1. קבלו טקסט שמופיע בעיתון העסקים של המדינה:
חברת אל על הטיסה את הטניסאית הישראלית שחר פאר לארה"ב, שם תייצג את ישראל בתחרויות בינלאומיות. הטיסה של פאר יצאה ביום רביעי בלילה, ואת הזמן עד לטיסה העבירה פאר בטרקלין העסקים של אל על ותפסה קצת זולה בכורסת מסז'. אגב, על אותה הטיסה של פאר לניוארק היה גם יו"ר אל על איזי בורוביץ, שאיחל לה הצלחה בטורניר בארה"ב.
כבר כתבתי בעבר על המדור המשוקץ הזה של "גלובס", מחלקת עסקים, בו מופיע הטקסט הזה, ואני חוזר ומפציר: זו לא עיתונות, זו אשפה. לא חראם?
2. מודעת דרושים:
אם זו מודעות דרושים של "גלובס" שמופיעה ב"גלובס", מדוע אי אפשר שכתובת הדואר האלקטרוני תהיה של "גלובס"? זה אולי נשמע קטנוני (ואולי זה באמת קטנוני) אבל אותי זה משגע לשמוע את התוכניות ברשת ב' שבהן המנחים אומרים (לדוגמה) "שלחו לנו דואר אלקטרוני לכתובת 'הכל דיבורים @ ג'ימייל.קום'". למה? קול ישראל לא יכול לדאוג לתיבת דואר אלקטרוני לתוכנית? ו"גלובס" לא יכול לדאוג לתיבת דואר אלקטרוני ל"גלובס"?
3. ואם אנחנו כבר בענייני קטנוניות (ודואר אלקטרוני):
כל מי שעבד בעיתון יודע שהדבר הכי בעייתי בעת המרת הקובץ מקובץ של בני אדם לקובץ של עיתונים הוא המעבר בין עברית לאנגלית, בין ימין לשמאל. דווקא מכיוון שכולם מודעים לזה, זה מפתיע ומרגיז שטעויות שכאלו עדיין משתחלות לעיתון. לזכותו של "גלובס" יש לומר שזו מחלה שקיימת בכל העיתונים והיא יכולה לשגע פילים (כלומר את הפילים שחתומים על הכתבות).
עדכון: עכשיו קראתי את אותו הקומוניקט מסעיף א' במדור "שליחות כלכלית" של "ידיעות אחרונות". הניסוח של "ידיעות" מלמד שיש דרכים שונות להתייחס לאשפה:
כולם רוצים חלק בהצלחה של שחר פאר. בשבוע שעבר המריאה הטניסאית לארצות הברית וכשבאל-על שמעו שהיא על הטיסה השמחה היתה רבה. דבר ראשון, נתנו לה להיכנס לנוח בטרקלין העסקים. דבר שני, דאגו לתמונה שלה עם היו"ר איזי בורוביץ', שבמקרה היה על אותה הטיסה. שחר פאר נכנסת לביזנס – וגם טסה במחלקה הזו.
וכתבים בלי I לא מפריע לך?
לא, katavm זה קיצור של katav mishpati
לא הבנתי מה הבעיה עם העברית/אנגלית בקטעון האחרון – יש שגיאת דפוס בכתובת הדוא"ל, אבל חוץ מזה הכל נראה בסדר. גישות HAES זה מונח של דיאטקנים (Health at Every Size או משהו כזה). K_ay@netvision.net.il זו כתובת הדוא"ל של הכותבת. מה הבעיה?
Hi there my good friend. First I have to admit; I am addicted to this blog but was trying to hold myself from writing until now.
Is it legal to write in English in this blog anyway? I know that all the readers of this blog are super intelligent, so I anticipate no problem with it, right? (The true is that my Hebrew keyboard is not compatible with Vista… a small sacrificing for some great gloss experience 🙂
It is funny to see all these gmail / walla.com. My 9 years old son has a domain on his name, so I am sure there is a creative reason for these public domains…
Maybe we should recommend that a newspaper without his domain name will not be able cover the technology sector….
Another small thing that as a journalist I am sure you will be able to answer: Why do you think they will reply only to few of the candidates (רק פניות מתאימות יענו)? Is it so difficult to send an email to all the people that applied and thanks them for their interest? Is it so obvious that people will want to work for Globes?
מה עם קצת גילוי נאות לגבי מקום העבודה שלך ?
מספר 5, תודה שאתה אבי לן! חשפנו אותך! תחודש מלחמת העולם.
המבקר, מה היינו עושים בלי התחקיר המעמיק שלך?
הכי עצוב שלוקח בדיוק 3 דקות להמיר את קומוניקט "גלובס" לידיעה סבירה ב"ידיעות". יהיה מעניין אם תמצא את הקומוניקט ותבדוק אם היה שם קופי פייסט של מילה במילה…
אני מסכים עם כל מה שאמרת. זה אכן קטנוני אם מסתכלים על כל הזוועות שיש בארץ, אבל זו קטנוניות ראויה. אני נתקל בדברים האלה כמעט בכל יום.
לגבי רשת ב': הם לא דואגים לכתובת כי הם רשות ממשלתית שמקבלת כסף חינם, כך שמהם אין מה לצפות.
כולכם מפספסים כאן את הידיעה החשובה באמת!
הכתבת המומחית לגישות HAES הקימה ספקית אינטנט חדשה! נטויטיון! באמת!
לגבי היישור עברית/אנגלית, דווקא נראה לי שבמקרה הזה לא היתה בעיה (למעט הטעות באיות שם ספק האינטרנט שצפריר ציין).
אכן יש תזונאיות שמתמחות בגישת HAES. אפשר לקרוא כאן בקצרה על Health At Every Size
http://en.wikipedia.org/wiki/HAES
תגיד ,
זה שהם כותבים Netvition במקום Netvision –
לא מפריע לך ?
כמו רובכם, אני נאלץ לקרוא את המייל שנשלח לי לתיבת הדואל בעבודה. כשרציתי שהמייל יעבור באופן אוטומאטי לתיבת הג'ימייל שלי הלכתי לאתר של בזק, שם מאוחסנות תיבות המייל של העבודה וקראתי איך עושים העברה אוטומאטית של כל המייל. רק מה – נחרדתי לגלות שהפונקציה הזאת לא עובדת.
טלפון קצר לנציג השירות של בזק הבהיר שהם ישמחו לספק לי את השירות אבל אפשר להפעיל אותו רק בטלפון מול נציג השירות. שאלתי את הנציג הנחמד אם הוא היה מעלה בדעתו מה היה קורה אם כל אחד שהיה רוצה לעשות forward לג'ימייל שלו היה צריך להתקשר למוקדני ג'ימייל האדיבים. הוא חייך (אבל עשה את העבודה).
אגב, מקום העבודה שלי משלם כסף לבזק עבור חוסם-דואר-זבל. למרות זאת, ביום ממוצע אני מופצץ בדואר זבל (חלקו מבזק עצמה). הדרך היחידה להתמודד עם זה היא להעביר את התיבה לג'ימייל.
ועוד משהו:
פעם בשלושה ימים מתקשר אלי מנהל המכירות שלנו ומודיע על שירות חדש שאנחנו מתחילים לתת, תמיד שירות דבילי שנועד אך ורק להכניס ידיעה לעיתון בעזרת יחסי הציבור שלנו.
השבוע מנהל המכירות לא בארץ ומשרד יחסי הציבור התקשר וביקש לאנוס אותי לספר לו סיפורים מצוצים מהאצבע רק כדי שנופיע במעריב של מחר או משהו. הפעם הם שמעו ישירות ממני מה אני חושב על אונס של אופרציה לטובת יחסי ציבור.
אני ל אתפלא אם הסיבה לכך שמשתמשים בכתובת ג'מייל היא אי רצון להודות ביחסי עובד-מעביד מול פרילנסרים. כאשר אין שום חוזה (ומאה חמישים שקל לכתבה זה לא חוזה) אין שום סיבה להטריד את מנהל הIT עבור מישהו שמחר יכול להיות במקום אחר.
הנה גירסה חדשה שלי:
איזי בורוביץ', ששמע במקרה ששחר פאר טסה גם היא לניו יורק, פינק אותה בטרקלין
העסקים של אל על כדי ליחצ"ן אותו בעיתונים. הוא הצליח.
יובל, ה"כתבה" בנוגע לפאר ואל-על נשמעצ בדיוק כמו הקטעים שכתובים בקו-7 במדור שנמצא לפני הלוח שלהם, ובתור תושב האזור אני מניח שאתה מכיר את העיתון המדובר.
קבלו את דילברט.
למה שגופים לא ישתמשו בכתובות ג'ימייל? מה רע?
ומאחר שזה עתה ג'ימייל הפעילו את שירות קבלת האימייל שלהם – כלומר, מזינים לג'ימייל שם וסיסמה של POP3 והוא מקבל אימייל לתוך עצמו כולל סינון דואר זבל – כנראה שלא נראה יותר דברים כאלה.