לפני מספר ימים דיווחה כאן תמר על הדרישה של Comedy Central להסיר את הסירטונים שלה מאתהצינור. עכשיו נראה שדרכם של הסרטונים חזרה לצינור מתחילה להיסלל, ושהסכם חלוקת רווחים בין CC לצינור עומד להיחתם. אפשר לראות בזה המשך למה שפיגו כתב על טלויזיה בעידן האינטרנט (לידיעת אנשי "קשת").
1 בנובמבר 2006, בשעה 12:51
אני תמיד חשבתי, אגב, שזה שיש CC בצד למעלה אומר שאפשר להפיץ את זה בקריאטיב קומונס, לא?
1 בנובמבר 2006, בשעה 12:57
זה גם.
1 בנובמבר 2006, בשעה 13:14
אתה רואה מוסיף, השוק החופשי במיטבו :)
1 בנובמבר 2006, בשעה 13:20
רוגל,
שוק חופשי הוא לא יעיל כשהרגולטור לא יכול לתת סנקציות על הפרתו; כאן מה שקורה הוא שהרגולטור לא מסוגל לתת את הסנקציות לאי-ציות לחוק ולכן השוק החופשי נאלץ להכנע לתכתיבים של פיראטים (לא שאני חושב שזה רע או משהו).
1 בנובמבר 2006, בשעה 13:47
מזכירים שוק חופשי ורגולטור ביחד. אם אני לא טועה יש פה איזשהו פראדוקס, או שהשוק חופשי או שהרגולטור מנהל אותו ולכן הוא לא חופשי.
1 בנובמבר 2006, בשעה 13:49
מרק,
כדי לקיים שוק חופשי צריך רגולטור שימנע משחקנים גדולים להפריע לשוק החופשי להתקיים. נניח, אם אתה מוכר עגבניות ואני מונע ממך למכור אותן כי אני רוצח אותך, אז כדאי שיהיה רגולטור שיעניש אותי, לא?
1 בנובמבר 2006, בשעה 14:00
יהונתן – תפקידה של המדינה להגן על זכויות הפרט (ובכלל זה על הרכוש הפרטי). אני מסכים איתך שבלי מדינה שאוכפת הגנה על הפרט (ובכך מגינה על השוק החופשי) תהיה אנרכיה – אבל זה לא המקרה כאן! קומדי סנטרל יכלו להסתפק בהסרת התכנים שלהם מהצינור והם היו בתחום הזכויות שלהם, אבל השיקול העסקי והרציונלי הביא אותם ליזום מהלך שירת את שני הצדדים. למיטב ידיעתי כל המהלך הזה היה ללא התערבות של איזה שהוא גוף ממשלתי.
הבעיה של עורכי דין זה שהם מחפשים מחוקק שכל מה שצריך לאכוף חוקים ישנים! :)
1 בנובמבר 2006, בשעה 14:09
לא,
הרכוש ה"פרטי" של קומדי סנטרל "הופר" כאן, ואני חושב שמה שהם עושים זו השלמה עם אנרכיה שמביאה לידי סחטנות למחצה של יוטיוב – או שנפר את הזכויות בכל מקרה, או שתקבלו אתנן קל, זו היתה הצעתם הנדיבה של אנשי הצינור.
1 בנובמבר 2006, בשעה 14:35
פרטים אינטימיים על עסקת גוגל-יוטיוב
1 בנובמבר 2006, בשעה 14:51
רוגל, אני ממש לא נגד שוק חופשי. להיפך. אני נגד התייחסות למדינה כאל שוק.
1 בנובמבר 2006, בשעה 15:34
יהונתן – יוטיוב היו בתהליך של הסרת כל תכני קומדי סנטרל מהשרתים שלהם. הטענה שלך על סחטנות למחצה של יוטיוב אין לה על מה לסמוך. יחד עם זאת הלחץ של יוטיוב הוא לחץ של משתמשיה שרוצים לצרוך תכנים באופן שמוצע על ידי יוטיוב, וקומדי סנטרל עשו נכון שהם לא התעלמו מכך (להבדיל מחברי מרץ המתעלמים מהקהל שלהם…).
מוסיף, ככל שתקדים להבין שמה שאמרת זה דבר והיפוכו יהיה מצבך יותר טוב :)
1 בנובמבר 2006, בשעה 15:52
ממש לא רוגל. המדינה היא לא שוק.
1 בנובמבר 2006, בשעה 20:41
מוסיף, אם אתה מתכוון שהממשלה לא צריכה להיות מעורבת בשוק זו התקדמות משמעותית :)
1 בנובמבר 2006, בשעה 21:01
סליחה, הסקר האחרון קובע שהמדינה *שלנו* היא שוק.
1 בנובמבר 2006, בשעה 21:02
אתה יודע מה רוגל, מצידי שבשוק יסגרו עיסקאות באיומי אקדח, שיווצרו מונופולים, שיעסיקו אנשים תמורת בוטנים, ושאף אחד לא יתערב. סבבה. רק שלא יגידו לי שמערכות החינוך, הבריאות והרווחה צריכות להתנהל על-פי עקרונות השוק.
אין מה לעשות, בגלל פרץ צריך להוריד ציפיות.
1 בנובמבר 2006, בשעה 21:05
אחד העם- צודק. לכן אני מנמיך ציפיות.
1 בנובמבר 2006, בשעה 21:07
מסכים עם מוסיף לגבי הרווחה והבריאות (בערך) אבל אין לי שום בעיה שיהיה מערכת חינוך פרטית. גם היום אני משלם לא מעט ל"חינוך חינם", אז שזה יהיה רשמי ונקבל יותר שליטה על הצוות השחוק שיש בכיתות.
כולם מקבלים בדיוק אותו הדבר = בינוניות. חוץ מזה לא כולם מקבלים אותו הדבר. אצלנו, לדוגמה, אין ארוחות ולאחרים יש. למה?
תחרות מביאה למצוינות ויעילות. ככה זה, אולי קצת אכזר אבל מציאותי
1 בנובמבר 2006, בשעה 21:08
אוופס: עם ולא אם. Sorry
1 בנובמבר 2006, בשעה 21:09
כבר תיקנתי לך אח שלי.
1 בנובמבר 2006, בשעה 21:10
much obliged
1 בנובמבר 2006, בשעה 21:15
אחד העם, לידיעתך יש הרבה מאד בתי ספר פרטיים בישראל. אתה מוזמן לקחת משכנתא ולשלוח לשם את הילדים.
חוץ מזה, אפשר להנהיג שיטת תגמול דיפרנציאלית למורים גם בחינוך ממלכתי.
וחוץ מזה, יש הרבה מאד סיבות לבינוניות של החינוך הישראלי שלא קשורות למשכורות.
1 בנובמבר 2006, בשעה 21:17
בקשר לארוחות – למעשה אין מדיניות של משרד החינוך לגבי הזנה לילדים, כי אין כסף…
כשיש ארוחות הן ממומנות על-ידי העיריה, תורמים ועמותות.
זה מה שקורה כשיש שרת חינוך שרק דואגת לכסא שלה.
1 בנובמבר 2006, בשעה 21:50
דיברנו על יוטיוב וקומדי סנטרל, כן? מאפוא הבאת את יולי תמיר?
1 בנובמבר 2006, בשעה 22:11
רוגל, היית צריך לצפות שכל דיון עם מוסיף יוביל לזה.
אבל כן – אם שוק חופשי כולל גם את החופש לאיים על אחר, אז זהו השוק החופשי. לגבי המדינה, אני שוקל לפרסם פוסט על הפרטת המדינה כולל שירותי המשילות.
1 בנובמבר 2006, בשעה 22:25
יהונתן – שירותי המה?
ורוגל – הכל קשור ליולי תמיר. ולפרץ. ההיסטוריה תשפוט אותם. וגם את שלי יחימוביץ'.
1 בנובמבר 2006, בשעה 22:39
משילות – כמו "מושל" – governance
כלומר, בגדול – אני מציע לך במקום לשלם מס הכנסה למדינה לשלם לי ואני אתן לך בטחון, חינוך, תרבות, בריאות וכו' כי אני יותר יעיל. כיום בעידן של מיקרופיימנט אין בעיה לערוך מערכת חשבונאית שתטפל בעניין. אבל אני עוד מגבש את זה בראש ואז אני אעלה את השטות לכתב.
1 בנובמבר 2006, בשעה 22:53
אה, אז תגיד פרוטקשן.
אחלה רעיון אגב :) ממתין לפוסט.
1 בנובמבר 2006, בשעה 22:59
יהונתן, אנרכו-קפיטליזם למרות שהוא נשמע סקסי הוא לא יותר מאנרכיה. הפרטת אמצעי האכיפה תגרור למצב שזכויות הפרט לא ישמרו כלל. הגישה צריכה להיות צמצום תחומי העיסוק של הממשל לשמירה על זכויות הפרט, אולי אם במקום לנסות לנהל את כל תחומי החיים הממשל יתמקד בתפקידו המקורי זה יתבצע ביתר יעילות.
באופן מפתיע אני מסכים עם הערתו האחרונה של מוסיף – מה שגורם לי להרגיש רע מאוד! :)
1 בנובמבר 2006, בשעה 23:02
עזוב, בסוף תתרגל.
1 בנובמבר 2006, בשעה 23:04
רוגל,
אני מסכים איתך, מכאן הרעיון לפוסט – להציג את האבסורד מצד אחד, את הסכנות, וגם אולי להסביר למה אני חושב שאת כל השאר אפשר להפריט עם רגולטור חזק מספיק – לדוגמא, שחינוך פרטי יחוייב לסבסד מלגות ל25% מהסטודנטים ברמה של לפחות 75%.
1 בנובמבר 2006, בשעה 23:04
חבל שרק ההיסטוריה תשפוט אותם (תגובתו של מוסיף, מספר 25). את פרץ אני מציע לשפוט מיד (Take him up against the wall, tah damm). לגבי יולי תמיר, אני עדיין חושב שיש לה כוונות טובות אבל שיקול דעת לא משהו, ושלי "החילונים הם אנטישמים" יחימוביץ' – כל מילה מיותרת. אני חושב שאפילו חרצוף לא עשו לה, כי פשוט אין צורך.
תגובה למוסיף בעינייני חינוך: אנחנו שולחים את הילדים שלנו לחינוך פרטי ככל שאנחנו יכולים, וזה אכן עולה לנו הון תועפות. לא סתם מבדילים בין השכבות הסוציו-אקונומיות השונות לפי ההשקעה בחינוך, וזה עולה המון כסף אבל זו ההשקעה הכי משתלמת בעתיד של הילדים שלנו.
1 בנובמבר 2006, בשעה 23:12
אחד העם – לא היית מעדיף חינוך טוב שהמדינה תיתן לך?
1 בנובמבר 2006, בשעה 23:16
בטח. הייתי גם מעדיף לקבל הגנה מהמדינה (ולא פרוטקשן מיהונתן), טלוויזיה איכותית בחינם (ולא חיים יבין 24/7 תמורת האגרה) ושיצמחו לי שערות על הראש.
אבל כל זה לא יקרה, לצערי.
1 בנובמבר 2006, בשעה 23:42
מה זה המדינה תתן לך??? משהוא משלם בשביל הפנטזיות שלך, וזה תמיד יותר יקר, פחות יעיל ולגמרי לא מוסרי.
המדינה תתן לך, פחחח.
ויהונתן – החינוך הפרטי כבר מסבסד את החינוך הציבורי בעצם העובדה שמי ששולח את ילדיו לחינוך פרטי עדיין משלם את המס שמתקצב את החינוך הציבורי. מה שאתה מציע זה כפל מס, זה רק נשמע נחמד – אבל זה לגמרי לא מוסרי.
1 בנובמבר 2006, בשעה 23:51
המדינה נתנה, נותנת ותיתן פחחחחחחחחחחחחחחח אחד גדול.
1 בנובמבר 2006, בשעה 23:55
רוגל – הפנטזיות שלך בטח יותר מוסריות. חינוך טוב רק למי שיכול לשלם.
החינוך השבדי יותר טוב מכל חינוך אחר בעולם והמדינה נותנת אותו. איך אתה מסביר את זה? האם שבדיה היא מדינה לא מוסרית כי היא מקפידה לשמור על רווחת תושביה?
אני חייב להכניס גם את זה – ה-BBC נותן את הטלויזיה הכי טובה בעולם והמדינה נותנת אותו. איך אתה מסביר את זה?
אחד העם – תיאורטית, אתה יכול לקבל הכל (חוץ מהשיער) אם רק תדרוש מהפוליטיקאים שלך ולא תתן להם לעבוד עליך בעינים. וכשאני פונה אלייך, אני בעצם פונה ביאוש לכולנו.
1 בנובמבר 2006, בשעה 23:56
אחד העם – היו תקופות שאפילו בישראל קיבלו מהמדינה הרבה יותר מפחחחח.
2 בנובמבר 2006, בשעה 6:31
נויף מפנה את תשומת הלב לכתבה הזו. תרומה אנונימית. ברור, ברור.
2 בנובמבר 2006, בשעה 8:06
אני בעד שחברות מסחריות יקעקעו את הלוגו שלהן על המצח של תלמידים עניים בתמורה למלגה. ויפה שעה אחת קודם.
2 בנובמבר 2006, בשעה 10:37
ביה"ס רוגוזין על שם אורנג' הוא בדיוק כמו המכון לחקר האינטרנט ע"ש נטויז'ין http://www.popup.co.il/?p=1830
שתי הדוגמאות הנ"ל, לדעתי, הם בסדר גמור. בעולמנו המודרני, החל מגיל צעיר יודעים כולם מהי פרסומת ובאיזה הגבלות יש להתייחס אליה. זה מודל הכנסות לגיטימי בעיתונות (ישראלי), בטלוויזיה ובאינטרנט (ראה את הגלוב לחקר התגובות ברשת ע"ש ג'וני), ואין שום סיבה לא לקבל תרומות כאלו גם למוסדות חינוך או בריאות.
הכסף הזה, יש לזכור, לא מגיע מהמדינה. אולי היה צריך שכך יהיה, אבל המציאות היא שאין.
2 בנובמבר 2006, בשעה 11:11
אחד העם – אם מישהו רוצה להרים תרומה למען בית ספר, אוניברסיטה, מכללה או מכון מחקר, שיבורך. יש מסורת ארוכה של תרומות מהסוג הזה (כל האוניברסיטאות בישראל נבנו בעזרת תרומות), וכולנו מכירים את שלטי הפליז הצנועים שהיו שמים פעם בסגנון "הספרייה על שם (איש ציבור שהלך לעולמו) נתרמה על-ידי (שמו של התורם)". הבעיה נוצרת כשגופים מסחריים לא תורמים, אלא קונים בזול שטחי פרסום.
2 בנובמבר 2006, בשעה 12:52
יש בזה משהו, ההבדל בין הנצחת קרובים לפרסום בזול.
לדוגמה, לרופא השיניים שלי יש כזו מסגרת פליז קטנה "אגף זה בבית נתרם ע"י מערכת השיניים של אחד העם 18"
2 בנובמבר 2006, בשעה 21:04
:)
3 בנובמבר 2006, בשעה 4:16
קולברט סיכם את העניין בדרכו האופיינית, שכמובן כבר הופצה ביוטיוב: http://youtube.com/watch?v=5LFXi17d1cI
3 בנובמבר 2006, בשעה 12:42
גדול.