מאז שפתחתי חשבון טוויטר עוקבים אחר החשבון שלי, כלומר אחריי, 414 אנשים, מספר מכובד לכל הדעות. החלטתי לבדוק מי הם האנשים שעוקבים אחריי. התוצאות הפתיעו אותי.
גברים: 266
נשים: 87
תאגידים: 61
אז איך ביצעתי את הבדיקה?
חלק מהאנשים אני מכיר ולכן ואני יודע אם הם גברים או נשים. חלקם צירפו תמונה עובדה שהקלה על הזיהוי. לחשבון של אלו שלא צירפו תמונה או שמהשם שלהם לא ניתן לדעת בוודאות האם מדובר בגבר או אישה, נכנסתי במטרה לבדוק באיזו שפה הם משתמשים (בזכר או בנקבה). כאשר אני כותב "תאגידים" אני מתייחס לכל חשבון טוויטר שמייצג ארגון בין אם הוא חדשות ערוץ 2, יצרנית מחשבים או בלוג של ביקורת מסעדות.
אינני יודע אם ניתן להקיש משהו מתוצאות המחקר הקטן הזה או אם האנשים שעוקבים אחריי מייצגים את אוכלוסיית טוויטר בישראל. כך לדוגמה, אינני יודע האם הסיבה שיחס הגברים לנשים (1:3) במקרה של החשבון שלי מלמד שטוויטר היא טכנולוגיה שקורצת יותר לבנים מאשר לבנות או שהנוכחות של בנים גדולה יותר מזו של הבנות או שאולי זה בגלל שסוג התוכן שאני מפיק מעניין יותר בנים מבנות. מה שבטוח הוא שמספר התאגידים שעוקבים אחריי (האחרון הוא רשת ישרוטל?!) הוא עצום ותהרגו אותי אם אני מבין מה הם רוצים ממני, מה הם מפיקים מהמעקב אחריי ולמה מלכתחילה אני מעניין אותם.
אם יש לכם תובנות נוספות בעניין הדמוגרפיה המקומית של הטוויטר (למעט העובדה הידועה: מדובר באוסף של אנשים עם יותר מדי זמן), אשמח לשמוע.
בנושא התאגידים בעיקר (אבל גם חלק מהאנשים) יתכן שאלו הוסיפו אותך באופן אוטומטי, לפי מילות מפתח בחיפושים בטוויטר בתוך הפוסטים שלך.
מה שעדיין לא עונה על השאלה: למה?!?!
אולי הם מקווים שתוסיף אותם בחזרה?
ומה הדמוגרפיה של טוויריסטים שאחריהם אתה עוקב?
שאלת למה, אז אשיב (למרות היותי בת ולפיכך מיעוט):
האמת היא שלקח לי די הרבה זמן להחליט לעקוב אחרי הטוויטר שלך, כי משום מה (לאור הפוסטים שלך כאן) היתה לי תחושה שאתה בעצמך לא חי בשלום עם הכלי (המדיום?) הזה, ואני לא אוהבת להתעלק בטוויטר על אנשים כשהקשר בינינו שם הוא לא הדדי.
ואז החלטתי שדי. אם עוקבים אחריי בטוויטר כל כך הרבה אנשים (שלא לומר גופים מסחריים) שאין לי מושג מיהם, וגם לי לא ממש ברור למה הם עושים את זה, הרי שגם אני יכולה לעקוב אחרי קומץ אנשים שאני מכירה ומחבבת (ושיש להם קצת מושג מי אני) גם אם הם לא עוקבים אחריי, כי אני מוצאת שיש להם דברים מעניינים לומר גם בטוויטר.
עם זאת, אני די משתדלת שלא להפריע לאנשים שלא עוקבים אחריי בחזרה, כי אני מניחה שיש להם סיבה טובה לא לעקוב אחריי.
למה – כי כנראה חברות שעוסקות במדיה הזו צריכות לדווח שהן עוקבות אחרי X אנשים רלבנטיים ומנטרות באופן מיידי כל ציוץ שעשוי/עלול להיות רלבנטי…
יובל, אם היית פונה לקהל יעד שונה או מבקר חברות כלשהן כל החברים שלך היו שונים…
ולפי מה שידוע לי חברות כמו מוזס, עכבר העיר וכו' מצרפות את מירב האנשים שהם יודעים שגרים בישראל (ואגב, הם אפילו לא עונים אם מצייצים להם, אז למה לפתוח סתם טוויטר? כדי להיות "קול"?)
לגבי התאגידים די ברור – מצפים שתעקוב אחריהם וכך תקבל מהם אח"כ חומר פרסומי…
נראה לי שהם רוצים שיעקבו אחריהם בחזרה, ואז בישיבות הנהלה יוכלו להגיד שיש להם ערוץ ישיר לצרכן ושהם מנהלים איתו שיחה וכו'.
שרון (5): אני עוקב אחרי מעט מאוד אנשים (בוודאי ביחס למספר האנשים שעוקבים אחריי). את הסיבה לכך כתבתי בטור ב"עין השביעית" שאמור לעלות (כך אני מקווה) בדקות הקרובות, ושגם אליו אתייחס ברגע שהוא יהיה באוויר.
having said that, זו די תקלה שאני לא עוקב אחרייך, תקלה שניתן לתקן בקלות.
פפפף זה כל כך קל… זה פרסום חינמי.
הדור החדש של הפירסום
אוי וי. עכשיו אני (כפולניה טובה) איאלץ להרגיש ממש לא נעים. לא התכוונתי להכריח אותך! 🙂
נראה לי שגברים משתמשים בטוויטר יותר, ובפרט במקרה של היו"ר, משום שהם יצורים יותר סקרנים.
נשים ישתמשו בטוויטר בעיקר לצורך החלפת חוויות ורכילויות.
רק בשביל הסטטיסטיקה: פתחתי טוויטר די מזמן בשביל לתפוס את השם שלי. עדיין לא כתבתי שם כלום. יש לי אפס עוקבים ואני עוקב אחרי אפס.
לפעמים אני קורא טוויטרים של אחרים ע"י הקלדה ידנית וכניסה ישירה לטוויטר שלהם ומשם הקלקות על רה-טוויטים (כך שאני כנראה לא נספר אצלהם כעוקב). בדר"כ אני מתחיל אצל שרון (תגובות 5,12) וממשיך משם.
אני לא חושב שלמישהו בעולם יש תובנות, כי הכלי הזה הוא עדיין בשלב של התלהבות וגל גדול של אנשים שאין להם מושג אפילו באינטרנט שמצטרפים אליו. אחרי שיהיה קצת פחות רעש נגלה מה אפשר לעשות איתו, ולטעמי אם בכלל אפשר לעשות איתו משהו. אני חושב שהוא יוצר המון רעש מתיש ומטריד, ולמעט אנשים שצריכים את הרעש הזה לעבודה, לאדם נורמלי שלא ליד מחשב כל היום או דבוק לסלולרי יש פחות מה להרוויח ממנו. במייספייס גילינו שלהקות צעירות צריכות אפשרות ליצור קשר עם הקהל שלהן, בפייסבוק כנראה נגלה שאפשר לשמור על קשר עם החברים בחו"ל. מה נגלה לגבי טוויטר עדיין מוקדם לדעת. דרך אגב, מה אפשר לעשות עם יוטיוב למשל, אפילו בגוגל עדיין לא גילו.
מומי – עם יוטיוב אפשר להפר זכויות יוצרים,לא? וגם להראות איך החתול שלך קופץ לתוך קרטון.
בתור עולה חדש בטוויטר וגם תאגיד שעוקב אחריך, בכובעי כ-@the7i, אני אנמק את עצמי: בתחילה נרשמתי למעקב אחרי הרבה אנשים (ותאגידים) כדי לראות מגוון של עדכונים וללמוד את השפה ואת הנטיקט של טוויטר, וגם כדי להיחשף אליהם ולקוראיהם. אחר כך נקטתי במדיניות של עקבת-אחרי-אז-אני-אעקוב-אחריך, מתוך מחשבה שיש פה אלמנט חברתי-חברותי יפה. עכשיו אני רואה שיש לי המון רעש בטוויטר, אז אני מתכוון בהדרגה לבטל את המעקבים אחרי טוויטרים שלא תורמים לי דבר. במקביל, טוויטרים שמעניין אותי לקרוא אותם אבל הם לא קשורים לנושא התקשורת ולא מקיימים אינטראקציה (ריטוויט, תגובות) עם @the7i יועברו למעקב בטוויטר האישי שלי.
מה עם כאלה שקוראים אותך ברסס מבלי להרשם לטוויטר?
והן בנות במקרה?
זקנה, מפגרת ומפחדת מרעשים. עוד לא הצקתי למישהו שיסביר לי מה זה לכל הרוחות טוויטר. מקוה שזה לא פוסל אותי מלקרוא כאן.
סיגל (18): עליהן אין לי סטטיסטיקה. כל מי שקוראת אותי ברסס מבלי להירשם לטוויטר שתגיד "אני!!!".
אני!!!
יש אנשים שאני אוהבת, ובוחרת לא לעקוב אחריהם בטוויטר באופן ממוסד. לא מרגישה מחוייבת לסרוק כל ציוץ וציוץ שמופנה ב-360 מעלות לעולם בכל נושא. טקסטים יותר ארוכים שלהם (שהם בעצמם התייחסו אליהם אחרת) אני קוראת במקומות אחרים.
שימו לב: דרוש מיון. לדוגמה, אני רוצה לעקוב אחריהם בתנאי שייחסכו ממני ציוצים על סטאר טרק ועל כדורגל.
שמרלינג (13) – אפשר לינק למחקרים שלך?
שמחה רבא, תאמיני לי, באמת שאת לא מפסידה כלום.
(אם כי אני חייב לציין – תובנה של הימים האחרונים – (חלק מ)הטוויטרים הפיקטיביים הם די מצחיקים)
להבנתי, תאגידים מרוויחים פרסום מכך שהם מופיעים ברשימת העוקבים של כל טוויטריסט.
במקום: "שלטי חוצות" אמור: "תמונות חברתיות".
אני יכולה להעיד רק על עצמי שאחריך אני עוקבת כי אתה כותב דברים משעשעים לרוב ו/או מעניינים, אני עוקבת אחרי העין השביעית כי הם כותבים דברים מעניינים ואני עוקבת אחרי חברים שלי (אמיתיים, כאלו שאני גם רואה בחיים האמיתיים) כי הם משעשעים אותי. ותאגידים שעוקבים אחריי אני חוסמת בגלל שלא בא לי שהם יעקבו אחריי.
חייבת להגיב פבלובית לשטויות של שמרלינג – גברים יותר סקרנים, WTF??? שרון, סיגל, שושי ושמחה – שנעשה לו שמיכה?
לי יש סימניה בשוא"ש על הטוויטר שלך, ואני מציצה אחת לכמה ימים, אז נראה לי ש"אני!!!"…
יובל, אין לי תובנות נוספות בעניין הדמוגרפיה המקומית של הטוויטר אבל בהחלט משהו שאולי איכשהוא קשור לזיקנה (כן כן זיקנה).
מחקרים בתחום הזיקנה מראים שגברים אלמנים זקוקים נואשות לחברה אחרת הם כמלים ונפגעים מאד בריאותית, לעומת נשים. אז…אולי זו הסיבה? 🙂
טוב סקופ מרעיש; אבל הדרך היעילה ביותר להימנע מציוצים מיותרים או חלילה תאגידים היא לחסום את הכרטיס שלכם (כתבתי שזה סקופ, כן?) למרות שגם להתנשא זאת בהחלט דרך מומלצת 🙂
אני באופן אישי ממאוד ניהנת מכך שהרבה אנשים עוקבים אחרי וכאמור כשמישהו מסתיר לי את הטוויטר בציוציו המתישים שכוללים למשל עידכוני בתי קפה, ים ופגישות עם לקוחותיו אני מעיפה אותו (ככל הנראה בעיקר בגלל קנאה עזה).
אההה וישנם תאגידים שיודעים לספק מידע יעיל, מעניין ובעל ערך אז הבא לא נתייחס אל כולם כאל תאגידים