המסך המפוצל, אתר מצוין ואהוב, נותן יופי של מחווה לקראת השנה החדשה. במקום סיכומי שנה מעייפים וסטנדרטיים, הוא דוחס אותנו למכונת הזמן ישר לימי פרפר נחמד העליזים (אני אמרתי ששבי אומו?), אל הפרק האלמותי, "חגי תשרי", כולל ניתוח מעמיק של התכנים, העיצוב, התפאורה והמסרים הנסתרים.
ורק אוזה הקמצנית לא קונה
חובה לילידי שנות השמונים ולמטה מכך. עכשיו תביאו סקירה של פרקי ריץ'-רץ'.
גאוני!
אח, הנוסטלגיה…
לא רק שבי הוא אומו, גם בץ הוא לועס נוצות לא קטן (ולא נוצות של אוזה)
תמיד עצבן אותי בתור ילד שהייצוג הגברי שם לוקה בקוקסינליות יתר.
ניסים הוא הגבר היחיד שם
ראיתי לא מזמן פרק, שבו יש לשבי אח קטן, ושבי אומר כמה הוא אוהב את אחיו.
איזה שקרן צבוע, האח הזה לקח לו את כל תשומת הלב, וגם את הירושה!!!
"אסור לך לאכול את התפוח, זה יהרוס לך את הדיאטה!"
אירמה לאפריל אוניל, צה"נ.
ועוד דבש עם תפוח. ועוד דבש עם תפוח. ועוד דבש עם תפוח. ועוד דבש עם תפוח.
שבלולים הם דו-מיניים. מה שעושה אותו… בי?
מת, מת הגלוב הזה. כמו ידית של שבלול מת
קורע.
זה רק מיקרי שההוא מהפוסט מתחת דומה באופן מעורר חשד לקיפי?