כמה תמיהות

עודד חרמוני וגליה ימיני, שניהם חברים טובים וקולגות מהטוש, ערכו ראיון עם דן לואין המוצג כ”איש שאחראי במיקרוסופט על הדור הבא של השותפים – חברות הסטארט-אפ”. קראתי היטב את הכתבה ואת תיבת הפרשנות של גליה ויש לי כמה הערות, ברשותכם (או בלי).

1. “מלחמת ההישרדות של חברת מיקרוסופט” – זו כותרת הגג של הראיון. גם בפסקה הראשונה של הכתבה מוזכר העניין: “כשענק כמו מיקרוסופט מנסה כיום לשרוד במלחמה בלתי פוסקת בכמה חזיתות – מול סוני, סאן, אורקל וכמובן גוגל (…)”. מתמיה. עם כל הכבוד לניסיון לייצר דרמה, מיקרוסופט עדיין לא נמצאת במלחמת הישרדות. מיקרוסופט נמצאת במאבק עסקי קשה שלעתים נראה שהיא מפסידה בו, אבל לקרוא לחברה שמרוויחה מיליארדי דולרים ברבעון “חברה שנמצאת במלחמת הישרדות” זה קצת-קצת היסחפות.

2. השניים כותבים על לואין כמי ש”היום הוא רואה בחברת הענק את מה שאחרים מתקשים לראות בה – מובילה של מהפכת מידע”. מתמיה. האם יש מישהו ש”מתקשה” לראות במיקרוסופט מובילה של מהפכת המידע? שוב, גם במקרה זה היא נמצאת במלחמה על סדר היום ויש לה לא מעט מתחרים אבל קשה לי לראות מי מתקשה לראות במיקרוסופט חברה שנמצאת בקבוצה מצומצמת של חברות שמובילות את מהפכת המידע. האם מהפכת הידע זה רק חיפוש או אולי זה גם כלי תוכנה למשרד? האם יש מישהו שתרם למיחשוב המשרד יותר מאשר מיקרוסופט? אפשר לא לאהוב את התרומה ולא להעריך אותה, אבל קשה להתעלם ממנה.

3. לואין אומר: “למרות הדימוי של מיקרוסופט – אנחנו חברה מאוד ידידותית”. פה אין שום דבר מתמיה. אני מצדיע לעודד וגליה שלא כתבו לאחר המשפט הזה: “פחחחח”.

4. “שמעת את הביקורת על ההסכם שחתמה ממשלת ישראל עם גייטס? עושה רושם שבישראל התאכזבו מהיקף ההשקעה שלכם בפרויקט ולא ברור מה יוצא לחברות מהשותפות הזו?”, הם שואלים אותו והוא עונה:

“שמעתי על הביקורת. אבל הסיפור פה אינו גודל ההשקעה אלא היכולת של מיקרוסופט לסייע לחברות הסטארט-אפ באמצעות הקשרים שלה ולהביא אותן לשוק ולמכירות (…) למרות שאנחנו לא מבטיחים יעדי מכירות, ללא ספק מי שחבר בתוכנית יהנה מהגישה שלנו לכל השותפים ולשוק וזה win win מבחינתנו, מבחינת החברות, מבחינת הקרנות וכמובן מבחינת הממשלה שתיהנה מייצוא גבוה יותר”

מתמיה. האם לא היה win-win יותר מוצלח אם מיקרוסופט היתה מקדישה לפרויקט יותר משקל ארבעים? אלו מסוג המשפטים ששומעים מאנשים שלא רוצים להשקיע כסף. “הכסף פה זה לא הדבר החשוב”, הם אומרים.

5. ולבסוף, מוצמדת לכתבה תיבה של גליה שבה היא מסבירה למה גייטס הגיע לכאן לביקור: “כאב הראש של ביל גייטס: קהיליית הקוד הפתוח”. זו פעם שניה שגליה כותבת טקסט מעין זה שבו היא מייחסת את הביקור של גייטס לפחד שלו מקהיליית הקוד הפתוח. עם כל הכבוד לקהיליית הקוד הפתוח הישראלית – ויש כבוד – לא זו הסיבה שגייטס הגיע. הוא הגיע כי אחרי כמעט עשור של נדנודים מצד הסניף הישראלי, הוא סוף סוף מצא כמה שעות, הוא הגיע כיוון שהבין שיש גבול כמה הוא יכול להתעלם מישראל שהרי בסופו של יום יש לו פה לקוחות, הוא הגיע כי זה היה על הדרך למקומות אחרים. קהיליית הקוד הפתוח היא לא כזו גדולה בישראל (סלח לי אורי) ולא כזו משמעותית שגייטס יעלה על מטוס מסיאטל רק כדי להיכנס לקרב בלימה נגדה. סליחה, קרב הישרדות.

9 מחשבות על “כמה תמיהות

  1. כמה נקודות מנקודת המבט שלי:

    1. מיקרוסופט לא נמצאת במאבק הישרדות, אבל היא מאבדת רווחים בכמה שטחים ולא מצליחה להשתלב בהצלחה בשווקים חדשים. עבור חברה עסקית זה חמור מאד.

    2. לדעתי מיקרוסופט לא נתפסת כחברה מובילה. בכל מה שקשור לאינטרנט ומיחשוב אירגוני, נראה שהיא משתרכת מאחור ומנסה להדביק את הפער. הדימוי שלה הוא כבד וזקן, במיוחד בהשוואה לחברות כמו גוגל, אורקל, סאן וסאפ.

    3. באמת פחחחחחחחחח.

    4. היית פשוט צריך לכתוב “פחחחחחחחחחח”. כבר היינו מבינים.

    5. הפעילות של קהילת הקוד הפתוח בישראל לא צריכה להדאיג את ביל גייטס בגלל הלחץ שהוא מפעיל על הממשלה שלא להשתמש בשירותי פיתוח פתוחים בפרט, או בשירותי פיתוח שלא קשורים ישירות למיקרוסופט בכלל. משרד התמ”ס קבע לפני שנתיים שמשרדי ממשלה חייבים להפסיק את החוזה עם מיקרוסופט ולעבור לפתרונות קוד פתוח. בעקבות ההחלטה לא חודש ב-2004 החוזה של רוב משרדי הממשלה עם חברת מיקרוסופט. מי התחמקה מהחלטת הממשלה וחידשה את החוזה עם מיקרוסופט (ומאז כבר חידשה אותו שוב) היתה אהובתי, כבוד השרה הגאונה, המדהימה והנעלה מכל אדם, לימור ליבנת. זאת למרות החשיבות (גם הטכנית, גם הכלכלית וגם הערכית) הרבה עד בלי קץ של שילוב פתרונות קוד פתוח במערכת החינוך. לכן זכו מלכתי הנערצת ושיפחתה הנרצעת, אמממ סליחה, סגניתה (ולימים צ’ילבתה), הגברת רונית תירוש במפגש מלכותי עם סטיב באלמר ב-2004 ועם הוד רוממתו ביל גייטס ב-2005. אבל אני לא מתלונן.

  2. לגבי 2 אני מציע לעשות הפרדה בין הדימוי התקשורתי שלה למצב העסקי שלה. מיקרוסופט אחר משתרכת מאחור בחלק מהגזרות אבל מדובר בחברה חזקה, עם תזרים מזומנים חסר תקדים ועם הכנסות יציבות.
    למיקרוסופט יש הרבה בעיות אבל לא צריך להתבלבל בין מה שאנחנו חושבים עליה לבין מה שחושבים עליה אלו שמזרימים לקופתה מיליארדים מדי חודש. הם עדיין סומכים עליה.

  3. אגב, אני לא מבין למה כולם ממשיכים לייחס לסאן כוח כה גדול במחשוב הארגוני. אם יש חברה שעליית לינוקס בגעה בה קשות, הרי זו סאן. מערכת ההפעלה שלהם, שנהנתה מיתרונות מול HP ו-IBM, איבדה אטרקטיביות מול לינוקס המשתפרת והולכת. בניגוד למקובל, עבור חברה גדולה לינוקס אינה חינמית, כי תמיד יש צורך בתמיכה של גוף כמו רד האט או נובל (SuSE), אבל החומרה הנדרשת עבורה זולה בהרבה – וכך סאן איבדה גם מכירות חומרה. רק בתקופה האחרונה, לאחר שהפכה את Solaris 10 למערכת הפעלה פתוחה וחופשית, והחלה למכור חומרה לא קניינית (ושרתי Opteron חזקים ביותר) העתיד שלה התבהר.
    ואם כבר, שמה של IBM נשמט כיריבה אפשרית למיקרוסופט – עכשיו כשהם נפטרו מכל עסקי החומרה שלהם (למעט המיינפריים הישן והטוב), מה הם כבר יכולים לעשות אם לא לכבוש נתחים משוק התוכנה המוסדית? שלא לדבר על השמועות על מערכת הפעלה חדשה – המכונה בחיבה Blue Linux…

  4. I hate Microsoft today since my Win XP (new with that laptop – 3 weeks) had total crash that was resolved only with reformat the computer. that being said Microsoft is not loosing ground to Sun , Oracle and SAP. It is actually Oracle that loosing market share. Microsoft penetrates the medium corporation segment very aggressively (and they know how to be aggressive). They are not yet in competition with SAP – different market segments.
    Sun is a joke, really.

  5. מסכים עם יובל בכל מילה. גייטס הגיע לכאן בגלל שזה היה על הדרך לירדן. ליחס לביקור משהו מעבר ל”וואלה, אני כבר במטוס 23832908 שעות, אפשר לעצור לקפה ופיפי?” – זו פנטזיה פרועה.

  6. אני מסכים שזו קהילה קטנה, אבל אני מניח שמה שמטריד אותו זה הקוד הפתוח, לא קהילת הקוד הפתוח הישראלית. במובנים רבים לקוד הפתוח, כמו שהוא כיום, אין שום יתרון מובהק מול מה שיש למיקרוסופט להציע, ולו רק בגלל המנטליות שלנו (אני מתייחס לתחום הממשלתי) ולעובדה שכדי למכור, צריך אנשי מכירות. ואין לקוד הפתוח בישראל אנשי מכירות טובים במיוחד. בכל המקומות האחרים (גרמניה, ברזיל, פרו), זה בה מבפנים הארגון ולא על ידי אנשי מכירות (לפחות לא ישירות).

    כבר הערתי (בפוסט אחר אצלך) שבדקתי מול משרד רוה”מ והמדען הראשי ולא צריך היה לחפור עמוק מדי כדי לגלות שאין הרבה מאחרי ההכרזות המשותפות לעיתונות. אבל כותרות זה עשה ולפחות יחצנית זה העניק למיקרוסופט עוד קצת תחמושת PR-ית (“מה הם עושים בשביל המדינה.”)

    לעניין, המלחמה העיקרית על תדמית וזו מלחמה לטווח הארוך. נדמה לי שמיקרוסופט חלשה כיום בצד של החדשנות וטריקים כמו להמציא שפה חדשה כמו #C כדי להלחם בג’אווה, לא עובדים. הרבה יותר אקשיין בקוד הפתוח ואת הקהל הזה הם כבר איבדו לדעתי.

  7. *תגובה זו היא פועל יוצא של קבלתי לעבודה של שבועיים נסיון כעו”ד המאפיה של הקונצרן*
    ברצוני לתבוע דן לואין בגין שיתוף פעולה עם האוייב בזמן מלחמה.
    התביעה על סך 54354658787487345783458347583475883745847583758475$
    לא ניתן למסור פרטים נוספים מסיבות של בטחון שדה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: