כבר זמן מה חשבתי לכתוב על הדבר הזה שקרה לי.
לפני כשבועיים פתחתי את קורא הרסס שלי וגיליתי שישנו שאלון חדש באתר "השאלון" של סיני גז. מי שענה עליו היה אלכס טופלר. כאשר נשאל, ענה טופלר שהתמונה שהשפיעה עליו יותר מכל היא "ציידים בשלג" של ברויגל. זו שאלה שבדרך כלל אני מדלג עליה אבל הפעם החלטתי לראות את התמונה. לחצתי על הקישור. האמת, תמונה יפה.
היא כל כך מצאה חן בעיניי שלחצתי על הקישור בויקיפדיה שסיפק מידע על מי שצייר אותה – פיטר ברויגל האב. השם לא אמר לי שום דבר ובכל זאת קראתי קצת את הערך. ברויגל נולד ב-1525 ונפטר צעיר בשנת 1569. בתחתית הערך הופיעו קישורים לשורה של ציורים שלו. לחצתי רק על קישור אחד. זה לא היה הקישור הראשון, ולא האחרון. זה היה הקישור ה-11. לא ברור לי למה לחצתי דווקא עליו. הקישור היה לציור ששמו הוא "הקרב בין הקרנבל והתענית".
(לחצו על הציור כדי לראות גרסה מוגדלת שלו. רק כך אפשר להתרשם ממנו)
רגע אחרי שלחצתי, הבנתי. הציור הזה ליווה אותי כל ילדותי. רפרודוקציה שלו היתה תלויה במטבח אצלנו בבית ואני הייתי מביט בה שעות. שעות. כל חלק בציור הזה הוא סיפור בפני עצמו, כל דמות, כל פינה, עולם ומלואו. אני מכיר אותם בעל-פה.
אני לא מכיר את אלכס טופלר שהחלטתי לקרוא את השאלון שלו, אני לא נוהג ללחוץ על קישורים לתמונות, לא ידעתי מי זה ברויגל ולא ידעתי שציור שלו היה תלוי אצלנו במטבח וממילא לא ידעתי מה השם של הציור ולכן לא ברור לי למה דווקא על הקישור לציור הזה לחצתי. לפעמים אני חושב שהיקום רוצה לומר לי משהו אבל אין לי מושג מה. אולי זה: "תפסיק להתעסק בשטויות – זה בסך הכל צירוף מקרים".
עכשיו אני מחפש מקום שבו אוכל לקנות רפרודוקציה של הציור. כן, אני יודע, יש המון באינטרנט. אני מעדיף לקנות אותו פה, בארץ, לראות אותו לפני שאני קונה.
תוכל לחלוק עמנו חלק מהסיפורים? מעניין אותי במיוחד סיפורו של האופה בתחתית התמונה, הנגרר על ידי שני אנשים בעודו מניף לחמניות טריות ונזהר שלא לדרוך על הבייגלה שבעגלת הצעצוע שלו בעודו חובש סל כביסה כתחליף לכובע.
הסיפור הרשמי נמצא בערך בויקיפדיה.
הסיפורים שלי הם אחרים לגמרי.
ראיתי את התמונה הזו לא מזמן בהרצאה בTED:
http://www.ted.com/index.php/talks/ursus_wehrli_tidies_up_art.html
כדאי לראות את כל ההרצאה, אבל אם אתה מעוניין רק במה שהוא אומר על התמונה הזו, לך לדקה ה14.
לול!!
מעולה
קראתי בעניין את הפוסט האישי שלך, לדעתי הלא מוסמכת, אחד הנדירים כאן וחשבתי שזה מאוד יפה איך זכרונות הילדות מוצאים להם פינות חשופות להגיע אליך דרכן.
ואז הסתכלתי קצת יותר טוב ונזכרתי, שהתמונה הזאת היתה תלויה גם במטבחם של חברים מאוד טובים של ההורים שלי, מטבח ופינת אוכל שבו אכלתי ארוחות רבות בחיי, ובו ממש עשו לי ספין ושיווקו לי מג'דרה, שלא היה סיכוי שאגע בה בחיים (ולדעתי בצדק) כ"מלכת הכוכבים".
הקישור המתעורר שלך העיר גם קישור רדום אצלי.
לא יודעת מה הוא רוצה לומר, היקום וכל זה, אבל נו, תקשיב לזה.
בפינה קטנה של היקום, בתל אביב, מול חברת החשמל, בין גשר מעריב לתחנה המרכזית יש כמה חנויות שמוכרות רפרודוקציות של כל מיני יצירות.
בהצלחה
יש לזה הסבר פשוט
התודעה שלנו סכיזופרנית (דלז, "אנטי-אדיפוס-הסכיזופרניה והקפיטליזם", 1972)
כי היא מערכת ההפעלה של מחשב קוונטי
רוב התהליכים המחשבתיים החשובים שלנו, קורים בטראנס-מודע
הסבר:
היקום הוא מחשב קוונטי
המוח הוא מחשב קוונטי
המוח האדם והיקום לא נבראו על ידי אלוהים (הפרימיטיביים הדתיים)
ולא על ידי האבולוציה (דארווין והחילוניים, אפילו יותר פרימיטביים)
אלא על ידי מחשב קוונטי, שמחשב את עצמו לדעת.
ככל שייש ביקום יותר חלקיקים, יש לו יותר טרנזיעסטורים שנמצאים בסופרפוזיציה ובתקשורת של אנטנגלמנט.
המאגיה והוודו מבוססים על החתול של שרדינגר
ועל שבירת הפרדוקס EPR של באבא איינשטיין הדוגמטי.
פיסיקת הקוונטים מאז Aspect הצרפתי (ראו יואב בן דב, תורת הקוונטים)
שוברת את כל עקרונות המודרניזם והרציונאליות ומחזירה אותנו את המאגיה.
WOW זה באמת שיא חדש!
אני עדיין מחפש את אפי בתמונה… מה לעשות – ילדות שונה, הקשרים שונים.
רוגל: אתה באמת מאמין שהמגיב הנ"ל הוא אשר עידן? או, לפחות, אשר עידן שמגיב ברצינות?
האמת, כפור, שקשה לדעת אחרי שקוראים את אשר עידן "האמיתי"
Hey Yuval – I have a (rather cheap) reproduction of this picture hanged on a living room wall at my house
Another coincident indeed
Pieter Bruegel is a great artist. Most of his work is curated in European museums, thus his art heritage is not as much known in the other side of the world. Sometimes I think I could actually live in Europe for a while, just for its cultural treasures.
א. צריך לומר ברויחל ולא ברויגל. והוא ענק.
ב. זאת תמונה מאוד מפורסמת. ראיתי אותה באינספור משרדים ולובי וכאלה בארץ. סביר שאפשר למצוא
אותה במוזיאון או בחנויות תמונות סתם.
ג. הסיפור של האופה הוא אנטיתיזה לדמות של הנזיר המסתגף. זהו בדיוק הקרב.
הנה לינק לשיחה בוויקיפדיה בנושא הזה:
http://tinyurl.com/6fpt3h
תנסה בגלריה 7, רח' כיכר רבין, תל אביב 🙂
אני יכולה לציין מניסיון שחנויות המוזיאונים שבירושלים ובת"א מחזיקות יופי של רפרודוקציות, וגם (במקרה של מוזיאון ישראל לפחות) יודעות מי עוד מחזיק רפרודקציות , ומוכנות לכוון באדיבות את המחפש.