הגלוב בן 8

שנה קשה עברה על הגלוב. מספר הפרסומים צנח פלאים וכאשר אני מנסה להסביר לעצמי למה, אני מוצא שתי סיבות עיקריות (ועוד חמש מאות משניות).

הראשונה היא שאני פשוט עסוק נורא. במהלך שנת הלימודים הראש שלי נמצא באינסוף מקומות ולפעמים, בסופי שבוע, אני מוצא קצת זמן אבל זה עניין נדיר. התוצאה היא ירידה במספר הפוסטים שאני מפרסם וכתוצאה מכך גם ירידה במספר המבקרים בגלוב, במספר התגובות – זה הכל קשור להכל.

השניה היא ריבוי הפלטפורמות שבהן אני מתבטא. אני כותב כאן אבל בנוסף אני כותב לפעמים בעיתון "הארץ", אני משתדל לכתוב אחת לשבוע ב"העין השביעית", אחת לשבוע-שבועיים אני מופיע ב"לונדון וקרשנבאום" וכן, אני כותב גם בפייסבוק. בעבר אם היתה לי מחשבה קצרה שרציתי לפרסם, הייתי מפרסם אותה בגלוב אבל היום אני מפרסם אותה בפייסבוק. כך נוצר לו סוג של מדרג: משפט קצר = טוויטר, משפט אחד עד שלושה = פייסבוק, שלושה משפטים ומעלה = גלוב. זו כמובן חלוקה מאוד שרירותית והיא לא תמיד תופסת אבל בגדול אני חושב שהיא מייצגת את מה שקורה בפועל.

למרות שהגלוב כבר פחות תוסס מבעבר, אני עדיין מרגיש שהוא המקום שנותן לי הכי הרבה חופש פעולה מבחינת היכולת שלי להתבטא ולדון. למרבה הצער לא כל הדיונים הם נעימים, אבל גם זה חלק מהעניין. לפעמים זה העניין עצמו.

בכל אופן קשה לי להבטיח שהשנה התשיעית של הגלוב תהיה יותר פעילה מהשנה החולפת, למעשה אני די משוכנע שההפך יהיה הנכון ועדיין אני מתעקש להמשיך ולשמור על המקום הקטן הזה, גם אם קוראים אותו הרבה פחות קוראים, גם אם הוא פחות "נחשב", גם אם אפשר לקרוא ולראות אותי במקומות נוספים.

כמו תמיד, לכבוד היומולדת אריה ותמר המהממים שלחו העדרים מקסימים שיתחלפו באופן אקראי כאשר תלחצו על רפרש.

שתהיה לכולנו שנה טובה.

18 מחשבות על “הגלוב בן 8

  1. מזל טוב! בין אם כותב יותר או כותב פחות, עדיין אני מתפעלת מכושר השרידות וההישרדות של כל מי שמסוגל להמשיך לכתוב בבלוג גם בימים מוכי טוויטר ופייסבוק אלה.

  2. כמו כל בן אדם מודרני שנגמר לו פתאום הזמן, גם אתה משוכנע שחוסר זמן הוא הסיבה ולא התוצאה. הרי אתה עסוק בדברים אחרים *בגלל* שאתה נותן פחות עדיפות לבלוג (יהיו הסיבות אשר יהיו), ולא ההיפך. לפעמים גם אנשים חריפים כמוך מתבלבלים.
    אני אוהב את הבלוג שלך, ואני חושב שהתדירות האידיאלית בשבילו היא זו שאתה מוצא לנכון לכתוב בה. מזל טוב והמשך כתיבה מהנה וחדה.

  3. הגלוב הוא אוצר בלום של מידע ומעין ארכיב רשת עבורי – מעין "טייםליין" של התפתחות הרשת, במיוחד זאת הישראלית.

  4. הפתרון הפשוט הוא ליצור קשר בין הפלטפורמות. אפשר לגרום לכך שכל ציוץ בטוויטר יופיע גם בפייסבוק. וכל פייסבוק וטוויטר יכולים להופיע בבלוג. וכמובן לכתוב בטוויטר על כל פוסט בבלוג.
    אני קצת הסתחררתי מהרעיון, אבל זה פתרון יפה ואוטומטי.

    קצת נוגד את ה"המדיום הוא המסר"….

  5. יובל (11): כן, זו הצעה שקיבלתי ממספר מגיבים. אני מודה שאני לא מת עליה כי היא מריחה לי מסוג של התרברבות ופרסום עצמי שבאופן אישי די דוחים אותי.
    אני לא רואה בגלוב במה שבה אני מפנה את הקוראים למקומות אחרים שבהם אני מתבטא (הנה ההופעה שלי אתמול בערוץ 10, והנה קישור לראיון בגלי צה"ל, הנה סקירת ספר, הנה ביקורת שכתבתי בהעין השביעית, מחר אני מרצה בבת-ים וכן הלאה). אני שונא להיכנס למקומות שאני מרגיש כאילו נקלעתי לתוך דוכן שהמוצר היחיד או המרכזי על המדף הוא "אני ומופעיו השונים".
    אני מקפיד, באופן מודע ממש, לא לעשות את זה כאן, אלא אם כן מדובר בטקסט, הרצאה או הופעה שאני חושב שראוי באופן יוצא דופן להפנות את תשומת לב המבקרים אליה.
    הדבר היחיד שאני עשיתי הוא לתת קישורים, שמופיעים בטור הימני למקומות שבהם ניתן למצוא אותי, אבל להעלות את זה באופן יזום? לא, אני חושב שזה די בעעעע.

  6. אני מסכים עם יובל (12) לא עם יובל (11) וכן עם יובל (9).

    בנוסף יובל (0)* כותב: "למרבה הצער לא כל הדיונים הם נעימים, אבל גם זה חלק מהעניין"

    זה לא נובע (רק) ממיעוט הפוסטים. זה נובע, לדעתי בעיקר מאותו ריבוי פלטפורמות שמתואר בפוסט (יובל (0)**).

    —-

    * (0) מציין את מספר התגובה, במקרה הזה אפס – כי זה הפוסט.

    ** שוב – זה הפוסט עצמו.

  7. אני חושב שמה שיובל (11) הציע הוא לא שתפנה מהגלוב לפרסומים אחרים שלך. יש היום כל מני כלים שיכולים פשוט לשכפל פוסטים. אני למשל מצאתי משהו שמפרסם בפייסבוק שלי כל פוסט מהבלוג. אולי יש גם משהו הפוך. כך הבלוג יוכל לרכז עותקים של הפוסטים שלך בפייסבוק, טויטר, ואולי גם מקומות אחרים.

  8. גלובלת שמח!
    בתור בן אדם שזז לא מעט בשנים האחרונות, הגלוב הוא סוג של אי של יציבות שאליו אני חוזר מכל מקום בעולם בו אני נמצא.
    תודה רבה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *