ר"ש, מוסיף ודנדוש הזמינו אותי לצאת מהערפילים באופן זמני, ואני נענית לבקשתם:
1. יש לי כלב ושלושה חתולים. אחד מהיללנים עונה לשם ג'חנון.
2. זיכרון הילדות המוקדם ביותר שלי הוא מגיל 3. הזיכרונות הבאים הם מכיתה א'. כנראה ששום דבר ראוי לציון לא קרה בין לבין.
3. התחברתי לאינטרנט ב-95', מאז לא התנתקתי מהמחשב לתקופה ארוכה משבוע.
4. כדי להסתיר את זהותי, אני מתאפקת לא לכתוב "לול" במקומות בהם מכירים אותי.
5. אני לא יובל.
אני מעבירה את זכות הדיבור לולווט, לשוקי גלילי, לליאור הנרד, לdiamondog ולמני מזוז.
לגבי 5 – שקרנית.
הוצאת לי את המילים מהפה..
יש עוד הרבה בחורות עם שני כלבים וחתול בשם ג'חנון?
רונית, גם את לא יובל?
הדנה, קבלי תיקון: כלב אחד ושלושה חתולים.
ג'חנון?
למיילל השני בטח קוראים מופלטה.
ולשלישי צ"ימס.
פחח, 95, זה כבר אחרי שDataServ הפסיקה להיות ספקית. בטח גם נתת לתוכנה לחייג בשבילך (קדימה, שירשור דברים שהיו ונעלמו).
🙂
נראה לי שאני גרועה בטראקבקים.
הנה מה שכתבתי.
איך, לכל הרוחות, מוסיפים טראקבק מבלוג אחר?
הנה כאן.
שירשם בפרוטוקול שהזמנתי את ג'וני דו.
האביר- כולנו. כנראה שהוא לוקח את הדו הזה ברצינות…
תודה לדנדוש ולאביר שהזמינו אותי, אבל נראה לי שבמקום חמישה דברים שאתם לא יודעים עלי, אני אכתוב דבר אחד שאתם כן יודעים: אני לא אוהב לכתוב על עצמי באינטרנט (ואתם לא מפסידים כלום, תאמינו לי).
יובל- מבקשת רשות להשתמש בזכויותי כמלכת הסאדו פה על הגו'ני שלך.
be my guest – אני התייאשתי ממנו.
אפילו תמר שברה שתיקה! ג'וני- אתה פארש….
דומני שהייתה זו תהילה (של עגנון, לא של בית הספר לאמנויות) שאמרה שלאדם יש מכסת מילים מוגבלת לאחריה הוא מת. גם אב'שלי אמר לי פעם, בעקבות מתקפת ברברת בלתי פוסקת, משהו די דומה – בשלב מסויים מכסת המילים שלך נגמרת, אז לא כדאי לבזבז אותה על סתם.
במילים אחרות – תעזבו את ג'וני. מה כואב לכם שלא מתחשק לו להגיע למסיבת הכתה?
נטאשה – לא כואב. שיעשה מה בראש שלו.
גם אם אני אזמין תהיה התייצבות?
הייתי. נשארתי. נהניתי.