איזה מזל שיש לנו כאלו מחוקקים נלהבים ולא פופוליסטים בכלל. כן, איזה מזל. איזה מזל שכל מה שמעניין אותם זה הבריאות שלנו. הם נורא רוצים שיהיה לנו טוב. ושנהיה בריאים. ושלא נשתעל אף פעם – כי זה מאוד לא אסתטי. ולכן מעכשיו מצטרפת ישראל אל המדינות ההיסטריות שהוציאו עישון במקומות ציבוריים אל מחוץ לחוק. אמנם כמות זיהום האוויר שמייצרת המדינה גדולה עשרות מונים, אמנם כל אזרח ממוצע מחזיק ליד הבית שתי מכוניות לא ממוצעות בכלל ודואג לנסוע איתן אפילו למכולת פה ברחוב ליד כדי שחלילה לא יזוז קצת ויהיה בריא מדי. אמנם האוויר ללא אוויר שבתוכו אנחנו מבלים את רוב שעות היום מעניין אותנו כמו השלג מהשנה שעברה. אבל הערפיח הוא יתום. והסיגריה שלי לא.
איזה מזל שיש לנו אישה אחראית ונלהבת כמו עפרה שטראוס, איזה מזל. איזה מזל שהיא גם חברה בארגון "מעלה" לאחריות חברתית ( זה שהיו"ר שלו הוא צבי זיו – האיש, הבנק והאחריות החברתית בהתגלמותה). וכך אמרה עופרה בכנס מעלה לאחריות חברתית האחרון:
הגלובליזציה היא הזדמנות לפרוח אבל יש גם אחריות בצידה.
אכן, מילים כדרבנות. האחריות החברתית של העפרה כל כך גדולה, שמלצריות בית הקפה קופי-טו-גו (שרובו המכריע נמצא בבעלות משפחתה) נאלצו להיאבק על זכותן להיות חלק מאותה חברה מתוקנת שעליה יש לעפרה שטראוס, כך נראה, אחריות כל כך גדולה.
איזה מזל שעשו עוד סקר. איזה מזל. בכלל מזל גדול ששואלים את העם לפעמים כל מיני דברים. מסתבר שיש פוליטיקאים מושחתים. ושהציבור יודע לזהות את רובם. לא שחלילה זה יפריע לציבור לבחור בהם שוב – לא, מה פתאום. אבל הכי מזל, הכי מזל שיש לנו את פואד. עיינתי ברשימה וכל כמה שחיפשתי לא מצאתי שם את המאכער הכי גדול בתולדות הפוליטיקה הישראלית. כל ממשלה צריכה אחד כזה, שגם אם ישדוד קשישה לאור היום וידחוף אותה אחר כך אל מתחת לגלגלי משאית, תמיד איכשהו נצליח לשכוח לו את זה. ונאפשר לו לשרוד עוד מערכת בחירות.
לא, באמת. עם כל כך הרבה מזל, מי בכלל צריך שכל?
אוף…..
ביאסת אותי על הבוקר.
זה לא שאני לא מודע לכך שאנחנו בדרך לפשיטת רגל טוטלית חברתית, מוסרית,
פוליטית(בעצם מבחינה פוליטית פשטנו רגל כבר מזמן), אבל ריכוז כל הדברים בפוסט אחד, ודווקא ביום שבו מזג אויר כה נעים.באסה….
ועוד נקודת אור אחת (אישית) – אני ראשון!!!!!!!1
העובדה שיש במדינה עוד הרבה דברים שצריך לטפל בהם, לא אומרת שצריך לדחות את הטיפול בדברים פשוטים כמו עישון במקומות ציבוריים. זה לא אחד על חשבון השני.
ולגבי הסיגריה שלך, אין לי בעיה שתעשני אותה ותשתעלי וכל מה שאת רוצה. אבל עד שלא יהיה חוק שיאסור עליך לעשן לידי, הבגדים שלי יסריחו ואת זה הגיע הזמן להפסיק. אז טוב שיש חוק וטוב שיש עפרה שטראוס.
וכשיפסיקו לעשן במקומות ציבוריים, אולי תגלי גם את שאמנם את צריכה להתאפק עם הסיגריה שלך, אבל גם את תיהני יותר לשבת בבר בלי שהעיניים דומעות, או ללכת להופעת רוק בלי שהשיער מסריח אחרי. ואז תוכלי לחזור הביתה מרוצה ולעשן כמה שתרצי.
ילדה, זה כנראה הפוסט הכי פחות מוצלח שלך. עישון הוא אקט אלים, ומי שמסרב להכיר בכך הוא זה שיש לו בעיות בזיהוי מזל או שכל. קשירת המחאה שלך כנגד החוק הזה לעולות אחרות היא מלאכה ביביסטית.
אני חושב שנהיגה באוטובוס שמופעל על ידי דיזל היא אקט אלים.
אני חושב שנהיגה במכונית שמשמיעה את המוזיקה מעבר לסף החלונות היא אקט אלים.
אני חושב שממכר של המבורגרים נוטפים בשומן הוא אקט אלים.
אני חושב ששוקולד הוא אקט אלים.
אני חושב שלדבר בטלפון סלולרי ברכבת עמוסת נוסעים זה לבצע אקט אלים.
אני חושב שלשתות משקאות חריפים בטיסה זה אקט אלים.
אני חושב שנשים שמסתובבות עם עם חולצת בטן מבצעות אקט אלים.
אני חושב שלבחור את ביבי לראשות הממשלה הוא אקט אלים.
אני חושב שישראלים בחו"ל זה אקט אלים.
מי שמסרב להכיר בכך הוא זה שיש לו בעיות בזיהוי מזל או שכל.
זה משנה – איך נראית לך הלוגיקה שלי?
אלימה.
החוק הזה הוא החלט התגלמות של צדקנות מחליאה ודורסנית. וכמו שכתב פעם גדי טאוב (חפשו לבד את הלינק), מה שראוי לומר לכל מי שטוען שאפשר למות מעישון פאסיבי: מנה שמות של שלושה אנשים שאמנם מתו בגלל זה. אין בעיה לעשות הפרדה, אבל לומר לא לעשן רק כדי שעודד יחליט שריח הכפייה מבגדיו מריח יותר טוב מעשן מקרי (במידה והחליט לשבת דווקא באזור של מעשנים) זה פשוט מגעיל. הרבה יותר מסיגריות.
זה משנה – right back at ya honey.
למה חוק פופוליסטי?
יש לפעמים בלבול בין דמוקרטיה לאנרכיה. בדמוקרטיה לא הכל מותר. מה שמפריע לזולת ופוגע בו – לא עושים.ואם לא מבינים את זה לבד (שאנחנו פה ביחד וצריך להתחשב) כנראה שצריך לחוקק חוק, כי מישהו צריך גם לייצג את אלה שלא אוהבים עשן סיגריות, שחושבים שזה פוגע בבריאותם, שנמאס להם לחזור הביתה מסריחים מסיגריות (וצריך להתקלח גם לפני וגם אחרי היציאה), שמדירים רגליהם ממקומות מעושנים במיוחד (כמה רצינו ללכת ל"מרקיה" הירושלמית באחד החורפים האחרונים, ואיזו אכזבה זו הייתה לפתוח את הדלת ולגלות שאנחנו לא רצויים שם – ענן העשן ממש גרש אותנו).
יובל – במקום ההתנצחויות והשוואות נטולות בסיס. יכולת פשוט לשאול מדוע עישון הוא אקט אלים, או לחילופין לטעון שאינו אקט אלים, ואז תקבל את התשובה כי הוא פוגע ישירות בבריאות הסובבים, ובטח שבאיכות החיים שלהם ונוחיותם, וזאת מבלי לשאול לדעתם ובעל כאחם.
רוב הדוגמאות שהבאת אינן פוגעניות באותה רמה ואותם מאפיינים שציינתי. אפשר לפתוח דיון בנושא של דיבור בסלולריים, על אף כמה מאפיינים שונים, הרי שיש מן הצדק בטענה שהוא עשוי לפגוע בסובבים, אם כי דבר זה דורש הוכחה וכו'. עם זאת יש הסכמה כי אוטובוס עשוי לזהם את הסביבה יתר על המידה, וכן יש הגבלה חוקית על עצמת המוזיקה שמותר להשמיע וכו', כך שדוגמאות אלו רק מוכיחות שהחוק צודק ומקביל לחוקים בנושאים אחרים.
לגבי הפוסט עצמו, לא אהבתי, בלשון המעטה.
הו הו, אני ה-honey של הגלוב.
ומה שהאורח כתב.
גדי,
ההיתממות שלך נוגעת ללב. כשאני רוצה שהבגדים שלי לא יסריחו אחרי ישיבה במסעדה או בר (אפילו במקום של לא מעשנים!) אני כופה עליך. כשאתה מעשן ומפיץ את הסירחון שלך לסביבה אתה מיעוט נרדף. לבי אתך.
אגב, זה לא מאבק של מעשנים נגד לא מעשנים. גם הבגדים של מעשנים מסריחים מסיגריות של אחרים, וגם למעשנים צורבות העיניים כשהם בבר שבו יש אלף סיגריות. יש מעשנים שתומכים בכך שלא יעשנו לידם (ומוכנים לשם כך להימנע מעישון במקומות ציבוריים).
ויובל – הלוגיקה שלך נראית לי נכונה. אני מקווה שחולצות הבטן הן הבאות בתור.
אורח – לא שאלתי כי אני מבין לגמרי את הכוונה. אני פשוט לא מסכים איתה. או נכון יותר, אני מסכים איתה אבל אז כמעט כל פעולה שפולשת למרחב הפרטי שלי היא אקט אלים. מכאן שגם לחיות בבית משותף היא סוג של אקט אלים, ללכת על המדרכה היא אקט אלים ובאופן כללי לנשום לידי זה אקט אלים.
אני לא אמות מהסרטן של הסיגריות של אחרים, אבל אני כן אסבול מהעשן שמסריח לי את הבגדים ואת השיער (הכוונה לימים שהיה לי בכלל שיער על הראש, כן?), גורם לצריבות בעיניים, לצריבות בגרון ובפה, וזה עוד בכלל לפני שהתחלנו לדבר על מעשני הסיגרים המסריחים מכל.
זיהום האוויר? יש לטפל גם בו, אבל אי אפשר להגיד ש"כולם מזהמים, אז תטפלו קודם במזהמים הגדולים ואל תיטפלו בפופוליסטיות לסיגריות". הסיגריות והתנהגותם של המעשנים בשם ההתמכרות עושים רע ל-75 אחוזי האוכלוסיה שלא מעשנים. זה לא הסרטן, זה ענן העשן החונק מכל עבר.
בקשר לפואד, שטראוס וזיו – העם איתך 🙂
כל מה שאני צריך זה עו"ד שיהיה מוכן לעזור לי בהתנדבות אם רשם המפלגות
ומשהו כמו 10 אנשים שירוצו איתי
ואני מבטיח להכניס לפחות שליש מהם איתי לכנסת..
משם כבר אפשר להתחיל את "המהפכה" באופן פעיל
ולא סתם להתלונן על זה שאנחנו חיים בחרא מדינה..
מישהו מעוניין?
אין אינדיקציה טובה יותר למידה שבה ניקוטין ממכר, מאשר אנשים שיכולים להמציא טיעונים מנומקים על גזל המרחב הציבורי ברוטשילד ע"י בעלי ההון או על האוניברסליות המוסרית של זכויות האדם, אבל בנוגע לעישון, מתדרדרים לטיעונים ברמה של "אבל אני ממש ממש רוצה לעשן בפאב ולא כל כך בא לי לחשוב על אנשים אחרים, שסתם מתנכלים לי בלי סיבה"
ברמה האישית אני מאד שמח שהחוק הזה יצא. אני אוהב לצאת להופעות ג'אז אבל נמנע מהופעות במקומות מסוימים בגלל העשן (לעומת זאת היה כיף לראות הופעות בניו יורק, שם גם יש חוק נגד עישון במקומות ציבוריים). אני מכיר לפחות אולם הופעות אחד שהחל לאסור עישון בעקבות הכוונה לחוקק את החוק הזה. כתוצאה מכך הרווחתי עוד מקום שאני יכול לצאת לבלות בו.
אז נכון שיש זיהומים אחרים בסביבה שלנו (זיהום האויר, רעש וכו') וגם נגדם צריך לפעול. אבל זה לא אומר שלא צריך לפעול נגד הפגיעה של עישון. האמת היא שאני פחות מוטרד מהאספקט הבריאותי (אף כי גם הוא קיים). זה פשוט תחושה של גועל לשבת ליד מעשן שמסריח את הסביבה שלו, ובמיוחד במקומות כמו הופעה או מסעדה בהם העשן הורס לי את הבילוי.
אגב, אם יש איזור מעשנים אפקטיבי אז לי אין בעיה עם פתרון כזה. הבעיה היא שיש לא מעט מקומות בהם איזור המעשנים הוא מאחורי מין קו דמיוני באמצע החלל שמשום מה העשן לא מכיר בו. ובמקומות אחרים אין בכלל איזור המיועד ללא-מעשנים. אני מקווה שהחוק הזה יעזור לשפר את המצב.
אני בעד זכותו של א
אני פשוט לא יכול לסבול שמעשנים לידי, זה ממש חונק אותי. מצד שני, אני מתגורר בעיר המזוהמת בארץ (אשדוד), ואיני יודע אוויר נקי מהו.
אופס. נקטעה לי התגובה.
אני בעד זכותו של אדם לעשן, אבל פשוט שלא יעשה את זה לידי…
הבטחתי לעצמי לא להשתתף בויכוחים על הנושא הזה יותר. לאחר מנת יתר של צדקנות שכמעט עלתה לי בארוחת צהריים. אבל התגובה של מגיב בשכר החזירה אותי לטיעון הכי דבילי – פתאום נהיית קפיטליסט.
חוסר ההפרדה בין ליברליות כלכלית לליברליות חברתית די מגוחך. שתי נקודות למי שיזכור איזה משטר יצא מזה?
דווקא בתור מי שלא מעשן ועישון פאסיבי מאוד מפריע לו (יותר בגלל שזה פשוט מגעיל ופחות מסיבות בריאותיות), אני מאוד חצוי לגבי החוק הזה – מצד אחד אני אשמח מאוד לצאת סוף סוף לפאב/הופעה בלי לצאת אחרי שעה כשאני מסריח מעשן, אבל הכוללניות והדרקוניות של החוק די מפריעה לי.
מצידי, אולי צריך לאפשר לפאבים לשים שלט שאומר "הכניסה רק לאוהבי עשן בלבד, כימותרפיה חינם על כל צייסר" ואז לאפשר לאוהבי העישון (שעדיין יש לא מעט מהם) להכנס ולעשן את עצמם למוות בכיף, כשמצד שני שונאי עשן כמוני יוכלו לבחור שלא להכנס אליהם.
אור – אני לא חושב שהבנת את מה שאני כתבתי, אבל אני מצידי גם לא כל כך מבין את מה שאתה כתבת, אז אנחנו פיטים חוץ מהעניין המצער של ארוחת הצהריים שלך.
אין לי מושג מיהו המשטר שלא הפריד בין ליברליות כלכלית וחברתית, אבל בשביל שתי נקודות אני מוכן לנחש שהתשובה היא נאצים\קומוניסטים\נאו שמרנים\הקומביין
יובל, הכיוון שהמשכת אליו לא משכנע, בכלל בכלל לא. על הנימוק של "יש זיהומים יותר קשים" ענו יפה לפני. הנימוקים שלך על מה זה אקט אלים ממש חלשים, בייחוד החלק השני :
יש פלישה למרחב הפרטי שלך שנובעת מחוסר ברירה ואין ספק שהיא לא מזיקה לבריאותך באופן ישיר- חיים בבית משותף, מעבר לידך במדרכה וכו'. על רוב האנשים הדברים האלה לא משפיעים ולכן זה לא אקט אלים. אם במקרה אתה רגיש, ע"י תרגול קל בשיטות שונות של מדיטציה / פסיכולוגיה גם אם דמותו של מישהו בחדר מדרגות או לידך במדרכה משאירה בך חותם קשה תלמד להתמודד עם זה. יש מספיק מידע באינטרנט אז זה אפילו לא יעלה לך כסף ולא יזהם את הסביבה, בניגוד לכביסות ומקלחות בקצב גבוה מהמקובל, שכן מגדילות פגיעה בסביבה (חומרי ניקוי כימיים וכו').
לגבי ריח רע מהפה – אכן אפשר לטעון שזה אקט אלים כלפי הסובבים, אבל עוד לא פגשתי מישהו שריח הפה שלו נשאר לי על הבגדים ובשיער יומיים אח"כ (איכס איזה דימוי, סליחה). גם לא פגשתי אנשים שטענו שזו זכותם להסריח מהפה, הם נהנים מזה והם לא מוכנים שמישהו יכפה עליהם אחרת. בנוסף, אלא אם מישהו תירגל החזקת רעלים קשים בפיו ונשיפתם זה גם לא משהו שפוגע בבריאותך באיזשהו אופן.
nakamir – מה שמשעשע בדיון הזה הוא כמה אסטניסטים יוצאים להם לפתע מהארון. פתאום הדבר שהכי מטריד אתכם זה שהחולצה שלכם מסריחה.
חברים, תתעוררו, אתם חיים בתוך ביוב. האוויר מסריח ורעיל מאינספור מזהמים, אל הים שופכים רעלים על בסיס קבוע, את האדמה מזהמים באופן שיטתי, המכוניות של כולם פולטים מזהמים מסרטנים, החול שבגינה מרוסס על ידי כימיקלים מזיקים, את הדשא שאתם מתגלגלים בו בפארקים מרססים, את התפוחים, המלפפונים והעגבניות. המרחב הציבורי הפך הפקר וכל אחד חושב שזה בסדר לזהם אותו עם כל שלט פרסומת בכל גודל, הזיהום הקולי כבר מזמן הפך בלתי נסבל, אינספור אנשים משליכים מדי יום שנדיבריליון טונות של פלסטיק, ניילונים ושאר חומרים שמרעילים את כדור הארץ ואת הבריאות של האנושות וזו רק ההקדמה של הפתיחה של ההתחלה של הרשימה.
אבל!!! כולם מסוגלים להסביר באופן נורא אינטיליגנטי ומלומד כמה אלימות הן הסיגריות, כמה הן פוגעות בבריאות, כמה המעשנים הם הדבר הכי נורא שקרה לאנושות.
סיגריות זה רעל, מי שמעשן מרעיל את עצמו ומרעיל במידת מה גם את סביבתו, אבל להתמקד במעשנים נראה לי כמו המטרה הכי קלה בעולם. אם זה עושה לכם טוב, אהלן וסהלן, אבל לפחות תהיו מספיק כנים בשביל להודות שקל להיטפל למי שמחזיק סיגריה והרבה יותר קשה להיטפל למי שמייצר את מכונית ההאמר.
יובל, אני לא מבין את הטיעון שלך.
אנשים אומרים שוב ושוב שסיגריות מפריעות להם, וכל הזמן מחזירים להם שבעצם זה לא מפריע.
אז אני אומר את זה הכי ברור שאפשר: סיגריות מגעילות אותי ברמה בלתי נסבלת. ברמה שאני לא יכול להשאר באותו מקום. זה לא בהשפעת פרסומת או חינוך – זה פשוט מטרד בלתי אפשרי. פעם התביישתי להגיד את זה אבל אני לא מתבייש יותר. אין לזה שום קשר לשום קמפיין או ספין או וואטאבר.
זה שזה לא הדבר היחיד שמגעיל אותי, לא קשור לעניין בכלל. יש הרבה מאוד נושאים שמטרידים אותי (בעלי כלבים ששכחו לקחת שקית) – מה הקשר?! למה אני צריך לוותר על מקומות בילוי רק בגלל שאני לא מעשן? אחרי הכל, לא אני הוא זה שאחראי למטרד. אם הם לא יכולים לבלות בלי לעשן, שיבלו בבית ויחנקו את עצמם.
נ – לא אמרתי שסיגריות לא מפריעות ולא אמרתי שסיגריות לא מפריעות לך. אמרתי שלבחור את המעשנים כמטרה נראה לי כמו בחירה קלה ודפוקה. כשאני יוצא לרחוב בתל-אביב ואני רואה את כמות המכוניות שברגע שהן מזנקות מהרמזור האדום פולטות עשן שחור שיכול להרוג כל יצור חי ברדיוס של מטרים, אני שואל את עצמי איפה המשטרה. התשובה לשאלה הזו היא שהמשטרה עסוקה בלרדוף אחרי אנשים שמעשנים סיגריה, סיגריה שפולטת בערך פי 5,000 פחות רעלנים מסרטנים וסירחון בלתי נסבל מאשר אותו בעל מכונית.
אתה טוען שאתה מוותר על מקומות בילוי בגלל הסיגריות – אבל אתה לא תוותר על מקום בילוי שאין בו בכלל סיגריות גם אם בדרך אל אותו מקום בילוי תספוג פי 20 יותר זיהום, סירחון ורעל מהמכוניות וסביר להניח שגם האוטו שלך יפלוט את אותה הכמות (אחרי הכל, אין מצב שתלך לשם ברגל, תמיר את המכונית באופניים או תקנה רכב היברידי). אתה תכנה את המעשנים אנשים שחונקים אותך אבל לא תעלה על דעתך שההתנהגות היומיומית שלך חונקת את האוויר פי כמה מכל מעשן שאתה מכיר (ומכונית היא רק דוגמה אחת לאינספור מוצרים, מעשים והתנהגויות מסרטנות, מזהמות ומסריחות).
אין לי בעיה עם זה שסיגריות מפריעות לך. אני לגמרי מבין אותך. יש לי בעיה עם צביעות.
אתחיל בזה שאציין את הברור מאליו – כל המעשנים הם חלאות אדם, שונאי המין האנושי, אנשים שפלים ששמו להם למטרה להגדיל את צריכת השמפו וחומרי ניקוי הבגדים על אפם וחמתם של אלו שסך הכל רוצים להתשכר ולהרוג אנשים בדרך הביתה.
לפי הבנת הנקרא שלי כעת גם נרגילה אינה מותרת לעישון במקומות ציבוריים. האם כל אותם פאבי הזולה האהובים עליהם גדלנו יסגרו? אני מתקשה להבין את ההיגיון מאחורי חוק המחייב לפתוח מקומות ללא מעשנים אך לא מכיל בתוכו אף סעיף המעניק זכות לפתוח מקום המיועד למעשנים.
יובל, אין לי בעיה עם הטענה שיש בעיות סביבתיות חמורות מהעישון. יש לי בעיה עם הטענה שלך שהליכה ליד מישהו במדרכה זו פעולה אלימה כמו עישון ורק נגד זה יצאתי.
לטענות, היותר משכנעות אגב, שהעלית כאן –
מה לעשות, אתם יותר חלשים מכרישי נדל"ן ומיבואני מכוניות, אז נפלתם ראשונים.
זה שאני שמח על זה זה לא אומר שאני לא שמח אפילו יותר על כל פעולה שנעשית כדי להילחם בכל בעיות הסביבה שציינת בתגובה האחרונה שלך, אפילו ניסיתי לתרום להצלחתן של כמה פעולות כאלה ודווקא למעשנים לא הערתי אף פעם ואני לא מתכוון להתחיל עכשיו.
או בניסוח אחר למה שענו לך אחרים – זה שלא הצלחת לפתור את בעיה א', הקשה, לא אומר שאסור לך לפתור את בעיה ב', הקלה יותר. לפחות תרוויח כמה נקודות, לא תעבור בהצטיינות אבל אולי לא תכשל. אני מבטיח לשמוח הרבה יותר כשבקרוב מכוניות יחויבו להתקני נסיעה על גז, אני שמח יותר על זה שהמודעות לחומרי הדברה עלתה מאוד ואתה יודע מה, אני אפילו שמח יותר לשמוע שהמשרד לאיכות הסביבה קונס מפעלים מזהמים באיזה 2 שקל פעם בשנה.
מסכים איתך שעם כל השמחה זה עדיין בקושי מזיז למצב הכללי, אבל בתור רש ידוע, אני מאמין שגם מהלעג אולי עוד יגיעו כמה גרושים בטעות.
מה שאמר היו"ר (נו, זה הוא שמשלם לי). ואגב, נ' חבל שהמדינה לא מחוקקת חוקים נגד הדברים שמגעילים א-ו-ת-י! כן, גם נגד הדברים שמגעילים אותי צריך חוק. למשל, גברים שמתקלחים באפטרשייב. למה אין חוק? למה? מגעיל. תמתין פה איתי כמה דקות אני עושה רשימה שלמה של הדברים שמגעילים אותי ומיד חוזרת אליך. נגד כל אחד מהם אני רוצה חוק. מפורט. עם כמה סעיפים ותתי סעיפים. פואד יופיע שם בטוח. יוצא הגועל נפש אל מחוץ לחוק לאלתר!
אגב, לא נאמר שום דבר בפוסט הזה נגד החוק. נאמר: כמה קל. זה הכל. כמה קל לחרבן לנו במים ולהעכיר את האוויר בשם התעשיה והפיתוח והקידמה ובו בזמן, להרוויח הון ממסים על ייבוא סגריות ועוד בו בזמן – להוציא חוק האוסר לעשן במקומות ציבוריים. כדי שיפי הנפש לא יראו שאנחנו בעצם משתינים עליהם בקשת. קילינג אס סופטלי, יו נאו.
יובל, אני חושב שהבעיה של לפחות חלק מהאנשים עם העישון (כמו למשל) היא לא הנזק שהוא גורם לבריאות שלהם בטווח הארוך (שגם אם אין ספק שהוא קיים, סביר שלא בדיוק מדובר על האויב מספר אחת לבריאות שלנו) אלא עם ההפרעה והסבל שהוא גורם להם בטווח המיידי (הרגשת חנק, ריח וכו'), וכאן עדיין העישון הפאסיבי מפריע הרבה יותר מאשר כל הזיהום אוויר-חומרי הדברה-שחיתות וכו'.
אגב 2, מי שמריח הוא הוא המסריח!
רציתי עוד להוסיף כאן שיר הלל לסיגריה שלי. נתקלתי בבעיות חריזה קשות. מה מתחרז עם סיגריה, דם איט?
מלריה, (שלא ישתמע שאני בעדכם)
דריה (נו, הקומיקס)
אספקלריה (סליחה)
בולגריה (שם מעשנים חופשי)
ונגמר (שמתחרז עם סיגר)
בחיי שאני לא מבין מה העניין הגדול… אני רואה את זה בצורה הפשוטה ביותר-
רוב הציבור לא מעשן ואפילו אפשר להגיד ששונא סיגריות, לכן הגיוני שהרוב ידחף לשינוי המצב בו בלתי אפשרי עבורו לצאת למקומות ציבוריים בלי לסבול מעשן הסיגריות. אני מסכים שיש הררררבה דברים שמזהמים יותר, פוגעים יותר, מגעילים יותר וכו' וכו'… אבל, עשן הסיגריות שמפריע באופן יומיומי חודר יותר לתודעה וגם קל הרבה יותר לשינוי (בהחלט הרבה יותר מהפחתת זיהום אוויר).
ושוב, באופן הפשוט ביותר, למה שזה יהיה מותר למישהו לנשוף לי עשן בפנים? זו פעולה אקטיבית שמפריעה לסביבה פסיבית, הפתרון ההגיוני הוא שמי שרוצה לעשן יעשה את זה במקום שהוא לא מפריע לאף אחד.
וילדה, נכון, זה באמת קל. אבל רק בגלל שזה קל זה אומר שלא צריך לעשות את זה?
אהה, וברור לי ששטראוס עשתה זאת מפופוליזם זול ולא ממש דאגה לציבור
אני גונב את הטיעון הזה מהדיון אצל מקס הזועם (בטח גם הזכירו אותו כאן, אז צר לי אם אני חוזר על דברים שנאמרו), אבל הנה הוא (בתמציתיות): אם סיגריות הן דבר כל כך איום ונורא שצריך לחוקק חוק נגדו, והממשלה כל כך מודאגת מהבריאות שלנו, מדוע סיגריות הן דבר חוקי? למה הן לא נכנסות לאותה קטגוריה כמו הרואין, או לפחות מריחואנה? למה לא אוסרים לחלוטין את הייצור וההפצה שלהם? איך אפשר לטעון שחומר מסוים לא בריא ואסור לי להשתמש בו, ובאותו זמן לא לעשות שום דבר בנוגע לייצור שיווק והפצה שלו? שלא לדבר על להרוויח ממנו כסף?
אני מפנה את השאלה הזו כלפי מי שתומך בחוק. האירו את עיני, כי כרגע זה נראה לי די צבוע. ובבקשה, בלי כל השטויות האלה של "זה מפריע ומחניק". יש עוד דרכים להתמודד עם אנשים שעושים דברים שמפריעים לכם מלבד להפוך אותם לעבריינים בפוטנציה. "מגעיל" זה לא בסיס לחקיקה. תמצאו טיעון טוב יותר.
נקאמיר- איך אפשר לכתוב שיר עם כאלה חרוזים, לא באמת!
קיימן- הפתרון הקל הוא אינהרנטי לכל מה שהמדינה עושה. לא רק בעניין הסיגריות. ראייה לטווח קצר ופתרונות קלים. ע"ע החוק המטופש לגבי קסדות לרוכבי אופניים. כיסוי תחת זה מה שזה. למה שנתעסק עם נהגים כשאפשר להיטפל לקבוצה היותר חלשה של רוכבי האופניים? למה שנעודד רכיבה על אופניים בכלל? מה זה בריא? מה זה לא מזיק לסביבה? נו אז מה. למי אכפת מסביבה. העיקר שיבואן הקסדות יצא מרוצה. נכון שבמילא רבים מרוכבי האופניים חבשו קסדות במילא כי לקרוא לפס לבן על הכביש "מסלול רכיבה" זו בדיחה. מסלולי אופניים עולים כסף. חינוך לתרבות נהיגה עולה כסף. חוק זה זול ולא מצריך מחשבה. אבל עכשיו יש חוק. היפ היפ הוריי. עכשיו כשימרח אותם על הכביש הנהג האדיוט הבא, לפחות אפשר יהיה לזהות אותם בקלות כי הראש ישאר שלם. וזה- זה בזכות המדינה! איזו מדינה!.
AP, החוק הוא לא נגד סיגריות, החוק הוא נגד עישון במקומות ציבוריים והוא חוק שמצטרף לחוקים בנושא איכות הסביבה ולא לחוקים בנושא חומרים אסורים.
בלי קשר, מסכים איתך שהיחס לסיגריות ואלכוהול בהיבט הצריכה העצמית צריך להיות זהה ליחס למריחואנה ולדעתי הצביעות נובעת מזה שאירופאים התמכרו לאלכוהול וטבק בזמן שתרבויות פחות דומיננטיות התמכרו לעלים אחרים.
הכול צריך לעשות בשבילך?
לקחו לי את הסיגריה
הביא לי ת'מלריה
המדינה הזו חרא והחוק הזה הוא עוד אספקלריה
נמאס לי, אני בורחת לבולגריה
מה אני עושה? אני צריך לעבוד!
38 – סופר- לול!
למה מעשנים ורוכבי אופניים הם מטרות קלה? האם נהגי מכוניות אינם מטרה קלה? האם לאנשים שאינם מעשנים יש קשרי הון-שלטון, ולכן הם מטרה קשה?
יובל – הצביעות היא דו צדדית, באותה מידה יכול תעשיין רשע* לשאול באיזה זכות דורשים ממנו להפסיק לזהם את האוויר כשאנשים מכניסים לעצמם לריאות בהתנדבות רעלים קטלניים פי כמה.
חוץ מזה עד כמה שאני יודע, עשן סיגריות מכיל יותר CO, זפת וחומרים מסרטנים מאשר גזים שנפלטים ממכונית.
השוואה של פליטת CO, זהירות PDF
*ואיך אני שונא תעשיינים, עם הכסף והסיגרים והמגבעות והשפמים והמונוקלים שלהם. טפו!
הקישור אמור להיות על ההשוואה, אבל חפיף
סתם מתוך סקרנות – כל מי שהתלונן על החוק הוא מעשן ומי ששיבח אותו הוא לא מעשן?
לא קראתי את כל התגובות, אני מודה, אבל ממה שכן קראתי הרגשתי ב"מעשנים" וב"לא מעשנים".
אני מאוד תומך בחוק, אבל יכול להבין את המתנגדים ואת אלו שאומרים שהוא אלים. אבל מצד שני, זה מאוד נוח להגיד שהחוק "כופה" על המעשנים לא לעשן, כמו שהמעשנים "כופים" על הלא מעשנים את העישון הפאסיבי. ככה באמת אפשר לומר שזה חוק אלים.
אבל סליחה, לומר שאנחנו מזהמים את הסביבה באופן יומיומי על ידי המכונית וכד' – זה התחמקות. הדברים שאנחנו עושים באופן יומיומי כדי לחיות (להתנייד, לתקשר וכד) הם יותר הכרחיים מאשר הדברים שאנחנו עושים כדי להינות (כמו לעשן, להדליק מדורות בלג בעומר או להאיר את שמי הארץ בזיקוקים).
כשאני יוצא לפאב, המעשנים לא ישאלו אותי "סליחה, אפשר לעשן לידך?", אבל אני כן צריך לבקש מהם לכבות סיגריה אם זה, חלילה, מפריע לי. מדוע אם כך, אנחנו לא לוקחים כיסא מבלי לשאול את מי שיושב לידו אם הוא פנוי? כי אנחנו עושים פעולה שמשפיעה על אחרים, קשורה לאחרים ותלויה בהם. אותו דבר העישון. אם כל אחד היה מעשן כלפי פנים -ממש כמו אלכוהול – זה לא היה מפריע לאף אחד, וכולם היו יכולים להשחיר את ריאותיהם. אבל ברגע שנושפים עשן החוצה, זה כמו שאני אגיע מזיע או מסריח לבאר. זה מפריע לסביבה. ופה הנקודה – לא אם זה גורם או לא לסרטן, ולא אם זה חוק דורסני או לא.
מאותה סיבה יש חוקים לאכיפת רעש בשעות מסויימות. למה? כי זה מפריע לסביבה.
מקווה שלמישהו יהיה כוח לקרוא את זה (:
רק להוסיף את שתי האגורת שלי:
אני לא אוהב שמעשנים עלי בכלל. אני לא אוהב שמעשנים עלי במסעדות בפרט. אני מבקש מאנשים שלא יעשנו עלי במסעדות. 99.99% מהם שמים עלי זין. אני מבקש מבעלי המסעדות שיגידו לאנשים שיפסיקו לעשן עלי. הם אומרים "מה אני יעשה*?" ולא עושים כלום בנושא. אני סובל מהעשן.
עכשיו תחליפו בפסקה הזו את המילה "אני" במילה "רוב אזרחי מדינת ישראל לפי סקרים שנעשו לאחרונה" ותסדרו את ההטיות.
אני מסכים איתך, יובל (24), שעישון זו מטרה קלה יחסית, אבל זה שהיא קלה לא אומר שהיא לא ראויה.
מגיב בשכר (16) – אהבתי. טיעון יפה.
* הטעות במקור.
ילדה, אני מסכים בהחלט שהמדינה בוחרת באופן שיטתי לפעול בדרך הקלה ביותר.. נחוקק חוק והכל יהיה בסדר..
אבל, אי אפשר להתעלם מכך שיש דברים שניתן לפתור אותם בקלות. לא יעזור, אני שונא סיגריות ועוד יותר שונא כשמעשנים לי בפרצוף על לא עוול בכפי. חוק אשר מונע עישון במקומות ציבוריים הוא דבר נכון, ועובדה שזו מגמה שהולכת ומתפשטת ברחבי העולם…
ובאשר לאופניים, ברור שצריך להשקיע את המשאבים בתרבות הנהיגה לפני שנטפלים לעניין הקסדות, אבל מה לעשות שלא הכל ורוד וזה יקח שנים רבות, בעיקר כי שינוי בתרבות הנהיגה יבוא רק אחרי שינוי בתרבות בכלל… אז כן, בינתיים לפחות שהראש ישאר שלם….
למגיבים שמאמינים שהעישון במקומות ציבוריים הוא צעד ראשון במלחמה הכוללת בעד איכות הסביבה אין לי אלא לאחל מזג אוויר נעים בלה-לה-לנד. המעשנים הם מטרה קלה ומיידית שהשמדתה משחררת את המחוקק ואת האזרח החרד לריאותיו מתחושת מחוייבות למטרות משמעותיות יותר. בבחינת: "חיסלנו את הנזק שאנחנו רואים, עזבו אותכם ממה שפחות בולט לעין". לא סתם מתמקדת האגודה למלחמה בסרטן בפרסומים נגד סיגריות ולא משחררת מילה על זיהומים סביבתיים שהאחראים להם נמצאים ברשימת התורמים (או במקרה של רמת חובב – בקשרי נישואין עם המנכ"לית).
ולאלה שמקטרים על הריח בבגדים ובשיער – לא זאת הסיבה שהעישון נאסר במקומות ציבוריים, כי אם אי נוחות הייתה פקטור אז היה הוגן באותה המידה לחוקק חוק נגד כניסתם של ילדים רעשנים למסעדות, נגד כניסתם של אנשים בלי דאודורנט לתחבורה ציבורית ונגד כניסתם של אוהדי ביתר לגבולות הקו הירוק. החוק נועד למנוע נזק בריאותי שעלול להיגרם מעישון פאסיבי.
לאור החוק החדש איאלץ לא לעשן יותר במסעדות, אבל כשאהיה בהן אני מרגישה עכשיו משוחררת לדרוש מלקוחות שמנים לעשות דיאטה ומהר: הם מעמיסים על מערכת הבריאות הציבורית כשמסתיידים להם העורקים והם חוטפים התקפי לב וכתוצאה מכך האוכלוסיה שהקפידה על תזונה נאותה מקבלת שירותי רפואה ירודים יותר.
זה הגיוני באותה המידה.
לינוי,
שני דברים לגבי פסקתך האחרונה:
1. את שוכחת משהו מהותי – אף אחד לא מונע ממך לעשן בביתך. בביתך את מוזמנת לעשן כמה שאת רוצה, לפתח סרטן ובכך להעמיס על מערכת הבריאות בדיוק כמו הלקוח השמן. אם כבר את אמורה להיות משוחררת לדרוש מאותם לקוחות לא לאכול הרבה במסעדה איתך, בבית שיעשו מה שהם רוצים.
2. לפי הטיעון שלך, טרם חיקוק החוק, אם היית יושבת ומעשנת לידי (לעברי) במסעדה הייתי אני צריך להרגיש משוחרר לירוק לידך (לעברך). איך היית מרגישה אם כפי שאת שואפת ולאחר מכן נושפת עשן סיגריות הייתי אני לועס ולאחר מכן יורק (או אף בולע ולאחר מכן מקיא) צ'יזבורגר 300 גרם עם הרבה שום ובצל?
נשמע מגעיל הא? אז דעי לך שהרבה לא מעשנים מרגישים את אותו הגועל מסיגריות.
עומר- (45) – תראה לי איפה מישו פה טען טענה כזאת ואני מוכנה לצאת החוצה עכשיו פה ברחוב ולצעוק "הלאה, מעשנים! נבלות!" במשך חמש דקות רצוף. טיעון יפה, נכון. לא קשור לשום דבר.
מגיב בשכר- מטרות קטנות יותר הן מטרות קלות יותר. וזולות יותר, ללא ספק. ושוב- איש לא דיבר על קישרי הון-לא מעשנים. אל תזלזל באינטיליגנציה שלי ואני אשתדל לא לזלזל בשלך. מבטיחה. ואם כבר בהשוואות עסקינן- נראה מה תאמר על חוק שמוציא רכבים פרטיים אל מחוץ לחוק כי הם מזהמים את האוויר שלי. ותחסוך ממני את טענת הניידות. להתנייד אפשר גם בתחבורה ציבורית ובאופניים. א-ת-ה הנהג מזהם ומסריח לי את האוויר. ואיפה המחוקק? אה הוא בנסיעה. אני אחכה.
ילדה – הא? לאיזה חלק את מתכוונת? (ואני תגובה 43, לא 45 ;))
אני בעד החוק. 'צטער, סיגריות זה מסריח. סיגריות מקשות עלי לנשום. לומר לי שמכוניות מזהמות יותר מזכיר לי את כל הטיעונים שאנשים משתמשים בהם כדי להרוג יוזמות חדשות ("להציל פליטים מדרפור? למה לך? יש נערות אנורקטיות בבאר שבע")
*אמר ותהה מה הוא אמור לעשות עם ריח הסיגריות שלא מפסיק להגיע למשרד שלו מאחד המשרדים בקומה, אין איזה חוק נגד עישון במשרדים? ואיך בכלל קוראים למעשן? גרררר*
תגובה לקטע
======
יצירת עשן סיגריות באוויר שנושמים בני אדם שאינם מסכימים לכך הוא פגיעה בזכות לחיים, חירות ורכוש. נקודה.
שני השקל שלי (ושל עוד כמה אנשים) בנושא
יובל, לא יודע לגביך, אבל לי אישית לא יוצא לעיתים קרובות לשבת שעה-שעתיים בחדר סגור עם אוטובוס. אולי זה רק אני. למעשה, וזה באמת יכול להיות רק אני, הרבה פחות מפריע לי לעמוד ברחוב הומה מכוניות ולנשום את העשן שלהן (מבחינת הריח והבחילה שאני מקבל) מאשר לעמוד באותו רחוב מוקף באנשים מעשנים – וזה עוד בשטח פתוח.
וזה עוד לפני שהזכרתי את המוכרות בחנויות בקניון ש"יוצאות החוצה לעשן", רק שה"החוצה" שלהן הוא ה"בתוך הקניון" שלי ושל כל יתר האנשים.
אגב, סתם כתהיה לכל תומכי המעשנים פה: יפריע לכם אם אני אזרוק עליכם קצת פירורי עוגיות חמאה דניות משובחות, ככה, בשביל ההנאה האישית שלי? לא מסרטן, באחריות.
בעודי יושב על הבר ומוריד חצי קופסה, הבנתי דבר חשוב. לא-מעשנים הם פשוט הורסי מסיבות מתוסכלים ואכולי מרירות(!). ובדיוק שאנשים טובים מנסים לעזור להם להיפטר מניחוח הלבנדר השמנוני ולהשתדרג לארומה מיסתורית ומחוספסת, כפויי הטובה מתחברים לפרטי פופרס בכנסת ומנסים לשנות סדרי עולם. אני מצהיר בזאת כי אני ממש ממש נהנה לעשן בפאבים, ומי שינסה למנוע זאת ממני, אגדע את ידו, חשין סטייל.
נ.ב למי שמודאג, אני מבטיח שאני ממש לא בעמדה לזלזל באינטיליגנציה של אף אחד, כולל.
יובל, על פי ההגיון הזה צריך לבטל את החוקים שאוסרים להרעיש בלילה, לצפור בשטח בנוי וכו'
אייל – על פי ההיגיון של החוק צריך לחוקק עוד 600 חוקים נוספים מהסוג הזה (חוקים שכמובן לא עוזרים לאף אחד – מתי בפעם האחרונה שמעת על מישהו שהגיע לבית משפט כי צפר בשטח בנוי או כי הרעיש בלילה??)
אויש דובי, הזכרת לי את המוכרות. אני שונא את המוכרות בקניון! שונא!
אביעד – קבל את התנצלותי הכנה. לא התכוונתי להזכיר לך דבר נורא כל כך. בוא לקנדה, פה זה לא קורה. 🙂
שמתי לב לצירוף מקרים מעניין, שני הפוסטים האחרונים של ילדה ו kusit3g הם בדיוק באותם נושאים.
לשאלתך/ קביעתך יובל
רעש – שכנים שלי קיבלו דו"ח על סך 750 ש"ח משום שהרעישו מעבר לשעה המותרת בחוק.
(מסיבה הרבה אנשים ומוניטור של הופעות שעושה דציבלים)
שוטרים הגיעו, התריעו, השכנים צפצפו השוטרים חזרו ונתנו דו"ח.
דיזל – מכונית/ משאית שפולטת מזהמים/עשן מעבר למותר (מדד רטרידג') לא עוברת טסט
כמות פליטת הCO המותרת היא 3.5%
לעניין,
הרציונל מאוד פשוט
יש דרגות רעילות וסבילות שהגוף מסוגל להתמודד איתן.
גוף שצריך להתמודד עם כמות גדולה של רעלים כומש ומת מהר יותר
מכאן שיש להוריד את החשיפה למינימום האפשרי
נראה כאילו אתה מתלהם ומתווכח לשם הויכוח
אם אתה מעשן אני מבין ללבך אך לא בזה עסקינן
איציק, למה בדיוק אתה רומז?
לשום דבר. כנראה ששניכן מצאתן שמדובר בנושאים בוערים.
צירוף מקרים ולא מעבר לכך, לכל מי שקרא וחשב שאני רומז להעתקה או משהו בסגנון.
שתינו ועוד בערך חמישים אלף בלוגרים אחרים.