יאללה, יאללה

מפלגת העבודה בכלל ועמיר פרץ ומקורביו בפרט חטאו חטא שאין עליו כפרה – בזמן הבחירות האחרונות הם השתמשו באופן ציני ביותר בתקוותו של הציבור הישראלי לשינוי חברתי-כלכלי כדי לקדם את הקריירה הפוליטית שלהם, וזאת מתוך ידיעה שאין להם שום כוונה לקיים את הבטחותיהם. כך הם פגעו פגיעה אנושה גם באמון הציבור בנבחריו וגם בסיכוי לאלטרנטיבה סוציאל-דמוקרטית אמיתית בישראל. על כך צריכה מפלגת העבודה להיענש, ויפה שעה אחת קודם.

מי שעיניו בראשו ידע עוד לפני הבחירות שבין עמיר פרץ לאלטרנטיבה חברתית-כלכלית אמיתית אין דבר וחצי דבר. פרץ הגיע לראשות מפלגת העבודה לאחר שעמד בראש ההסתדרות – ארגון שתחת הנהגתו הגן רק על קבוצה מצומצמת ביותר של עובדים, והפך לאחד מהגורמים להעמקת העוני בישראל (ע”פ הדו”ח הזה, ע”מ 18-19), ככל שהתקרבו הבחירות הלכו ו”התמרכזו” עמדותיו החברתיות עליהן הצהיר בתקשורת, והוא הקיף את עצמו ביועצים כלכליים שמרנים. לאחר הבחירות לקח על עצמו בשימחה, ובניגוד להצהרותיו לפני הבחירות, את תפקיד שר הביטחון מתוך תקווה שתפקיד זה יכשיר אותו לתפקיד ראש הממשלה; ובזמן שעל משרד הבטחון הופקד איש חסר נסיון, על משרד הרווחה לא הופקד איש. התוצאה כבר ידועה לכולנו – חוסר הנסיון של פרץ, הפזיזות שלו והיד שנתן (ושנתנו חבריו) להפקרת המדינה את אזרחיה הביאו אותנו לכדי אסון של ממש.

עכשיו, כשרעם התותחים, הקטיושות והזילזלים נדם ביחד עם קולות הביקורת והקריאות להקמת ועדת חקירה ממלכתית, מתחילים פרץ ואנשיו לדאוג לעתידם הפוליטי. לכן הם חוזרים ומשמיעים את קולם. פרץ ויחימוביץ’ (שמנסה להשכיח את שתיקתה במהלך המלחמה על-ידי התנפלות קולנית על רמון וקצב) מתראיינים בכל כלי תקשורת אפשרי, חוזרים שוב לדגמן סוציאליזם, ומסבירים שגם אם נדמה לציבור שהם רימו אותו זה לא בהכרח נכון, שהם נאמנים לאידיאולוגיה בזכותה נבחרו לכנסת אבל “לפוליטיקה חוקים משלה… ואם נעזוב את הממשלה יהיה גרוע יותר”, ושבכלל עוד לא ניתן להם מספיק זמן להוכיח את עצמם. ואני אומר – בחייאת ראבקום, כמה עוד אפשר לתת לפוליטיקאים מהזן הגרוע ביותר לעבוד עלינו? הגיע הזמן שהם ישלמו את המחיר ויעופו לקיבינימט.

לתשומת ליבך, שוקיג.

נכתבו 30 תגובות לפוסט “יאללה, יאללה”

  1. Denial:

    היר היר!

  2. אורי ב.:

    “אם נעזוב את הממשלה יהיה יותר גרוע.” זה ה-צ’יזבט המערכניקי בהתגלמותו.

  3. צפריר:

    אוקי. ו?

  4. זה משנה:

    מוסיף, ע”א שאני מסכים עם הטענה המרכזית שלך, הטון בה היא נכתבה לא משרת אותה. לטעון כי “פרץ לקח על עצמו בשימחה את תפקיד שר הביטחון” זה מטעה, ולא הוגן. גם הניתוח שלך את מה שהתרחש בהסתדרות אינו הוגן וחלקי; כדי שההסתדרות תשמור על כוחה, פרץ לא היה יכול להקשות על ראשי העובדים החזקים, ולו רק מהסיבה שהם אלה שהשביתו את המשק עבור המורים.
    אני לא אומר לרגע שהכל ורוד, או שזה מצדיק ומכשיר את השרץ, אבל הדבר אינו שחור ולבן כפי שאתה מציג זאת.

  5. מוסיף:

    צפריר- ו…נמצא לעצמנו פוליטיקאים הגונים לשם שינוי?

    זה משנה- על פרץ ומשרד הביטחון כתבתי פה הרבה. תומכיו של פרץ מנסים לצייר תמונת מצב שבה על פרץ הוטל עול תיק הבטחון ולא הייתה לו שום ברירה אלא לקחת אותו. זה לא נכון. אם הוא לא רצה בתיק הזה, הוא יכול היה לעשות הרבה מאד כדי לקבל כל תיק אחר, כולל תיק האוצר. הבדיחה העצובה היא שתיק האוצר נראה לו כנראה ממולכד יותר מתיק הבטחון (אני מתאר לעצמי שהוא ראה את עצמו מפקד בהצלחה על ההתנתקות ולא שולח חיילים למבצע כושל בלבנון).

    הניתוח של תפקידה של ההסתדרות בהגדלת הפערים החברתיים הוא לא שלי, אלא של מרכז אדוה. הבעיה היא לא עם ההגנה על הועדים החזקים, אלא ההגנה עליהם בלבד. יש עוד כמובן בעיות רבות אחרות בהסתדרות, אבל זה כבר נושא לדיון אחר.

    אני אוהב להציג את הדברים כאילו הם שחור ולבן דווקא בגלל שיש צורך כרגע בראייה כזו- הפוליטיקאים האלה דפקו אותנו, ולכן הם צריכים לקחת אחריות ולהתפטר (כן, בטח), או שצריך להעיף אותם בבושת פנים. פשוט כך. גם לרפיסות של ציבור הבוחרים צריך להיות סוף כי מנצלים אותה לרעה.

  6. שבי:

    אתה יודע קצת מעצבן לשמוע אנשים מפמפמים כל הזמן סוציאל דומקרטי {אין מה להגיד מילים בומבסטיות ללא ספק}בלי להבין מה המשמעות של זה לגבי היום יום בחיי האזרחים{סוציאל דמוקרטי אמיתי] כנראה שאם היית יודע מה זה אומר לגבי הכלכלה{ריכוזיות משק חנוק רק על קצה המזלג…}לא היית כל כך מתלהב מזה.
    מה שהייתי מציע זה אם כבר לדגול במשהו, זה רק במיגור השחיתות ,ברגע שזה יטופל תאמין לי חצי מהעניים לא היו עניים, כי זה הגורם העיקרי לעוני אני יכול לכתוב לך ערומות של דפים על הקשר בין השחיתות לעוני, אבל לא בטוח שזה המקום, מה שבטוח שסוציאל דמוקרטי ייצור יותר עוני ,אולי זה לא ישתקף בדו”חות{אתה יודע הכל תלוי איך סופרים} אבל בחיי היום יום ועוד איך ישתקף.

  7. מוסיף:

    שבי- בלי להכנס לזה יותר מדי, אני יכול לומר לך שסוציאל-דמוקרטיה לא קשורה למשק ריכוזי וחנוק. אני תמיד נותן את הדוגמא של שבדיה, ופינלנד שהן מדינות סוציאל-דמוקרטיות שבהן יש הרבה מאד חברות חשמל וטלפונייה בתור דוגמא. הכוונה בסוציאל-דמוקרטיה היא בעיקר אחריות של המדינה כלפי אזרחיה מבחינת שירותי חינוך, בריאות ורווחה.
    אני מסכים מאד (!) בעניין השחיתות וגם עוסק בנושא בעצמי.

  8. MrM:

    תזכיר לי למי הצבעת?

  9. צחי:

    “וזאת מתוך ידיעה שאין להם שום כוונה לקיים את הבטחותיהם.” שקר.
    “לאחר הבחירות לקח על עצמו בשימחה, … את תפקיד שר הביטחון” שקר.

    כאשר אתה מעוות את המציאות, ומפזר אי אמיתות בטיעונים שלך, קשה להתווכח איתך ברצינות.

  10. מוסיף:

    צחי- אתה יכול להוכיח את ההיפך?

  11. יונית:

    הכל יפה וטוב, חוץ מקטעי ה”אמרתי לכם” הפולניים, אבל שיהיה לך לבריאות גם עם זה. וגם רוח הבלהות הקומוניסטית מאוד נחמדה – שכולם יעופו, עולם ישן עד היסוד נחריבה וכו’. באמת נחמד. הבעיה שלי, כמאמינה גדולה בסוציאל-דמוקרטיה (מדינות סקנדינביה הן אכן משק מאוד ריכוזי, אין ספק. לא סתם הן נמצאות במקומות גבוהים ביותר בכל מדד, סוציאלי וקפיטליסטי גם יחד. זה קצת מצחיק לשמוע ממישהו שלא יודע כנראה מה זו סוציאל-דמוקרטיה, דהיינו – הדרך השלישית, מדבר על אנשים ש”לא יודעים מה זה סוציאל דמוקרטיה” (אני כמובן מתכוונת לתגובה כאן למעלה)), וכמאוכזבת גדולה משקרי עמיר פרץ ומרעיו, היא האם אני מעדיפה להעיף אותם בהתקף של דחף ספונטני כי הם בסך הכל אותו חרא כמו כולם, ולקבל במקומם את ביבי וליברמן, או לחשוב אלף אלפי פעמים מה עושים לפני הבעיטה, או איך בונים אלטרנטיבה אמיתית במקומם, או לפחות שיטת העפה קונסיסטנטית והצמדת תווית מחיר רצינית למשרה פוליטית, כדי להימנע מזה. או שבאמת אולי מדינת ישראל צריכה לשקוע לשאול תחתיות כדי לעלות בחזרה מחוזקת. אולי. ואולי לא.

  12. יהונתן:

    לכן,
    אפשר לקרוא להסתתדרות “המשפחה ה-19” וזהו, להבין שכל גוף גדול הוא בעל אינטרסים רעים, ולא לחשוב שרק ההסתדרות רעה.

  13. יוחאי עילם:

    מה האלטרנטיבה? מי יוביל שינוי כלכלי חברתי?

  14. צחי:

    מוסיף, אתה טענת את הטענות האלה, ולכן עליך מוטלת חובת ההוכחה. טענה אינה יכולה להיות נכונה משום שלא הצלחת להוכיח את ההפך. לוגיקה. אני מסרב להאמין שמפלגה שלמה, 30-40 מקומות ריאליים ברשימה לכנסת, כולם השמיעו סיסמאות שהם ידעו מראש שאין בכוונתם למלא.

    ואם היית בארץ בזמן הקמת הממשלה, היית יודע שפרץ היה מעוניין במשרד האוצר, אבל לקח את משרד הביטחון כשסורב.

  15. שבי:

    מוסיף הכל טוב ויפה{בלי להיכנס למשמעות האמיתית של סוציאל דמוקרט אפשר הרי לכתוב ספרים שלמים לכאן ולכאן}רק שפינלנד ושוודיה בתנאים הגיאופוליטים ששוררים שם, גם אם לא הייתה שום מדיניות כלכלית היה שיגשוג, וחוץ מהתנאים הגיאופוליטים אני תמיד אוהב לומר את מה שסבא שלי אומר בלי לנמק יותר מידי, ברגע שלישראל יהיו מחצבים באדמה תהיה הזכות להשוואה למדינות העולם ,ככה שמדינות סקנדינביה זה אולי אוטופיה אבל בישראל זה בחיים לא יהיה ,לא מנטלית {אין מה לעשות אנחנו היינו ונשארנו עם אופי חרא ללא הבדל אשכנזים או מזרחיים}
    אם רוצים להשוות צריכים לחפש מדינה במצב שישראל מצוייה בו{וכמו שאתה יודע אין}
    ככה שמה שייתן כאן את השיגשוג, זה דבר ראשון ועיקרי החלפת צורת המשטר על מנת ליצור מצב ששר אוצר יוכל לכהן 4 שנים מינימום ,שלא לדבר על ראש ממשלה ושאר השרים, דבר שני זה שקיפות מלאה של ספרי התקציב{תקציב הביטחון שזה אחד המקורות העיקריים לעוני אפשר בקלות לחתוך אותו בחצי}האחדת רשויות מקומיות {רוב השחיתות מתבצעת בתחום המוניציפלי למרות שזה לא מגיע לכלי התקשורת שנהייתה יותר צהובה מעיניינית}והצבת מבקר בלתי תלוי בכל רשות מקומית כזאת, דהיינו בכל עיר מועצה וכן הלאה ,רצוי שהמבקר יהיה מטעם משרד האוצר .
    והכי חשוב זה לתת שיניים לשלטון החוק היום העונשים מגוכחים ולא מרתיעים, לא סתם יש את פתגם הרחוב שאומר שבישראל יכולים לחיות 3 סוגים של אנשים מיליונרים, אנשי חוק{עורכי דין שוטרים וכו”}ופושעים, ומי שלא משתייך לקבוצות האלה כבר מזמן עזב{הגזמה לצורך המחשה}
    מה שזה בא להגיד שהיום משפחה ממוצעת מראשון לציון עם 3 ילדים לא מסוגלת לעמוד בנטל ותקרוס אם לא היום אז מחר.

  16. השדון האגדי:

    אם אני אתחיל לשלוח טראקבקים של כל הרשומות על הנושא של עמיר, זה לא ייגמר. אז שלחתי את החדש ביותר, בתקווה שהוא יגיע מתישהו.. :)

  17. דחליל:

    שבי, תצמצם בסוגריים, תוסיף רווחים לפניהם ואחריהם, ותשתמש בעגולים, לא במרובעים ולא במסולסלים. קשה לקרוא את ההודעות שלך ככה. תודה.

  18. זה משנה:

    מוסיף, גם ביבי מצייר דברים בשחור ולבן. זה לא אומר שאחד מהצבעים שלו באמת שחור או לבן.

  19. השדון האגדי - KeyTekK .Net:

    במפלגת העבודה: לא הכל מותר, מעכשיו…

    פוליטי-מדיני, השדון הזה! במקום לכתוב לנו על איזה משחק חדש, או על זה שגוגל חוגגת יום הולדת, לא, הוא יביא דווקא פוליטי.
    השר הדגול שאני קורא לו לפ…

  20. שוקיג:

    מוסיף היקר,
    אני מעריך אותך ומכבד את השקפותיך, ולכן עונה לך יפה, אבל באמת שאתה אומר דברים בעייתיים.
    “חטא שאין עליו כפרה”, “לא הייתה להם שום כוונה לקיים”. אתה יותר מדי נחרץ ואם זו הייתה הפעם הראשונה שקראתי אותך הייתי גם אומר לך שאתה דמגוג. מכיוון שאני מאמין שאתה לא כזה, אז אני חייב להסתפק בלומר שאתה קצת מקצין מדי וקצת ציני מדי. אתה יכול לטעון שהייתי נאיבי כשתמכתי במפלגת העבודה, אבל גם להיות ציני זה לא בהכרח בוגר או חכם, אפילו שאפשר לומר בדיעבד “אמרתי לכם”.
    אנחנו מסכימים שמפלגת העבודה איכזבה, אנחנו מסכימים שיהיו אנשים שיצטרכו לתת על כך את הדין, ואנחנו מסכימים שייתכן שהיה כאן ניצול ציני של הרצון של רבים מאתנו לשינוי.
    אני העדפתי להצביע בשביל מי שהבטיח לי משהו שרציתי. לא יכולתי להבטיח שזה מה שאקבל, אבל זה היה יותר טוב מלהצביע למי שהבטיח דברים שלא רציתי, או למי שלא היה לו כל סיכוי אמיתי להשפיע.
    לאחר מעשה, מה שנשאר הוא לתבוע שההבטחות יקויימו, וזו הסיבה לפעילות שלי ב”עבודה שחורה”.
    מה הועלת בביקורת שלך? אתה לא באמת מחדש כשאתה אומר שהפוליטיקה מזוהמת והנבחרים חושבים רק על התחת של עצמם. וזה לא שאתה מעדיף את הליכוד או קדימה על העבודה – ובשורה התחתונה, אחת המפלגות האלו היא זו שנגזר עלינו שתהיה מפלגת השלטון. היום ובעתיד הנראה לעין.

  21. מוסיף:

    שוקיג (וכל השאר) – אני דמגוג, אבל ממש לא ציני. אם הייתי אדם ציני הייתי מצפצף על הכל. זה נכון, אני נהנה להקצין דברים, ולומר “אמרתי לכם”, גם כדי שיהיה מעניין וגם כי בואו נודה על האמת, אמרתי לכם. בכל מקרה אני עומד מאחורי הדברים והמסר שביקשתי להעביר ב-100%. בקשר לאלטרנטיבות, אני מרגיש שזה לא מתפקידי וגם אין לי רצון או כוח להציע כאלה. נכון שאין בנמצא כרגע אלטרנטיבה מושלמת שכזו, אבל זה לא אומר שצריך להשלים עם הקיים. אני עושה את חלקי בלהצביע על הקלוקל ומרגיש שזה מספיק חשוב. אני גם מאמין שכשמדובר במפלגה כמו מפלגת העבודה, אין טעם לדמיין שינוי מבפנים. יש לי הרגשה שהמפלגה הזו עובדת על אוטומט כבר יותר מעשור, ואני מאד מקווה שבבחירות הבאות ציבור המצביעים שלה יעשה את מה שעשה ציבור המצביעים של הליכוד וינטוש אותה. אולי כשזו תהיה מפלגה של שישה מנדטים (והיא תהיה כזו בבחירות הבאות) משהו ישתנה בה.

  22. איתי:

    מוסיף,

    חלק מהטענות נכונות מאוד, אך המסקנה בעייתית – כפי שהצביעה כבר יונית.

    אם 11 המנדטים שהצטרפו הפעם לעבודה בזכות פרץ וסדר היום החברתי
    (וחיפו בכך על 11 מנדטים שנטשו בדיוק בגלל זה) יענישו את המפלגה,
    הם לא ילכו כגוף אחד להצביע עבור מפלגה סוציאל דמוקרטית שאינה קיימת.

    חלקם יישארו בבית באכזבה, חלקם יצביע למפלגות כמו תפנית שלא יעברו את אחוז
    החסימה, חלקם יצביעו לעוד מפלגת קש שראובן אדלר ימציא כמו הגמלאים, חלקם יחזור
    אל חיק הלאומנות.

    אתה מציע לשפוך את התינוק (סדר היום החברתי) עם המים העכורים (פרץ, שחיתות).
    זה הדבר הכי קל והכי פופוליסטי, בדיוק כמו הטענות לחלוץ, אולמרט ופרץ – תתפטרו.

    זה לא מועיל לדמוקרטיה תקינה ובטח לא למאות האלפים שמחכים לסדר עדיפויות חדש.
    בפרט במפלגת העבודה, כה רבים ממנהיגיה נהנים לתלות את כל הבעיות והמחלות
    של המפלגה ב”מזרחי עם השפם”, ולא מבינים שהרבה מהבעיות הן רקב של שיטה עוד
    מימי מפא”י. סילוקו של פרץ עלול להביא לחזרתו של ברק וזה לא מה שיפתור את בעיות
    המפלגה ובטח לא את בעיות מצביעיה.

    ולתגובתך האחרונה – כישלון אלקטורלי קולוסאלי לא יוביל אף אחד בעבודה
    לחשבון נפש. בליכוד יש כזה?

  23. מוסיף:

    איתי, כמו שכתבתי, אני לא מציע אלטרנטיבה, אבל אני לא חושב שאני פופוליסט. צריך שיהיה ברור – פוליטיקאים שכשלו, שבגדו ושגרמו נזק צריכים ללכת הביתה. גם אם הם “הרע במיעוטו”. מאז הפעם הראשונה שהצבעתי לבחירות לא תמכתי במפלגה שאני מאמין בה באמת. תמיד הצבעתי עבור “הכי פחות גרועים”. נמאס לי מזה.

