סוף האינטרנט

אני לא נוהג לפרסם בגלוב טקסטים שאני מפרסם במקום אחר. אני מאמין בהפרדה. למרות זאת, הפעם החלטתי לחרוג ממנהגי ולפרסם מאמר שלי שפורסם היום בעמוד הדעות של "ידיעות אחרונות". אחרי שתקראו, תבינו למה.

סוף האינטרנט

קבוצה של חברות טלפוניה גדולות בארה"ב, עמלה על אסטרטגיה שמטרתה אחת: למחוק ולהעלים את האינטרנט כפי שאנו מכירים אותה. על פי התוכנית, שפורסמה ב-The Nation, משתמשי האינטרנט ידרשו לשלם על גלישה, צפייה בתכני וידאו ואפילו שליחת דואר אלקטרוני. מפרסמים שישלמו לחברות טלפוניה אלו יזכו ליחס מועדף כך שהגולש ייחשף לתכנים שלהם מוקדם יותר ובאופן אגרסיבי יותר. הגולשים עצמם יאלצו להצטרף לתוכניות גלישה לאינטרנט: "כסף", "זהב" ו"פלטיניום". כל תוכנית תקבע את סוג הפעילויות שיכולים הגולשים לבצע; אחרי הכל יש שווים, ושווים יותר.

הסיבה לאסטרטגיה פשוטה. חברות הטלפוניה השקיעו מיליארדי דולרים בהנחת כבלים אופטיים ברחבי המדינה. הן הבעלים של חלק ניכר מתשתיות האינטרנט, אבל הן לא מצליחות להחזיר לעצמן את ההשקעה. את הפילוסופיה הסביר באופן בוטה מנכ"ל AT&T למגזין "ביזנס וויק" לפני שלושה חודשים: "מדוע שאתן לכולם להשתמש בתשתית שלי? האינטרנט לא יכולה להיות חופשית כיוון שחברות הכבלים הן אלו שעשו את ההשקעה. הציפייה של 'גוגל' או 'יאהו' או כל חברה אחרת שיוכלו להשתמש בתשתית הזו בחינם היא מטורפת!". אולי זו הסיבה לדיווחים לפיהם גוגל עומדת להקים רשת אינטרנט נפרדת. ממש כך.

יומיים לאחר פרסום הכתבה, פרסם ה"ניו-יורק טיימס" דיווח מטריד לא פחות. ספקית האינטרנט "אמריקה אונליין" (AOL) וענקית האינטרנט "יאהו", שמנהלות עשרות מיליוני תיבות דואר אלקטרוני עבור גולשים ברחבי ארה"ב והעולם, עובדות על אסטרטגיה במסגרתה הן יתנו עדיפות לשולחי דואר אלקטרוני שיסכימו לשלם רבע סנט להודעה. מי שישלם את הסכום יוכל לעקוף את מסנני דואר הזבל של הספקיות (וכך יהיה בטוח שהדואר לא נעצר בשל זיהוי לא נכון) ואף יקבל קדימות בהעברת ההודעות עצמן. חשבו על כך במונחים של משלוח מעטפה באמצעות הדואר אל מול משלוח מעטפה באמצעות שליח המגיע עד דלת ביתך.

קשה לתאר את הפלצות והתדהמה שתוכניות אלו מעבירות בכל מי שהרשת חשובה לו. הרשת נבנתה על בסיס ארכיטקטורה שהיא פתוחה ושוויונית. פרוטוקול האינטרנט אדיש לשאלה "מיהו שולח ההודעה" או "איזה תוכן הוא שולח". זו הסיבה שדואר אלקטרוני, הצגת סרט או קריאת כתבה מקבלים את אותו היחס; כולם שווים בפני הפרוטוקול, כולם שווים בפני הרשת. זו הסיבה לפופולאריות של ICQ, ויקיפדיה או שירותים להחלפת קבצים.

התוכניות של החברות האמריקאיות מבקשות ליצור שינוי דרמטי והרסני באינטרנט כפי שאנו מכירים אותה. בשל שיקולים כלכליים טהורים הן מעוניינות לירות ברקתה של הרשת החופשית ולהקים תחתה רשת קפיטליסטית הנותנת עדיפות לבעלי ההון והאינטרסים.

אם למדנו משהו מהמאבק במחליפי הקבצים הרי הוא שכוחן של חברות המשקיעות מיליוני דולרים בלוביסטים בגבעת הקפיטול, עצום. הממשל הרפובליקני הרדיקלי עוד מסוגל לאשר את ההצעות המטורפות והמסוכנות שלהן. אם אכן הן יתקבלו, זה יהיה באמת סוף האינטרנט.

40 מחשבות על “סוף האינטרנט

  1. בניגוד לכינוי שלי, אני לא שותף לתחושת האבדון האופפת את הרשימה. קודם כל אני צריך להגיד שהיה חשוב לפרסם את הדברים, כי משתמשי האינטרנט בארץ לא כל כך מודעים לעניין הזה. הם גם לא מודעים לכך שצרכני האינטרנט בארה"ב נמצאים במצב לא פחות גרוע מזה שבישראל, ואולי גרוע יותר, כי חברות התקשורת בארה"ב מונופוליות יותר מאשר בזק/הוט בישראל. העיתונאי ג'ון ס. דבוראק מתייחס לעניין הזה בהרחבה לאחרונה גם בבלוג האישי שלו וגם בטור שלו בפי.סי. מגזין. אבל הגישה שלו אחרת: הוא לא חושב שהתוכניות הזדוניות יצליחו – גם בעניין האימייל בתשלום וגם בעניין המזימה של חברות התקשורת. הוא גם מאמין שהמיזם של גוגל לקניית רשתות סיבים אופטיים מכוון כלפי חברות התשתית ומיועד ליצור להן תחרות.
    אישית, אני מאמין שבשלב זה אי אפשר להלאים את האינטרנט, או להפוך אותה לפרטית. יש יותר מדי אנשים שיתנגדו. אולי זה קצת אופטימי, אבל תראו את מאבק חברות המוזיקה: כמו יתוש שעוקץ פיל. אבל נחיה ונראה.

  2. אלו מסוג המקרים שאני מעדיף לצעוק בכל הכוח ואז לגלות שצעקתי סתם מאשר לא לומר כלום ולסמוך על זה שהכל יהיה בסדר.

    התהליכים שמתרחשים עכשיו בארה"ב הם בעיני אסון ויש לזעוק כמה שיותר חזק עכשיו לפני שיהיה מאוחר.

    ואגב, ר"ש, אם אתה חושב שחברות התקליטים אמרו את המלה האחרונה, אתה לגמרי טועה.

  3. אני מסכים עם ר"ש שהסיכוי לזה בשנים הקרובות הוא נמוך אבל לא מכיון שאנשים התנגדו (לזה אני באמת חושב שהסיכוי נמוך ) אלא מסיבות פרקטיות.
    זה יהיה קשה עד בלתי אפשרי לבנות מערך תמחור לפקטים בגלל המבנה המבוזר של הרשת. החיבור שלי לאתר בארה"ב עובר דרך כמה נתבים בדרך, ולקשר אותו אלי ע"מ לחייב נראה לי לא ראלי, מה גם שתמיד יש נתב אחר.
    בטווח הרחוק יש יותר סיכוי מכיוון שתהיה אפשרות לתקן את IP6 ע"מ להכניס מידע תמחורי. צריך גם לזכור שבעלות על תשתיות אינטרנט, זה גם הוצאות על תחזוקה וללא החזר הוצאות כלשהו אני לא רואה סיבה לחברות לתחזק את הקווים.

  4. אני ארשה לעצמי התייחסות ארוכה מהרגיל מאחר וזה נושא שקרוב ללבי ויש לו גם קשר למה שאני עוסק בו.
    חברות הטלפונים בארה"ב הינן מונופול במשך שנים ארוכות. זה התחיל ממונופול ארצי (AT&T) שיצר למעשה הממשל על מנת ליצור פרוטוקול תקשורת אחיד ולתת לחברת הטלפון תמריץ לספק שירותים גם באיזורים הכפריים הנרחבים בארה"ב. המונופול הזה פורק בשנות השמונים למונופולים אזוריים (בייבי בל'ס). מאחר שגם מהלך זה לא פתח את שוק התקשורת לתחרות חוקק חוק התקשורת של 1996 שחייב את המונופולים האזוריים להשכיר או לפתוח את הרשתות שלהם לחברות מתחרות.
    למרות שהחוק עדיין בתוקף פעילות הלוביסטים של הבייבי בל (ושלא כמו בארץ השחיתות של הון ושלטון זה חברמות שרוחמה אברהם וגבריאלי לא יכולות אפילו לחלום עליה) עקרה את החוק , האדיוטי מלחתחילה, מכל תוכן.
    מספר גורמים, תוצר של השוק החופשי ולא של מעורבות הFCC , יצרו הזדמנות לתחרות חופשית. הראשון הוא כניסתם של חברות הכבלים לשוק הטלפוניה והאינטרנט. חברות אלו, עם תשתית מוכנה ברובה, מהוות את האיום הראשון במעלה על חברות הטלפון ושינו את פני השוק. הגורם השני הוא צמיחתם של חברות ה-VOIP את לוקחות נתחיי שוק הולכים וגדלים ולא רק בקרב לקוחות פרטיים אלה גם בקרב לקוחות עסקיים. כהערת אגב אני יכול להעיד שVOIP לחברות גדולות הינו שוק מתעורר שיוביל לדברים מעניינים.
    הירידה ברווחים, הגישה המונופוליסטית המובנית במנטליות של חברות אלו והשפעתם הרבה על גורמיי השלטון (דמוקרטים ורפובליקנים כאחד) הולידה מספר רעיונות עיוועים, חלקם מגובים בפסיקות של הרגולטור (FCC) . ספקיי התשתית (ISP) אינם חייבים לתת מעבר לפקט של VOIP של חברות מתחרות מאחר ואינן נכללות בהגדרות של חוק התקשורת מ1996 – המשמעות המיידית שחברה כמו ווריזון או AT&T יכולות לחסום ללקוחותיהם את שירות סקפיי או VONAGE. בנוסף, כפי שיובל כתב, הם מריצים עכשיו רעיון זוועתי חדש של חיוב ספקיי תוכן לשלם על התעבורה שלהם ברשת. הטיעונים שהם מעלים להצדקתם הינם קצת יותר מורכבים מכפי שהציד יובל. אחד מהטיעונים הוא שהם לא ימנעו שירות רגיל אבל יתנו שירות מועדף למי שישלם. חברות כמו אקמי עושות את זה כבר שנים, כך הם טוענים, כל מה שהם עושים הוא להצטרף למשחק. ההבדל הוא שאקמי מציעה רק שירותיי פרמיום וכולנו יודעים מה יקרה למי שלא יבחר באפשרות זו עם ספקיי האינטרנט. הרעיון עצמו חולני בעיקר מאחר שהוא נבנה על ההנחה שחיוב כפול ומשולש של הלקוחות הוא לגיטימי.
    התקווה, לפחות שלי, הינה מגורם נוסף שנכנס בשקט לזירה – BPL (פס רחב על גביי רשת החשמל). הטכנולוגיה של שירותיי פס רחב על גביי רשת החשמל הבשילה וחברה בשם CURRENT התחילה, בפרוייקט של 150 מיליון דולר, לרשת את טקסס. המשקיע הגדול בCURRENT הינה לא אחרת מאשר גוגל…
    מה הפתרונות שלי למצב? אין הפתעות – תנו לשוק להסדיר את עצמו. ישנן מספיק טכנולוגיות וחברות עם אינטרסים שונים ליצור תחרות בריאה. הבעייה עם שוק הקשורת כרגע היא שהמעורבות השלטונית גבוהה ביותר וההשפעה של חברות הטלפונים מאפילה על האינטרסים של הציבור. תנו לגוגל ומיקרוסופט לריב עם ווריזון ו AT&T – המרוויחים יהיו אנחנו.

  5. מוסיף,
    המעורבות של המדינה ביצירת המונופול מלכתחילה היא שהובילה לבעיה ואיננה הפתרון. אבל כמובן שאנחנו נוטים לשכוח כמה "יעילות" ו-"טובות לצרכן" הן חברות ממשלתיות. הזכרון הקצר והמנטרה של הלאמה מנותקות מהמציאות. המעורבות הממשלתית, לפחות בארה"ב לא פתחה את שוק התקשורת ומהווה מחסום על התפתחותו כיום התחרות כיום היא למרות התערבות הממשל ולא בזכותו.

  6. על יעילות החברות הפרטיות מול יעילות חברות ממשליות עוד אפשר להתווכח. אני למשל, הייתי מעדיף לקבל שירותי אינטרנט מחברת החשמל מאשר מנטויז'ן. אבל לענייננו:

    התחום הזה ספציפית מאד זר לי, אבל עד כמה שהבנתי מהטקסט של יובל מדובר בתשתיות מאד יקרות שאין דרך להחזיר את ההשקעה עליהן. לכן חברות התשתית עושות את הדבר ההגיוני ביותר שהן יכולות לחשוב עליו ומתכננות לגבות כסף על השירות. אין סיבה לחשוב שתחרות תשמור בהכרח על חופשיות השירות, כי אין סיבה שחברות מסחריות תיכנסנה לשוק שרק מפסידים בו כסף.

    היתרון של המדינה הוא דווקא בחוסר היעילות שלה. המדינה לא עושה שיקול של רווח מול הפסד, והיא אמורה לספוג את ה"הפסד" הכספי למען רווחת אזרחיה.

  7. (יצפאן) מה זה אינטרנט?

    (עירית שלג) מה, אתה לא יודע מה זה אינטרנט?

    (יצפאן) לא. אין לנו כזה בכפר.

    (עירית שלג) אינטרנט זה…אינטרנט זה גדול! זה בסטייל! זה כמו באמריקה.

    (יצפאן) אה, יענו גרנדיוזי.

    (עירית שלג) בדיוק!

  8. מוסיף, השיקול שאתה מתאר הוא בדיוק השיקול של חברות התשתית, והוא מוטעה. כי הלקוח כבר משלם על התשתית, כי הוא משלם על שירות האינטרנט. העניין הוא, שהחברות אומרות שהן מספקות שירות אינטרנט ולא טלפון, ולכן מי שמשתמש בסקייפ צריך לשלם יותר. בעיני זה נראה כמו שהעיריה, שגובה ממך תשלום על מים, תגבה יותר ממי שגם מתקלח וגם עושה אמבטיה.

    ועוד מילה ליובל – אני בטוח שחברות המוזיקה לא אמרו את המילה האחרונה. הן ימשיכו להילחם את מלחמתן האבודה ובכך ימשיכו לגרום נזק גם לעצמן וגם ללקוחות שלהן. אם היית קורא את הטור של דבוראק באופן קבוע היית רואה את ההסבר שלו מדוע חברות המוזיקה בארה"ב מעוניינות שהחנות iTunes של אפל תפסיק לפעול, למרות שהן גורפות ממנה מליוני דולרים ללא שום השקעה. כל עוד עומדת בעינה ההחלטה שלהן להילחם באמצעים שהן נוקטות כיום – אין לי ספק שהן יפסידו.

  9. מחיר התשתיות זה רק תירוץ, מאחר והם כבר שילמו עליהן. מה שהם רוצים זה ליצור מונופול של שירותי תוכן ולמנוע מאחרים גישה (תחשוב על שידוריי וידאו באינטרנט למה שחברת הכבלים תרצה לתת לגוגל להתחרות איתה?) . העניין הוא שאנחנו, וגם ספקיי התוכן, כבר משלמים תשלום חודשי עבור השימוש באינטרנט.
    הכבלים, וה-BPL, לא צריכים להשקיע בתשתית יקרה על מנת לספק שירותיי פס רחב – התשתית כבר הייתה קיימת (כבלים לטלוויזיה, קווי חשמל). חברות הטלפון השקיעו במעבר לכבלים אופטיים על מנת להיכנס לשוק הווידאו וההשקעה הינה "בעייה" שלהם.
    מה שאני טוען שיש, ובקרוב יהיו עוד, אלטרנטיבות לספקיי האינטרנט המסורתיים. אם הממשלה לא תתערב תהייה לנו תחרות בריאה.
    ולגביי התשלום על דואר אלקטרוני, ממה שאני קורא הלחץ הציבורי גרם ל AO-HELL ול YAHOO לסגת מהרעיון

  10. קראתי את זה על הנייר והתעצבתי. אני חייבת הרבה ממי שאני היום לאינטרנט, המקום היחיד בו יש חשיבות לאנשים עילגים בע"פ וכעורים למראה כמוני. מלחמת המחירים בין ספקיות האינטרנט מחמירה לרמות שעוד לא נראו, ואם כל ישראלי קומבינטור ייתווכח עם אנשי השירות ויוריד את עלות החבילה שלו ל-20 ש"ח בחודש, הם גם יחפשו איפה להשלים הכנסות. כמו באמריקה.

  11. יש לי הצעה לתשתית אינטרנט חלופית: גדר ההפרדה! היא ארוכה, היא עוברת כמעט בכל הארץ, השקיעו בה כבר עשרות ומאות מליונים. מה שכל אחד מאיתנו יצטרך לעשות זה לבנות גדר קטנה שתחבר את הבית שלו לגדר ההפרדה – וכולנו מסודרים. מאותו רגע בזק, הוט וחברת החשמל כולן יכולות לשבת לנו על הגדר – לא נשלם להן אגורה. אגורה!!!!
    רוגל – תרשום פטנט. נקרא לחברה THE WALL. יש לי רעיון למוזיקת הנושא.

  12. התחזית שלי היא שתקום רשת איכותית וחכמה, מבוססת על פרוטוקולים קשיחים יותר, בטוחים יותר, ומסחריים יותר. האינטרנט תמשיך להיות הרשת החתרנית, שתכיל קהילה נפלאה של גיקים אמיתייים שיורידו קבצים משותפים בחינם, ויגידו כל מיני מילים שרוב האנשים לא הספיקו להכיר, כמו "בלוגים" ו-"RSS" ויצ'וטטו ביניהם כמו חובבי רדיו מקשישים. רוב האנשים הנורמליים ידליקו את מסך הפלסמה שבסלון, שיחובר לדגם החדיש של מחשב-המולטימדיה-אינטרנט-נטול-הוירוסים-והבאגים של חברת GAY (האיחוד של Google, Yahoo, AOL), ישמיעו את המוזיקה החביבה עליהם בזרימה ישירה, יבחרו בסרט בשיטת VOD, יפעילו את מעבד התמלילים או את תכנת הדואר וכו'. זה מגוחך בעיני שעם כל הטכנולוגיה שיש היום, אנחנו עדיין מתנהגים כמו חוקרים ומהנדסים, ומשכללים את האבטיפוס, אבל אף אחד עוד לא מייצר את המוצר הסופי. אני רואה במסגרת העבודה שלי את התסכול הרב שאנשים חווים ממה שהם מכנים בבעתה "אינטרנט" (ומתכוונים כמובן לכל חלקי המחשב כמו גם למדיה הנישאת) או "טכנולוגיה". האינטרנט בצורתה הנוכחית מוסיפה גם הרבה סבל לעולם הזה, נראה לי שאנשים רבים ינשמו לרווחה כשהיא תעלם (או לפחות תצוץ אופציה פשוטה ומאיימת פחות)

  13. אני חייב להעיר לגבי המלחמה של חברות המוזיקה,
    בתור אחד שעוקב כבר הרבה זמן אחרי התחום של ה DRM והאנטי DRM, אני לא חושב כיום שיש סיכוי כלשהו שיצליחו למנוע העתקה של חומר מוגן בזכויות יוצרים.
    מסיבה פשוטה,
    אם ניתן לשמוע את זה בלי לשנות את מבנה האוזן, אזי ניתן להקליט/להעתיק את זה.
    אם ניתן לראות את זה מבלי לשנות את מבנה העין אזי ניתן להקליט/להעתיק את זה.

    טרם נוצרה ההגנה הבלתי פריצה, אומנם רוצים לחוקק חוק נגד הפרצה האנלוגית (“Analog hole”) אבל יקחו עוד שנים עד שיסתמו את הפרצה הזאת כמו שצריך.

  14. זה בחיים לא יצליח לעבור, לא מסיבה של חקיקה ולחץ ציבורי, אלא משתי סיבות:
    1. לכל חסימה יש פתרון טכנולוגי, בגלל מבנה הרשת אין צורך לשלם על כלום אם באמת רוצים אותו.
    ספקית התקשורת תחסום את גוגל? יש פרוקסי. ספקית האינטרנט תחסום את סקייפ? אפשר להחליף פורט ברגע. התשתית לא יודעת להבדיל בין פאקט של סקייפ לפאקט של גוגל או של ICQ, בגלל זה גם יש פורטים
    2. ביום שבו ספקית תשתית תטיל כזה "קנס" (זה מה שזה, לא יעזור) כולם יעברו ממנה לאחרת, אם כולם יטילו "קנס" כזה, אז יקומו אחרות.
    התכלס הוא שכל מי שמנסה להוות מחסום נגד הטכנולוגיה הטכנולוגיה אוכלת אותו חי. ככה זה היה וככה זה נשאר.

  15. חנן! חזרת!
    חשבתי שהעלבתי אותך באופן סופי.

    אני שמח שטעיתי.
    אתה תמיד מוזמן. באמת! ואם העלבתי אותך בטעות זה היה בכוונה. אהה, לא – אם העלבתי אותך בכוונה זו היתה טעות. אהה, לא – לא התכוונתי להעליב אותך בכלל, לא בטעות ולא בכוונה ואתה מבקר חשוב ונחשב ותחזור תחזור, תן לי יד (או משו כזה שמשינה שרה)

    (פפפףףף זה מעייף להתחנף לאנשים שהעלבת)

  16. JaneLame,
    זה קצת נאיבי לחשוב כך, חברות לא מחפשות ל"השלים הכנסות". הם מחפשות למקסם רווחים.
    והם ינסו להגדיל את רווחהים בכל דרך גם אם חבילה תעלה 200 ש"ח. משום שההרווחים של הרגע הם הבסיס שעליו מגדירים מטרה של השנה\רבעון הבאה

  17. אני יודע מה היא לא צריכה להיות – וזה בדיוק המקום שאליו דוחפים את הרשת.

    ה-DNA של הרשת, הארכיטקטורה שלה היא חופשית ושוויונית. כל ניסיון לשנות את ה-DNA יעשה מה שכל שינוי מהסוג הזה עושה: מוטציה. זה יהיה משהו אחר לגמרי. הרשת הנוכחית אדישה לחלוטין לשאלה למי יש יותר כסף. הפקט של אריסון והפקט שלי מקבלים את אותו היחס מה-TCP/IP.
    דווקא בגלל הניטרליות הזו התפתחו כל כך הרבה פיתוחים מסביב לרשת ועל גביה – דווקא מכיוון שהיא פלטפורמה שוויונית שלא מעדיפה אף צד היא מסוגלת לקלוט את סקייפ, את אמזון, את ICQ ואת סרטי הפורנוגרפיה. אם אתה מדבר TCP/IP אתה מוזמן לחגיגה. כעת רוצים ליצור מצב שבו יש סלקטור בכניסה שבודק כמה כסף יש לך ולפי זה הוא מחליט איזה יחס יש לתת לך

    זו זוועה. אין לי מלה אחרת.

  18. אני מסכים עם ההגדרה שלך, במיוחד עם אני מבין נכון שהכוונה בשיוויניות היא לשיוויון הזדדמנויות. הרשת במיטבה היא חופשית.

  19. יש לי ניחוש: בניגוד להצהרות הרשמיות, המטרה של חברות התשתית בנסיונן להפוך את החיוב היא שונה.

    הבעיה שלהן היא תשתיות האינטרנט הן מוצר בסיסי, commodity, והשוק תחרותי מאוד. לכן חברת תשתית לא מסוגלת ליצור רווח משמעותי: על כל העלאת מחירים, הלקוחות יעברו בהמוניהם למתחרים (הרי אין הבדל בין אינטרנט של ספק א' לזה של ספק ב'). הטרגדיה של AOL היא שהיא מחזיקה ב-60% מהשוק, אבל מעמדה המונופוליסטי לא מאפשר לה את הפריבילגיה החשובה ביותר של מונופול – שליטה על מחיר השוק.

    אז מה עושים? מנצלים את המעמד המונופוליסטי לכיוון ההפוך. AOL מחזיקה 60% ממנויי האינטרנט בארה"ב ולא יכולה לגבות מהם יותר כסף משהיא גובה כיום; אבל היא יכולה לאיים על מי שמפרסם לאותם 60% באפליה לרעה. לאותם מפרסמים, אין אפשרות לבחור במתחרים של AOL. כלומר, בשוק זה, AOL היא מונופול ששולט היטב על מחירי השוק.

    למה הדבר דומה? לחברות הסלולר בישראל, שנלחמות כמו אריות על כך שהרגולטור יקבע תעריפים גבוהים לדמי קישוריות. כי אם כל אחת מהן תגבה מלקוחותיה יותר על זמן אויר, הלקוחות יעברו למתחרה; אבל גם כשדמי הקישוריות גבוהים, אין לאף אחד את היכולת לבחור באיזה רשת יהיה המנוי שאליו הוא מתקשר.

  20. זה רק אני או שכוכלם שמתם לב שיש עליהום על כל החברות הגדולות ורק מיקרוסופט לא מוזכרת באותה נשימה – מי היה מאמין? חזון אחרית הימים…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: