המאבק על המכתש

נולדתי וגרתי רוב חיי בשכונת בורוכוב בגבעתיים. שכונת בורוכוב נוסדה ב-2 באפריל 1922 ובמשך שנים היא נוהלה במתכונת של קיבוץ עירוני. לא לחינם בשכונת בורוכוב הוקמה החנות הקואופרטיבית הראשונה בארץ שנקראה "הצרכנייה" אשר היתה קיימת עד לאמצע שנות ה-80'. הצרכנייה הזו היא האם של רשת "הקו-אופ הריבוע הכחול". בתקופתי, כל בתי הספר בגבעתיים היו לוקחים את הילדים לראות את הפלא. היום אין צרכנייה – יש שם רק שלט.

בתקופת המרד הערבי הגדול, שפרץ בשנת 1936 ונמשך שלוש שנים, פעלו בשכונה מפעלים לייצור תחמושת עבור "ההגנה" וסליקים להחבאת הנשק. כולם היו מעורבים בזה, גם סבא שלי, אחד מותיקי שכונת בורוכוב, שהיה חבר ב"הגנה". הסליק הגדול ביותר בשכונת בורוכוב היה הסליק של אלדמע שהיה שייך לאברהם אלדמע. בעוד שכל בתי המתיישבים הראשונים בשכונה היו זהים, אלדמע בנה בית יוצא דופן כראוי לאישיות שלו. בחצר ביתו בנה ארגון ה'הגנה' את הסליק הגדול הראשון שלו, שאיחסן מאות כלי-נשק עד להקמת המדינה – 25 שנה רצופות. בבנייה החשאית השתתפו אלדמע עצמו, מפקד ה'הגנה' יוסף הכט, שאול מאירוב (אביגור) ויהודה שרתוק (שרת). רק מתי-מעט מתושבי השכונה, ולאחר מכן גבעתיים שהוקמה מאיחוד מספר שכונות עם שכונת בורוכוב בראש, ידעו את הסוד. בתקופתי, כל בתי הספר בגבעתיים היו לוקחים את הילדים לראות את הפלא. בשנות ה-80' השטח נמכר וכיום יש עליו מתחם של בתים. אין שם סליק יותר – יש שם רק שלט.

בשנת 1927 החליטו בשכונה לבנות אמפיתיאטרון ובנו אותו באזור בו היה מכתש טבעי. האמפיתיאטרון הפך ל"המכתש" ו"המכתש" הפך ברבות הימים למגרש הכדורגל של הפועל רמת גן (עוד על ההיסטוריה של המכתש ניתן לקרוא כאן). בתמונות השונות אפשר לראות את האזור: מכתש ענק, מעליו בית הספר בורוכוב ולצידו הצריף של תנועת הנוער העובד, קן בורוכוב, הקן הגדול ביותר בישראל. אני למדתי בבית הספר בורוכוב, הייתי חניך ואחר כך מדריך בקן בורוכוב.

בשנה האחרונה מנהלת קבוצת אוהדים של הפועל רמת גן, קבוצה שהולכת וגדלה ושאחד מראשיה הוא שלמה מן (ייגר מאיסטר), מאבק על "המכתש". הסיבה שצריך להיאבק עליו היא שבשורה של החלטות, חלקן תמוהות, "המכתש" נמכר ליזמים פרטיים. אלו, מעוניינים להקים במקומו שני מגדלים: האחד בן 17 קומות, השני בן 25 קומות.

* המכתש הוא הכתם החום במרכז התמונה. דשא ירוק אף פעם לא היתה אחת מתכונותיו של מגרש הכדורגל הזה.

אף פעם לא הייתי אוהד של הפועל רמת גן למרות שהתגוררתי במרחק של 40 מטר מהאיצטדיון. אני בכלל לא חובב גדול של כדורגל. אבל אני חובב גדול של שכונת בורוכוב. מדובר בשכונה ייחודית, בעלת היסטוריה יוצאת דופן, שאין בה שום עתודות קרקע. משום כך המחירים בה נמצאים כל הזמן בעלייה, משום כך "המכתש", שנטוע בלב השכונה כל כך קורץ ליזמי הנדל"ן.

"המכתש" נמצא בתוך אזור צפוף גם כך. והדרך היחידה להקיף אותו היא בנסיעה ברחוב חד סטרי. כבר כיום יש במקום פקקי תנועה בלתי נסבלים. בראש "המכתש" נמצא בית הספר היסודי "בורוכוב". בתחתית "המכתש" נמצא בית הספר התיכון "קלעי" (בו למדתי). אל תוך האזור הזה נשפכות מאות מכוניות של הורים ושל התושבים המעוניינים להיחלץ החוצה לתל-אביב, לעבודה. כעת דמיינו לעצמכם מה יקרה אם במקום הריאה הירוקה האחרונה שיש בשכונה (למעשה, במובנים רבים, בגבעתיים כולה), יצמחו שני מגדלים אשר יזרימו לתוך השכונה הקטנה הזו עוד מאות רבות של תושבים.

שלמה שלח לי למייל סרטון שהאוהדים הפיקו. בסרטון ניתן לראות את האזור כמו גם את ההפגנות של האוהדים אשר נלחמים על מגרש הכדורגל שלהם. הסיסמה שלהם היא "המכתש הולילנד". אני לא מכיר את פרטי הפרטים של עסקת המכירה, אבל לתחושתי, הם לא לחלוטין מגזימים עם ההשוואה.

מי שיפקיע את השטח הזה לטובת מגדלים כעורים, זרים לחלוטין לאופי של השכונה, יקים את "מגדל נווה צדק" של שכונת ברוכוב.

אני לא יודע אם עוד יש סיכוי להציל את "המכתש", אני רק יודע שאם במקומו יקומו שני מגדלים, אשר יחסלו אותו ואת המורשת התרבותית והספורטיבית שהוא מייצג, זו תהיה בכייה לדורות. במקום המכתש – יהיה במקום שלט. כמו הולילנד בירושלים, כמו המגדל בשכונת נווה צדק, יהיו מגדלי בורוכוב אות קין על מצחה של חברה שמתפרקת מנכסיה לטובת יזמי נדל"ן.

35 מחשבות על “המאבק על המכתש

  1. יובל, גם אני גדלתי ליד המכתש – ברחוב מרים, רחוב של מדרגות דרכן היו האוהדים מכופר היישוב עולים לכיוון המכתש מדי שבת עם טרנזיסטור צמוד לאוזן, מקשיבים לשירים ושערים. הוא חלק מהנוסטלגיה עבורנו. היה לי בילדותי כלב סטר-אירי שהיה מסתובב חופשי בשכונה ונכנס למגרש. מדי פעם היה פורץ למשחק ורודף אחרי הכדור. אמי שומרת צילום עיתון דהוי של שוטרים מוציאים את הכלב ממשחק ליגה 🙂
    חבל על דאבדין ולא משתכחין, הצטערתי לשמוע שהמקום מיועד לנדל"ן.

  2. או שאפשר להסתכל על זה מזווית אחרת:
    1. בגבעתיים אין עתודות קרקע בכלל – למעשה זאת אחת הערים הצפופות ביותר בישראל.
    2. בנייה של מגדל כזה יכולה להכניס כסף רב לקופת העירייה. כסף שהולך להקמת בתי ספר, סלילת כבישים, תמיכה בתנועות נוער וכו'. כולם רוצים את השירותים האלה, אבל לא כשזה מגיע לתשלום.
    3. אם ישלבו בפרוייקט גם שטחים מסחריים הרי שהעיר תרוויח עוד מקורות מימון שאמורים להיות לה לעזר רב.
    4. למרות הצפיפות גבעתיים נשארת מבוקשת. לא מבין את זה, אבל העובדה היא שהמחירים בשכונה עולים באופן קבוע. גם לפני הבנייה וגם אחרי הבנייה.
    4. אני לא יודע למה אתה מדבר על המכתש כעל ריאה ירוקה – כמו שאמרת מדובר בשטח חום. הריאה הירוקה של גבעתיים היא הפארק שצמוד לקניון ועוד גינות קטנות.
    5. אני לא יודע אם החלטות המכירה היו תמוהות או לא. נניח שכן והמכירה תבוטל, השטח יימכר ליזמי נדל"ן אחרים.
    6. האם עדיף להשאיר את המקום הזה כמוזיאון? כאנדרטה? מה לדעתך אמורים לעשות עם השטח?

  3. החזירות הנדלניסטי לא יודעת גבולות במדינת ישראל
    בכל חור בונים איפה שנוסעים אם זה גבעתיים רמת גן פתח תקוה הרצליה כביש גהה ועוד ים מקומות החזירות הנדלניסטית לא יודעת גבולות ויש ויש המון מושחתי תחת שגוזרים הרבה קופונים על העיסקאות האלה המכתש נמכר במירמה וכל ילד קטן יודע שמהקומבינה הזאת הרבה אנשים גזרו קופונים
    אני מאחל לשנה החדשה לכל מי שגזר קופונים על מגדלי המכתש שיהיה לו סרטן לו ולכל בני משפחתו
    כי בעולם הזה יש את המילה "גזל" ומי ש "גוזל" מ500 ילדים את האהבה שלהם מגיע לו רק גיהנום לו ולבני משפחתו

  4. לחנה בית הלחמי: רחוב מרים זה אכן רחוב מיתולוגי שמוביל למכתש (אבל בצד של ר"ג). אני הייתי עולה דרך המדרגות של רחוב ארלוזורוב 13 ויוצא ישר לבית הספר בורוכוב.

    למומי: המכתש לא צריך להיות מכוסה בדשא כדי להיחשב לריאה ירוקה. העובדה שיש שטח של כתשעה דונם לא בנויים מייצרת בעצמה את הריאה, ומצידי היא יכולה להיות מכוסה בכורכר וסלעים. אם תיכנס ללינק הזה תוכל להתרשם כמה אוויר נותן המכתש לאיזור צפוף להחריד.

    סקר אקראי בקרב תושבי שכונת בורוכוב העלה באופן חד משמעי שהתושבים רוצים שימשיך כמגרש כדורגל על פני אסון/פשע אורבני של שני מגדלי ענק שיוסיפו כ-280 משפחות וכ-350 כלי רכב לשטח מצומצם חסר תשתיות תחבורתיות, שלא לדבר על צפיפות אוכלוסין וזיהום אוויר.

    ברור שלעירייה יש אינטרס להכניס כסף לקופתה, אבל כמו שכתב יובל לא הכל בחיים זה כסף, והסכנה היא מפני חברה שמתפרקת מנכסיה הערכיים, שלא לדבר על 500 ילדי בית ספר לכדורגל מגבעתיים ומר"ג, שהמכתש עבורם הוא מסגרת ספורטיבית, וכדי להמשיך לשחק כדורגל הם ייאלצו לנדוד בשני אוטובוסים לפאתי העיר, במקום ללכת ברגל חמש דקות.

    מעבר לכך, המכתש הוא היסטוריה וסמל בגבעתיים. עיר שמוכנה להיפטר ממותג שלה, היא עיר חולה עם עירייה רקובה.

  5. גבעתיים סובלת קשות מבעיות תנועה בבוקר ובערב. הסיבה היא כנראה בניה ללא מחשבה על תשתיות (במקרה זה כבישים) שיאפשרו יציאה ואחר כך כניסה באופן סביר. במקום כלום בנו מגדלים (שטח 9), במקום בתים של קומה אחת בנו חמש או שש (ז'בוטינסקי), והתוכניות עוד לא מומשו עד תום (מתחם שדה בוקר, ערבי נחל, ההסתדרות.
    הסיוט יגדל אבל פתרונות לא הוצעו.

  6. יזמי נדל"ן? נסה, רוכשי הנדל"ן, כלומר הציבור הרחב. אף יזם לא יקים מגדלים אם הוא לא משוכנע שיהיה מי שיקנה אותם. זאת בעיה שקיימת בכל איזור המרכז. יש ביקוש עצום למגורים במקום כי זה, וובכן, המרכז. היזמים פשוט מבקשים לספק את הביקוש. אותם מתנגדים לבניה לגובה בוכים אחרי זה שהמחירים גבוהים.

    מי שרוצה להציל את המכתש יתכבד ויוציא את הכסף מכיסו וירכוש את השטח, בו הוא יוכל להקים אצטדיון כדורגל מפואר. אה, אין כזה? באמת מפתיע…

  7. שלמה הדרך הנכונה אינה לאמר "לא הכל בחיים זה כסף". המכתש שווה לגבעתיים ולשכונה הרבה כסף. אבל לא בדרך שיזמי נדל"ן אוהבים להציג זאת כהכנסות מארנונה. איך אפשר למדוד איכות חיים בכסף? כמה שקלים שווה מרכז קהילתי ומקור לגאווה, מקום לילדים לשחק ולהתפתח, פלא ארכיטקטוני קטן שמרומם ומשובב את הנפש ומפתח את הדמיון? כמה מזומן שווה לתושבי גבעתיים אפשר למדוד נכס היסטורי ששרד מראשית המאה עד היום, ועדיין ניתן לראות בו בבטון כתובות שחרטו הפועלים מלפני עשרות רבות של שנים ? כמה שווה לתושבי גבעתיים שמירה על החוק והידיעה ששטחים בעירם אינם נמכרים לטובת מגדל נוסף שתשתיות השכונה אינם עומדות בו בעיסקה אפלה ושמוחתת?

    כל אלו שווים הרבה. אבל הם אינם נמדדים בעלייה ברורה של 1% בדמי הארנונה החל מרגע בניית המגדל ובהכנסות של כך וכך מיליוני שקלים לכיסי היזמים.
    אבל אין זה אומר שהם לא שווים כסף. הם שווים הרבה יותר מכל ההכנסות שתניב בניית המגדלים בשטחו הקטן של המכתש

  8. כאמור, לא הכל זה כסף. גם בעיניי הפחות תמימים.

    המלחמה על פיסת אדמה היסטורית, לגיטימית בהחלט למרות שמשאבי הנדל"ן של גבעתיים אזלו. אז מה? מקום רחב עם פוטנציאל אדיר לאירועי ספורט. למעשה, הילדים, הנוער, הם שנפגעים. מבחינת הנדלניסטים קחו את כל הילדים ותתקעו אותם מול משחק כדורגל מחשבי עם מזגן וצלחת במבה ליד. אח"כ מתפלאים מדוע הנוער שמן.  אבל למי אכפת אם אפשר להרוויח
    עוד קצת כסף ועוד מגדל מגורים, קניון, סופרסל, ועוד הרבה זיהום אוויר?
    ועוד בית מגורים, קניון, חנויות ועוד זיהום אוויר? מסתבר שלאף אחד חוץ מכמה אנשים טובים ואכפתיים שדורשים איכות סביבתית ולא את טובתם האישית.
    כל הכבוד לייגר – שלמה מן. גבר עם ביצים.

  9. כאמור, לא הכל זה כסף. גם בעיניי הפחות תמימים.

    המלחמה על פיסת אדמה היסטורית, לגיטימית בהחלט למרות שמשאבי הנדל"ן של גבעתיים אזלו. אז מה? מקום רחב עם פוטנציאל אדיר לאירועי ספורט. למעשה, הילדים, הנוער, הם שנפגעים. מבחינת הנדלניסטים קחו את כל הילדים ותתקעו אותם מול משחק כדורגל מחשבי עם מזגן וצלחת במבה ליד. אח"כ מתפלאים מדוע הנוער שמן.  אבל למי אכפת אם אפשר להרוויח עוד כסף
    ועוד בית מגורים, קניון, חנויות ועוד זיהום אוויר? מסתבר שלאף אחד חוץ מכמה אנשים טובים ואכפתיים שדורשים איכות סביבתית ולא את טובתם האישית.
    כל הכבוד לייגר – שלמה מן. גבר עם ביצים.

  10. כבוד למתנגדים. אני לא גר בגבעתיים, אבל מכיר את השכונה – והחורבן שלה לטובת קבלנים ומתווכים, הוא דוגמה עצובה לכל מה שקורה בגוש דן, לשכונות יפות שהיה כיף לגור בהן. היום זה סתם אוסף בניינים מכוער, עם ילדים משועממים ומינימום גינות וירוק בעיניים. שלא לדבר על ירושלים.

  11. חירותניק ליברלי, הסיבה שאף אחד לא קם והציע לרכוש את המקום כדי להפוך אותו למגרש כדורגל היא… שהמקום הוא מגרש כדורגל, ששימש מדי שבת, עד אמצע העונה האחרונה, אם אינני טועה, את הפועל רמת גן יוצאת הדופן*.

    אני יודעת שזה מפתיע, ואולי אפילו חתרני, אבל יש ערים בישראל שבהן התושבים עדיין זוכרים שמרחב ציבורי (כולל מגרשים ציבורים בבעלות העיריה) הם חלק מזכותם הטבעית וההיסטורית כמשלמי מיסים ושהם לא זכות השייכת רק לבעלי הון שיכולים להוציא מכיסם על מנת לקיים אותם. גבעתיים היא אחת מהערים הללו. לא סתם יובל תאר את התפתחותה ההיסטורית של שכונת בורכוב. לא סתם קן בורכוב הוא עדיין אחד הגדולים בארץ. לא סתם בכל משחק של הפועל ר"ג ניתן למצוא את הקהל הקבוע (הכולל לא מעט מפורסמים ילידי העיר) שלא מאפיין קבוצות תחתית. לא סתם בגבעתיים, על אף האחוז הגבוה של תושבים מבוססים הגרים בה, אין מגדלי פאר וקשה למצוא רכבי שרד ברחובות. גם היום אנשים שבוחרים לגור בגבעתיים עושים זאת כי הם רוצים לחיות באופן מסויים ורוצים לגדל את ילדיהם על ערכים מסויימים. מכירת המכתש היא יריקה בפרצופם של כל האנשים האלה.

    *אמנם אני אוהדת הפועל ת"א, אבל הפועל רמת גן היא קבוצת הבית המשפחתית מאז ומעולם.

  12. מוזר, שאף אחד לא נלחם על זכויות הדיירים העתידיים בבניין העתידי. הרי הם היחידים שמוכנים לשלם עבור המכתש. מי שדואג לנוסטלגיה, רוצה אותה בחינם (או על חשבון כלל משלמי המיסים, כולל אילו שיצטרכו לוותר על חלומם משכבר הימים – לגדל ילדים באיזור נעוריו של היושב ראש).

  13. jerom – אתה כמובן צודק. בוא גם נהרוס את פארק הירקון ונבנה עליו כמה מגדלים. ואז גם את הפארק הלאומי ברמת גן. בוא נהרוס את הכותל המערבי ונבנה עליו מרכז מסחרי. בוא נשטח גם את כל העתיקות על המצדה ונבנה שם בית מלון (אתה יודע איזה נוף יש שם בזריחה?!?) ואחרי זה נבאר את יער בן שמן ונעשה עוד הרחבה למודיעין. אתה צודק. למה שנקבל את כל המקומות העלו "בחינם"??

    טפו. מדינה של אוכלי חינם שרוצים הכל בחינם ואף אחד לא מגן על התושבים.

  14. כמי שגרה בילדותה על המכתש וגם כיום מתגוררת בקרבה רבה אליו (אם כי בגבולות רמת גן) וכמי שעדיין זוכרת את בלוריתו המתנופנפת של היו"ר, אני מרגישה שהרווחתי ביושר את זכותי להצטרף למקטרגים.
    שוו בנפשכם 40 קומות * כחמש דירות בקומה = כ – 210 דירות * לפחות 2 מכוניות לדירה באזור הזה והגענו לתוספת של כ – 420 רכבים לאיזור (מבלי לקחת בחשבון, אנשי שירות, אורחים וכו', בקיצור תוספת תעבורתית שהאזור לא יכול להכיל.
    כבר כיום בבוקר קיים פקק ארוך של מכוניות לאורך כל רחוב בורוכוב וכל רחוב ארלוזרוב ברמת גן, שלא לדבר על תוכנית הפינוי בינוי הקיימת בכניסה לעיר באיזור תלמה ילין.
    התשתיות באיזור הזה בלתי ניתנים להרחבה והחל מהשעה 18 כמעט ואין סיכוי למצוא חניה באזור שבו להרבה בתים אין חניות. כל זה כמובן מבלי להיכנס לזלזול במסורת ובשימור.
    אני רק יכולה להסתכל על מקרה נוסף שקרה באזור, בו יזמים קיבלו בניין לשימור, התחייבו שלא לבנות לגובה מסויים, אלא אם כן יוסיפו חניה תת קרקעית, כמובן שפעלו ההיפך ואיך שהוא קיבלו שיתוף פעולה מעיריית רמת גן להוציא לפועל תוכנית עיוועים להפיכת חלק מגן הקופים לחניון.
    למזלנו הרעש שהוקם באזור על ידי התושבים הביא לכך שהבניין עומד היום ריק מבלי שקיבל טופס 4.
    מצד שני, קנה המידה של האינטרסים הכלכליים העומדים בבסיס התוכנית של המכתש ככל הנראה ימחץ כל התנגדות.
    גם מנהטן ענייה בנדל"ן ששם אפילו קצת יותר יקר מגבעתיים, ועדיין אף אחד לא העלה בדעתו לנגוס בסנטראל פארק, ואת זה אני אומרת לאו דווקא בהקשר של גבעתיים אלא של פארק הירקון שלאט לאט דמו מותר.
    נשאר רק לבכות על חיסול הבריזה המצויינת שיש כאן. 
    ואני שואלת, איפה יחגגו 100 שנה לגבעתיים אם סוגרים את המכתש? ואיפה ראש העיר ישיר?

  15. כתושבת העיר לשעבר אין מלים אחרות מלבד בושה וכלימה לעיר גבעתיים שהרשתה לעצמה לוותר על מקום כמו המכתש. אמנם המגרש נראה כמו בית כלא שמור אבל אפשר לשפץ אותו ולהפוך את החזות שלו לנעימה. זה מגרש קהילתי לנוער ולמבוגרים והמחיר שהוא גובה מהתושבים זה שעתיים בלגן כל שבת מחיר שווה כמובן לעומת המפלצות שייבנו עליו.
    מחזקת את ידי הלוחמים על המקום. הלוואי שהמאבק המוצלח על גן הקופים ישפיע גם על גורל המכתש.

  16. ליובל:
    אם מגרש הכדורגל של ילדותך שווה בעינך לכותל המערבי, אני לא בטוח שיש לנו בסיס משותף לשיחה אינטילגנטית.

  17. לחירתניק ליברל – ואם נגיד תהיה קבוצת אנשים שתרצה לרכוש את המגרש ולבנות מסגד. מעניין אם גם אז תהיה כל כך ליברל וחרותי אז.

  18. ליובל ולמי שמתעניין באיך תורגמה הציונות לחזון הבטון: מומלץ לקרוא את המאמר של ד"ר אייל חוברס Time in zionism (שאת התקציר שלו אפשר למצוא כאן: http://www.jstor.org/pss/1408742, אבל הוא בהחלט לא ממצה והמאמר בהחלט לא ארוך). מרתק, מאיר עיניים, הופך קרביים ומשנה מחשבה.

  19. אומר דעה לא פופולרית: עדיף מגדלים מהנהירה של עם ישראל לבתים צמודי קרקע. הבנייה המסיבית, למשל באזור בנימינה – פרדס חנה, בבניינים נמוכים ולרוב צמודי קרקע היא הרסנית פי כמה מזוג מגדלים בגבעתיים. תחשבו על האזור הירוק הנגזל, על הצורך בעוד ועוד נתיבי תנועה (גם לרכבות) ועל הגדלת תשתיות כמו ביוב מים וחשמל.

  20. ירון (המקורי) דעה עוד יותר לא פופולארית: את המגדלים המועדפים האלה עדיף לבנות מחוץ לגוש דן.

  21. למספר 16
    במקום לדאוג לתושבים העתידיים ולשני הבניינים העתידיים , תדאג לתושבים שגרים " בעוטף מכתש " היום . כן , בשבילנו אוהדי הפועל ר"ג המכתש הוא הכותל המערבי . לא מתבייש בזה .
    גדלתי ברחוב יוחנן , סמטה מפרוג .
    בפרוג 7 היה בניין מיוחד עד
    שנהרס לפני מלחמת ששת הימים. כילד שמחתי , הגיעו ילדים נוספים לשכונה .
    פרוג 7 היה מקום ריכוז לפני יציאה בימי שישי לנערי השכונה .
    היום , ואני בן 55 , נוסע ברחוב ככה מידי פעם להזכר בילדות .
    לפני שנים הוצב שם שלט שממקום זה יצאה מחתרת הלח"י לפעולותיה או פעילויות אחרות , נדהמתי , ליבי נצבט שהרי גם אני ליכודניק .
    האם גם עכשיו זלזולך ייכתב ? האם אין לך מעט רגש ? ואם אין לך
    אל תתפלא שמזלזלים בך .
    מועדים לשמחה

  22. סימה (28). אני גר בחיפה ואני תומך במגדלים גם בחיפה. כך ישארו הואדיות ירוקות וכך ישארו ריאות ירוקות בתוך העיר. שמתי לב לתופעה מעניינת בחיפה (אני מעריך שהיא נפוצה גם מחוצה לה): כל אחד מתנגד לבניית בניינים שהרי מדובר על שטח ירוק. אבל גם הבניין שהוא גר בו היה פעם שטח ירוק. מה אכפת לו להתנגד? הוא לא יפסיד מכך, מקסימום ירוויח עוד כמה חודשי שקט. עיר צריכה לצמוח אחרת היא תתנוון. בשם הביטחון הירוק תמיד אפשר לטעון, אבל אין זה אומר שהירוק ירוק יותר.

  23. גדלתי ברחוב פרוג ובילדותי ביליתי את רוב שעות הפנאי שלי במכתש ובסניף נוער העובד היום אני בן 52 וגר כבר 26 שנה בדרום אפריקה. כמו רוב המגיבים על בעיית המכתש גם אני דואג וכועס על המכתש-הולילנד (אימי עדיין גרה ברחוב פרוג)
    שאלה לי, מדוע לא נשכרים (אוהדי הצדק, אוהדי הפועל ר"ג ותושבי שכונת בורוכוב יתרמו איש כיכולתו) שרותיו של משרד עורך דין שיחקור לעומק את הנהלותם של כל הנוגעים בדבר החל ממועצת הפועלים דרך עיריית גבעתיים וכו.. ואת כל המסקנות להגיש למשטרה
    הפגנות, נאומים ודעת קהל חיובית ככל שהם צודקים ומרגשים לעולם לא יחדרו ללבם של בעלי ההון ובהחלט לא קבילים בבית המשפט.

  24. עוד טייקון שהולך לעשות עוד הרבה כסף ולאמלל עוד כמה מאות משפחות בפקקי תנועה אין סופיים ובצפיפות בלתי נסבלת, וזאת על חשבונם של כמה מאות ילדים שנזרקו מפעילות ספורטיבית מסודרת אל הרחוב.
    מילא לשבור את הלב לאוהדי הפועל רמת גן גבעתיים. זה כבר שייך לעבר, אבל לגבי העתיד – נורא מה שיהיה שם.

  25. במקום לדאוג לעתיד אתם חיים בעבר , במקום לראות שכונה מתפתחת ומשגשגת אם אפשרויות מגורים אתם ממשיכים לחיות בעבר , אם המדינה הייתה נשענת על אנשים מסוגכם עדיין היינו גרים בפחונים ונוסעים עם סוס ועגלה , על ראש העיר לדאוג לעתיד ראה שטח 9 והמגדלים שקמו באיזור , על איזה ריאה ירוקה אתה מדבר המכתש כלל לא משמש כראה ירוקה אלא מפגע סביביתי עם חומות זוועתיות , ברגע שהחומות יהרסו כל הנוף יפתח , יהיו מפרצי חניה הכביש יתרחב ולא יהיה צר התנועה תזרום והאזור כולו ישודרג אלא מה אתם מציגים מצג שווא של פקקים זיהום אויר ועוד , בינהם אין ולא כלום אם האמת ובכך שברגע שיקום הפרויקט כל האזור ישודרג .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *