אני: שלום.
קופאית: שלום.
אני: כרטיס הלוך-ושוב לבאר-שבע האוניברסיטה.
קופאית מתקתקת בקופה: האוניברסיטה תל-אביב.
אני: לא.
קופאית: מה לא?
אני: באר שבע.
קופאית: אבל אמרת "האוניברסיטה".
אני: נכון, אמרתי "באר-שבע האוניברסיטה".
קופאית: אה?
אני: יש גם בבאר-שבע אוניברסיטה.
קופאית: אה?
אני: אני צריך כרטיס לבאר-שבע.
קופאית: נו אז למה אתה לא אומר באר שבע?!?
***
[ברכבת מפרדס-חנה לתל-אביב]
אני: תגיד, הרכבת לא עוצרת בנתניה?
מאבטח: מה פתאום, היא אף פעם לא עוצרת בנתניה.
אני: מה זאת אומרת, היא תמיד עוצרת בנתניה?
מאבטח: מה פתאום, זו ישירה מנהריה, דרך בנימינה לתל-אביב.
אני: אז למה היא עצרה בפרדס-חנה?
מאבטח: אה, זה בגלל שהרכבת הפרברית מתחילה מחדרה ולא מבנימינה.
אני: ככה זה מעכשיו?
מאבטח: לא, זה החליפו עכשיו. הרכבת הפרברית כל הזמן נתקעת, אז כל הזמן יש שינויים, אז אספו אתכם מפרדס חנה.
אני: נתקעת כל הזמן?
מאבטח: כן. על הפנים.
אני: אז איפה אני מחליף רכבת לבאר-שבע?
מאבטח: בתחנת השלום.
אני: אבל זה תמיד בתל-אביב מרכז, לא?
מאבטח: עזוב תמיד. זה רכבת ישראל זה.
***
[ברכבת מתל-אביב לבאר-שבע]
מישי בטלפון: אני צריכה חפיפה קצרה בפייסבוק.
מישי שעונה לה: אה?
מישי בטלפון: פייסבוק נו. שלחת לי איזה vampire. מה זה?
מישי שעונה לה: אין לי מושג.
מישי בטלפון: נו אז למה שלחת לי את זה?
מישי שעונה לה: אין לי מושג.
מישי בטלפון: ותגידי, מה זה poke?
מישי שעונה לה: אין לי מושג.
[מנתקת. מתקשרת לחברה אחרת]
מישי בטלפון: תגידי, מה זה vampire? שאלתי את הילה אבל היא לא ידעה. והיא שלחה לי! אהה, גם את לא יודעת? ומה זה poke? מה זה?!? ברצינות?! קטעים.
מישי שעונה: איפה את עכשיו, בפייסבוק?
מישי בטלפון: בפייסבוק? אני ברכבת!!
***
[ברכבת מתל-אביב לפרדס חנה]
הודעה ברמקול: נוסעים יקרים, תחנה אחרונה לרכבת זו היא תחנת חדרה. כולכם מתבקשים לצאת מהרכבת ורכבת אחרת תחכה לכם ברציף.
[כעבור חמש דקות]
300 נוסעים יורדים מהרכבת. בחוץ גשם שזה לא ייאמן. כולם מצטופפים מתחת לרציפון קטן.
[כעבור שבע דקות]
רכבת מגיעה. עמוסה מפוצצת. האנשים נכנסים. אין מקום לזוז לשום כיוון.
נוסעת: חבל שלא פרקו פה עוד רכבת היו עושים ניסוי כמה אנשים יכולים להיכנס לרכבת אחת.
נוסעת אחרת: עשו כזה ניסוי. ביום ראשון.
נוסע: למישו יש פה מצלמה? נשלח תמונה לשר מופז.
אני: יש לי מצלמה אבל אני לא יכול לזוז כדי לפתוח את התיק.
נוסעים: תנסה! תנסה!
אני: טוב.
נוסע: תעשו פרצוף עצוב.
כן, אני ממש מחכה בקוצר רוח לשבוע הבא לנסיעה ברכבת.
כתיבת תגובה