אבל מה אפשר לעשות; כל אחד (ואחת) מסיבותיו שלו עסוק בענייני היום, בענייני פרנסה או שסתם הכתיבה קשה לו. זה מעלה שאלות מעניינות על עתיד הגלוב ויכולתו להמשיך ולסקרן את מיליוני הקוראים הצובאים על דלתותיו. זה גם מעלה את השאלה מי צריך גלוב קבוצתי אם הקבוצה לא כותבת (רמז! רמז!!).
אבל זה מה יש.
למרות שאני משלם בנדיבות ובדרכמות, ולמרות שלעתים אני שובר למי מביניהם את המפרקים, בסופו של דבר כתיבה בבלוג (גם בגלוב) היא עניין של רצון ודחף אישי ולא כורח. אני מתנחם בכך שזהו ניסיון מעניין באינטראקציה שבין הכותבים לקוראים: מתי הקוראים יגידו: "פאק איט, החבר'ה האלו לא כותבים, בשביל מה אנחנו חוזרים לכאן?", מתי (אם בכלל) יגידו הכותבים: "פאק איט, אם לא נכתוב אנשים לא יבואו לכאן יותר. אולי כדאי שנזרוק כאן איזה טקסט פצצה?", כמה קרדיט נותנים הקוראים לבלוג שאינו מתעדכן תדיר וסדיר וכמה הם מהירים על כפתור ה-delete ברסס או במועדפים? ואולי בכלל זה טוב שהגלוב מתעדכן רק פעם ביום או פעם ביומיים?
[אלו היו 60 שניות של מחשבות שאינן קשורות ללימודים]
ולמה שתעדכנו את הבלוג כל יום? יש מה לכתוב כותבים, אין אז אין.
לא מידאגת. כבר היו דברים מעולם. 🙂
מה שגם מוזר הוא שזרם התגובות לפוסטים הקודמים נגמר עוד הרבה לפני הפוסט הזה…
לא שאני לא מבין את החשיבות בבלוג שמתעדכן בתדירות מסוימת (כלומר לפחות אחת לכמה ימים), ולא שזה תירוץ לאי-הכתיבה שלי, אבל האמת שבעידן הרסס ה"סכנות" שהזכרת נראות לי פחות משמעותיות.
אני לפחות לא נכנס לבלוגים המועדפים עלי מתוך ציפייה שיהיה בהם עידכון, אלא אני מגיע אליהם רק אחרי שהרסס "אומר" לי שנכתב שם פוסט חדש. ומהבחינה הזאת אני גם לא רואה שום בעיה בכך שיהיה לי ברשימת הרסס בלוג שלא התעדכן נניח כבר חודש. זה לא כאילו שהוא תופס לי מקום ברשימה או משהו. כקורא בלוגים אני עלול למחוק בלוג מהרסס דווקא בגלל דברים שכן נכתבים בו, אבל לא כל-כך בגלל דברים שלא.
אני מגיע לכאן. עדיין.
ג'וני – יכול להיות שאתה צודק. האמת היא שזה לא שיקול אצלי כי אין לי קורא רסס ואני לא משתמש בטכנולוגיה הזו. כל אתר שאני נכנס אליו אני אשכרה מקליד את ה-URL שלו (או בוחר בו מתוך רשימת המועדפים שלי), לכן הדילמה הזו אצלי יותר ברורה: אם אני נכנס שוב ושוב ושוב לאתר שלא קורה בו כלום, בסופו של דבר אני מגיע לשורת ה"פאק איט".
בתור סוציאליסט אני נזעק לטובת העובדים המסורים (טרם פיטוריהם):
* הם אולי לא כותבים הרבה, אבל כל מה שהם כותבים הוא סופר איכותי ושווה
* עדיף שיכתבו רק כשייש להם מה לכתוב ולא שיכתוב רק כדי לכתוב.
* רוב הקוראים של הגלוב בלאו הכי לא נכנסים אליו אלא רק כאשר הRSS מסמן שייש משהו חדש כך שזה לא נורא.
* אני בטוח שהם צוברים כוח כדי להפציץ אותנו בהמשך השבוע בהמון המון פוסטים מ ר ת ק י ם ומשעשעים
* זה השקט שלפני הסערה
* 97.5% מהקוראים הם בלוגרים בעצמם, כך שהיו"ר צריך לצאת בדרישה לפוסטים אורחים לפי מינון גבוה יותר (נניח שעל כל שני פוסטים רישמיים, פוסט אורח).
* זה גלוב, זה ישראל, יהיה בסדר, סמוך…
יופי, אני יורד על כל מיני מכרות אינטרנט שלי בגלל שהן לא משתמשות ברסס, ועכשיו הן יוכלו (תוכלנה?) להגיד לי: מה אתה רוצה, אפילו כתב הטכנולוגיה הבכיר יובל דרור, לא משתמש ברסס.
העיקר שחזרת לכתוב יובל.
חפש.
זה הסקופ של השנה יובל. אולי כדאי שמישהוא (MrM, למה אתה מחכה?) ידגים לך את היתרונות של רסס. זה עולם חדש ואמיץ שם בחוץ, וחלק מהתהיות שהעלית לא רלוונטיות לקוראי רסס.
יחד עם זאת אני חושב שיש "הסכם" בין משתמשי הגלוב וכותביו לרמת עדכון ואיכות (נמוכה) של תכנים ושאיננה תלויה בטכנולוגיה אלא בכך שהיא פותחת את הדלת לקהילה שהתגבשה כאן. לדוגמא אם לפחות פעם בחודש לא יהיה פוסט ביקורת נשכני הרבה קוראים יהיו מאוכזבים.
לא היה זה היו"ר שהבטיח כאן שהוא יוצא לחופשה. ואני כבר האמנתי שיהייה לי קצת זמן לקרוא בלוגים (גלובים?) אחרים.
אם כבר נגענו בנושא הכתיבה בגלוב, אז יש לי ביקורת קטנה:
אין פה סקס.
עכשיו שמע, כולנו אנשים עסוקים שבעצם רוצים להתבדר קצת פה ושם ולכן אנחנו אוהבים במיוחד כשאתה נכנס מידי פעם אבל האמת? זה לא תחליף אמיתי לסקס.
זה אפילו לא מתקרב. תשים לב שבווינט ובנרג יש פינות סקס…
בקיצור, למה אין פה ערומות? או לפחות קישורים לערומות? או כמה תיאורים קטנים של… אנא עארף סיפורים, חוויות/תיאורים
זה חסר יובל, זה ממש ממש חסר. ((((:
רוגל – ררררר כבר כתבתי איפשו בגלוב שהרסס מעולם לא הצליח לתפוס אותי. זה לא חדש.
תומר ק. – ררררררררררר אני לומד, אתה לא שם לב? תפסיק להפריע!
ברח לי..
…נכנס מידי פעם בגיא ג וחבריו….
אמיר – לגבי הערומות, זו המחלקה של תמר. אני חושב שבאיזשו שלב היא הפסיקה עם זה כי היא פחדה שתגידו שיש לה רק סקס בראש (מה שנכון), אבל היא זו שצריך ללחוץ עליה בעניין. הגברים פה הם בתולים (או אומואים, או משו).
יובל, RSS – כל מה שאתה צריך לעשות זה להשתמש בתוכנת אימייל נורמלית שייש לה קורא RSS וזה מופיע לך כמו אימיילים. נורא פשוט.
אולי אני חדש כאן, אבל אני לא זוכר שום פוסט עם סקס לפחות לא מהסוג הזה שעושה נעים…
ודווקא אתה יודע, (אוף אני מציף, תגובה אחרונה בהחלט)
כשמסתכלים על רשימת הכותבים אז דווקא היא מבטיחה ביותר:
אחד שהוא דו – ונשאלת השאלה למה הוא לא מביא קצת סיפורים דו מיניים, הרי הכל הולך בשעות אלו של היום,
גם אחד שחובב אותן צפופות פיגמנטים,
וגם בחורה אחת בין ארבעה גברים (ולמי שהאסוציאציה הראשונית של גנגבנג לא קופצת לראש, שיקום).
בקיצור, לא בסדר.
הכתבה לא רלוונטית בעידן ה- RSS
אני חושב שזו הפעם הראשונה שאני נכנס לאתר הזה אבל אני קורא כל יום את הגלוב.
עדכוני RSS הם אחד הדברים הגאוניים ביותר שנוצרו.
אף אחד לא צריך לבקר בשום מקום בשביל "לבדוק" אם הוא התעדכן.
🙂
אמיר, אם יהיו כאן פוסטים שעוסקים בסקס, ואז תגיע תקופה שבה אף אחד לא מעלה שום דבר, איך לדעתך זה יגרום לכותבים כאן להיראות?
וחוץ מזה, ח"כ אמנון כהן לא מרשה.
תומר.ר – ככה אתה בוגד עם גלובים אחרים? תמיד תזכור שגלוב יש רק אחד 😛
האמת היא שבאמת שאלתי את עצמי מה קורה אם העדכונים, אבל על זה לנטוש? בגזמת. הרי הגלוב מתעדכן יותר מהבלוג הממוצא. ממה שאני ראיתי – רוב הבלוגים הפעילים מתעדכנים בין פעם ביום לפעם בשבוע.
אבל כמו שג' אמר, כותבים כשיש על מה.
פגוש – אני חושב שזה חלק מהעניין. אני כן אוהב את "חוויית הביקור" לעומת "חוויית ההתעדכנות" (שעושה לי רושם כטכנית בעיקרה). אני לא מוציא מכלל חשבון שיתכן שזה סתם בגלל שאני מיושן ועדיין, ניסיתי כמה פעמים כל מיני קוראי RSS ולא דבקתי באף אחד מהם (ג'וני הציע לי עכשיו את Sage של השואש. אני מנסה).
האמת היא שאני גם לא התחברתי כל כך לקוראי RSS. אני אוהב להשתמש בטכנולוגית הRSS בשביל ליצור live bookmarks בפיירפוקס. ככה כשאני רוצה להיכנס לאתר אני נכנס ישר לקטעים שכתבו בו ולא לאתר הראשי. לכן גם כמעט ולא יוצא לי להיתקל בעמוד הראשי של הגלוב.
בתור לא כותב במשרה מלאה (לא ברור למה עידן ממשיך לשלם לי) אני משער שחלק ניכר (אם לא רוב) הקוראים מגיעים לכאן כשיש פריט חדש ברסס. אומנם מצפים לראות פריט חדש אבל זה מאוד טבעי שבבלוג (גלוב, אני יודע) יש נקודת שפל קטנה (dip). אם משכילים לחזור למסלול אפשר לעבור לצמיחה יותר משמעותית מכפי שהייתה קודם. אז אל חשש, כל עוד לא תסגור את הביזנס ותתמידו, סיכוי טוב שהכל ישתפר.
אני אוהב את SharpReader. זה קורא RSS מאוד barebones ונחמד. רק חבל שאחרי שיש לו בארכיב 30,000 פוסטים, הוא כבר לוקח משהו כמו חצי ג'יגה זיכרון. אם יש לך 50 בלוגים שאתה קורא, לא יגע בך אפילו. אם יש לך כמה מאות כמוני… בעסה.
נו, שוין, התרגלתי.
אני מקווה לא להעליב, אבך אני עדיין בא לפה בעיקר בשבילך, היו"ר…
אתה קורא לנו אומואים?
איך אתה מעז? ועוד אחרי ששלחתי לך לינק ליופי של פוסט. יו יו יו, אם לא הייתי אישיות וירטואלית, עוד הייתי לוקח את זה אישית.
על מה אתה מדבר יובל? בגלוב לא עובר יום שיש בו פחות משני פוסטים, זה יותר מרוב הבלוגים (והגלובים) שיש בארץ.
מישהו מימכם יודע למה אורי אפלטון לא הכניס את הגלוב למומלצים שלו?
הכל כבר נאמר, אז אני אתמצת: RSS, לא בעיה, יהיה בסדר.
יובל, אם אתה אוהב את “חוויית הביקור” (כמוני) וגם בודק עכשיו את sage אז מה שאתה צריך זה רק לגשת לחלון ה- options של ה- sage ולבטל את 2 האופציות הבאות:
Render feeds in contents area
Allow HTML tags
ככה גם יהיה לך RSS וגם “חוויית הביקור” מיידית
בחייך יובל, הגלוב הזה הוא פרטי שלך. זה שאתה מנסה כל הזמן להיות קבוצתי זאת סטייה פרטית שלך (ואגב, זה מתקשר בצורה מעניינת לטענות על סקס בתגובות למעלה). גם כשאתה כמעט תמיד הכותב היחיד, קצב ההתעדכנות פה גבוה יותר מכל מקום אחר שאני מכירה. וחוץ מזה, תמיד אפשר לצפות להפתעות בהעדרים (כה לחי!) ולרפרש עד אין סוף לראות אם יש אחד חדש אם כבר אין מה לקרוא.
בקיצור, אני בעד שתפטר את כולם ותקטול את האבטלה הסמוייה באיבה. וגם בעד בונוסים (חומריים!!) לכותבים אורחים.
רוני – רשמתי לפני את ההצעות (הן לא רעות! רמז! רמז!!)
יובל – אני דווקא ממליץ על G Reader. לא מעיק ומכביד, יושב ברשת, נגיש דרך הסלולר (כל סלולר ולא רק עם וינדוס מובייל או משהו כזה), אינו תלוי-דפדפן… אקיצור, תענוג.
אני אגב נכנס לגלוב רק כאשר אני קורא את הפוסט ברידר והוא מוצא חן בעיני, ואז אני נכנס בעצם כדי לקרוא את התגובות ותו לא.
אם אתה אוהב את חווית הביקור, אתה תמיד יכול לגוון: את רוב הבלוגים שלי אני צורך דרך הרסס, מלבד שניים שלושה שאליהם אני אוהב להכנס דרך המועדפים. טובים השניים מן האחד, וכו'.
לקרמר, 29
אורי קציר לא מדרג את אותו בלוג שנה אחר שנה, כך החליט.
וזה הבלוג דורג בשנה שעברה.
יובל, במקרה שלא שמת לב, דיברתי על בונוסים חומריים ולא על דרכמות. אתה לא מבלבל פה אף אחד!
לא שאני חושב שהרשימה של אורי קציר כזאת חשובה, אבל רק לשם הדיוק מה שהוא כתב בהסברים שם הוא שלא ניתן להיכנס לרשימה יותר מפעמיים ברציפות. כלומר, כן אפשר להיכנס לרשימה שנה אחר שנה.
מה עוד שלפי הלינק שהבאת אפילו בשנה שעברה הגלוב זכה להיכלל רק ברשימת "עשרת הבלוגים המבטיחים", ולא ברשימת 25 הבלוגים הנבחרים, כך שבוודאי שלא הייתה שום מניעה לבחור בו השנה.
צודק. ראיתי מהרהורי לבי.
יובל,אני קלטתי אותך…
אתה משתף אותנו שהם לא כותבים וזה מרגיש לך רע ע"מ שנרחם עלייך ונרגיש לא נעים ונמשיך להכנס ולקרוא ולא ננטוש,למרות שכותבים פה מעט (not).
זו בעצם פסיכולוגיה הפוכה,עלינו…
how low can you go???