טושיה

ולווט מדווחת על בואה של שכנה חדשה לשכונה הדי מוזרה שמתפתחת לה בטוש: זרובבלה. אני מודה שקצת איבדתי את הקשר עם האסטרטגיה של הטוש בנושא הבלוגים שלו, ואולי זו רק זרובבלה שמבלבלת אותי. היא כותבת כך:

לכאורה, אני לא. אבל למעשה – אני ושכמותי הם מה שעושה את הכלכלה. אני האזרח הקטן וההדיוט שלא מבין בכלכלה שום דבר, אבל יקנה עז אם תהיה בטלויזיה פרסומת שתשכנע אותו לקנות עז. אני צעירה רודפת בצע שאוהבת להרוויח את הכסף שלה בעצמה, לבזבז אותו בעצמה, ולהתחרט [בעצמה!] על כך שבזבזה אותו על שטויות. אני מדגם מייצג של שכבה שמניעה את גלגלי המפעלים הגדולים בכל רחבי העולם.

זה נשמע כאילו היא בעיקר מדגם מייצג של מי שהצליח לשכנע אותה לכתוב בלוג בטוש. כלומר, מי שהסביר לה למה היא מדגם מייצג של משהו. לי היא נשמעת כמו קריקטורה של משהו שהיא אמורה לייצג ולאו דווקא הדבר עצמו. מילא. עוד היא כותבת:

פה, אתם הולכים לחזות בהגיגיי המרתקים בנושאים שונים, שאולי יהיו קשורים בצרכנות, ואולי לא. תלוי במצב הרוח. אחווה את דעתי על מוצרים, אחקור בחובבנות את חוקי השופינג, אשאף לנהנתנות במסגרת התקציב, אעבור יחד איתכם את אתגר מציאת הדירה בתל-אביב, אספר לכם על מה אני מבזבזת את מעותיי הדלות, ואולי אספר גם איך אני מרוויחה אותן. אני מתכננת להמשיך לכתוב את הבלוג הישן והאהוב שלי.

זה רק נדמה לי או שבטוש בטוחים שהם גייסו את קארי ברדשו? (או לכל הפחות מי שחושבת שהיא קארי ברדשו?). מה שיותר מעניין בעיני זה שזרובבלה, עם כל חיבתה לכסף (ומן הסתם היא מקבלת כסף על הכתיבה בטוש), לא מוכנה לוותר על הבלוג שלה בישראבלוג. בקיצור, היא תתחזק שני בלוגים. זה נשמע לי כמו מתכון לנפילה – או כאן, או שם.

כאמור, אני מעט מבולבל. מה רוצים בטוש? לייצר תחושה של היפ והופ והייפ וכל המגניבים אצלנו? הם לוקחים מותגים מהבלוגספירה, משלמים להם כמה גרושים ומייצרים שכונת פאר של כוכבים דלה-שמאעטה? לא שיש לי בעיה עם זרובבלה (ואפילו לא עם מחתרת הקטיפה), אבל לא ברור לי מי ירצה לעקוב אחרי שני (!) הבלוגים של זרובבלה. בישרא היא תכתוב על החבר שלה ובטוש היא תכתוב על התחתונים שהיא קנתה לחבר שלה? מוזר.

אם מישהו יכול להאיר את עיניי, אודה לו.

עדכון: הסטודנט אלון שלח לאימייל הסגול עם הנקודות הצהובות קישור לפוסט שפרסם בבלוג שלו ובו ניסיון להסביר את המהלך. מעניין.

40 מחשבות על “טושיה

  1. אני די בהלם.

    בנוסף, צ’ינגפינקי מוסר לי בטלפטיה שאם הוא לא מקבל בלוג בטוש (שבו הוא ינתח את המשמעות הכלכלית של להיות מדוזה מובטלת מאלפא סנטורי באשקלון) – הוא יכנס בטוש של הטוש.

  2. זרובבלה היא ילדה. ילדה מוכשרת, אבל ילדה. אני בספק אם היא הכירה את דהמרקר לפני שפנו אליה. לא שזה משנה, הם מאגניבים והכל.
    הכוכב הבא של הטוש – פואד. או נינט.

  3. ג’ – עם הנברשת הפסיכית של איילה צרפתי בברצלונה. (זה חייב להיות הרפרנס הכי אובסקיורי שאי פעם ניתן בגלוב למשהו).
    .
    .
    .
    .
    ולמי ששואל – זו נברשת ענקית שתופסת את מרכז החלל באולם האקווריום החדש בברצלונה. היא מורכבת מכמה עשרות צלחות מוארות כל אחת בקוטר של כמה מטרים – הגובה של הנברשת הזו הוא כמה עשרות מטרים.

    בקיצור – אם הייתי הטוש, הייתי מתחיל לדאוג. לטוש.

  4. (מתנצל על עודף התגובות)

    היא עדיין חיילת, כך שאסור לה להתבטא בתקשורת (דפקו איזה חייל שפרסם איזה מאמר בווינט או משהו, לא?) ואסור לה לעבוד.

    אלא אם כן יש לה אישורים.

    חשוד.

  5. סאמו היא חיילת? למה לא פונים אליי? בטוח יש לי יותר מה להגיד על החיים בכפר מאשר מה שיש למפונפנת הזו להגיד על חברת הצריכה או וואטאבאר.

  6. חכה, יש עוד –
    יש לה גם יוזר בשוקס, ובז’ורנל שלה שם היא כותבת חמשירים.
    מי כמוך יודע יובל, בלוגים זה עניין של גרפומנים.
    they just can’t get enough

  7. לדעתי זה יופי שבלוגרים מתחילים לקבל כסף תמורת הבלוגים ולשם שינוי לא מדובר בעיתונאים מקצועיים אלא ממש “סתם מישהי מהרחוב “איזה אשכרה סתם אחת, שכתבה בלוג להנאתה ולהנאת הקוראים שלה והנה, תרוויח כמה ג’ובות.
    למה דה מארקר החליטו שהם רוצים דווקא אותה? פתרונית לרולניק, אבל זה יופי.

  8. זה רק נדמה לכם שיש שם בלוג.
    כשנכנסים לwww.themarkerblogs.com כל מה שמקבלים זה עמוד שחור, ועליו כיתוב ירוק (ערכי המותג?) “בקרוב…”
    חבל שאי אפשר להוסיף צילום מסך:(

  9. (יובל: הבהרה – זהו לא רוגל המקורי)

    השאלה המעניינת היא היא האם בלוגרים יוכלו להתפרנס מהכתיבה שלהם בבלוג.

    רוב הבלוגרים שמקבלים כסף היום (ואני מניח שזה מעט וזה סימלי לחלוטין) הם עיתונאים שבלאו הכי מתפרנסים מהכתיבה שלהם. ניתן לספור אותם על שתי ידיים ונדמה לי שישארו כמה אצבעות עודף לנקות את האוזנים. ששרית פרקול שציינה שהיא מקבלת כסף מתפוז על הבלוג שלה, בני ציפר, וולווט שמן הסתם מרוויחה כמה ג’ובות על הבלוג שלה ועוד שלושה ארבעה.

    לעומת זאת זרובבלה היא סתם אחת, לא עיתונאית, לא כותבת מקצועית, סתם מישהי שפתחה בלוג שהפך לפופולארי. אני לא כל כך מבין מה מיוחד אצלה וגם זה לא נושא לדיון, אלא מה שמעניין הוא ש”קנו” אותה. היא תמשיך בהגיגים שלה ותמורת זה ישלמו לזה.

    לדעתי זו נקודת ציון משמעותית בעולם הבלוגים בכלל. בעל בלוג פופולארי יוכל להרוויח כסף ולא מחלוקת רווחים סמלית מתפוז, אלא פשוט לקבל משכורת.

    לא חושב שזו נקודת ציון?

  10. ולעצם השאלה אני מסכים שזו נקודת ציון אבל בהחלט לא “יופי”.
    כמו שתוכניות הריאליטי התחילו מההשקפה שאפשר “לעשות טלביזיה” בלי שחקנים הטוש מקדם “עיתונאות” בלי עיתונאים. זה אולי טוב, בשיקול קצר מועד, לשורה התחתונה אבל זה בטח לא “יופי”.
    אני לא נגד בלוגים, אפילו לא נגד בלוגים עילגים (ולראיה יש אני מנהל אחד כזה בעצמי).אני רק לא חושב שצריך לבלבל בינם לבין עיתונות.

  11. יפה שאנשים כותבים על זרובבלה/אליזרין מבלי שנראה שהם קראו יותר משני פוסטים שלה. הבחורונת הזו כותבת מדהים, ובעיקר שונה. יש לי הרגשה שדה-מרקר עשו עסקה מאד מוצלחת.
    אני לא יודע אם המטרה העיקרית שלהם היא רייטינג או איכות, אבל הם יקבלו את התמורה בכל מקרה. הפוסטים של זרובבלה כתובים לעילא (גם המבודחים והקצרים) לדעתי. אני מציע לכל המזלזלים (בשל הגיל או חוסר הנסיון המקצועי) פשוט ללכת ולנבור בארכיון הבלוג שלה בישראבלוג.
    לגבי כפילות הבלוגים, אתה סבור כך גם לגבי גדי שמשון שפתח לאחרונה בלוג בתפוז? יש כאן ביקורת מרומזת אולי? סתם תהיה. 🙂

  12. אלירם: אני מכיר את פועלה של הזרובה ברמה זו או אחרת, ואני מסכים עם הביקורת. לא בגלל שלא מגיע לה לקבל כסף על כתיבתה – להפך, אני מסכים שהיא מאוד מוכשרת – אלא בגלל זה:

    themarker?!

    WTF?!

  13. הכל חוץ מהסבר אמיתי או ביקורת מפורטת ועניינית. חוסר התמצאות? חוסר יכולת לעקוב אחרי השינויים? לפחות אם היה לך את יושרה לקשר לבלוג המדובר כדי שקוראיך יוכלו לבדוק ולהווכח שאתה מדבר שטויות.

    לילדה המדוברת יש יותר מ600000 (שש מאות אלף) כניסות לבלוג שלה בישראבלוג. מעריצים מפה עד הודעה חדשה. יש לה קרוב ל 500 (חמש מאות) פוסטים עד כה. אלו נכתבו בשלוש שנים. יש לה כמה מאות מנויים (הכי הרבה בישראבלוג או בכלל). קרוב ל1000 דפי אינטרנט כתובים. זאת היא עשתה תוך כדי כתיבה בלפחות שלושה אתרי אינטרנט אחרים (להפרכת הטיעון שאי אפשר, או שהיא לא יכולה, לכתוב בשני מקומות במקביל). מלבד זה יש לה (כפי שכבר צוין) מקומות אחרים שהיא נמצאת בהם (שוקס, במה חדשה), וזאת תוך כדי צבא.

    כמה זמן עד שתבלע את הכובע, או מה שזה לא יהיה ש”עיתונאים” חובשים בימים אלו כדי להסתיר את הבושה שלהם וכדי למקד את תשומת הלב למקום רחוק ככל שאפשר מהמעט שיש להם בין הרגליים?

  14. תום גנב לי את רוב המילים, אבל יש לי מה להוסיף.
    זרובבלה נכנסה לטופ של ישרא בלוג חמישה חודשים אחרי שהתחילה לכתוב, שזה זמן קצר מאוד בשביל בלוג “רגיל” שנמדד לפי איכות הכתיבה (ולא בלוג טרנדי כמו המשחטה למשל, שעלה מהר מאוד ויפול מהר מאוד. אני מקווה) ולא לפי קריטריונים אחרים (תמונות חושפניות, למשל) ומאז היא נשארה בשלושת הבלוגים המובילים של ישרא בלוג במשך 3 שנים, בצורה כמעט רציפה. היא מוכשרת ומצחיקה ובהחלט מגיע לה לקבל סוף סוף קצת תמורה למאמץ הכתיבתי שלה. (היא ניסתה לקבל עבודה בעיתונים למיניהם, אבל אף אחד לא לקח אותה ברצינות כי היא בסך הכל כותבת בלוג…)

  15. Mabu – אני לא יודע אם שמת לב, אבל כל הפוסט הזה בכלל עוסק באסטרטגיה של הטוש ולא בזרובבלה (טוב, אולי הוא עוסק בה קצת). מה שמעניין אותי זה להבין לאן הטוש לוקחים את הבינזס הזה של הטושבלוג ופחות האם זרובבלה היא כותבת מוכשרת או לא.

  16. רוגל (הלא מקורי) – לא מדובר ב”נקודת ציון בעולם הבלוגים” אלא בשימוש של המארקר באופנה. אופנה, מטבעה, חולפת, והיו הרבה כאלה. בטח כולם פה זוכרים את התקופה שבה כל עמוד אומלל היה חייב להיקרא “פורטל” ולכלול תחזית מזג אוויר. ואת התקופה שבה עודדו אנשים לפתוח אתרים אישיים בלי לקנות דומיין, ובעצם בלי לשים שום תוכן. ואחריה את התקופה שבה השקיעו בשיפור הצ’אטים והפורומים. אחר כך היה… לא זוכרת מה – יש חור שחור עד תקופת המזוזואיקון, ואחר כך נהיה בלוגים.

    זה לא סוף סיפור ולא התקדמות לאנשהו, אל עבר עתיד מזהיר שבו הבלוגים ייכנסו למשכן הכנסת – זה בסך הכל ניצול יצירתי של אבנים בדרך.

  17. פתאום זה היכה בי: הטוש פשוט מצא עוד דרך לקדם את האידאולוגיה שלו שרק כלכלנים ומליונרים מבינים בכלכלה וכל השאר תשבו בבקשה בשקט ותעשו מה שאומרים לכם –

    “אני ושכמותי הם מה שעושה את הכלכלה. אני האזרח הקטן וההדיוט שלא מבין בכלכלה שום דבר, אבל יקנה עז אם תהיה בטלויזיה פרסומת שתשכנע אותו לקנות עז.” (שם)

  18. קודם כל אני מתנצל בפני רוגל וכל האחרים. תחילת התגובה היתה צריכה להיות – רוגל…
    רשמתי את זה בלי משים במקום הלא נכון.

    (כדאי להיות רוגל? זה שוה?)

    העובדה שלוקחים בלוגרית שהיא לא עיתונאית אלא סתם בחורה צעירה ומוכשרת (כנראה) שכותבת בלוג, ומשלמים לה עבור הבלוג זו נקודת ציון.

    אפשר לשפוט את זה לטוב או לרע וגם מעניין לשאול למה עושים את זה הרי זה לא בדיוק מתאים לפרופיל של דה מארקר אבל זו גם שאלה אחרת. אותי בעיקר מעניינת העובדה שלקחו בלוגרית “וקנו ” אותה.

  19. אני (!) עוקבת ואעקוב אחרי שני הבלוגים של אליזרין.
    היא ענקית, שנונה, מצחיקה ובאמת מרתקת.

    ככה זה שמקנאים הא?

  20. ככה זה כשלא קוראים עד הסוף, ולמעשה – גם לא את ההתחלה.
    אף אחד לא טוען שאליזרין לא מוכשרת, אלא שהמהלך של דמרקר תמוה.
    אבל אל תתני לזה להפריע לך. אנחנו נורא מקנאים. נוררררא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: