הגלוב היה בית חם לי ולשאר הכותבים במשך תקופה ארוכה. הוא היה בית חם כי נוצר בו משהו חם: נוצרה בו דינמיקה, התאסף סביבו קהל, התפתחה תת-תרבות, שפה, שיחה.

בנוסף, נוצר דבר מה לא פחות חשוב: רף ציפיות.

לתחושתי, באחרונה הגלוב אינו עומד ברף הציפיות שהצבנו כאן במשך תקופה ארוכה.

ניר כתב:

שממה. להיות פה עכשיו זה כמו להסתובב לבד במוזיאון.

יש בזה משהו.

למרות שאני לא כאן, לא ממש, כבר כמה שבועות, הצעתי לכותבים לסגור. אף אחד לא רוצה לפגוע במפעל שצמח כאן, אף אחד לא רוצה לראות אותו מקרטע. עדיף להיפרד בראש מורם. בצער רב, באמת בצער רב, הם הסכימו.

הגלוב סגור. זהו הפוסט האחרון שיתפרסם בו.

בימים הקרובים יהיה ניתן להגיב לאחר מכן אסגור את האפשרות להגיב כדי שלא יוצף בזבל.

זו סופה של תקופה שהיתה מרתקת ומקסימה ותחילתה של תקופה שאין לדעת את טיבה.

למדתי לא להבטיח שום דבר אז לא אבטיח שלא אחזור ואכתוב אבל אם אכתוב, זה לא יהיה כאן.

כאן סגור. זהו סוף לסיפור.

שמרו על עצמכם, שמרו על יקריכם, שמרו לגלוב פינה חמה בלב.

כאן היו"ר נפרד מכולכם.

שלכם,

יובל.