ארכיון חודש מאי, 2008

חתונה על רקע רומנטי

28 במאי 2008

נתקלתי עכשיו בכתבה הזאת בלמהנט, שמדברת על חתונות של אלפיון העליון. מאחר ומדובר בכתבת לייף סטייל*, אני לא אתייחס ברשותכם לקלקולים הרגשיים והחברתיים שעלולים לעלות מתוכה, אלא דווקא לתוכן המצולם שמשולב בה. כתבות לייף סטייל הן משעשעות מטבען, אבל כאשר שתי תמונות כמו אלו שלהלן מופיעות מתחת לטקסט שגורס כי "עם קצת מעוף והרבה כסף אפילו השמיים הם לא הגבול", השעשוע גדול בהרבה.

תמונה מס' 1 (חתונה באתר התאבדות):


ברקע – ים המוות

תמונה מס' 2 (חתונה אל מול הנוף של חלונות XP):


האם הטפט מסמל אופטימיות שמהולה בחשש מפני קריסה במקרה של בעיות תחזוקה?

*אני חובב גדול של כתבות לייף סטייל.

אובדים סוציאלים

25 במאי 2008

הבלונדינית הסודית בפוסט אורח:

יום שישי בערב, חזרתי לי מארוחה משפחתית, התיישבתי לכתוב רפרט על מורדים במדע אבל לפני כן החלטתי להתעדכן בהתרחשויות שקרו בעולם הגדול. חבל. כנראה שכבר לא יהיה רפרט היום. למה? טמקא.

זה התחיל בכותרת:

"שביתת עובדי הרווחה, הבת של הפרוצה תחכה"

והמשיך בפסקה הראשונה:

"העובדים שובתים והחלשים סובלים. נערה בת 13 שוהה בבית עם אמה, מוגבלת בשכלה, המשתמשת בסמים ומעניקה שירותי מין, בזמן שהילדה משוטטת ברחובות; יולדת שהגיעה לבית חולים, חוששת לחייה ולחיי התינוק, לאחר שהותקפה על-ידי בעלה, ממנו היא מבקשת להתגרש. אלו רק שני מקרים קשים שתויקו בקלסר של עובדים סוציאליים תחת הכותרת: "לא טופל". הסיבה: עיצומי העובדים שנמשכים כבר חמישה שבועות, והסוף לא נראה באופק.

אז מה בעצם יעל ברנובסקי רוצה לספר לנו בידיעה הזו? שהעובדים הסוציאלים הם חסרי אחריות? אדישים לנזקקים לשירותיהם? מועלים בתפקידם? אני שואלת כי בפסקה האחרונה היא מצטטת את שר הרווחה, שאומר:

"עובדים סוציאלים הם זן מיוחד של אנשים שהמניע המרכזי שלהם הוא נתינה לזולת", לכן הם כמעט ולא שובתים אף פעם, כי אכפת להם מאזרחים. המצב הנוכחי במערכת של שירותי רווחה הוא פרי של שנות התדרדות המערכת, עומסים לא אנושיים. אני מכיר עובד סוציאלי שיש לו לבדו 400 תיקים לטפל. יחד עם זאת, איני מוכן לחלק הבטחות סרק… כבר כמה חודשים אנחנו מדברים על משרד האוצר ודורשים תוספת של תקציבים חדשים" .

אני שואלת מה ברנובסקי מנסה לרמוז כי בשנים האחרונות ניתן לראות קיצוץ הולך וגדל במספר התקנים שנפתחים ועליה הולכת וגדלה במספר התיקים. אני שואלת כי כמעט אי אפשר למצוא היום עובדת סוציאלית שעובדת במשרה מלאה. זאת אומרת, אפשר למצוא אלפי עובדות סוציאליות שעובדות במשרה מלאה, זה רק שמשלמים להן עבור חצי או רבע משרה, כי ברור לכולם שאף עובדת סוציאלית לא תיקח את התיק ותלך הביתה רק כי היא סיימה את מכסת השעות החודשית שלה לפני ה10 בחודש. ברור לכולם שעו"סית שעומדת מול אישה מוכה, ילד מוזנח או קשיש חולה לא תגיד להם לבוא בשבוע הבא , כי לה משלמים רק על 15 שעות עבודה בשבוע והשבוע היא עבדה כבר 25 שעות. ברור לכולם ולכן גם ברור שבעצם אין שום צורך לבזבז עליה משכורת שלמה.*

אני שואלת למה ברנובסקי, שיודעת ש"בשל נהלים שנכנסו לתוקף בשנים האחרונות, יותר עובדים סוציאלים מבצעים כמה תפקידים בו-זמנית . “ ואמורה לדעת גם שיותר ויותר עובדות סוציאליות מועברות להעסקה באמצעות חברות לכוח אדם, עמותות, מלכ"רים, מתנ"סים, חברות בת וקרנות מימון של רשויות מקומיות, כשמרביתן מספקות שירותים חברתיים במסגרת מכרזים של משרד הרווחה והרשויות. שאמורה לדעת שעובדת סוציאלית עם ותק של חמש שנים מרוויחה 3224 – 3504 ש"ח בחודש (אם התמזל מזלה להיות מועסקת במשרה מלאה, כמובן) מספרת לקוראים שלה שהשכבות החלשות נפגעות בגלל העיצומים של העובדים הסוציאלים.

*כן, אני יודעת, יש גם עו"סים גברים. אתם מוזמנים לקרוא את עמדתי בעניין בפוסטים שעסקו בשביתת המורות. ואם אתם חושבים שזה לא קשור למקצועות נשיים אתם מוזמנים לנסות לשכנע אותי.

יום מגבת שמח

היום הוא יום המגבת הבין-לאומיכוכבי. היום נחגג לזכרו של הסופר דאגלס אדאמס, ומאזכר את העובדה שמדריך הטרמפיסט לגלקסיה ממליץ על המגבת כאביזר החיוני ביותר שטרמפיסט צריך תמיד להחזיק ברשותו. אבל אני אוהב לאזכר גם מגבות אחרות ביום חשוב זה.

חג שמח.

דבש. הכל דבש.

24 במאי 2008

מדינה שבה שורפים ספרים היא מדינה בבעיה. בעצם, כל מדינה שסובלת מפונדמנטליזם היא מדינה בבעיה. זה גם המקום להגיד סוף סוף של"ג בעומר זה חתיכת חג מחורבן מאין כמותו. בואו נראה: זיהום אויר, עשן שמסריח את הבתים, גדודי ילדים עם תאוות פיצוצים ותחמושת נפצים ומגמת מריחה של החג על פני שבוע שלם במקום יום אחד. כן, נשמע כמו אחלה מתכון לחג נהדר.

***

מדינה שראש הממשלה שלה מעדכן את אזרחיה על מצב השלום האזורי על פי לו"ז החקירות שלו, היא מדינה בבעיה. או אולי הבעיה היא הספינופוביה שלנו? מצד שני, יאיר לפיד כל הזמן כותב בטור שלו (אני מתכוון לטור מהשבוע שעבר 'חקירוקרטיה'; מהפנינים העדכניות שלו טרם יצא לי לטעום) שהכל בסדר, שאנחנו סתם מתלוננים ושברור שאי אפשר להמשיך ככה כשכל הזמן צצים חשדות פליליים חמורים נגד ראשי המדינה ולכן כדאי שנפסיק להתלונן ולחקור כל עוד הראש המדובר יושב על כסאו. אז אולי הבעיה היא רק עם הראש שלי. בכל זאת, יאיר לפיד, כן?

***

מדינה שבה צריך קמפיין תקשורתי כדי להזכיר לכולם שזה לא בסדר להכות קשישים, היא מדינה בבעיה. (לכן, מסתבר, גם אנגליה בבעיה) אגב, זה גם לא בסדר לצחוק עליהם, לתשומת לבך האזרח אסייג. בעצם, אולי הבעיה היא בקשישים עצמם. למה הם עוד כאן? למה הם לא מתים ועוזבים אותנו בשקט? אולי אפשר להתייעץ עם סגן ראש עירית אור יהודה – בכל זאת, מדובר בעיריה המתמחה בטיפול במיעוטים ובספרים, אולי יכולים שם להרחיב את תחום הטיפול גם לנושא המעצבן הזה של קשישים. עם מי אפשר לדבר?

כמו אלוהים, הטוש נמצא בכל מקום

אי אפשר שלא להוריד את הכובע בפני החבר'ה של הטוש. תורידו, תורידו את הכובע. אי אפשר שלא להוריד את הכובע. אני לא תמיד מאושר מהדרך שבה הם מדווחים על האינטרנט אבל אסטרטגיית האינטרנט שלהם לא רעה בכלל (גם אם אתר האינטרנט שלהם הוא זוועת אלוהים – מצטער אליחי).

בבלוגוספירה האמריקאית מקובל היום המודל של אשכול בלוגים; מקימים בבת אחת כמה בלוגים (עשרים-שלושים חתיכות) ואז מציעים למפרסמים עסקה לפרסום בכל הבלוגים בבת-אחת. האסטרטגיה הזו מוכיחה את עצמה פעם אחר פעם – באמריקה.

בישראל עוד אף אחד לא ניסה את זה, וזה עניין של זמן (קצר) עד שזה יקרה גם כאן, אבל בינתיים הטוש מוכיח שאפשר לעשות סינדיקציה של תכנים באינספור אתרים. קחו לדוגמה את הידיעה של אשר שכטר על כך שמיקרוסופט תשלם לצרכנים כדי שיקנו מוצרים דרך מנוע החיפוש שלה (אסטרטגיה שתיכשל, אבל זה בהזדמנות אחרת).

אשר שכטר עובד בטוש ולכן אין להתפלא שהידיעה מופיעה באתר הטוש.
לטוש יש גם אתר-בת, שעוסק בתחום ה-IT. אז הידיעה מופיעה גם שם.
הטוש הוא חלק מעיתון "הארץ". אז הידיעה מופיעה גם באתר העיתון.
לעיתון יש אתר שנקרא "קפטן אינטרנט". אז הידיעה מופיעה גם אצלו.
ויש כמובן שיתוף פעולה עם "וואלה". אז גם אצלו מופיעה הידיעה.

אני יכול להישבע שלפעמים אני רואה את הידיעות של הטוש גם במקומות נוספים.

כך, מצליחים לסחוט מאותו הטקסט, מאותו הכתב, חמש הופעות שונות בחמישה אתרים שונים. אם זו לא מוניטיזציה, אני לא יודע מהי מוניטיזציה. רק אשר שכטר מסכן: הוא מקבל כסף עבור טקסט אחד בלבד.

אם הידיעה של דבורית נכונה ומעריב יתחיל להפיץ את הטוש גם למנוייו, הרי שיתכן שלא רחוק היום שידיעות הטוש יופיעו גם בנרג'.

האם זה טוב ליהודים, זו כבר שאלה אחרת, אבל את הכובע – הורדתם?

מרציאנו אונליין – ניתוח טקסט

23 במאי 2008

לא כל יום מחוקק מחליט לפתוח בלוג. לא כל יום מדובר במחוקק בסדר גודל של יורם מרציאנו (מפלגת העבודה). מכיוון שיום חג הוא היום, אני מזמין אתכם לחגיגה.

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי בתפוז, אני שמח מאוד שיש באפשרותי לחשוף בפניכם את פעילותי הפרלמנטארית

עד עכשיו, פעילותי הפרלמנטרית היתה סוד כמוס לפרה ולסוס. עכשיו אני חושף! אווו יההה בייבי!

ביקורת כן, השמצות לא.

מותר לומר "אתה מחוקק רע". אסור לומר "אתה מחוקק אפס". למרות שזה נכון.

עם כניסתי לכנסת הצהרתי שאני לא מתכוון להיות "בובה" של אף אחד, יש לי דעות עצמאיות אך יחד עם זאת יש לי חובה למפלגת העבודה ולהחלטותיה.

באופן כללי אני לא יודע להשתמש במרכאות. אבל נראה לי שצריך להשתמש בהן מתישהו. אז בחרתי מילה ושמתי אותה במרכאות. זה נראה לי יפה. כי אני מבין שאני בעצם לא "בובה". "בובה" זה הדבר הזה מפלסטיק והציצים אבל אני לא "בובה". בעצם, לומר על מישהו שהוא "בובה" זה בעצם דימוי. מטאפוריסטי כזה. אז שמתי את זה במרכאות. נראה לי שזה טוב שזה במרכאות.

לשכתי תשמח לעמוד לכל הצעה ובעיה, ישנו בלשכתי אדם מקצועי שמטפל בפניות ציבור ויעשה הכול כדי לעזור.

ישנו אדם אבל זה סוד איך קוראים לו. ששששש! אני גם לא אגיד מה מספר הטלפון שלו, או האימייל שלו, או הכתובת שלו. אני גם לא אגיד מה מספר הטלפון בלשכה שלי (לשכה!!). כי זה גם סוד. ששששש נו! אבל הלשכה תשמח. יש שם אדם מקצועי!

לאחרונה "זכו" מספר חוקים שהגשתי לשיח ציבורי נרחב.

אני חושב ששוב אשתמש במרכאות. מזמן לא השתמשתי בהן.

לדוגמא: חוק השילוט בדרכים, בחוק זה התעמתי רבות עם הארגונים הירוקים אשר טענו כי השלטים פוגעים באיכות הסביבה, אני מסכים איתם כי המצב ששר טרם החוק החדש, בו כל משרד פרסום עשה כרצונה ללא הגבלה, היה מצב של כאוס ושל כיעור הנוף האורבאני, אולם בדיוק לשם כך הגשתי את הצעת החוק השלי.

אני עכשיו אנסה לכתוב משפט שלם. זה קשה לי. כי למשל המילה "התעמתתי" – יש שם יותר מדי את האות ת'. החלטתי להוריד אחת. אנחנו בתקופה שבה צריך לנהוג בצמצום. גם המילה "ששרר" מאוד מסובכת כי גם שם את אותה האות פעמיים. אולי חלאס עם זה? אבל מה שהכי מרגיז אותי זה המצב "בו כל משרד פרסום עשה כרצונה ללא הגבלה". המשרדות פרסום האלו, ממש מרגיזות. כל הזמן עושות מה שהן רוצות. יש מזל שההצעה שלי בא כדי לתקן את המצב הגרועה שהיתה עד ההצעה שלי. אני כל כך מאושרת.

חוק שמטרתו הנה לשים סוף לכיעור השטח, זאת, באמצעות קביעת מגבלות שיאפשרו מצד אחד להמשיך לפרסם בדרכים כנהוג בעולם וכצורך חברתי,אך מצד שני כדי להגביל את הכמות והגודל של השלטים, כך, נוכל לאזן בין העולם המודרני ובין הרצון לשמור הנוף הטבעי, לעיתים מדובר בנוף של בתים ולעיתים נוף ירוק.

"חוק שמטרתו הנה". הנה! איזו מילה מפתיעה! כך סתם באמצע המשפט, פתאום צצה לה הנה! אבל עזבו את הצורה; תתרכזו בתוכן: ההצעה שלי נועדה לאפשר מצד אחד "לפרסם בדרכים כנהוג בעולם וכצורך חברתי". יש צורך חברתי לפרסם. לחברה יש צורך לפרסם. לא, לא למפרסמים חס וחלילה – לחברה! ואני הרי נבחרתי "כדי לפעול למען החברה" ולכן אני בעד פרסום בדרכים. נכון אתם שמחים שבחרתם בי?

זוהי רק דוגמא אחת כיצד חוק שמטרתו להטיב גם עם הירוקים, גם עם האזרחים וגם עם העובדים, מצטייר כחוק שמניעיו אינם ברורים.

יורם מותק, למה אתה אומר לא ברורים? לגמרי ברורים. אתה העבד הנרצע של החברות העוסקות בשילוט חוצות, מה לא ברור כאן? תביא נראה ת'אוזן שלך. רואה את החור שם? זה בגלל שדרכו עוברת רצועה. אתה כלכלב.

במה אתה מטיב עם "החברה" כאשר אתה מטנף את המרחב הציבורי? אתה מטיב עם קבוצת אינטרס אחת שמושכת לך ברצועה. זה לא מפריע לך לפתוח בלוג עילג, להכריז שאתה עובד למען העם ולבחור בחוק הכי אנטי-עם שיש כדי להסביר איך אתה עושה את זה.

אל תיקח את זה באופן אישי (בעצם תיקח, זה לא ממש אכפת לי), אבל כל עוד יש חברי כנסת כמוך במפלגת העבודה, למפלגה הזו אין תקומה.

עוגה, ביצים וזבל

21 במאי 2008

דיווח שראיתי אתמול ב-WebbAlert העלה בי מחשבה. הדיווח היה על הרצאה שנתן סטיב באלמר לאחרונה בהונגריה, אליה התגנב בחשאיות אדם (כשהכתובת "Microsoft = Corruption" מתנוססת על חולצתו), שקם באמצע ההרצאה, דרש מבאלמר להחזיר את "כספי המיסים שגנב" מהונגריה, וזרק עליו ביצים. בהקשר זה הוזכר גם האירוע המפורסם בו ספג ביל גייטס עוגת קרם בפרצופו, בעת ביקור בבריסל.

השנאה שיש למיקרוסופט ולארה"ב בכלל באירופה איננה עניין חדש, ובכל זאת תהיתי מדוע אירופה היא שדה קרב בו הנשק טעים במיוחד, אבל בארה"ב – שם, מן הסתם, נמצאים בכירי מיקרוסופט רוב הזמן – כמעט ולא רואים מקרים כאלה. אבל התשובה די ברורה: באירופה, תעלול כזה יכול להיגמר במעצר וקנס. בארה"ב, מי שמשליך עוגת קרם מן הסתם יספוג מטר כדורים ויכונה "טרוריסט". ואם הוא לא יהרג כנראה ישלחו אותו לגואנטאנמו, אבל במקרה כזה כבר עדיף למות.

***

בדקות אלה הגיע הגלוב לנקודת-ציון חשובה: 200,000 תגובות זבל. למרות שאקיזמט עושה עבודה למופת, הקצב הולך ומתגבר, ואני, אישית, קצת עייף מזה. לכן בדעתי להוסיף איזה CAPTCHA לשליחת תגובות לגלוב, למרות שניסיון דומה בעבר היה מאוד לא מוצלח. אם יש לכם ניסיון/הערות/המלצות בעניין, אשמח לשמוע.

ומלבד זאת, יש להפסיק את החופשה של היו"ר.

במקום שבו שורפים ספרים…

20 במאי 2008

חגיגות ל"ג בעומר אמנם יתקיימו רק מחרתיים, אולם באור יהודה החליטו להקדימן בשבוע, ולוותר על תפוחי האדמה המסורתיים: במדורה גדולה שהובערה ביוזמת סגן ראש העיר מטעם ש"ס הועלו באש מאות ספרי "הברית החדשה". (קישור)

(דרך הטוויטר של יוסי גורביץ)

מצטער. אין לי מילים.

לייב בלוגינג מהראיון עם ברין

17 במאי 2008

כמובטח, היום אני הולך לתעד את הקריאה שלי בראיון של היו"ר עם סרגיי ברין. הראיון מפורסם במוסף "ממון" בידיעות אחרונות. גם הפעם מדובר בראיון חשוב, או כפי שדבורית תיארה זאת:

אחרי שני הראיונות האלו – באלמר וברין – יכול כל כתב טכנולוגיה לפרוש בשקט ולהתחיל לכתוב את האוטוביוגרפיה שלו.

וצריך להוסיף – "ולנהל גלוב".

האמת היא שבהחלט מדובר בהישג עיתונאי יוצא דופן – סוף שבוע אחד עם שני האנשים המשפיעים ביותר על עולם הטכנולוגיה והמדיה. אבל עם כל הכבוד, אנחנו פה כדי לעשות ליו"ר פאדיחות.

מ-ת-ח-י-ל-י-ם.

17:38: הסיבה לכך שהראיון עם ברין התפרסם ב"ממון", בזמן שבאלמר התפרסם ב"7 ימים" נחשף בכותרת: "אפילו בניו-יורק לא מזהים אותי". לא נורא הוא עוד צעיר.

17:50: ברין שופך קצת אור על פעילות המו"פ של גוגל ישראל- לצד לוקליזציה של שירותי המפות (ושל יוטיוב?), בארץ עובדים על Suggest, Trends ופיצ'ר גוגלי נוסף שעדיין לא נחשף. רכישה של חברה העוסקת בתחום האנרגיה המתחדשת? האם עומד להיפתח מרכז פיתוח של גוגל במצפה אמירים? נצטרך להמתין ולראות.

17:54: ברין הוזמן לגאראז' גיקס. אני לא.

17:59: בוביק מחכה לשאלות על האסדנס בגלוב. האם יובל ניצל את ההזדמנות ושאל על כך? תכף נגלה

18:00: חיפוש, עתיד החיפוש. או שברין מסתיר משהו, או שאנחנו לא עומדים לחוות מהפיכות בתחום בשנים הקרובות.

18:06: אני בעמוד 3, מסתכל על התמונות של ברין קופץ. יש לו אייפון בכיס או שהוא סתם שמח לראות את יובל?

18:09: עובדי גוגל יכולים להקדיש 10% מהזמן שלהם לפרויקטים אישיים? פעם זה היה 20%, לא?

18:11: גם ברין יהודי, אבל הוא פחות עשיר מבאלמר. לא נורא, כסף זה לא הכל בחיים.

18:14: ברין מפתח תיאוריה חברתית מעניינת – ככל שאנשים קרובים יותר פיזית לכרוב, הנטייה שלהם להתחבר עם הזולת גוברת. יש פה לא מעט חומר למחשבה עבור יזמים בתחום ההיכרויות.

18:17: רגע לפני סיום הראיון יובל מתנשא על ברין המסכן. יובל סיים את הדוקטורט שלו, ברין לא.

עוד אירוע לייב בלוגינג מכתבה מודפסת הסתיים. מאד נהניתי ואני מקווה שגם אתם. אני גם מקווה שיובל התפדח מספיק כדי להחליט לחזור. אם לא – אני אמשיך לנסות ולפדח אותו עד שיתעשת ויעשה את המוטל עליו – לשוב ולנהל את הגלוב.

לייב בלוגינג מהכתבה של היו"ר

16 במאי 2008

מאחר ואני מאד מתרגש מעניין הראיון של היו"ר עם סטיב באלמר, מאחר והכתבה עם הראיון מאד מאד ארוכה (חמישה עמודים) ומאחר והבטחתי ליצור רצף של פאדיחות לכבוד היו"ר עד שיחליט לחזור ולנהל את הגלוב, החלטתי לכתוב פוסט שיתעד בזמן אמת את הקריאה שלי בכתבה. הפוסט הוא פוסט פתוח שימשיך ויתעדכן עד שאגיע לעמ' 22 במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות. מ-ת-ח-י-ל-י-ם.

21:12: אני אוחז בהתרגשות את מוסף "7 ימים". אני משתוקק מזה זמן רב לקרוא טקסט שנכתב על-ידי היו"ר, וראיון עם סטיב באלמר הוא הזדמנות מצוינת. התמונה של באלמר מפחידה, כמו רוב התמונות שלו, מזל שכתוב שם שיש לו שורשים יהודיים. יהודים הם לא באמת מפחידים.


(בתמונה לא נעשה שימוש בילדים מהעשירון העליון)

21:17: העליתי עדכון וראיתי תגובה של הבלונדינית הסודית. לא הבנתי למה היא מתכוונת אבל כתבתי לה שזה רעיון טוב.

21:25: תוך כדי קריאה חשבתי שזה יהיה רעיון טוב להעלות תמונה של השער. אז עשיתי את זה.

21:27: אני בסוף הפיסקה הראשונה. יתכן שהראיון יתבטל ברגע האחרון. מעניין מה יהיה כתוב בפסקה הבאה.

21:29: יאהו… (אם אני הייתי עיתונאי שנוסע במיוחד מישראל לרדמונד לפגוש את באלמר לא הייתי מזכיר את יאהו, הוא אמנם יהודי, אבל עדיין מפחיד).

21:33: "יהיה בסדר, נקיים את הראיון". מזל. אפשר להמשיך לקרוא.

21:35: יובל מתחצף לדוברת. באלמר במצב רוח טוב. יש מצב שיובל יחזור לארץ לנהל את הגלוב.

21:39: אחרי הסמול טוק ההכרחי הראיון מתחיל. נהייתי רעב, אני הולך להביא בורקס.

21:41: "פנטזיונרים בגרוש" (עמ' 18), אני אשמח ליותר פירוט בנושא. יובל בטח היה כותב על זה אחלה פוסט.

21:45: "באחרונה גייטס התעייף גם ממשרת היו"ר של מיקרוסופט ובעוד כמה שבועות יעזוב את החברה לגמרי ויתמקד בעסקי הפילנטרופיה הענפים שלו". אני מאד מקווה שיובל לא יחליט ללכת בעקבות גייטס. מצד שני, יובל? פילנטרופיה? אין מה לדאוג. ממשיכים.

21:50: ר"ש פונה אליי בג'יטולק ומפריע. אתה מפריע ר"ש! תפסיק!

21:54: אם הרווחים המטורפים של מיקרוסופט עולים, איך בכלל בועטים להם בתחת? לדעתי תיזת ה"בועטים בתחת של מיקרוסופט" היא פיקציה שמפמפם באלמר בעצמו כדי שיחשבו שיש להם תחרות.

21:58: "ויסטה…נחשבת למערכת הפעלה בלתי מרשימה…במשימה זו נכשל כישלון חרוץ…" יובל, יובל, עם כל הכבוד לאינטגריטי העיתונאי שלך, החיים יפים, לא חאראם?

22:05: יאהו.

22:09: אני בעמוד 20. עוד אנשים מנסים להפריע בג'יטולק. תפסיקו! יובל ממשיך לנסות לעצבן את באלמר. אני כבר מרים ידיים. הבחור מנסה להתאבד.

22:14: אחלה תובנות בנושא מיתוג ושיווק. באלמר משחק אותה גדי שמשון ושואל את יובל אם הוא משחק פוקר.

22:17: גוגל, פייסבוק, בלה, בלה, בלה.

22:20: באלמר מכחיש, אבל כולנו יודעים שמיקרוסופט היתה משתלטת על העולם אם היא רק היתה יכולה. next.

22:24: זה רשמי – אמא של באלמר יהודייה, ולכן הוא יהודי. בגלל שהוא כל-כך עשיר, אני הייתי שואל אותו על קשריו עם אולמרט.

22:29: הראיון נגמר. לא לפני שיובל משחק איתו משחק אסוסיאציות א-לה-יאיר לפיד. מאחר ולא כתוב אחרת בשום מקום, כנראה שיובל עדיין חי. גם הסמס מיובל בו כתוב "אתה פסיכופט" מרמז על כך.

זהו. הלייב בלוגינג הראשון בעולם מכתבה מודפסת נגמר. הראיון היה מרתק, והחוויה היתה כיפית.

אתם מוזמנים להצטרף מחר לפאדיחה השנייה – לייב בלוגינג מהראיון של יובל עם סרגיי ברין ב"ממון".