ארכיון חודש אוגוסט, 2009

כיתה א' (2)

31 באוגוסט 2009

"אני מזדקן".

כך פתחתי את הפוסט שעסק בעלייתה של הבת הבכורה שלי, מאיה, לכיתה א', בדיוק לפני ארבע שנים באחד הפוסטים הראשונים שנכתבו כאן (כן, אנחנו בסימן ארבע). ארבע שנים אחרי ואני מפקיד (מפקיר?) במערכת החינוך הישראלית בת שניה, נגה.

אני באמת מזדקן.

אתמול היינו בטקס קצר שערכו ילדי כיתה ב' לכבוד ילדי כיתה א'. הילדים, שרגע קודם עוד היו בגן, הלכו זוגות זוגות, התיישבו על ספסלים וצפו בילדי כיתה ב' שרים להם: "אלף אוהל, בית זה בית, גימל זה גמל גדול". מנהלת בית הספר אמרה "שמחה אני לברך אתכם" ותם הטקס.

לא הרבה השתנה במערכת החינוך הישראלית בארבע השנים האחרונות. אם כבר, היא רק הפכה אלימה יותר וצפופה יותר; בכיתה של נגה יהיו כמעט 40 תלמידים. מישהו באמת מצפה שמישהו ילמד משהו בתנאים האלו? אז ההורים התארגנו והם (כלומר אנחנו) מממנים מכספם עוזרת-מורה שתלווה את הכיתה רוב שעות היממה. תחי מדינת ישראל.

יש אנשים, שכאשר הם גדלים, מספרים ששנאו כל רגע בבית ספר שלהם. אני לא שנאתי כל רגע בבית ספר שלי ואני מאחל לנגה שלי שלא תצא ממערכת החינוך בעוד 12 שנים, תביט לאחור ותספר שהיא שנאה כל רגע במערכת החינוך. אני מאחל לה מורים טובים, איכפתיים, נלהבים, שירצו בטובתה ויעשו זאת בתנאים בלתי אפשריים. אני מאחל לה שתצא ממערכת החינוך בעוד 12 שנה ולא תאמר לעצמה: לא למדתי דבר.

הצטרפתי לאיגוד האינטרנט הישראלי

30 באוגוסט 2009

קראתי הבוקר את הטקסט של רועי שלומי ב-Ynet ולאחר מכן את ההרחבה שכתב אצלו בבלוג (תתחדש, וברוך הבא!)

אחרי שקראתי נדהמתי מכמויות הכסף שמגלגל האיגוד הזה ומהעובדה שלנו, בעלי הדומיינים בישראל, אין שום מילה בעניין. שלא יובן לא נכון, לדעתי באיגוד אין אנשים עם כוונות רעות ובוודאי לא אנשים מושחתים, ועדיין נראה לי שעם הכסף שנמצא שם אפשר לעשות דברים טובים יותר ובראשם, הכי פשוט, להפחית את סכומי הכסף הנגבים על דומיינים בעלי סיומת co.il.

לפני כמה דקות הצטרפתי לאיגוד האינטרנט הישראלי. אולי אפשר עוד לעשות משהו.

החברות עולה 70 שקל, ונראה לי שהמטרה ראויה.

הגלוב בן ארבע

28 באוגוסט 2009

כבר אי אפשר לומר שהוא תינוק, הגלוב הזה.

ב-28 באוגוסט 2005 העליתי את הפוסט הראשון ובחיי שלא הייתי בטוח שיהיה פוסט שני. ארבע שנים אחרי יש בגלוב 3,157 פוסטים להם נכתבו 64,903 תגובות שונות.

סטודנטית מאוניברסיטת תל-אביב שלחה לי השבוע שאלון בקשר לגלוב במסגרת עבודה שהיא עושה. היא שאלה אותי האם הבלוג שלי הפך למקום עבודה בשבילי. אני חושב שהיא התכוונה לשאלה "האם אתה מתפרנס ממנו" אבל אני התייחסתי לשאלה אחרת ועניתי לה: "בשלב מסוים הוא הפך למקום עבודה ואז סגרתי אותו. אחרי כמה חודשים של מנוחה פתחתי אותו וכעת אני לא מרגיש שאני עובד בו".

אני לא מרגיש שאני עובד בגלוב, יש לי מספיק עבודה, תודה רבה. אני לא בא לכאן כדי לעבוד, אני בא לכאן כדי ליהנות, כדי לכתוב ולחשוב, כדי לשמוע דעות שונות ולהשמיע את דעתי, כדי לשכנע ולהשתכנע, כדי ללמד וללמוד, כדי לפגוש אנשים שאני לא מכיר אבל מצד שני, אני מכיר אותם כל כך טוב וכל כך הרבה זמן. אני לא עובד בגלוב וזה בא לידי ביטוי בכך שקצב פרסום הפוסטים פחת בשנה האחרונה, אבל אני נהנה ממנו; נהנה מהכתיבה בו, מהאינטראקציה, מהתגובות (טוב, לא תמיד, ובכל זאת), נהנה ממה שהוא נותן לי.

(אילוסטרציה [תמר]: זה לא בלוג, זה גלוב)

אני מקווה שהוא נותן גם לכם. אני מקווה שגם אתם נהנים. אני מקווה שנוכל לחגוג ביחד, כולנו, יומולדת חמש למקום המיוחד הזה.

* כמו תמיד, אריה הופך את החגיגה לצבעונית ונפלאה בסדרה של העדרים לכבוד המאורע.

50 האנשים המשפיעים על עיתונאים

27 באוגוסט 2009

מדי ארבעה ימים בערך, מופיע בעיתונות (בדרך כלל העיתונות הכלכלית, אך לא רק) פרויקט הבוחר את 50 האנשים המשפיעים ביותר על משהו: על הביטחון, על הכלכלה, על החינוך, על שלמה ארצי וכן הלאה. בעוד שפרויקטים אלו חשובים, הם אינם חשובים כמו פרויקט שמעולם לא נכתב: 50 האנשים המשפיעים ביותר על העיתונאים שבוחרים את 50 האנשים המשפיעים ביותר על משהו. אנשים אלו, הנמצאים מאחורי הקלעים ומשפיעים על העיתונאים שבוחרים את האנשים המשפיעים ביותר על משהו, הם המשפיעים האמיתיים על סדר היום המושפע במדינה.

הגלוב שמח להגיש בפניכם את פרויקט "50 האנשים המשפיעים ביותר על העיתונאים שבוחרים את 50 האנשים המשפיעים ביותר על משהו".

1. בנימין נתניהו: זו השנה ה-17 ברציפות שבה בנימין נתניהו נמצא ברשימה אך השנה הראשונה שבה הגיע לראש הרשימה. הוא ראש הממשלה. הוא משפיע על כל רשימה של מושפעים. שאלות?

2. אשתו של: עיתונאי הוא יצור ביתי, רק הפוך. רוב הזמן הוא לא נמצא בבית. הוא משתתף בישיבות מעיקות שבהן אנשים מעיקים מסתופפים ביחד בחדר ומחליטים ביניהם מי נמצא במקום ה-23 ברשימת האנשים המשפיעים ביותר על הביוב העירוני של קריית גת. כאשר הוא כבר מגיע הביתה הוא מושפע מאוד מאשתו שעצבנית עליו אש מזה שלא היה היה בבית להשכיב את הילדים כבר כמעט שמונה שנים, שהיא צורחת עליו: "מנחם גרמינוב במקום ה-23? פפפףףף. לא הייתי נותנת לך מקום 39 וגם זה בקושי". סביר להניח שאחרי השיחה הזו, מנחם גרמינוב יקפוץ למקום השלישי.

3. העורך: העורך הוא דמות מפתח בחייו של כל עיתונאי. אם הוא אומר "לא נראה לי שפואד צריך להיות במקום ה-48. נראה לי שהוא צריך להיות במקום השני", סביר להניח שפואד יהיה במקום השני. בכל זאת. פואד.

4. שלי יחימוביץ: בכל רשימה של אנשים משפיעים יש כמה נשים שהם סוג מסוים של אנשים בלי איבר מין של גברים, בשביל שלא יגידו שאין נשים ברשימה. הסיבה היחידה שיש כמה נשים ברשימה של האנשים המשפיעים היא שלי יחימוביץ; אף אחד לא רוצה להיכנס לפה שלה.

5. נוחי דנקנר: דנקנר, אחד מעשירי הארץ הוא הבעלים של סלקום. לעיתונאים במערכות רבות יש טלפון של סלקום. בשעה שהם בונים את הרשימה הם יוצרים קשר עם הזוכים באמצעות הסלקום שלהם כדי שיוכלו להגיד "אני שמח להופיע ברשימה של (שם של כלכלון) המצביעה על השפעתי ארוכת השנים על (תחום שבו אין להם שום השפעה)". אבל פעמים רבות העיתונאים לא מצליחים להשיג אותם כי הסוללה נגמרה ואז בלתי ברירה הדירוג משתנה כי איש שנבחר לרשימה שלא מלקק לאלו שבחרו בו הוא איש שאין לו זכות קיום בשום רשימה. אם סלקום היו מורידים קצת את המחיר, המערכת היתה יכולה לרכוש סלולרי שהסוללה שלא לא נגמרת אחרי שעתיים עבודה. ולכן, נוחי דנקנר.

6. הקורא המטאפורי: הקורא הזה הוא הסיבה שבגללו נכתבה הרשימה מלכתחילה. הוא זה שאמור לקנות את המגזין/עיתון/מוסףמיוחד ולהגיד לעצמו "יווו, כמה מגניבים הם אלו שבחרו 50 האנשים המשפיעים ביותר על הדיקציה ברשת ב'". משום כך, עיתונאים מדמיינים את הקורא המטאפורי ואז משתדלים להגניב אותו עם בחירות מגניבות. תסתכלו לדוגמה על הבחירה הבאה.

7. ברק אובמה: נכון נגנבתם?!

8. הרשימה הבאה: אם העיתונאים שבוחרים את 50 האנשים המשפיעים יבזבזו את כל המשפיעים שלהם על רשימת 50 האנשים המשפיעים ביותר על הבשלת האבוקדו, הם לא יוכלו לבחור בהם בעוד שבועיים כאשר תיסגר רשימת 50 האנשים המשפיעים ביותר על פואד (אף אחד לא משפיע על פואד. בכל זאת. פואד). משום כך, הרשימה הבאה, זו שכבר עובדים עליה לגליון פסח, או ראש השנה, תמיד נושפת בעורפו ומשפיעה של העיתונאי הבוחר את המשפיעים.

9. המנהל המסחרי: עיתונאים לא מכירים את המנהל המסחרי של העיתון. יש הפרדה מוחלטת בין השניים והמנהל המסחרי לעולם לא יגיד לעיתונאים לבחור את מנכ"ל בזק או סמנכ"ל טכנולוגיות אל-על או יו"ר דירקטוריון שופרסל לרשימת 50 האנשים המשפיעים ביותר על מכירות המהדקים. הוא גם לא צריך. אם מנכ"ל בזק, או סמנכ"ל טכנולוגיות אל-על, או יו"ר דירקטוריון שופרסל לא מופיעים ברשימה, מי יופיע בה? יונית לוי?

10. יונית לוי.

(לרשימה המלאה של 50 האנשים המשפיעים ביותר על העיתונאים שבוחרים את 50 האנשים המשפיעים ביותר על משהו, רכשו את גליון ספטמבר 2009 של הגלוב)

עצומה לביטול חודש אוגוסט

24 באוגוסט 2009

חברים,

אני קורא שהעצומה להחרמת איקאה תופסת תאוצה. עובדה, אפילו אחד מבין 400 האתרים של חדשות ערוץ 2 מדווח עליה ואין אינדיקציה טובה יותר למשהו שתופס תאוצה מאשר שאחד מ-400 האתרים של חדשות ערוץ 2 מדווח עליו.

מכיוון שאני מתרשם שעמישראלחי חובב עצומות, פתחתי ברגעים אלו ממש עצומה לביטול חודש אוגוסט. אינני מכיר מטרה ראויה מזו. זה אולי נשמע לכם דמיוני אבל אפשר לבטל את חודש אוגוסט. זה אפילו לא מסובך (יש הסברים בעמוד העצומה).

אני קורא לכם, ללחוץ על הקישור הזה המוביל אל העצומה ולהוסיף את שמכם לרשימת מאות אלפי האנשים שכבר חתמו. בעזרתכם, נוכל להגיע למיליון אזרחים שיחתמו על הדרישה החד-משמעית לביטול אוגוסט, דרישה שתוביל למהפך היסטורי בלוח השנה (עם כל אלו שנולדו בחודש אוגוסט הסליחה).

בהצלחה לכולנו!

השבדים חוצפנים ואני זועמים

23 באוגוסט 2009

שבוע קשה עבר על התקשורת ועל אלו שמנסים לכתוב על התקשורת בין השאר מכיוון שבשבוע בו מתאבד דודו טופז, קשה מאוד להתעלות מעל הרעש וההמולה שסיפור כזה מייצר. זו הסיבה שאתמול בלילה שלחתי מייל שפוף לשוקי טאוסיג, עורך אתר "העין השביעית" בו כתבתי שלראשונה מאז שהתחלתי לכתוב טורים עבור "העין", אין לי על מה לכתוב. חיפשתי, חיפשתי ולא מצאתי.

בבוקר קנו לי "ידיעות אחרונות" בו גיליתי שאני זועמים ושהשבדים חוצפנים. מכאן והלאה, המלאכה היתה קלה יותר.

אגב, אני מגנה מראש ובדיעבד את כל מי שלא יגיב. שלא תגידו שלא הזהרתי אתכם.

כמו פריחת הדבדבן

21 באוגוסט 2009

כך מגיעה לה התקופה המיוחדת הזו בשנה שאני קורא עבודות של סטודנטים שלי, סטודנטים שהשתתפו בשיעור, שהביעו עניין, ששאלו שאלות אינטיליגנטיות וניגשו בתום הקורס, הודו לי בלבביות על קורס מרתק.

זו התקופה הזו בשנה, שאני קורא עבודות של סטודנטים. אלו לא עבודות ארוכות, לא עבודות סמינריוניות אלא רק שלושה-ארבעה עמודים בהם הם נדרשים ליישם את החומר הנלמד על שאלה היפותטית. להציג קצת תיאוריה, קצת פרקטיקה, קצת מחשבה מקורית ועצמאית. אין לחץ של זמן: יש כחודשיים לכתוב ולנסח שלושה-ארבעה עמודים. החומר פתוח, הספריות מחכות, המרצה זמין מוכן לענות כמעט על כל שאלה.

זו התקופה הזו בשנה שאני קורא עבודות של סטודנטים שלי, וכמו שעון שוויצרי, המסונכרן עם השעון האטומי שמחמיץ כאלפית שניה רק אחת לעשרת אלפים שנה, בתקופה הזו של השנה, אני שוקע לתוך דיכאון עמוק.

דרוקר הוא

20 באוגוסט 2009

טיפש ויהיר, דרוקר נקמן, חלאה הוא וגם אתה, אתה חלאה, בור טיפש, טיפש גדול, דרוקר תתבייש, בבון טריבונות בחליפה, עלוב נפש, מסריח משחצנות ויהירות – אפס מאופס עם מקרופון, איש טיפש, עיתונאי קטן ומגעיל, בראש מצעד האיוולת, פופוליסט ונמוך, חלאה, חבל שאתה לא קיבלת קצת מכות, איש עלוב, מטומטם זו מחמאה בשבילך, אתה אידיוט, לא חכם, איש רע ומי יודע אולי גם אתה תתאבד יום אחד, טיפשות ורוע, איש קטן, אדם עלוב נפש, חמור קופץ בראש, מגעיל, עלוב נפש שכמוך, הלוואי שילדיך יקראו את התגובות, בן אדם קטן, רוקד עם הדם שעדיין לא התייבש, לקקן, שמאלני רע, דוחה ופרימיטיבי, אשכנזי טיפוסי, עברת על דעתך, חולה נפש, טיפש ורשע, איש מגעיל ודוחה, מוקצה מחמת תיעוב, מעורר סלידה, נבלה, זבל של בן אדם, הייתי נותן מכות לרביב דרוקר בכיף, תפסיק להסניף לריטינג, רוקד על הדם, חרא גדול, אתה מוחרם, עיתונאי קטן ומושחת, הלוואי ייסגר הערוץ שלך, מגעיל אותי, רביב היהיר, אתה פשוט אפס, דרוקר פה גדול, רב דרקר, אתה מטומטם, טפשות של עיתונאי, גועל, בושה לעולם העיתונות, רביב הרברבן – יש סימן שהשתן עלה לך למוח, עליבות בלשון המעטה, אידיוט, אפס שבאפסים, איש גועלי, רק רשעותך מאפילה על קטנותך, אידיוט חסר מעצורים, דפוק, אדיוט, יא זבל יא סמרטוט, חוצפן, טוב יותר אם גם אתה תתאבד, רשעות לא מרוסנת מאיש קטן, אמירה מטומטמת, חוצפן וגס רוח, חתיכת אידיוט, דרוקר מהשור דרעק, צדקן ומתחסד, קטן מרושע וטיפש, פושע, פולט שטויות, תתבייש, טיפש, דרוקר יצא מדעתו, דוחה מספר 1, רוקד על הדם, איש קטן עם אופק ערכי של נמלה, עבד כי ימלוך, איזה אפס, פשוט אידיוט, נפלת לביב שופכין, אהבל, צדקן ואיש קטן ממדרגה ראשונה, עבד כי ימלוך, הראשון בטמטום – כמה שאתה אפס, אידיוט, לוקה בטיפשות, אתה בהמה בדיוק כמו שאתה שמאלן, רשע ואכזר, גועל נפש, מכוער, מדבר שטויות, אתה ממש שמוקקקקק, חתיכת בהמה, דרק – עלוב ללא חמלה, רביב כסיל, קשקשן שתוק, בושה לתקשורת בישראל, השתן עלה לך לראש, רכילאות, איש קטן סוגר חשבונות עם גוויה, כבש מכוער, מנוול מנוול מנוול, עיתונאי טיפש, אדם קר כמו דג במים קרים, עלוב נפש חסר אחריות ורודף רייטינג, נוטף ארס כדרקון, פרצוף משקפופר שממש דורש סטירה, עיתונאי קטן ועלוב נפש, פרצוף מעצבן וילד מגודל, חתיכת חנוך אפס, איש קטן, פשוט טיפש, טיפש ורשע, שטן עלה לך לראש, חלאת המין האנושי, יא עלוב נפש, אתה מגעיל אותי, אנושי טיפש ומפונק, חלאה שמח על מותו של יהודי, חלאה אתה נבלה, אתה זבל, דרקולה, קניבל, משחיר את פני העיתונאים בישראל, מחלת נפש, בושה לעיתונות הישראלית, טיפש, כל עם ישראל שונא אותך, אוכל נבלות, מפלצת, חסר רחמים, דרוקר הדרעקר, כזה מנוול, חלאה מדושנת עונג מעצמה – גועל נפש, סחבה מהלכת, חלש חלש, ברקר לך הדרוקר, עיתונאי קטן, יא דרעקר, אין לרביב חמלה, כלומניק, חלאה שכמוך, אפס, תתאבד אתה, תמשיך ללקק, מטומטם, מגעיל מגעיל, אגואיסט חסר מצפון, איש שפל ומגעיל, בנאדם שפל בנאדם נאלח, רכלן, אפס, מלא אוויר חם ברמה מבחילה, אפס, גועל נפש, שיא הגועל, רשעות.

(מתוך תגובות לידיעה בדה-מרקר: "רביב דרוקר על דודו טופז: טוב שהתאבד; עשה טוב לעצמו ועשה טוב לנו")

כמה הערות:

1. אלו הם ציטוטים של כותרות בלבד. לא נכנסתי לתוך התגובות עצמן שם יש, ובכן, אללה יוסטור.
2. כל כותרת של תגובה מופרדת בפסיק מכותרת התגובה הבאה.
3. הדה-מרקר יודעים לסנן מצוין תגובות שמותחות ביקורות מנומקות ומנומסות על טקסטים שנכתבו על ידי עיתונאים שלהם (לדוגמה – טקסטים שיש בהם טעויות). האמינו לי, אני יודע. מי שיגיד שסיננו באייטם הזה תגובות הוא אחת משתיים: שקרן או רשלן. התגובות האלו נשארו כי הדה-מרקר רוצים בדבר אחד: רייטינג מחורבן. הפרצוף של התגובות האלו הוא הפרצוף של הבמה עליה הן נכתבו.
4. מי שיגיד שאת הדה-מרקר קורא קהל אינטיליגנטי במיוחד, קהל שמתעניין בכלכלה, קהל של המאיון העליון, הוא או שקרן או שהמאיון העליון הוא אספסוף משתולל.
5. אחרי זה ידברו כולם על האלימות הנוראית שמשתוללת במדינה ולא יבינו איך זה קרה.

שמישהו יעדכן את גוגל

כתובת הדואר האלקטרוני שלי בג'ימייל מלאה בהתכתבויות הקשורות לדודו טופז וזו מודעת הפרסומת שגוגל החליטה לשלב ליד ההודעה.

הממממממ.

אל פסק, כי לפעמים החשמל בצינור נגמר

18 באוגוסט 2009

אחד היתרונות בכתיבה לאורך זמן היא פרספקטיבה. לפני יותר משנתיים וחצי סיפרתי על הצרות שהיו לי עם הויסטה, צרות שגרמו לי להאשים שלא בצדק את האל פסק של חברת גמטרוניק.

היום גיליתי שהאל פסק שלי נפח את נשמתו באופן סופי ושהפסקות קצרצרות של חשמל (משהו כמו כמה מאיות השניה) מכבות את המחשב כי הסוללה של האל פסק מתה.

מכיוון שהאחריות עליו פגה, החלטתי לתת הזדמנות לאל פסק של חברה אחרת, של Advice. תמורת 365 שקלים (באייבורי, שאני חייב לומר שיש להם מחירים יוצאים מהכלל בהשוואה לשוק – למעשה, הם שברו את השוק), רכשתי לי אל פסק חדש.

באתרים השונים נטען שהאל פסק הזה, הכי בסיסי שיש, יכול להחזיק מחשב ומסך 17 אינטש. אני מניח שהכוונה היא למסכי CRT הישנים כי לי יש מחשב ומסך 20 אינטש (LCD) והעומס עליו מדווח האל פסק עומד על 21% בלבד. במילים אחרות, אני לא רואה שום סיבה לרכוש אל פסק יקר יותר שלכאורה אמור להתמודד טוב יותר עם העומס. ממילא כאשר יש הפסקת חשמל כל מה שצריך זה משהו כמו דקה כדי לסגור את כל הישומים הפתוחים, לשמור מסמכים ולכבות את המחשב והאל פסק הזה יכול לתת דקה בלי שום בעיה.

כעת, עם אל פסק חדש, אני מרגיש קצת יותר בטוח שהפסקת חשמל קטנה לא תנקנק לי את הלוח אם או את הדיסק קשיח. ההוצאה לא שולית אבל נראה לי שלטווח הארוך היא שווה את ההשקעה.