“הפריעו לנו”

כתב: “הם תקפו אותכם?”
קצין: “לצורך העניין, אני יכול להגיד שהם הפריעו לנו”
כתב: “מה?”
קצין: “הם הפריעו לנו בביצוע המשימה”
כתב: “אתה חושב שהתגובה שלכם היתה מוגזמת?”
קצין: “באופן חד-משמעי – לא.”

(ציטוט ממהדורת חצות של חדשות ערוץ 2)

אין מה לומר, צבא חלש.

עדכון: הוידאו של האירוע כאן 

נכתבו 34 תגובות לפוסט ““הפריעו לנו””

  1. צפריר:

    התמונות מזעזעות.

    אבל – מי שצילם זה המפגינים, שחברו לפלסטינים באזור גדר ההפרדה לצורך הפגנה – ואנחנו יודעים. מן הסתם הם לא נתנו לערוץ 2 את החלקים שמראים איך החיילים התעצבנו עד כדי כך – ואל תגיד לי שהמכות באו ללא התגרות כלשהי. (כמובן – אין שום הצדקה למעשיהם, וזו לא אשמתם של המפגינים שהם קיבלו כאלה מכות).

    כמו כן, אני מנסה לחשוב איך אני, כחייל בצוות של ארבעה + קצין, הייתי מתמודד מול כזאת הפגנה שבאה עלי. אני מאוד מקווה שזה לא ייגמר בזה שישפטו את חמשת החיילים ובזה יסגרו את העניין, כי מי שהשאיר אותם שם לבד אחראי לא פחות למעשיהם.

  2. צפריר:

    ואם מישהו יכול בבקשה לרכז את כל ההעדערים במקום אחד, אודה לו. אני כבר לא עוקב אחרי השינויים.

  3. דני:

    יש בארץ תופעה, שקיימת במידה מועטה גם בחלקים אחרים של העולם המערבי, שמתאפיינת בזה שאנשים מניחים שחייל חמוש הוא לא גורם מסוכן שיש להיזהר ממנו. הם חושבים שהרובה הוא לקישוט והעבדה שיש הרבה מהם והם יכולים להביא עוד רק תתרום להרגעת המצב. זה חולי של החברה המערבית, חולי שמסרס את כוחו של הצבא ופוגע בבטחון המולדת.
    היתי רוצה לראות את הילד שהעז לזרוק אבנים על חייל בצבא רומי, או את האנרכיסט שינסה לפרק מחסום של הצבא הרוסי.
    אה, ושלא יחצו את הרובריקון בבקשה.

    (הח”מ היה לוחם ומפקד, כיום במיל’)

  4. אור:

    אני כמילאומיניק לוחם יכול להבין את אותם חיילים
    הם היו ארבעה או חמישה ומולם היה “המון” (יחסית למספר החיילים)
    השימוש בכוח היה מוגזם אבל לא יותר מידי מוגזם
    אני לא מבין איך לא היה שימוש בגז מדמיע או משהו דומה על מנת לפזר את ההתקהלות
    לפי מיטב הבנתי מהתקשורת
    השטח מוגדר כשטח צבאי סגור
    ואותם אנשים ניסו לפתוח מחסום שצה”ל הקים
    את האנשים שצריך לשפוט זה אותם
    הצבא צריך להיות חזק ולא חלש
    תמונות כאלו מחלישות את הצבא לפי דעתי ומוציאות אותו מהקונצנזוס
    במקום להראות שהצבא יודע לטפל בפינוי של פעילי שמאל בדיוק כמו שהוא טיפל בפינוי של אנשי ימין (מגוש קטיף וכו’) וככה להחזיר אותו לקונצנזוס
    אני חושב שכל תמונה ווידאו כזה מוציא את צה”ל אשם ומוריד את הרצון לתרום ולשרת
    ודווקא את זה צריך לשנות
    התמונות אכן קשות אך אני חושב שהיה צריך להחרים את הציוד צילום ולא לשחרר את התמונות למרות שזה אקט אנטי דמוקרטי כביכול (ואני בדיוק סיימתי לכתוב עבודה של 1984 לאונ’ ) אני חושב שלטובת הצבא דברים כאלו לא צריכים להתפרסם

  5. אור ברקת:

    רק להבהיר למי ממכרי שקוראים בגלוב – האור שמעלי אינו אני

  6. אסף רפאלי:

    כל מה שאני רואה מהתגובות פה זה תירוצים, “הם בטח התגרו” “הראו רק את החלק הרע” “הם היו רק חמישה מון המון”
    בסופו של דבר צריך להאשים את הצבא, הוא הגוף שאמור להיות מאורגן, ולהראות שהוא לא מתרגש. וכמובן לא לשכוח שהוא הגוף שמחזיק ברובים בהפגנה.

    אור – אני חושב שאני חושב שבתור מישהו שחושב שצריך לשנות את המצב, אתה עושה עבודה מאוד טובה בנסיונות להדחיק אותו. זה לא הווידאו מוציא את צה”ל אשם. זה צה”ל מוציא את צה”ל אשם. ואם לא יהיה ווידאו, איך נוכל לתקן?

  7. צפריר:

    אסף, לא עמד שם צה”ל – עמדו שם חמישה חיילים ללא שום אמצעי לפיזור הפגנות.

  8. גלעד:

    המפגינים מכינים את המצלמות וזירת האירוע כולה מכוונת לייצר את התמונות האלו.

    בצה”ל יש אסטרטגים קטנים שבוחרים לשים מצבת כוחות מזויינים במצבים האלו כל שבוע, מבלי לחשוב שניתן גם לעצב את זירת הפעילות ולחסוך את המאורעות והמראות הללו. בבה”ד 1 לא מלמדים אסטרטגיות תקשורתיות כפי שראוי בעידן הזה והתוצאות ניכרות.(שכן הידיעה המצולמת\משודרת היא מבחן התוצאה האמיתי בדעת הקהל. זאת לא מלחמה קיומית כאן)

    ברור שהתמונות האלו מתפרסמות בעולם ותורמות לשחיקה מתמדת בתדמית של צה”ל.
    למפגינים אני פחות דואג – הם שולטים בגובה הלהבות בינתיים.

  9. סטארטר · קריאה למפגינים מהר חברון:

    […] התמונות שהעברתם למערכות העיתונים ולחדשות ערוץ 2 מזעזעות. […]

  10. נויף:

    אור, מה זה בדיוק “טובת הצבא”?
    ולמה אני צריך לחשוב על “טובת הצבא” לפני שאני חושב על “טובת החברה”?

    לצערי, די ברור שהעסק יגמר בהאשמת החיילים הספציפים האלה, כי למה שמישהו יכליל את הבעיה הזו לכיבוש, לאלימות בחברה, למקרים קודמים של שימוש מופרז בכוח וירי באזרחים?
    אתמול כולם “הזדעזעו” מאופנוען שנהרג,
    היום כולם “מזדעזעים” ממפגין שנפגע,
    מחר כולם “יזדעזעו” ממשהו חדש,
    וכרגיל כלום לא ישתנה.
    אופס, יצאתי קצת פסימי…

  11. biohazard:

    אם אני הייתי במילואים שם סביר להניח שהייתי עושה אותו דבר

  12. שי30010:

    אני אישית מעדיף את התמונה הזאת
    מפה:

  13. ילדה:

    למה שפשוט לא נודה בזה כולנו. כעם. אנחנו אוהבים מדי פעם לקבל קצת מכות. זה לא בושה. רבים מחברי הטובים אוהבים לקבל קצת מכות מדי פעם הם רק לא נוסעים לשטחים בשביל זה. הם קופצים לסיבוב בדאנג’ן – אבל זו לא הנקודה. בואו כולנו יחד נקום ונצעק בקול: שמישהו יואיל בטובו להרביץ לנו קצת! – הכל יראה אחרת אחר כך. באמת. ואחר כך אפשר להצטרף לקבוצת התמיכה “קתרזיס בלי גבולות” שפתח נויף (10) ולהזדעזע ביחד.

    רק שיהיה ברור : זה לא מצחיק אותי בכלל.

  14. שי30010:

    אופס…
    משום מה הקישור השני נעלם

  15. נ:

    לנויף:
    טובת החברה? בבקשה: הרוב חושב שצריכה להיות גדר הפרדה. זו גם החלטה של ממשלה נבחרת. הוכח מעבר לכל ספק שהגדר מצילה חיים (וזו השורה התחתונה). אז כן – יש פגיעה בזכויות אדם בשל כך, אבל יש פחות פגיעה בזכותם של אנשים אחרים לחיות, שזו ללא ספק זכות חשובה יותר, אז שיקפצו.

    באים “אנרכיסטים” שהרוב, הדמוקרטיה והחיים לא מעניינים אותם, ואיכשהו מצליחים לצאת גיבורים בתקשורת. לא ברור לי.

    לגופו של עניין – ענו לפני ולא ארחיב מעבר לזה: המכות שנתן קצין אחד (לא כל צה”ל ולאפילו לא כל הצוות!) הן חמורות והן מעשה פסול. אבל בתנאים שבהם החיילים פעלו, לא בטוח שהיה להם יותר מדי מרחב תמרון.

  16. מוסיף:

    צה”ל הוא ארגון טרור. אמירה קשה, אבל לא רחוקה מהאמת. ככה זה כשהופכים מצבא הגנה לצבא כיבוש.

  17. אפי פוקס:

    עזבו רגע אידיולוגיה, גם להפעלת אלימות יש דרך חכמה יותר … כמות האנרכיסטים שפגשתי בגדרות של ג’נין רק מראה כמה שהקצין הזה איבד שליטה(ויש גם את הפעילים מחו”ל שהם בכלל פריכים וטעימים, הם אשכרה מפחדים מחיילים)

    הקצין הזה איבד שליטה לא בגלל שהוא דפק את הסתרשף (השפיץ של הקנה) באיזה ילד טמבל שלא זז אחורה, אלא כי ההתנהלות של הכוח שלו הייתה מפגרת. מה הוא כעס והתעצבן? מה זה השטח הפרטי שלו? בקטנה.

    אני זוכר שכשאנחנו התעסקנו איתם על הגדר בגזרה שלנו, מיד אחרי הטלפון שהייתי מרים למג”ב שיבואו לחגוג , היינו עושים דבר פשוט: אני ועוד שני גורילות היינו מורידים את נשקים, את הקסדות, ואת השכפצים הכבדים (ושמים שכפצים קלים) לוקחים ערימת אזיקונים, ומתחילים לשחק תופסת עם החבר’ה מתל אביב שעמדו עם מצלמות וידאו בשביל לצלם אותו תוקעים בחזה שלהם את הקנה שלנו. (במקביל היו כמה קלעים עם נשקים מדוייקים שליוו אותנו ממקום מרוחק למקרה שמשהו ישתבש)
    תוך רבע שעה של משחק תופסת כשאנחנו אלה שלא חמושים, ולא ניראים מאיימים, והאנרכיסטים הפכו להיות הכבדים והמסורבלים- היה אפשר למצוא לפחות חמישה מהם קשורים ואזוקים על הרצפה. לפעמים אחד החיילים שלי היה אומר לפני שהיינו יוצאים בריצה “הכדרים באים!!!” (ע”ש המשחק המפגר שמזכיר את השיטה הזו לפיזור הפגנות) והיה מקנח כשהוא היה תופס איזה אמריקאי שבא להפגין, אוזק אותו בידיים וברגליים, מצמיד לרצפה כמו עגל, מסתכל ואומר “אתה זה! נגעתי בך, ועכשיו אתה זה! הפגנה הבאה אתה התופס” ומתחיל לצחוק(האמריקאי היה תמיד משתין במכנסים ומתחיל לדבר על האמריקן סיטיסנשיפ שלי…וכל מיני פליז דונט קיל מי)

    השלב הבא היה לקחת אותם, להעמיס על איזה רכב מנהלה. להביא להם לשתות, להביא להם לחם עם שוקולוד, לבדוק אותם עם חובש שהכל בסיידר ולזרוק אותם בשטח ישראל כשיש להם מספיק כסף למונית בחזרה.

    הייתה גם פעם שהיו לי כל מיני עיתונאים פלורליסטים שבאו לשתול עצים באיזור שאסור. זיהיתי איזה אחד מהארץ, והוא כולו התלהב ואמר וואו, קצין שקורא הארץ?! (וגם שמאלני- אמרתי לו).

    הוא שתה איתי קפה, וכשהגיע האוטובוס מלא בפלשתינאים ופעילי שלום לשתול את העצים באיזור שהיה אסור הוא אמר: “אז אחי, אנחנו רק שותלים פה כמה עצים וזזים. טוב?”
    אני: “לא”
    והוא: “אבל למה?”
    אני: “כי ככה אמרו לי, יש לכם איזור שמותר, פה אסור”
    הוא: “אבל זה מטומטם”
    אני: “טל מי אבאוט איט… עזוב. הקפה היה טוב, אתה אחלה, כולם פה אחלה. יש מקום אחר שמותר לכם, אם תשתלו פה אני אצטרך לדאוג שלא תשתלו, פרשטייסט?”
    הוא: “טוב חבר’ה… בואו נזוז, זה לא יקרה היום”

    לא מכות ולא נעליים…
    זהו, ראבאק, רוב ההפגנות האלה יכולות להגמר או בדיבור או במשחק. רק צריך להכנס לפרופרציות…

  18. מוסיף:

    תמיד מעניין לראות איך ישראלים רציניים לחלוטין מאבדים כל סממן של בגרות נפשית וביקורת עצמית, כשהם מדברים על המילואים שלהם.

  19. עודד י.:

    לנ. בעיקר

    א. היה לו מרחב תמרון. למרות שלסיטואציות כאלה יש נטייה לצמצם את הראייה ל-tunnel vision, הרבה מאוד בגלל הארגון אליו הוא משתייך כרגע. (עוד בב.)

    ב. זה לא קצין אחד. זה כל הצבא, שלא יודע להחדיר משהו יותר אינטלגנטי למוח של החיילים שלו. ולא יודע להחדיר את החשיבות של המצלמה ואת הטמטום שבאלימות לא סבירה. ותאמין לי, שלפני למעלה מעשור הייתי בעשרות הפגנות מכל הסוגים המינים והצבעים וברוב המקרים מי שלא למד פיזור הפגנות וגם כאלה שלמדו התנהגו ככה. לספר לך למשל על 20 צנחנים + קצין שדפקו מכות לפלשתינאי אחד (אזוק) כשמסביבם אולי פי 2 עיתונאים מצלמים את הטמטום? good fun was had by all. הפלשתינאי, דרך אגב ברח אח”כ, כי אף אחד לא טרח להסביר לאף אחד אם לעצור אותו או לא.

    יש דרך לפרק גם את ההפגנות הנחושות ביותר (החל בלשלוח יותר מ-4 אידיוטים ללא אלפ”ה מול עשרות מפגינים)

    תקיעת הקנה בחזה של האיש מראה שהשיעור הכי קרוב לפיזור הפגנות שהאיש למד הוא שיעור קרב מגע עם הנשק. וזאת הבעיה, כי בצבא מלמדים אותך לחשוב בין כוונות – ומקרים כאלה או כמו הסג”מ המסכן שירה באוויר מול קומץ “מפגינים” שהולכים מנקודה X לנקודה Y כי הקב”ט השאיר אותו לבד, מדגימים את זה בדיוק. למרות 20 שנה של התמודדות משתנה בשטחים אף אחד בצה”ל (מלבד מקרים מעטים כמו הפלוגה שלי בזמנו) לא מכין את החיילים לפעילות במציאות מורכבת. מה הם מקבלים? רימוני גז וטמפונים שכולם מספרים להם איך אפשר לפרק את השלישייה של כדורי גומי ולירות רק אחד שיהיה קטלני יותר?)

  20. עודד י.:

    יש דרך לפרק גם את ההפגנות הנחושות ביותר (החל בלשלוח יותר מ-4 אידיוטים ללא אלפ”ה מול עשרות מפגינים)

    (אמצעים לפיזור הפגנות)

  21. בעז:

    אני לא מבין את כל טיעוני ההזדהות האלו עם המילואמניקים “הם היו רק ארבעה”. האנשים בהפגנה סה”כ הזיזו אבנים ממחסום הם לא זרקו בקבוקי תבערה לא ירו לא איימו על חיי או אפילו עצמות המילואמניקים מה שאי אפשר להגיד על המילואימניקים עצמם. סה”כ הם היו ארבעה מול הפגנה של פעולה ישירה במידה והם חשבו שהם לא מסוגלים להתמודד עם זה לבד שיעלו בקשר ויחכו עד שיגיעו עוד כוחות את המחסום ניתן לסגור גם אחרי חצי שעה ושעה ואף יום זה לא בדיוק המחסום היחיד או הגדול ביותר בין שטחי איי לישראל. אולי במקום לחפש תירוצים בשביל הצבא פשוט תראו באיזו מהירות אדם חמוש שלובש מדים הופך לפקעת אלימות

  22. אור ברקת:

    מוסיף – ההזדהות האינפנטילית עם המילואימניקים היא המשך ישיר לאינפנטיליות התוקפת כל מילואימניק בעודו במילואים.

    מחזה זוועתי למי שיודע לשמור על המוח שלו

  23. עודד י.:

    בועז, העובדה שהם היו ארבעה (ככל הנראה) השפיעה לרעה על אופן הטיפול שלהם באירוע. זה לא חיפוש תירוצים, זו ביקורת שלא נוגעת רק להתנהגות שלהם אלא לגישה של כל המערכת

    אם כי לאור ההפגנות הסטודנטים והתנהגות המשטרה, יש יאמרו שההתייחסות למספר הזעום היא טיעון די חלש.

  24. אפי פוקס:

    מה זה הזיזו כמה אבנים? לא היה שם קטע שלם שמונית נוסעת למקום שהיא לא הייתה אמורה ליסוע בגלל הכמה אבנים שהם הזיזו? ברור ששלחו אותם בשביל למנוע את זה.

    זה כמו שפעם היו כמה אנרכיסטים שרק פירקו כמה ברזלים וגדרות. גם על זה לא צריך לפעול נגדם? ברור שצריך לפעול. השאלה היא איך, והאיך הוא הטעות של הקצין ההוא בכוח. זה הכל.

  25. ד:

    מוסיף, אתה הזוי.
    תפסיק לברבר קלישאות, תתחיל לחשוב מהשכל (אם הוא עוד ישנו).

    טרול

  26. הגיע הזמן שמישהו יגיד לך:

    מוסיף, אתה צדקן דביל ומתנשא. פויי.

    טרול

  27. מוסיף:

    פחחחח. כבר מזמן אמרו לי את זה.

  28. יובל:

    יובל קרופיק שלח לאימייל הסגול עם הנקודות הצהובות סריקה מ”ישראלי”. מסתבר שהחיילים נפלו קורבן!

    תודה יובל.

  29. מוסיף:

    בגלל שהצילום ב”ישראלי” הוגדל, אפשר לראות ביתר בהירות שהחיילים נפלו קורבן.

  30. ניצן:

    התקשורת אשמה!

    מישהו פלט לידי פעם, זה לא שפעם המצב היה יותר טוב, זה שפעם הייתה פחות תקשורת.

    הפלשתינאים וכמוהם גם האנרכיסטים למדו איך לנצל את התקשורת לטובתם, התקשורת – שהיא שמאלנית בעצמה שמחה על שיתוף הפעולה. גם באירוע הזה, וגם באירוע הקודם (צילום של ערוץ 10 עם החייל שמכוון רובה לפעיל שמאל) יש פה אלימות מצולמת של חייל ישראלי כלפי פלשתינאי או ישראלי.

    הכותרות כמובן זועקות בגנות צה”ל ויודעות להציג את החייל האלים אל מול הפלשתינאים והאנרכיסטים המסכנים. לרגע לא מוצגת האמת – צהל הפעיל כוח ברוטלי כנגד פורעי חוק.

    אתה בוודאי לא חדש בעולם התקשורת, ובוודאי גם אתה יודע שעל כל כתבה של 2-3 דקות יש לפעמים שעות של חומר גלם מצולם. בסופו של יום, הכתבה שאתה רואה היא הצגת הדברים כפי שהכתב רוצה. מתוך כל חומר הגלם הוא מוציא את החלק הרלוונטי עבורו שיעביר את הנקודה שלו. אני סמוך ובטוח שאם חומר הגלם הזה היה מגיע לידיים ימניות, ניתן היה לעשות כתבה מקבילה שמראה נקודה אחרת לגמרי. אותו חומר גלם – סיפור שונה לגמרי.

    אבל קל לתקוף את שיקול הדעת של אותו קצין, במיוחד כששוכחים שמדובר בילד בן 20 שמגיע עם עוד שלושה ילדים בני 19 לעמוד אל מול המון מתפרע שבא לעבור על החוק. של מי החוק, מי קבע אותו, האם הוא הוגן – כל אלה שאלות לא רלוונטיות. למדינת ישראל יש מנגנונים שאמורים לטפל בדברים הללו. המחסום לא מתאים? פנה אל בג”ץ שיאלץ את צה”ל לתת הסבר לקיום המחסום. צא להפגנה אל מול מקבלי ההחלטות. תריץ עצומות, או תקים את התחת שלך וגש להצביע בבחירות – אבל אל תבוא לתקוף 4 ילדים ואחר כך תתפלא שחטפת מכות.

    לא שאני מצדיק את האלימות מצד החיילים חו”ח, הם חרגו מגבול הטעם הטוב וכפי שכבר ציין כאן מישהו – לא השטח שלך, ומה שיקח להם לפרק כל היום יסגור הבולדוזר ב 5 דקות אחר כך. מצד שני, אני בהחלט יכול להבין מה מרגיש חייל כשמתנפל עליו המון ברברי וכשמדובר בילדים אני בהחלט יכול להבין מה קרה שם (להבין, לא לקבל).

    אגב, בוא ניזכר לרגע בעוד שני מקרים בהן התקהל המון של פורעי חוק אל מול כוחות החוק, כיצד התנהלו כוחות החוק וכיצד התנהל הציבור.

    ההתנתקות – הכתומים חוסמים צמתים, מפגינים וחוטפים מכות מהשוטרים. הביקורת כנגד המשטרה מועטות ומושמעות ע”י המפונים בעיקר. הקהל בבית לעומת זאת מתעצבן על המנותקים ומצקצק בלשונו שצריך להרביץ למופרעים הללו ולהעיף אותם מכאן.

    הסטודנטים – מפגינים בת”א. עשרת אלפים סטודנטים אל מול מאות אנשי משטרה / יס”ם / מג”ב. כמובן שברגע שמתחילה הנהירה לאילון מתפתח עימות אלים. השוטרים מרגישים מאויימים ומשתמשים באלימות (מוגזמת). הכותרות למחרת בעיתון הן אחידות – הסטודנטים המסכנים שהותקפו ע”י השוטרים.

    בסופו של דבר – לכל מטבע יש שני צדדים, וכל אחד יכול להציג את הצד שלו על ידי שילוב של תמונות מתאימות קטעי וידאו תואמים וקצת טקסט מתלהם. אבל אנחנו אוהבים שמאכילים אותנו בכפית – אנחנו כבר לא מנסים לראות את הצד השני של המטבע.

  31. אפי פוקס:

    אותי כבר ציטט בקפה של הטוש בתור “אפי מכסח האנרכיסטים” מישהו שקרא את התגובה שלי פה.

    אחחח… הצדקנות… שוין.

  32. דרומי:

    וזאת הבעיה, כי בצבא מלמדים אותך לחשוב בין כוונות

    עודד, העניין הוא שצבא אמור לחשוב בין כוונות – זו המטרה שלו, אתה יודע.
    לצערנו הצבא עסוק מדי ב’כדרים באים’ עם אנרכיסטים, וכשהוא היה צריך לטפל באוייב שהיה קצת יותר מתוחכם מילד בן 20 שנתנו לו נשק ושלחו אותו להתחבא במחנה פליטים – החיזבאללה עשה לו בית ספר.
    הפתרון הוא לא ללמד קצינים איך לפזר הפגנות, הפתרון הוא למנוע מקצינים לפזר הפגנות. ואת זה אי אפשר לעשות בלי לצאת מהשטחים.

  33. קודח » ארכיון הבלוג » לגזור ולשמור: הקוד האתי של אוהדי בית”ר ירו:

    […] אחרי שסיימתם עם ההכנות בבילעין על האנרכיסטים, אחרי שתירגלתם על הסטודנטים, ואחרי הטיפול בכתומים. הגיע סופסוף Casus belli אמיתי. […]

  34. אריאל:

    כל הכבוד לצה”ל!!!!

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: