במילה אחת: באמת?!

לפניכם תרגיל בעריכה עיתונאית.

חברת "גוגל" מכריזה בארה"ב על מוצר חדש. רק קבוצה מצומצמת (יחסית) של נסיינים התנסו במוצר החדש וחלקם דיווחו על ההתרשמות שלהם. הכתב בעיתון הישראלי (במקרה שלפנינו, שגיא כהן מ"ידיעות אחרונות") לא התנסה במוצר, לא נגע בו, לא התרשם ממנו. הדבר היחיד שהוא עושה, למעשה הדבר היחיד שהוא יכול לעשות בשלב הזה, הוא לצטט את אלו שהתנסו בו ושכתבו על החוויות שלהם.

החוויות של אותם נסיינים מגוונות. יש מי שטוען שמדובר במוצר מדהים ויש מי שטוען שמדובר במוצר מטופש שאין לו באמת שימוש אמיתי ושגורם לך להיראות מגוחך. הכתב, בהגינותו הרבה, מצטט את טענות שני הצדדים.

ועכשיו לשאלה: איזו כותרת תינתן לידיעה שעוסקת במוצר?

1. ואוו!
2. אכזבה!
3. המשקפיים של "גוגל" – הדעות חלוקות

הכותרת השלישית היא הכותרת המדויקת אבל אני מזכיר לכם, מדובר ב"ידיעות אחרונות". נותרנו עם שתי אפשרויות.

והכותרת המנצחת היא…

למה נבחרה הכותרת הזו? למה בכותרת המשנה אין כלל עדות או אזכור לכך שהדעות חלוקות, כפי שמופיע בטקסט עצמו?

למה? לא יודע. אתם יודעים למה?

7 מחשבות על “במילה אחת: באמת?!

  1. קטונתי מלדעת את התשובה לשאלה שלך… בנושא אחר לגמרי, שמתי לב שבפוסט שלך בסמוך לשם "ידיעות אחרונות" שורבבה בטעות המילה "עיתון"

  2. נו, אני שמח שבידיעות אחרונות מצטטים בדיחות ראשונים*.

    *מעלים את העולה המליון לשידור, שואלים אותו: "במילה אחת, איך החיים בארץ?"
    עונה העולה: "טוב!"
    "ובשתי מילים?"
    "לא טוב"

  3. בדרך כלל הם מנפיקים כותרות כאלו בתוך מרכאות, כלומר "וואו", ואז בעצם הם פוטרים את עצמם מכותרת אינפורמטיבית (מה אתם רוצים, זה מה שהם "אמרו"). זו כבר מדרגה אחת מתחת (כן, מי היה מאמין שאפשר לרדת מתחת לכותרת עם מרכאות), כי לפי מה שאתה אומר, הפתיח "במילה אחת" אינו נכון ומטעה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *