הכל אישי
29 באפריל 2008אני שמח להביא בפניכם פוסט אורח של עידן:
בישראל כמו בישראל, הכל אישי. בספורט – על אחת כמה וכמה. אז זה נכון שאת הטורים של שלמה שרף על אברם גרנט כולם יודעים שצריך לקרוא בהתאם להקשר האישי, כלומר כהתקפי קנאה של מאמן עבר בינוני במאמן הווה בינוני שהולך לו קלף בינלאומי. ונכון שלא מומלץ להקשיב לתכנית הספורט של 99fm אם בא לכם לשמוע על ספורט. ובכל זאת, רפלקס העלבון הקטגורי של עיתונאי הספורט בישראל שהשתחרר על שחר פאר בעקבות שלושת הפסדיה מול נבחרת צ'כיה, מהווה שיא חדש של פרובינציאליות גסת רוח.
במיוחד עיצבן אותי איתן בקרמן של 'הארץ', שלא התבייש לכתוב היום את המשפט המרושע הבא: "שחר פאר הולכת ומייצבת את מעמדה כלוזרית." תרשו לי לנחש שזה לא כל כך בגלל הפסדיה, כמו בגלל החוצפה הנוראית שלה, שגרמה לו ולשאר העיתונאים שבאו כדי לזרות מלח על פצעיה לאחר ההפסד השני, להמתין לה כחצי שעה. גם יום לפני כן איתן בקרמן כעס על שחר פאר, אחרת אין לי הסבר מדוע היה לו צורך לכתוב מלים קשות כמו אלה: "היה לה קשה לנשום, היא היתה צריכה להקיא, התכווצו לה שרירי הבטן, התכווצו לה שרירי הרגליים. דבר אחד בטוח, מפעם לפעם שחר פאר, כולה, הולכת ומתכווצת."
השאלה שלי לאיתן ולקולגה שלו ניר וולף שכבר לפני חודש כתב על שחר את המלים האופטימיות "מטורניר לטורניר, ממשחק למשחק, נראה יותר ויותר שלפאר פשוט אין את זה, לפחות כרגע", היא מדוע לא לעסוק במקצוע שלכם ולדווח, או לפרשן, על אירועי הספורט שמשלמים לכם לסקר? ספרו לנו על הטעויות ששחר עשתה במשחק. הרחיבו על הכשל שלה במשחק העליה לרשת. על הטקטיקה שאיפשרה ליריבות שלה לנצח אותה פעם אחר פעם. תגידו איזו מלה על לחץ מנטלי והחשיבות שלו בספורט אינדיבידואלי. תנו איזו סקירה רונן דורפנית על ההסטוריה של הספורט הלבן ועל האיכויות המנטליות של האלופים. תייצרו איזשהו ערך עיתונאי. ממתי כתיבה אישית נגד (או בעד) הספורטאי היא מהות עיתונאות הספורט? הרי הכתיבה האישית, הצהובה, היא המורשת של One ושל עורכת העל שלו אופירה אסייג שכולם אוהבים להשמיץ. אז זה מה שיש ל'הארץ' להציע בתחום?
כמובן, כל זה לא היה מעצבן כל כך – הרי שחר באמת הפסידה במו ידיה את הטורניר לצ'כיות, ולבי לבי עם ציפי אובזילר שעושה כבוד לשכבת הגיל שלי ונאלצה לספוג את הכשלון למרות ההתעלות המדהימה שלה – אילולא אותו איתן בקרמן כתב בעבר שבחים ונפלאות אודות הטניסאית הצעירה, או במלים אחרות, אילולא הוא עצמו תרם את חלקו להעצמת המעמסה על כתפיה של הבחורה הזאת שצעירה ממני ביותר מעשור וכבר הגיעה להישגים אדירים בספורט האינדיבידואלי התחרותי מכולם בתבל.
ושוב, נקודת האור, הדיווח המפוכח של מדור הספורט הטוב ביותר בעיתונות היומית, זה של ישראל היום.
