כתבה מעניינת ב"שבוע עסקים" עוסקת בדרך שבה דל (Dell) מנסה להחזיר את אמון הלקוחות שלה. את דל לא כל כך מכירים בארץ אבל מדובר באחת מחברות המחשבים היותר מדהימות בעולם. הבעיה היא ששיטת ה"מחשב לפי דרישה" שלה סובלת מצרות לא ברמת הייצור אלא ברמת השירות שניתן ללקוחות לאחר שהם רכשו את המחשב.
הכתבה מציגה את הדרך שבה דל מתכוונת לפתור את הבעיה. מעניין לא פחות לחשוב כיצד חברה ישראלית היתה מטפלת במשבר דומה.
עדכון: עידוק עוקב אחר השתלשלות ענייני הקרדיט בין ולוו לאייס עליה סיפרנו לפני כמה ימים.
מעבר לרמת שירות הלקוחות (אין דבר כזה), איכות המחשבים של דל בירידה. לאחר שנים שעבדנו איתם עברנו השנה לעבוד עם יבם.
כלומר עם לנובו.
הסינים האלו. לא, באמת!
כנראה שכל חברה כזו מגיעה לשיא, ואז יורדת ממנו. עד לפני 3 שנים כל מומחי המיחשוב אמרו "רק לא יבמ".
אגב, בהתחלה הייתי משוכנע שהכוונה היא בכותרת היא לדל ההודי. כלומר לתבשיל עדשים בקארי, שאכן עשוי לעורר צרות מדי פעם.
הישראלים לא מכירים את דל כי בישראל אין שיווק ישיר בכלל של מחשבים, רק דרך יבואנים, מה שמנטרל את כל היתרונות של העבודה מול דל ממנה נהנה הצרכן האמריקאי, אם הוא אמנם נהנה.
ואגב אני מוכן בכל רגע להשליך את הדל שלי לפח האשפה הסמוך ולחזור ל-thinkpad.
אני התכוונתי יבם – לשרתים ולנובו למחשבים אישיים. תודה על התיקון
אצלנו עדיין עובדים עם דל, גם בשולחניים וגם בנישאים, ומאוד מרוצים, למיטב ידיעתי.
אני כרגע מחכה שהנישא שלי יוזמן – D620 של דל.
לתרגם בצורה מילולית את שמות האתרים שמהם אתם מביאים את הידיעות?
לא