יום שישי היום. זמן פחח היום.
מנחם בן, האיש והאגדה, כותב היום במוסף "תרבות" של מעריב, שהגיע הזמן להחליף את "התקווה" היהודי המיושן ולמצוא המנון ישראלי חדש. הצעותיו של בן, ובכן, קטונתי מלתת להן שם מבלי לגלוש לקללות בפולנית. אחת מהן היא: "הכל פתוח עוד לא מאוחר. מצב הרוח ישתפר מחר. זה יתכן, זה אפשרי – כל עוד אנחנו כאן שרים". לא, באמת!
טובה מזו היא הצעתו להפוך שיר אחר של נעמי שמר להמנון המדינה: "אורחים לקיץ" הידוע יותר בשמו: "אצלנו בחצר", עם המילים: "בן מאיטליה אומר בונג'ורנו, בת מצרפת אומרת בונז'ור, קן מיפן אומר אוהיו, כשהוא בא לביקור". נו, ברצינות!!
"כאן, ברחבת יד ושם, תם טקס יום השואה. הקהל מתבקש לעמוד לשירת ההמנון" (הקהל נעמד בשקט):
"אצלנו בחצר, בצל עלי הזית, באים בדרך כלל, המון אורחים לקיץ, לכל אחד מהם, שפה משלו, ודרך משלום להגיד שלום!".
"הקהל מתבקש להמתין עד לצאת כבוד הנשיא ופמלייתו".
הטור הנוכחי של בן הזוי במיוחד ובהמשך הוא טוען שניצחונה של שפרה ב"אח הגדול" היה איתות אלוהי לכך שציפי לבני תנצח את ביבי. הוא גם מציע לחקור את טענתו של גואל רצון כי אחת מבנותיו שותקה לאחר שקיבלה זריקת פוליו. האיש זקוק לעזרה ולמרות שאני ד"ר, אני לא ד"ר מהסוג הזה.
אך בואו לא ניתן לזה לקלקל לנו את הפחח.
אני מבקש מכם לקבל הצעות להמנון חליפי למדינת ישראל. התנאי היחיד שעל ההמנון החדש לקיים הוא שעליו להיות בשפה העברית. על המציע להסביר מדוע דווקא השיר שהציע ראוי להחליף את "התקווה", היהודי המיושן.
בתור ספתח אני מציע את "שיר הבטלנים" המוכר גם כ"הופה הולה-הולה-הולה". דמיינו את ליברמן מסובב את האצבע באוויר כאשר הוא שר את ההמנון הלאומי במסגרת אירוע רשמי כלשהו ומיד תסכימו איתי שזה המנון מנצח. למרות שאני בטוח שאין המנון מוצלח מההמנון שזה עתה הצעתי, אני פתוח להצעות.
ההצעה הטובה ביותר תהפוך בשלב הראשון להמנון הגלוב ומאוחר יותר, אחרי ההפיכה הצבאית, להמנון המדינה.
פחח נעים.
לול! לול לול לול!
אני באמת לא רואה כיצד ניתן להתעלות על הצעות היו"ר והבן, אבל בכל זאת אי אנסה,
ואציע את "אין חגיגה בלי עוגה". אני חושבת שהוא יוסיף מכובדות לטקסים רשמיים.
כמו כן אני המנצחת הגדולה בתחרות ה"למי הכי אין חיים". כל הכבוד לי.
אני מציע את "ברווזים ברווזים בואו הביתה". אקטואליה במיטבה!!
ורציתי להוסיף: גוספל במיטבו!!
אני מנוע מלהשתתף בפחח מכיוון שאני כרגע בטכניון מתכונן למבחן בלוגיקה.
אורח הגלוב מוזמנים לסייע, נא ללמוד את כל החומר המופיע באתר הקורס וליצור איתי קשר.
אבל למה אתה מתעקש לקרוא את הטינופת הזאת כל פעם מחדש?
בלונדינית: חומר מצוין לפוסטים.
אפשר להציע את שיר הפתיחה האלמותי של החרצופים?
("יש לנו ארץ נהדרת, ויש לנו עם סגולה, יש לנו ממשלה מפוארת….", בקולותיהם של נבחרינו הנהדרים)
אני מציע את "נתתי לה חיי" של כוורת.
אני מציע אותו בעיקר כדי להנות מעשרות ומאות הכתבות שיסבירו איך אף אחד לא מבין שבעצם זה שיר מחאה והכתבות שמסבירות למה זה דווקא כן שיר מתאים להיות המנון וכתבות מתרגזות על איך שלא מבינים וכתבות שאומרות שעם מצב המדינה שלנו אין מתאים משיר מחאה שכזה וכו' וכו'.
אם כבר דני סנדרסון אני הייתי הולך על "הייייא-התיישבה-ליד-פסתנר". עם כאלו מילים וקצב אף אחד לא יוכל לבוא בטענות שלא מכירים את המילים של ההמנון הלאומי.
"היא התישבה ליד פסנתר" הוא שיר מעולה וטוב מדי בשביל המנון.
אני מציע את השיר האלמותי "פסוליה". אני חושב שהוא מייצג את המדינה הכי טוב.
אני בעד פגישה לאין קץ של אלתרמן. אני מציעה את זה גם בתור הקריטריון למבחן "אין אזרחות בלי לדעת עברית", שזה בלי ספק יותר מוצלח מההצעה של ליברמן :+)
לדעתי צריך לשנות את ההמנון לשיר של הגשש, "עובדים עלינו בעיניים"!
ככה בכל טקס שאיזשהו מועמד לראשות הממשלה ישקר לנו באיזה נאום, כאשר יבוא ההמנון ניזכר מה קורה באמת
לא?
יובל, אם כבר כוורת אז את היו-יה. אני מדמיין את אולמרט (במעט שנותר לו) שר: "קיבלתי עונש קצת מוגזם, שלחו אותי למוות. ישבתי על כיסא חשמל, נפרדתי מהפרייווט. לו יכולתי לפחות להחליף ת'כיסאות, כי אומרים בדרך כלל – משנה מקום משנה מזל".
לעניות דעתי (הקובעת), שיר ה- סוכר של שאול צירלין "אני רוצה כפית סוכר…. עד מחר" הוא הוא המאפיין האמיתי של אופייה השנוררי-גם-בטלני של מדינתנו.
ללא ספק, זהו מזמור שגם אזרחי ישראל הערבים יוכלו לפזם ללא מורא מתחת לשפם
עליתי על זה… ואני לא מאמינה שאף אחד לא עלה על זה קודם-
"שיר החרא" של להקת הפונדקאים
"איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה איפה העוגה?"
העוגה היא בעצם השלווה והנחלה לה ציפינו במשך 2000 שנות גלות וכיוב'.
הקשיבי לקול
השרוף
מילים: חיים צינוביץ'
לחן: חיים צינוביץ' ותומר בירן
הקשיבי לקול ואולי תזכרי
הן זמן רב לא באתי אני או שירי
הקשיבי לקול אך אל נא תזילי דמעות
לא כך את פנייך ביקשתי לראות
נתתי לך כל שביקשת שאתן
את כל שימחתי את השחוק והחן
את קול הבכי את כל הדמעות
נתתי באלם עטוף בנשיקות
נתתי לך שם ונתתי פרחים
נתתי זהב באבנים ופנינים
נתתי לך גבול והנפתי דגלך
נתתי הכל בשבילי, בשבילך
נתתי לך את תקותי הכנה
נתתי לך דם והרבה נשמה
נותרתי בלי כל ולבוש בבלויים
כל מה שנתתי לך לקחו אחרים
*וזאת בעיקר ולרוב בגלל שאני דופק באנגים בשישי
**בשבת אני דופק ג'וני
***מה מדיניות הבלוג לגבי מסירת IP לרשויות?
****מה הסיכוי ששוטר יכול להגיד IP שלא לדבר על לדעת מה זה ומה עושים עם זה?
*****כל פעם שאני דופק באנגים בשישי כפתור ה"*" שלי נשחק מעניין למה?
******אני חייב להפסיק לקנות מבדוואים חרא מרוסס כי אני מתחיל לראות משולש ישר זווית
בכוביות או שיכול להיות זה נובע מעודף לימודי טריגו?
*******הוו הנה נשבר המשולש
********עכשיו זה נראה כמו עץ אשוח
*********אוקי זה מסכם את זה… זה בגלל הבאנגים
**********למקרה ששוטר שיודע מה זה IP קורא את זה אז זה הכל בצוחק
***********ולא זה שאמרתי ששוטרים לא יודעים לבטא IP זה לא העלבת עובד ציבור
************טוב זה כן אבל תגרור אותי למשפט ואני אנצח על סעיף אמת דיברתי
***כושלראבקום של המקש כוכבית הזאת עוד הפעם נתקע החולירע
עומר, אני אקווה שזו הייתה טעות, ולא פלגיאט מכוון,
אבל אני כבר הצעתי את איפה העוגה בתגובה מס' 1….
אז ככה קוראים לשיר הזה? נו שוין, מבקש למחוק מהפרוטוקול.
כן, וחיפוש קצר יגלה לך שלמעשה השיר נקרא על שם מילות הפתיחה, וזה משהו בסגנון הזה-
"אין אין אין חגיגה, בלי בלי בלי בלי עוגה-
אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאיפה איפה איפה איפה העוגה?
איפה איפה איפה איפה איפה העוגה?!"
את הפרשנות הפוסט-מודרנית למהי החגיגה, מהי העוגה, למה לחגיגה אין קיום בלי העוגה, ואיפה העוגה לעזאזל אני משאירה לך… יש לי את באלזאק על הראש.
מצטרפת לחגיגת הלמי הכי אין חיים עם קופסת קרמבו ענקית וההמנון שלי:
ראש כרוב
ביצוע: ראש כרוב
מילים: תלמה אליגון רוז
לחן: קובי אושרת
יש ראש לשועלים
וראש לאריות
יש ראש עם תלתלים
וראש עם בעיות
יש ראש הממשלה
זה הראש הכי חשוב
ולנו במחילה
יש רק ראש של כרוב.
ראש כרוב בגרוש
אפילו לא כרובית
או כרוב כבוש
בחומץ מחבית
ראש כרוב חמוץ
ראש כרוב אל תתייאש
עם קצת לימוד
אולי תהיה פחות טיפש!
יש ראש לשועלים
וראש לאריות
עליך להחליט
באיזה ראש להיות
יש ראש שאין לו לב,
זה הראש הכי עלוב
ולנו, איזה כיף,
יש רק ראש של כרוב.
ראש כרוב בגרוש…
מאיפה הגיע בכלל השיר הזה של "איפה איפה איפה העוגה?". זה לא היה כשאני הייתי ילד, ולדעתי זה כבר פוסל אותו מהיותו המנון ראוי למדינת ישראל, בה בנה עם ישראל את מולדתו אחרי 2000 שנות וג'ו.
חוץ מזה, בכלל לא ברור לי מה רע ב"התקווה". שיר מוזר, כראוי להמנון לאומי. אז נכתב על ידי פולנים. ממתי זה רע? מה בללייקה יותר טוב?
אבל, כיוון שיובל מתעקש שצריך לבחור בהמנון חדש, אני מוכן לנדב את "גבר הולך לאיבוד" של שלמה ארצי. הסיבות ברורות:
1) שלמה ארצי: כבר השם שלו מצדיק המנון.
2) שלמה ארצי זוכה לקונצנזוס רב-לאומי בין-גלקטי. טוב, אולי אני מגזים, אבל עדיין בקרב האליטות.
3) עם קצת אלתור, ואני בטוח שחיילינו המובחרים מסוגלים לכך, אפשר להמציא הרבה מלים ראויות ומתחרזות לשיר הזה, כך שגם יהיה להם בידור לשעות השמירה הקשות. ובסך הכל, מהו הדבר היחיד שעדיין מאחד את קבוצת האנשים הזו המתכנה "ישראלים" אם לא צבא העם?
לא לא אלעד, אתה עלית על זה! בלליקה בנאדם!
זה צריך להיות ההמנון החדש! דמיין את ביבי מנסה לשיר את זה בטקס ממלכתי!
טום בלליקה טום בלליקה טום בללי… זה סתום לפחות כמו המילים של ארצי,
והקצב הצבאי יחד עם האורינטציה של שיר-עם רוסי יהלמו היטב את המשטר הדיקטטורי הבא עלינו לרעה…
♫ "איזה בלאגן, איזה בלאגן, זונות דופקים בכסף אותנו בחינם" ♫
אם כבר מחפשים המנון חדש בואו נפצה את ג'קו אייזנברג על העליהום המיותר שהוא עבר אחרי כוכב נולד ונהפוך את "מדינה זונה ומדינה מוצצת" להמנון הלאומי.
ואם לא, אז תמיד אפשר להשתמש בשיר הידוע של אפרת מישורי:
תמיד יש מישהו בבית
תמיד יש מישהו בבית
תמיד יש מישהו בבית.
יעקב? יעקב?
תמיד יש מישהו בבית
תמיד יש מישהו בבית
תמיד יש מישהו בבית.
נמרוד? נמרוד?
תמיד יש מישהו בבית
תמיד יש מישהו בבית
תמיד יש מישהו בבית
אין איש מלבדי
אולי בפרפראזה על ההצעה של דנדוש, אפשר לשיר את השיר הזה, אבל לשנות את המילים ל "בלי בלי בלי אזרחות, אין אין אין נאמנות"
אני מאמין
מילים: שאול טשרניחובסקי
לחן: טוביה שלונסקי
שחקי שחקי על החלומות,
זו אני החולם שח.
שחקי כי באדם אאמין,
כי עודני מאמין בך.
כי עוד נפשי דרור שואפת,
לא מכרתיה לעגל פז,
כי עוד אאמין באדם,
גם ברוחו, רוח עז.
רוחו ישליך כבלי-הבל,
ירוממנו במתי-על:
לא ברעב ימות עובד,
דרור לנפש, פת-לדל.
שחקי כי גם ברעות אאמין,
אאמין, כי עוד אמצא לב,
לב תקוותי גם תקוותיו,
יחוש אושר, יבין כאב.
אאמינה גם בעתיד,
אף אם ירחק זה היום,
אך בוא יבוא – ישאו שלום,
אז וברכה לאום מלאום.
ישוב יפרח אז גם עמי,
ובארץ יקום דור,
ברזל- כבליו יוסר מנו,
עין-בעין יראה אור.
יחיה, יאהב, יפעל, יעש,
דור בארץ אמנם חי,
לא בעתיד, בשמים –
חיי רוח לו אין די.
אז שיר חדש ישיר משורר,
ליפי ונשגב לבו ער
לו, לצעיר, מעל קברי
פרחים ילקטו לזר.
הועלו מספר הצעות להפוך את השיר להמנון המדינה, לצדה או במקומה של "התקווה", בין השאר מפי חבר הכנסת מוחמד ברכה. השיר נתפס כבעל מסר אוניברסלי יותר מ"התקווה" בעלת הצביון היהודי המובהק.
LOL
קטונתי מול ההצעות של שיר הבטלנים וראש כרוב, אבל אם, מסיבה טכנית כלשהי, השירים האלו ייפסלו אני חושבת שאין מתאים מאשר במדינת הגמדים.
בהתחלה חשבתי שלחצתי על הלינק הלא נכון והגעתי לפוסט 1423. יובל, לא חושב שכדאי לתת לנו להסתובב ככה חופשי כאן.
אני מציע את "הבא הבתור הוא סוס" של נושאי המגבעת. גם זונה, גם נונסנס, גם רוקנ'רול וגיטרות. מי צריך יותר. או שאולי כדאי להפוך את זה לשיר שפותחים איתו את ישיבות הכנסת? בכל מקרה, הוא יישמע מצויין לפני משחקי כדורגל, וגם יש מלא סולואים של גיטרה שכולם יכולים לנענע את הראש בהם.
דרך אגב, לול גדול לפוסט ולכל מגיביו. ותצטרכו לסלוח לבן, הוא גר בכרמיאל עכשיו. באופן כללי זה לא עושה טוב לאנשים.
אנחנו יושבות כאן ומשתאות לנוכח ההצעות המעניינות.. אנחנו חשבנו על "שירת הסטיקר" של הדג נחש. מה אתם אומרים, ביד ושם יוכלו לסדר קצת באסים ואיזה ראפר שיעשה קולות רקע לקהל המזמר?
כאילו ברוררר שזה צריך להיות "שריפה אחים שריפה"! אם יש משהו שלא יוצא מהאופנה אף פעם זה זעקות שבר כנגד התעללות והתעלמות. וזה בטוח יסתדר יפה בכל המגזרים…
אם אנחנו רוצים שיר שייצג נאמנה את העם היושב בציון, יהודים וערבים כאחד, אנחנו צריכים לבחור שיר בעל גוון אתני מעורב. "יאללה מוטי לך הביתה" הוא ההמנון האולטימטיבי.
זה לא ברור?
שיר החרא \ הפונדקאים
יום ראשון חרא
יום שני חרא
גם שלישי הוא חרא
יום ד יום ה יום ו הם חרא
גם יום ז חרא
גשם חרא שמש חרא
חורף קיץ חרא
קיץ,איכסה!
חורף,פיכסה!
כל השנה רק חרא
בנקים בררה
מרקים בררה
גם דולרים בררה
קרדיט ושיקים
זה הכל דרקים
רק השקל חרא
טטו חרא לוטו חרא
מה הרווחת? חרא!
הלך הבית הלך האוטו
אין לי כלום כפארה
רדיו חרא וידאו חרא
טלוויזיה חרא
עיתונים מה יש בפנים?
יש תסלח לי חרא
מבט זה חרא
מוקד זה חרא
סופשבוע חרא
גם כבלים זה סתם זבלים
מה הם נותנים? רק חרא!
כביש החוף חרא
אילון חרא
וגם גאה חרא
וידי מילר ודי ארה
כל הכבישים הם חרא
אופוזיציה קולאליציה
בלי הטל הם חרא
ימין זה חרא! שמאל זה חרא!
כל המפלגות הם חרא
הפועל 0 מכבי 0
כדורגל חרא
כולם זבלים רק דולרים
תשחק יא חרא!
שרה שרה עם גיטרה
שרה צרה צרה
איך היא שרה?
עם גיטרה?
שרה שרה…חרא!
תיקשורת חרא ביקורת חרא הם כותבים רק חרא
גם אנחנו התלכלכנו גם השיר הוא חרא
מהההההההה? מה עם "הכסא נמוך מידי"?
שמתם לב שיובל כבר כמעט ולא מגיב בתגובות?
נראה לי שהוא מקבל את הקיק שלו מלכתוב את הפוסטים, וכבר לא כל כך איכפת לו מה אנחנו חושבים. עוד מעט אני אתחיל לחשוב ברצינות, שהוא בכלל לא כותב בשביל לשעשע אותנו…
משום מה לא יכלתי להפסיק לחשוב על "יש לי ארץ טרופית יפה" של מתי כספי. אם כבר המנון אז למה לא להתחזות למדינה אחרת?
[יובל כותב טקסט לעין השביעית]
אף אחד לא התייחס ברצינות להצעתי המעולה "פסוליה", אז אני מציע את "במצב הנוכחי", שיר הפתיחה של התכנית "ניקוי ראש". מילים: אפרים סידון. לחן: ירון גרשובסקי.
אז במצב הנוכחי
כשלא הכל הכי-הכי
מה כבר צריך הבנאדם,
אם לא לשמור על ראש נקי?
לכן לפני כל פעולה
ניקוי הראש הוא הכרחי:
בשלב ראשון ניקוי פרצוף,
שטיפת המוח וקירצוף,
פנס כחול בעין שמאל,
סתימה באף שלא ינזול.
ניקוי של פילטר הדמעות,
שינוי והחלפת דעות,
איזון אזניים וגרוז,
וזהו זה אפשר לזוז.
הא, ניקוי ראש היה הרעיון המקורי שלי, אבל לא מצאתי את המלים אז עברתי לראש כרוב. כמובן שחייבים לחשוב על הקיפוח העדתי ולכן בתור אופציה שלישית הייתי מציעה את:
איזו מדינה
ביצוע: אלי לוזון
מילים ולחן: אלי לוזון ויוני רועה
איזו מדינה, איזו מדינה
איזו מדינה מיוחדת במינה
ממשלה לוחצת, מדינה נלחצת,
איזו מדינה, איזו מדינה.
אנשים בוכים, מחירים עולים.
לשלם מיסים וגם קופת חולים.
אין כבר עבודה, הקופה ריקה,
אין ממה לחיות, סגרו את הלשכה.
בכנסת הם יושבים, עלינו הם עובדים,
לקחו החסכונות, הלכו הפיצויים.
לנו כבר נמאס, דפקו לנו עוד קנס.
גם על החלב הוסיפו את המס.
איזו מדינה, איזו מדינה
איזו מדינה מיוחדת במינה
ממשלה דורשת, כסף מבקשת.
איזו מדינה, איזו מדינה.
יש לנו שרים, רק כסא רוצים.
לא עושים דבר ורק מבטיחים
איפה השוויון, איפה החזון
איפה המוסר, איזה ביזיון.
מה אשיר לכם ומה אספר,
יש דברים רבים עליהם נוותר.
למרות הבלגן והחסרונות
את מדינתנו לדורי דורות.
איזו מדינה, איזו מדינה
איזו מדינה מיוחדת במינה
ממשלה לוחצת, מדינה נלחצת,
איזו מדינה, איזו מדינה
איזו מדינה מיוחדת במינה.
כן, וראש כרוב מייד הזכיר לי את ניקוי ראש…
חנן כהן גנב לי אז ברצוני להציע את "שירו של שפשף" כי אנחנו זקוקים להרבה אמונה.
כולם הלכו לג'מבו, ג'מבו, ג'מבו. והסיבות ברורות
אכלו לי שתו לי
ביצוע: שרית חדד
מילים ולחן: קובי אוז
באמת באמת
הגורל קשור אבל הצלחת עכשיו
באמת באמת
נפגעת נורא עכשיו אתה מאוהב
תתרכז רק בי
ותהיה מאושר
תחייך אלי
בלי אתמול בלי מחר
כל היום אכלו לי שתו לי
כל היום אתה מתלונן
אז עכשיו הגיע הזמן
להפסיק להיות קרבן
באמת החיים, נכנסו בך
אבל נלחמת ונצחת
באמת באמת נפגעת נורא
אבל עכשיו התאהבת
מונו, מונו…
איזה עוד שיר מתאר כל כך טוב את בדידותה של ארץ ישראל בין שכניה העוינים?
וואו, כמו כן אני הזוכה הגדולה ב"הכי הרבה מההצעות שלי נגנבו ושוחזרו".
דווקא מגניב.
חומוס מטמטם של נייג'ל האדמו"ר:
http://www.youtube.com/watch?v=fdOTzWs6Vpw
השיר מדגים קיבוץ גלויות באמצעות עירוב מאכלים שונים ומשונים (אינג'ירה אתיופית, קוסא מחשי לבנוני ועוד ועוד). הפניה למרחב הים-תיכוני בו מצויה מדינת ישראל מצביע על רצוננו להשתלב ולקחת חלק פעיל בלבנט. מצד שני, השורה "החומוס שבבטן גורם מה שגורם… ואז בום-שקאלאקה! בום שקאלאקה!" מהווה הצהרה ברורה על כך ש"לעולם לא עוד", ושלמרות שאנחנו נמצאים רק צעד אחד מתאי הגזים* אנחנו לא ניתן לאף אחד לעשות מאיתנו חומוס! לא ולא!
* כי גם "שריפה אחים שריפה" זה רעיון מצוין, אבל זה כבר עניין אחר וכבד כמו מסבחה בערבו של יום מפרך.
מי שטוב לו ושמח, כף ימחא.
לא חייבים את הביצוע הזה.
http://www.youtube.com/watch?v=PqCv0gvWPbU
אחחחח אתם חבורה של סמולנים אוחרי ישראל!
זה המנון אמיתי:
אני מודה לאלוהים
שהוא שונא תאדומים
אני לובש צהוב כחול
למכבי אתן הכל
אחריך אני הולך
מוכן למות למענך
חושב עליך כל היום
ומי שלא קופץ אדום
מי שלא קופץ אדום
מי שלא קופץ אדום
מי שלא קופץ אדום
ומי שלא קופץ אדום
צהוב עולה עולה
צהוב עולה עולה
צהוב עולה עולה
צהוב עולה עולה
אני מודה לאלוהים
מכבי תל אביב
שהוא שונא תאדומים
מכבי תל אביב
אני לובש צהוב כחול
מכבי תל אביב
למכבי אתן הכל
מכבי תל אביב
אחריך אני הולך
מכבי תל אביב
מוכן למות למענך
מכבי תל אביב
חושב עליך כל היום
מכבי תל אביב
ומי שלא קופץ אדום
מכבי תל אביב
אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי
מכבי תל אביב
אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי
מכבי תל אביב
אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי
מכבי תל אביב
אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי
מכבי תל אביב
מי שלא קופץ עכשיו
אוהד הפועל איש חמאס
מי שלא קופץ עכשיו
אוהד הפועל איש חמאס
מי שלא קופץ עכשיו
אוהד הפועל איש חמאס
מי שלא קופץ עכשיו
אוהד הפועל איש חמאס
צהוב עולה עולה
צהוב עולה עולה
צהוב עולה עולה
צהוב עולה עולה
ישפר את המוראל בכל הטקסים
ההמנון האידיאלי הוא כנראה שיר המענטזת, פרי עטו של הרה"ק ג'קי מקייטן. למרבה הצער, מאז תתום הקדנציה הקודמת בבית הנשיא, איבד הפזמון המדובר את הלובי המשמעותי ביותר שלו.
("מספיק עם זה ודי,איתי זה לא כדאי,קיבלתי כבר ממך לחץ דם גבוה.
שיגעת אותי כל כך,עם הענטוז שלך,איני יכול יותר בך שלא ליגוע.")
דנדוש מרוב תגובות לא שמתי לב שכבר הצעת את שיר החרא. אוף. טוב, עכשיו זה בטוח יהיה ההמנון המנצח.
האמת, MrM – מכבי תל אביב היא אולי הארגון היחיד שמצבו יותר גרוע ממצב מדינת ישראל.
האמת שלא
זה הארגון שכולם אוהבים להתלכלך עליו אפילו יותר מעל מדינת ישראל.
לא מבין למה אתה עושה פחח על סאטירה…
(בנוגע לפוליו- אני לא נוטה להסכים איתו- אבל שמח שמישהו משמיע קול כנגד, שדורש ממני לברר את העובדות…)
ובנוגע לשפרה- שמע- האיש כותב את זה כמו בלוג- משוחרר ומחופף בכוונה תחילה.
נטע, נראה לי שאיפה העוגה אולי זכה ליותר תגובות… האם זה צריך להיות המנצח?
רגע, דנדוש, מה זה הטקטיקת הטיית התוצאות הזו? מנצח מי שקיבל הכי הרבה תגובות, או שהי"ור קובע?
אהמ, לא שאני רוצה לחמם פה את הקהל, אבל…. ראית את היו"ר מסתובב פה לאחרונה?
גם אני לא. לכן כנראה שנצטרך להכריע בלעדיו.
דיקטטורה נאורה ללא דיקטטור הופכת לדמוקרטיה, לא?
שכחת לציין !next
הא. אני אחרונה בשטח. גם הישג. צפריר? מישהו?
דנדוש: ממש ממש לא. אם הדיקטטור נעדר מגיע דיקטטור אחר.
מה קורה עם ההפיכה הצבאית שלנו?
רק שיר אחד ראוי לתואר:
כמה יפים היו אותם ימים
לא מתראים וגם לא מדברים
חבל
לשכוח מנסה וזה מאוד קשה
ובלילות ליבי מלא פחדים
לחשוב שאת נמצאת עם אחרים
עצוב
מתי אותך אראה
חשכה הדרך שלי לפני
נימני להיות איתך בכל דקה הו אבי נימני אני נשבע
אוהב נורא הו אבי נימני ואז נוכל לפרוש כנף אל החלום ספרתי גול וגול הנחלים אליי התאכזרו
את ספינתי בים גלים ניפצו
הרוס
הולך לי ובוהה
מולי האופק משתנה
אוניות עוגנות בלב מפרץ
רב חובל פותח עוד מפרש
גשוםם
את הדרך לא רואה
רק חיזרי ואשתנה
נימני להיות איתך בכל דקה הו אבי נימני אני נשבע
אוהב נורא הו אבי נימני ואז נוכל לפרוש כנף אל החלום ספרתי גול וגול
"תן לשים ת'ראש על דיונה"
כי גם אנחנו צריכים לנוח או שנוכל ללכת על משהו יותר חדשני-
"תיזהר ממנה" – כי אנחנו חייבים להרתיע את אוייבנו…..
אני מציע את השיר "חרא מדינה" של סאבווי סאקרס.
"חרא מדינה וחרא ממשלה
חרא אנשים וחרא של כבישים
חרא מדינה וחרא ממשלה
חרא מדינה וחרא של יונה
חרא מדינה וחרא ממשלה
חרא של עיתון וחרא של בטון"
ניסים אליעז, חבר הלהקה, גיטריסט וכותב, נפטר ב-01.02.09…
במקרה נתקלתי בזה באתר "הארץ" בתוך אחת התגובות למאמר של גדעון לוי, ואז אמרתי לעצמי – איך לא חשבתי על זה קודם?
אז הנה הוא, ההמנון ה(באמת)רשמי של מדינת ישראל לדורותיה:
בקסבה בחצי היום
כשהשוק פתוח
הייתי ככה סתם הולך
והחזה מתוח
כולם אומרים איזה קנון
עובר בסימטאות
עושים שלום מכל חלון
כל הכבוד!
כולם היו יודעים אז טוב מאוד
למי למי – יש יותר כבוד
כולם היו יודעים אז טוב מאוד
למי למי, תמיד למי – יש יותר כבוד
וכשהקרב היה בוער
והכיתה לא זזה
המפקד היה אומר:
"אתה ראשון יא קזה!"
כולם ידעו שקזבלן
ראשון תמיד לצעוד
ומאחור הם צעקו:
"כל הכבוד!"
כולם היו יודעים אז טוב מאוד…
אחד הולך עם בחורה
ביפו בין ערביים
אם רק ארצה אצלי תהיה
ישר בין הידיים
אך לא אפריע לבחור
שלא יתחיל לרעוד
כי זה אצלי פשוט פרינציפ
לי יש כבוד!
כולם היו יודעים אז טוב מאוד…
אם בא שיכור לאיזה בר
אני אותו מרגיע
הוא עף אצלי מן השעון
ישר עד ג`בלייה
אבל אחר כך הוא חוזר
הוא בא קטן מאוד
מרים כוסית ועוד אומר:
"כל הכבוד!"
כולם היו יודעים אז טוב מאוד…
נו, באמת, אם כבר דני סנדרסון אז ברור ש"המנון ליום חול". גם פשוט, גם מכובד, גם מתבונן בתקווה לעתיד, ובעיקר בעל מסר אוניברסלי שמכבד את כל אזרחיה, לבנים שחורים וחומים כאחד. רגע, פתאום שמתי לב שאפילו קוראים לזה המנון! (באמת שרק עכשיו שמתי לב, כי פשוט עשיתי קופי פייסט לשם בלי ממש לקרוא אותו)
ברקיע שמש זורחת
ומעל עפות צפורים.
ויבוא היום וכולם ידעו
שכולנו בולגרים.
ילדים בגן ישחקו
עוד מעט הם מבוגרים
ויבוא היום גם הם יהיו
כמו כולנו, בולגרים.
אנשים רבים יש בינינו
לבנים, חומים ושחורים.
מבחוץ כולם נראים שונים
אך בפנים הם בולגרים.
http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=2883033
אני מסכים עם מספר 61.
אבי נימני הוא המלך!
היתה פעם להקה ישראלית מצוינת שקראו לה "נעליים", והיה להם שיר לא פחות מצוין שנקרא "ריח".
אני מציע להפוך את השיר הזה להמנון, גם בגלל שהוא משובח וגם בגלל הסיטואציה שאפילו מנחם בן לא יכול היה להעלות אותה בדמיונו:
הקהל מתבקש לקום לשירת ההמנון, "ריח" של "נעליים"
אם לדבר ברצינות, אולי "שיר לשלום"
אם כי הוא מדבר יותר מדי על חיילים מתים בשביל זה אבל שיהיה..
ואם לדבר לא ברצינות, אז לא "שיר לשלום".
כאן במשלוח הזה
אני חווה
עם הבל בני
אם תראו את בני הגדול
קין בן אדם
תגידו לו שאני.
עשית לי צמרמורת, ברשו. השיר הזה עושה צמרמורת כל פעם מחדש.
אבל את הקרדיט שכחת:
כתוב בעפרון בקרון החתום / דן פגיס
תרשו לי כמובן, איך אפשר שלא להציע את השיר הנהדר והאקטואלי "יפיופה בואי אלי" שנכתב לציפי לבני היפה ע"י ליברמן האהוב שלנו.
איזה שיר יותר מתאים מזה להמנון הלאומי שלנו?