עד כאן – המלצת צפייה
נכתב בתאריך 16 דצמבר 2007 בשעה 22:43 מאת מוסיףתוכנית הסאטירה הטובה ביותר בטלויזיה בישראל היום, וגם היחידה, היא התוכנית "עד כאן" של אורי גוטליב שמשודרת ב-YES. התוכנית משודרת כל יום בשעה עשר בלילה ובהתאם לפלטפורמה ולשעה היא עושה סאטירה מצוינת, נשכנית ומשולחת (כמעט) כל רסן על החברה, הפוליטיקה והתקשורת הישראלית. נראה שבתוכנית הזו אורי גוטליב הצליח סופסוף להתנער מהנעבעכיות הליימעכית שהודבקה לו כשהיה טאלנט בערוץ הממלכתי (ערוץ 2), ולהביא את עצמו לידי ביטוי. מומלץ בחום.
ולמי שמאותגרים YESית, שני קטעים:
אגב, על העוני ואי השוויון בישראל כבר קראתם היום?
16 בדצמבר 2007, בשעה 23:36
אין לי יס (וכבלים וערוץ 1 ובעצם טלויזיה), וזו הפעם הראשונה שצפיתי בתכנית (טוב, וששמעתי עליה). מה אומר? לא משהו. קשה לומר שנפלתי מהכסא.
מה שכן, הקטע על יונית, כאסמטי, היה לא כל כך פשוט. הרעב שלה לאוויר ממש הלחיץ אותי ויצר תעוקה, במלוא מובן המילה. סתם, שתדעו.
16 בדצמבר 2007, בשעה 23:42
איתמר, הקטעים לא ממש מיצגים. שמתי את מה שמצאתי ביוטיוב.
16 בדצמבר 2007, בשעה 23:52
אני עם איתמר – לא משו וגם לי אין יס.
17 בדצמבר 2007, בשעה 0:20
אורי גוטליב מגמגם כרגיל :X
בהוט לעומת זאת, מנויי ביפ זכו לראות איך גוטליב מחסל לעצמו את הקריירה בפרק הניפוי של פרוייקט ביפ. מי שיכול שיראה ויבין מדוע.
17 בדצמבר 2007, בשעה 1:21
סאטירה לא היתה שם, צוחקים על מה שקל, על מה שלא כואב.
איזו מן סאטירה זאת?
17 בדצמבר 2007, בשעה 1:47
מוסיף, למענך.
ממה שיצא לי לראות, לא הצחיק אותי בכלל.
17 בדצמבר 2007, בשעה 2:16
תמיד חשבתי שאורי גוטליב עושה את הקול המרגיז שלו בשביל הדמות המרגיזה שלו ברצועה.
17 בדצמבר 2007, בשעה 2:39
אמנם יש לי יס, אבל מעולם לא ראיתי את התכנית של גוטליב. יחד עם זאת אני חייבת לומר שיונית לוי נושמת ובחורה בחזיה זה לא ממש סאטירה נוקבת. גם לקרוא לאתיופים עובדי זבל פרימיטיבים, לרמוז שיאיר לפיד אומו ובדיחות ממשפחה "חי חי, אמרנו מציצה וזונה והראנו תחת" רחוק מאוד בעיני מלהיות הקרם דה לה קרם* של הסאטירה.
*יוצרי הסדרה הכתירו אותם ככאלה, אני רק מצטטת
17 בדצמבר 2007, בשעה 7:14
זה משנה – תודה על הקישור.
17 בדצמבר 2007, בשעה 9:48
"הרצועה" הייתה תוכנית מדהימה וגוטליב היה שם בשיאו. מי שלא ראה אותו שר "היי ג'וד / בואי ללוד / זה מאוד קל להגיע / תביאי גם את סילבן החמוד / ועל שניכם אני אקיאה" – לא ראה סאטירה טובה מימיו.
17 בדצמבר 2007, בשעה 9:49
הבעיה ברצועה היא שהיו שם דמויות ומבטאים, גם כשלא צריך.
17 בדצמבר 2007, בשעה 10:00
שריף הילד הדרוזי FTW.
17 בדצמבר 2007, בשעה 10:01
WTF כותבים ככה.
17 בדצמבר 2007, בשעה 10:24
אנחנו מדברים על אותה התוכנית ?
"עד כאן" מאוד בעייתית. היא אפילו יותר בעייתית כשנזכרים שהיא אמורה להיות הגירסה הישראלית ל "Daily Show" עם ג'ון סטיוארט. אבל נעזוב רגע את ההשוואה.
דווקא החלק הסאטירי והמפוקח אמור להיות בחלק החדשות שמקריא גוטליב. אבל גוטליב לא ממש נראה מחובר לחומר, הכתיבה לא מספיק שנונה, והתחקיר נראה דל. דל מאוד. לא חסרים רגעי קסם בחדשות המקומיות שאפשר לעשות איתם מטעמים. אבל ב"עד כאן" זהירים מאוד, ומעדיפים להעביר דחקות על נושאים בטוחים. וגם כשהם מנסים קצת לבעוט, הם מפספסים את הכדור ופוגעים בטעם רע (מצטער בדיחות גלעד שליט לא מצחיקות אותי, כשהן על גלעד שליט עצמו).
אבל אני תמיד בעד סאטירה, אפילו כשהיא די מחורבנת.
17 בדצמבר 2007, בשעה 10:30
FTW זה לא WTF! מאיזה אינטרנט אתה בא?
17 בדצמבר 2007, בשעה 10:34
בלונדינית, ולעשות יום שידורים עם דוגמגישות לא באמת עוזר לעניים. אבל הנה, הבחורה בחזיה גרמה לך לחשוב על זה.
17 בדצמבר 2007, בשעה 12:04
אני, בניגוד לרוב המגיבים כאן, אהבתי.
17 בדצמבר 2007, בשעה 12:41
אהוד, אני לא יודעת מה אתה חשבת אבל לי היא בעיקר גרמה לי לחשוב "נו, מצאו עוד דרך לדחוף בחורה בחזיה ולקרוא לזה הפקת איכות.
17 בדצמבר 2007, בשעה 12:50
בלונדינית – לדעתי פיספסת את הקטע. הביקורת שלך מזכירה ביקורות שהיו בזמנו על סאות'פארק. הקטע עם החזיה מרפרר לדעתי למחאה מבית היוצר של מירב מיכאלי.
17 בדצמבר 2007, בשעה 15:23
יכול להיות שאני מיושנת. אולי אני לא מספיק שנונה ובקיאה בכללי ההפוך על הפוך כדי להבין את הקטע, אבל לקרוא לשרת החינוך זונה ולהגיד "זה לא אני אמרתי" זה לא בדיוק שיא הסאטירה מבחינתי. עניין של טעם.
17 בדצמבר 2007, בשעה 16:20
גם אני שומע על התוכנית לראשונה. הקטע על יונית לוי היה מיותר, שום תובנה חדשה מלבד המשך ניפוח מעמדה של השדרת במשקל נוצה (עיתונאי). עוד פולואפ לתרבות הסלבס.
הקטע עם כתבת הרווחה, לעומת זאת, היה בבסיסו טוב – אם כי כתוב ומבוצע מפוספס – כשדיבר את הסאב טקסט של מהדורות החדשות המסחריות: תכל'ס, על הזין שלנו. אם באמת יש עניים – אם, כי אנחנו לא מכירים אישית ולא כל כך מאמינים לסיפורי הזוועה – אז שימלאו את תפקידם כאייטם פריק שואו, ואחר כך יירקבו. אנחנו הרי כל כך רושפלד (או וונבי רושפלד, בגירסת בית האופרה כמובן).
מסכים עם הבלונדינית בעניין החזיה. סתמי, לא הכרחי, ביטוי לרפלקס שוביניסטי, לא מצחיק. אפשר היה למצוא הרבה דימויים אחרים עם אותו מסר.
17 בדצמבר 2007, בשעה 18:31
jesus
17 בדצמבר 2007, בשעה 19:00
christ
18 בדצמבר 2007, בשעה 0:18
אני היחיד שחושב שהקטע של יונית לוי מצחיק לאללה?
הוא מגחיך לחלוטין את ה"שחקנות" באופן הגשת החדשות במדינה הזאת. העובדה שאחרי כל אייטם ואייטם מוצאים לנכון יונית, גדי, מיקי, פוקי וגיא זוהר להעוות את פניהם, להרים גבה וחצי או לפלוט איזו הברה שתסביר למסעודות בבית איך צריכים להרגיש בדיוק באותה שניה.
ולחשוב שהם קוראים לעצמם עיתונאים (במיוחד יונית, שמי שלא זוכר היתה צעירה ג'ינג'ית חביבה, ובשניה שמונתה לעציצה הלאומית של חברת החדשות הפכה לדודה יכנה קפואת פנים, ממלכתית ומרגיזה במיוחד).
18 בדצמבר 2007, בשעה 8:36
עכשיו סוף כל סוף גם יכולתי לראות את הקטעים האלה (היו הרבה בעיות טכניות). הקטע עם החזיה היה מטומטם ולא מצחיק. נראה לי שגם צולקתי לעד ממראה הילד הרואנדי הרעב של אותה כתבת (אלוהים ישמור – רואים לה את הצלעות! זה לא סקסי בשום צורה שהיא!) הקטע על יונית היה כתוב נפלא ויצא ממש מצחיק.
ועכשיו למסקנה האמיתית שלי משני הקטעים האלה:
אורי גוטליב גרוע. כנראה שהוא שחקן חד מימדי, כי הוא פשוט עושה את אותה דמות כמו ברצועה. אם יש משהו שיהרוס את התוכנית הזו זה אורי גוטליב.
אני ממליץ שיעשו לו כמעשה טל ברמן ברצועה – יחליפו אותו וימחקו כל זכר לכך שהוא אי פעם הנחה את התוכנית הזו.
מי ינחה במקומו? לא יודע. צריך מישהו מצחיק אבל שיודע להראות ממלכתי. מישהו שאם היו נותנים לו מהדורת חדשות אמיתית, הוא היה מתקבל כמגיש חדשות סביר פלוס/מינוס ולא כמו ילד קטן.
והעיקר לא דודו ארז.
18 בדצמבר 2007, בשעה 8:38
אגב, גילוי נאות: אני מעריץ של הדיילי שואו ושל ג'ון סטיוארט (שנושא את התוכנית כולה על כתפיו – לפני שהוא הגיע לתוכנית בקושי שמעו עליה) וכל הביקורת לעיל נכתבה כביקורת של התוכנית הישראלית מול התוכנית המקורית.
13 בינואר 2008, בשעה 23:29
בניגוד לרוב המשעממים שכתבו תגובות אני חושב שמדובר בתוכנית אמיצה וחדשנית עם הומור גבוהה ורוב המגיבים פשוט התרגלו לזבל של ערוץ 2 ו-10 ושכחו שלא צריך להאכיל בכפית כדי להגיד משהו. אורי מעולה והתוכנית מצויינת
13 בינואר 2008, בשעה 23:35
[...] הסיפור המשעשע הזה התחיל כאן, עם פוסט של מוסיף ונגמר עם זה ועם הקלאסיקה הזאת: [...]
14 בינואר 2008, בשעה 11:17
זה פשוט קורע מצחוק. תודה על הלינקים
14 בינואר 2008, בשעה 19:21
[...] פעם אחרונה שבלוגר (אילן פרנק) התלכלך על מישהו מהטלוויזיה (רפי גינת), זה נגמר בזה שהראשון מצא את עצמו בלי עבודה (נתעלם לרגע מהעובדה, שאחר כך הוא מצא את עצמו במשרה בכירה יותר באותה בחרה). הפעם אחרי שיובל דרור וקבוצת מגיבים זילזלה ביכולות הסאטירה של אורי גוטליב, זה נגמר בהרבה מעבר לכמה פיטורים פיקטיביים: [...]
15 בינואר 2008, בשעה 2:15
[...] לפני כחודש, העלה אחד הכותבים (מוסיף) בבלוג של יובל דרור וחברים (הגלוב,) פוסט הממליץ על התוכנית החדשה של אורי גוטליב. התגובות לא היו משהו (לתוכנית). [...]