מערכת החינוך: תמונת מיצ"ב

קטגוריות:

לא בטוח שרבים יודעים שראשי התיבות של מיצ"ב הן "מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית". באתר רשות הארצית למדידה והערכה בחינוך מוסבר כי "מיצ"ב היא מערכת מדדים בית-ספריים שמטרתה לספק מידע למנהלים ולצוותים הפדגוגיים על תפקוד בתי הספר במגוון של נושאים".

כהורה לילדה בכיתה ח' אני יכול לדווח לרשות הארצית שאין צורך בתוצאות המבחן עצמו; כל שצריך לעשות הוא לבחון כיצד בית הספר מתכונן לאירוע הזה ומכין את הילדים למבחן על מנת לקבל את כל האינפורמציה הדרושה על מערכת החינוך הישראלית ועל בית הספר שבו לומדים ילדיכם.

בשבוע שעבר התקיים מבחן מיצ"ב במדעים לילדי כיתה ח'. איתרע מזלה של נגה ודווקא מדעים הוא המקצוע שבו היא מתקשה בו. למה? אף אחד לא יודע. היא לומדת, משקיעה, מנסה ובסוף, הציונים שלה, איך לומר, היו יכולים להיות טובים יותר.

ביום שלישי שעבר נגה סיפרה לי שהיא לא רוצה ללכת למחרת לבית הספר. למה? כי בית הספר שלה החליט לבטל את כל השיעורים שנלמדים ביום רביעי ובמקום זה לתת להם חמש שעות מרוכזות של לימודי מדעים. פנטסטי! הנה בית ספר שמבין שילדים מתקשים במקצוע מסוים והוא מחליט לקיים תיגבור מיוחד.

רק בהמשך השיחה הבנתי שביטול יום הלימודים כולו והמיקוד במדעים קשור קשר ישיר לכך שיום למחרת (יום חמישי) מתקיימת בחינת מיצ"ב במדעים ובית הספר, שמעוניין לרשום הישגים מרשימים (שכן המיצ"ב הוא אחד המדדים המרכזיים שעל פיו הוא נבחן), החליט שכל שאר המקצועות באותו היום, נניח מתמטיקה, אנגלית או לשון, הרבה פחות חשובים.

"מילא", אמרתי לעצמי וגם לנגה, "לפחות תרוויחי חמש שעות של לימודי מדעים. בוודאי שאת הולכת".

כאשר חזרתי מהעבודה בערב יום רביעי יצאנו להליכה קצרה ואז נגה סיפרה לי איך התנהל יום התגבור המיוחד. מסתבר, שבארבע השעות הראשונות הוכנסו לכיתה ארבעה מורים מחליפים. המורה המחליף הראשון הביא איתו שאלונים במדעים והורה לתלמידים למלא אותם. זה מה שהעסיק את התלמידים בשעתיים הראשונות (בתום השעה הראשונה הוחלף המורה המחליף הראשון במורה מחליף שני). אף אחד מהמורים המחליפים אינו מורה למדעים ומשום כך, לתלמידים, שמילאו את השאלונים, לא היה מושג האם ענו על השאלות נכון או לא כיוון שלמורה עצמו אין מושג כיוון, שכאמור, הוא לא מורה למדעים.

בשעה השלישית הגיע המורה המחליף השלישי. הוא הביא איתו עוד שאלונים והורה לתלמידים למלא גם אותם. העבודה על השאלונים האלו נמשכה גם בשעה הרביעית אז נכנס מורה מחליף רביעי. מורה זה דווקא הגיע עם התשובות לשאלות אבל כאשר התלמידים שאלו אותו מדוע תשובה מסוימת נכונה ולא תשובה אחרת, הוא לא ידע להסביר מהסיבה הפשוטה שהוא לא מורה למדעים!

נגה מספרת שבשלוש מבין ארבע השעות הראשונות רוב התלמידים שיחקו בטלפונים הסלולריים שלהם כיוון שלמורים המחליפים לא היה אכפת. לדבריה, היא דווקא ניסתה לענות על כמה שאלות בגלל שהטלפון שלה, ובכן, הוא היה בטעינה. היה רק מורה אחד שמשום מה, לא ברור למה, הציק לו שהילדים יושבים בכיתה ומשחקים בטלפון שלהם וביקש מהם להתרכז בשאלות. איש מוזר.

בשעה החמישית הגיעה סוף סוף המורה למדעים. הללויה. היא אמרה לתלמידים "כל הכבוד, תמשיכו למלא את הדפים שקיבלתם", וכך, נגמר יום המיקוד הגדול במדעים בבית הספר שהחליט לבטל את כל השיעורים כדי להכין את התלמידים למיצ"ב שמתקיים למחרת.

אז מה היה לנו?

מערכת חינוך שמודדת את בתי הספר, את המנהלים ואת המורים לפי הישגי התלמידים במבחן הערכה ארצי.
בית ספר שכל מה שאכפת לו הוא המדדים של מערכת החינוך (ולא, נניח, אשכרה ללמד משהו את הילדים) ומשום כך מבטל יום לימודים לטובת הכנה למבחן הערכה ארצי.
תלמידים שמגיעים ליום הכנה ומגלים שההכנה מתבטאת במילוי שאלונים שלאף אחד אין מושג אם מישהו מהם ענו עליהם כשורה, ובאפס הוראה מסוג כלשהו.
מורים מחליפים שאינם מסוגלים לענות על שאלות התלמידים ושלא אכפת להם שהתלמידים כלל לא מבצעים את מה שהם אמורים לבצע.
בזבוז של יום שלם שאין לו שום קשר להוראה, חינוך או השכלה.

האם צריך את תוצאות המיצ"ב כדי לדעת מהי היעילות של בית הספר כפי שהיא נחשפת בסיפור הקטן הזה? האם יש משמעות לתוצאות כאשר המערכת, במקום לבדוק באופן ישר ואמיתי את הישגי התלמידים, מבטלת שעות על גבי שעות כדי להכין אותם למבחן שאמור לבדוק את ידיעותיהם, ואז, כדי להוסיף חטא על פשע, אפילו את ההכנה הבסיסית הזו לא מבצעת? האם זה "חינוך" בעיניי משרד החינוך?

זו לא מערכת חינוך וזה לא בית ספר. זה ישראבלוף בריבוע וזה מייצג רק חלק ממה שדפוק במערכת החינוך שלנו.

שיהיה לנו בהצלחה.

תגובות

13 תגובות על “מערכת החינוך: תמונת מיצ"ב”

  1. אתה נוגע בנקודה כואבת וחשובה. האם פנית למנהלת בית הספר? מה הייתה תשובת המורה למדעים? אני שואל לא כביקורת על המציאות הקשה שאתה מתאר אלא כהרהור על היעילות של פוסטים כאלה לשיפור המציאות הזו. בדרך כלל (בסגנון יותר בוטא ופחות מנומק) מעוברים בווטסאפ תלונות דומות של ההורים שאותם קוראים גם הילדים ומביאים לפגיעה נוספת במערכת החינוך הרעועה.

    1. אני פניתי פעם למנהלת בית ספר בנושא פחות טעון. זה נעשה בנימוס, בזמן שנועד לכך מלכתחילה ואחרי שהקדמתי ופתחתי בדברי שבח ותודה על תשומת הלב שהיא מעניקה להורי התלמידים. בנוסף, פנייתי נוסחה כשאלה, לא רטורית ולא מתחכמת אלא עניינית וקצרה.
      לא זכיתי לתשובה. היא הפנתה אותי למחנכת, למרות שהיה מדובר במדיניות בית ספרית. כששאלתי שוב מה עמדתה האישית הנושא נעניתי בקוצר רוח, כמעט בגסות, והופתעתי שוב למחנכת.
      מנהלת בית ספר, לא תיתן תשובות לשאלות על מדיניות, שאלות על חינוך, שאלות שבמהות הדברים.

  2. הכשלון הגדול יותר של מע' החינוך הוא שארבעה אנשים בוגרים לא ידעו לענות על שאלות של מבחן בכיתה ח'.

  3. לפני מספר שנים הייתי מורה מחליף שהביאו במיוחד לקראת המיצ"ב, במקרה שלי כדי לתגבר אישית תלמידים חלשים באנגלית. רצון טוב היה שם, המנהלת רצתה לעזור לתלמידים חלשים במיוחד, אבל רק בהקשר של המיצ"ב, ורק להתמודד עם שאלות מיצ"ב, לזמן מאוד מוגבל של כמה ימים לפני המיצ"ב. הרושם שלי היה שחומר שהיה ממילא קשה להם הפך רק קשה יותר עם זרקור המנהלת מופנה ישירות אליהם, וציפיה להשתפר בו תוך זמן קצר. אני גם שמעתי, לא ראיתי, או לפחות לא זוכר בבירור, שמתלמידים חלשים מבקשים לא להגיע ביום המבחן לבית הספר. לי מאוד כאב לראות איך התהליך הזה, שמבחינת הסגל תלויים בו תקציבים וקידומים, דורס ילדים שחלשים במקצועות במבחן.

  4. יהושפט

    השאלה שלי היא איפה הכשל?

    1. בשאיפה לכמת את איכות בית הספר?
    2. בהגדרת מדידת המיצ״ב בבמערכת החינוך בישראל
    3. במימוש בבית הספר הספציפי.

    לגבי סעיף 1, אין לי ספק שצריכה להיות דרך לכמת את איכות בתי הספר. למרות שזה לעולם לא יהיה מושלם, זה נותן סדר גודל – לדוגמא, בית ספר של 3 מתוך 10 יהיה בהכרח פחות טוב מבית ספר של 7, אולם במקרים מסוימים 7 יהיה טוב יותר מ 8.
    אני לא מכיר את המערכת מספיק טוב בשביל לדעת אם הכשל הוא בנגדרה או במימוש.

  5. נודניק

    ראשי תיבות הם לא הן

    1. נודניק

      המיצ"ב הוא אחד המדדים המרכזיים שעל פיהם הוא נבחן

  6. אכן, מחלת המדדת פשתה במערכת החינוך, ותסמיניה קשים.
    לפני כמה שנים התוודעתי לאבסורד מדכא אחר של מערכת החינוך: משרד החינוך שלח משגיחים לבחינת בגרות, כמובן ע"י חברת כח אדם חיצונית, פרטית. הבעיה היתה שהמשגיחה בה פגשתי לא היתה מוכנה לשבת עם התלמיד בשביל לעזור לו עם "הקראת שאלון", ו"הכתבה לבוחן ניטרלי", לקויות הלמידה שאותו התלמיד אובחן בהן ונמצא בהן זכאי ל"התאמות". המשגיחה ביקשה רק לשבת ולשמור על כיתה. מדוע? בכאב מעורר רחמים (באמת!) ולא מוסתר היא מלמלה: "גם לי בתור תלמידה היו התאמות, ואני לא רוצה להקריא לו לא נכון, או לכתוב עם שגיאות כתיב…". אז הנה לנו הצלחה פוסט-מודרנית מסחררת: משכנעים את התלמידים שמשימת הלימוד היא לא באמת חשובה, ושאפשר להסתדר בלעדיה, ואז אנו פוגשים את בוגרי מערכת החינוך מהצד השני, חפים מאוריינות. במקרה היותר גרוע נפגוש אותם כרופאים בבית החולים, אחרי שהיו להם התאמות בלימודי רפואה, או שנגור בבנין שהם תכננו, אחרי שהיו להם התאמות בלימודי אדריכלות.

  7. אני לא חושב שיש מישהו בבית הספר של בתך שיוכל או ירצה להגן על הדרך שבה "הכינו" את הילדים למבחן. אני מניח ששבועיים לפני כן זימנה המנהלת את רכז(ת) המקצוע ואמרה לו/ה שחייבים לעשות משהו כדי להעלות את הציון. הוא/היא כינס(ה) את המורים וניסו לתכנן משהו ביחד שממנו יצא מין מבחן הערכה שיביא למיקוד בנקודות בעייתיות, כח אדם מיומן נוסף הרי לא היה אז הביאו אנשים לא מיומנים שכל מה שהם יודעים זה לחלק מבחנים ובמקום תיגבורים יצאה לפועל מערכת עקומה וחלקית.

    לדעתי אין דרך להעריך את התפוקות של בית הספר ללא מבחן אובייקטיבי והמיצ"ב לצורך העניין הוא כלי לגיטימי. לא רק שאין שום רע במדידה, אני חושב שהיא הכרח המציאות. הבעיה היא שתוצאות המיצ"ב הופכות לחזות הכול ואז נרתם בית הספר להיערכות לקראת המבחן בדקה וחצי האחרונות ובשיטת ה"מבצע הפרויקטלי".

    במקרה הזה ברור שמדידה על ידי מבחן גדול פעם בשנה כנראה לא שווה הרבה ולו בגלל הדרך שבה מתכוננים אליו בתי הספר, אבל תקציבים, קבעון מחשבתי ועצלות מה מביאים לכך שזו הפרוטה המנצנצת לה מתחת לפנס.

  8. סליחה כבודו, אני רק הערה קטנה.
    כלומר, אין לי ספק (בייחוד בתור מורה) שמדידה וכימות טומנת בחובה אין ספור בעיות והשלכות. לא מזמן התראיינה על כך שלומית עמיחי, שהיתה מנכ״לית משרד החינוך בזמן תכנון זוועה זו. עמיחי אמרה שם שאם היתה יודעת שלזה זה ילך לא היתה מתחילה מלכתכילה….
    וכאן הערתי,
    איפה ההערות הטכנוחברתיות לגבי מדדים בכלל ובפרט כקובעי מדיניות? איפה הקונטקס של סטטיסטיקה וכל היתר.. (מה הקשר בין זורקי האבנים, משטרת חברון והמיצ״ב?)
    בדרך כלל אני נהנה לראות את הרוחב של תפיסתך את מערכות הטכנולוגיה, ולאו דווקא את המיקרים הקטנים (ולאו דווקא מתוכללים) נקודתית…
    לחיי החיים מכל הכיוונים.

  9. לנדב הקודם – ההקלות באקדמיה הרבה יותר קטנות והרבה יותר קשות להשגה מאשר בתיכונים. הקראת שאלונים מקבלים אנשים שלא יכולים לקרוא, כי מי שלא יודע לקרוא פשוט לא מגיע לשם (או לפחות לא למקומות בהם זה נדרש). הכתבה (או הקלדה) מקבלים בגלל כתב יד מזעזע במיוחד או חוסר יכולת לכתוב (גבס/נכות קבועה). הארכת זמן לסטודנטים לא ממש מסכנת בניינים ומתקיים בנושא ויכוח לא קטן בין הסטודנטים עצמם (חלק לא מבוטל רואה בהם רמאות).
    לתיכונים יש אינטרס להציג כמה שיותר בוגרים וכמה שיותר "מצטיינים", גם על חשבון רמת הלימודים ויושרה בסיסית. אוניברסיטה עם אחוזי הצלחה יוצאי דופן וציונים ממוצעים בשמיים תעלה מהר מאוד חשד להיותה פח זבל.

  10. המיצב הוא טעות , שלומית עמיחי מהיוזמות שלו כבר הבינה . ומצטערת שלא הקשיבה למי שאמרו לה בזמנו שזה מה שיהיה. ועכשיו כבר אי אפשר לבטל( פירון ניסה רק כדי להתקל בוטו של ביבי).

    מערכת החינוך כולה , לא מתאימה לעידן הידע. זה רע כי מי שמבין את התובנה הזו מיואש מהמערכת ומהצורך להשתתף במערכת כלכך לא מתאימה. ומי שלא מבין עדין מתקשה לעמוד בדרישות שעוצבו בעידן אחר וגם מיואש.

    המיצב והבגרות מזכירים לי חוק שחוקק באנגליה שהגיעו לשם המכוניות חוק שחייב שלפני המכונית ילך אדם עם דגל ויודיע לכולם לפנות את הדרך. ועל הדרך הגביל גם את המהירות . אנחנו כבר לא בעידן הכירכרות אולי הגיע הזמן שנבנה מערכת אחרת שמודדת אחרת .

  11. נעמה (11)
    מה את מציעה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן