הקבוצה המנצחת פלוס הפרש.

ההימור שלי: צסק"א, 6 הפרש*

* אם מכבי ישחקו כמו ששיחקו שלשום, אז מכבי: 8 הפרש. אבל לדעתי, הם לא ישחקו כמו ששיחקו שלשום, אלא אם כן הם באמת ישחקו כמו שהם שיחקו שלשום ואז הם ישחקו כמו שהם שישחקו שלשום ואז הם ינצחו במשהו כמו 8 הפרש ולא יפסידו ב-6 הפרש כפי שאני צופה במקרה שהם לא ישחקו כמו שהם שיחקו שלשום. אבל כאמור אני לא מאמין שהם ישחקו כמו שהם שיחקו שלשום כי שלשום היה באמת משהו מיוחד והם הגיעו מאוד בפוקוס והספרדים היו סתם קקות. הרוסים לעומת זאת לא יתנו להם לשחק כמו שהם שיחקו שלשום ולכן יש מצב שהם יפסידו ב-6 הפרש. אלא אם כן הם ישחקו כמו שהם שיחקו שלשום.

עדכון מחצית: אמרתי לכם שיפסידו?

מסתבר שאנשי מיקרוסופט יודעים שמנוע החיפוש שלהם טעון שיפור: את החיפוש שלהם הם עורכים באמצעות לא אחרת מהיריבה הנשכנית – גוגל.

(מקור: דיג) 

לפני כמה ימים כתבתי פה על כך שאתר ה-BBC עומד להפוך את עצמו לווב שתיימי. בינתיים מסתבר שהחבר'ה האלה לא מחכים יותר מדי, וברוח הזמן הם כבר מתחילים לטפטף פיצ'רים חדשים. הראשון הוא מעיין זושה ניוז משלהם. שירות שסורק אתרי חדשות אחרים, מסווג כותרות לפי נושאים ושותל אותן לצד כתבות באתר. דוגמא אפשר למצוא כאן.

לא להציק ליו"ר ביום ראשון.

מיקרוסופט פרסמה בסוף השבוע את התוצאות הפיננסיות שלה לרבעון השלישי. בסך הכל היה רבעון די סטנדרטי, אתם יודעים, 10.9 מיליארד דולר של מכירות (ברבעון, כן?), רווח נקי של 2.98 מיליארד דולר, לא משהו להתרגש ממנו.

מה שכן היה מעניין הוא שמיקרוסופט הודיעה שבשנה הפיננסית הבאה (השנה של מיקרוסופט מתחילה ומסתיימת ביוני) תשקיע החברה משהו כמו 20 מיליארד דולר. במה? לא ברור. כל כך לא ברור עד שיש אנליסטים שטוענים שבסכום הזה נראה כאילו מיקרוסופט בונה בתוך עצמה איזה גוגל או יאהו קטנים.

מה שמעלה את השאלה: אם לכם היו 20 מיליארד דולר, מה הייתם בונים?

נניח שאתה מו"ל. נניח שאתה מו"ל גם של הוצאת ספרים וגם של עיתון. נניח שהעיתון נוסד על ידי המשפחה שלך. נניח שהמשפחה שלך מרתקת. נניח שהסבא שלך הוא דמות מרתקת במיוחד. נניח שנכתבה ביוגרפיה על הסבא שלך. נניח שהחלטת להוציא לאור את הביוגרפיה בהוצאת הספרים שלך.

האם אתה מפרסם בעיתון שלך ביקורת על הביוגרפיה של הסבא שלך שהוציאה הוצאת הספרים שלך?

(שימו לב לתגובה מס' 16 שנכתבה בתגובה לפרסום הביקורת)

"ההימור של טמפו מראה סימני הצלחה: אקווה נובה, מותג המים המטופלים של טמפו, הצליח להשיג נתח כספי של 8% משוק המים המינרליים בתוך כחודש וחצי מאז ההשקה" (גלובס)

בעיה קטנה. אקווה נובה היא מותג של מים מזוככים – לא מינרליים. הם אולי נראים כמו מים מינרליים ומדברים במבטא צרפתי של מים מינרליים, אבל עמוק בתוך הבקבוק, הם מים מייד אין נתניה.
מי עדן כבר חטפה עצבים על המותג, וטענו כי הפרסומת של האקווה יוצרת רושם כי מדובר במים מינרליים. הרשות השנייה נפנפה אותם, בטענה שהפרסומת לא יוצרת הטעיה כזו.

לא יוצרת? אתמול התייצבה בפתח ביתי שמיניית מים לא-מינרליים-אבל-בהחלט-נראים-ככה. התאפקתי לא להרוג את השליח. אני שוקלת למלא בקבוקים במי ברז ולמכור אותם תחת הלוגו "פיור אקווה". עשרה שקלים לשישיה. אם יש מי שקונה חמצן בשקל, אולי גם אני יכולה לעשות קופה.

(כמעט מינרליים אומרים לכם)

לא לעצבן אנשים שיש להם חרב אור.

מיקרוסופט נכנסת לעולם העיתונות. לא, היא לא מוציאה עיתון אבל הני"ט מפרסם כי בגרסה הבאה של חלונות (כלומר בויסטה), תשולב תוכנה שתאפשר לעיתונים להציג את עצמם ברשת בצורה, בעיצוב ובפונטים של העיתון המודפס.

כאשר מיקרוסופט נכנסת לשוק הזה מלווה בעוצמה האדירה שלה (שליטה מוחלטת בשוק מערכות ההפעלה) ומציעה תוכנה שכל מטרתה היא לאפשר לעיתונים להציג את עצמם באינטרנט כפי שהם מציגים את עצמם בדפוס, הדרך הולכת ומתקצרת עד אשר הקוראים יעשו את האחד ועוד אחד המתבקש וישאלו את עצמם: בשביל מה הם צריכים את הדבר הזה שמלכלך להם את האצבעות (כלומר נייר).

זו התפתחות משמעותית, מרתקת ומפחידה כאחד.