    חוץ מזה, ממש לא איכפת לי מי יבוא במקום פרץ לעמוד בראש מפלגת העבודה. מצידי שזה יהיה יודה לוי.

    בליכוד אכן נראה שעשו חשבון נפש. אחרי הכל, במהלך דיוני התקציב הם הציגו עמדות יותר חברתיות מאלה של חברי מפלגת העבודה, ובבחירות הבאות – הם אלה שיסומנו כ”חברתיים” וינצחו בבחירות. תסמוך על ביבי.

  24. דנה:

    מוסיף, נאה דרשת, ואכן הבעיה הגדולה של הפוליטיקה היא שאין אלטרנטיבה, אסתכן ואומר לכל קצוות הקשת (נדמה לי שגם המפונים מרגישים שאין להם למי להצביע).

    אחד שמארגן שביתות זבל וגורם לטינוף ערים ומפגעים תברואתיים, ובכלל דואג רק לאינטרסים של ועדי העובדים החזקים, לא הוכיח את עצמו כחברתי.

    העבודה כבר זמן רב, מפלגה של ממשלת אחדות, והתקיימותה הוא בגדר נס, או הרגל הצבעה מושרש.

    בכלל כל הדיון על תנועות, הגדרות (סוציאל דמוקרט וכו’), הוא דיון אקדמי בלבד במציאות הישראלית של מישמש הון שילטון, כאן יש רק אינטרסנטים פרטניים שמחפשים את הדרך הקצרה ביותר לכסאות מרופדים, להתפטר, הצחקת אותם.

  25. מוסיף:

    דנה- אבל זה לא חייב להיות ככה. זה תלוי בנו.

  26. יובל:

    אההממ תמים! אההמממ

    סליחה. השתעלתי.

  27. מוסיף:

    יובל, אתה צריך משהו נגד שיעול?

  28. איתי:

    מוסיף ודנה,

    באמת כבר נמאס להצביע עבור הרע במיעוטו. מצד שני במצב של חברה כל כך מפולגת
    קשה מאוד לבנות מפלגת שלטון (או ראש ממשלה) “של כווווולם”. משהו רציני שיתאים לא רק לחילונים או רק לעובדי קבלן או רק לקשישים. אפילו הפתרון הפשוט של פעם (= להביא גיבור מלחמה) לא ממש עובד. מיהו “גיבור המלחמה” של האזרחים? עמיר פרץ בוודאי לא. ישראל
    טוויטו ז”ל? ויקי קנפו? ומהו המצע שיקרוץ גם לעשירונים התחתונים וגם למעמד הבינוני?
    קשה, קשה, ועוד לא דיברנו על שחיתויות ועל הכסף הדרוש להרצת אלטרנטיבה.

    כמעט בלתי אפשרי להקים משהו יש מאין (ר’ תפנית, ר’ ישראל אחרת).
    מאידך גם כמעט בלתי אפשרי לנקות ריקבון ממקום כל כך רקוב.

    אני מנסה קודם את האפשרות האחרונה, ואם לא יילך, נלך על הראשונה.

    הריצה לממשלת אחדות היא אסון ושיקום מפלגת העבודה צריך לדעתי להיעשות
    רק מתוך האופוזיציה ראו מכתבי כאן –
    http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=264271&blogcode=4711245

    כולי תקווה שהעם לא עד כדי כך קצר זיכרון ושהוא יזכור מה ביבי עשה לו עד הבחירות הבאות.

  29. אלמוני נימי:

    אני מסכים לחלוטין עם יובל.

    דרך אגב, במוסף לשבת האחרון של מעריב התפרסם ראיון עם עמיר פרץ, והכתותרת הייתה “אני לא אשם”. כל כך לא מפתיע. לא טרחתי לקרוא את הכתבה, אין טעם: הוא אשם לחלוטין, מעצם זה שיצא למלחמה עם צבא לא מוכן.

    אם היה מקבל ביקורת על _דחיית_ היציאה למלחמה אז לתירוץ הזה הייתה יכולה להיות משמעות.

    בסך הכול, הוא פוליטיקאי שקרן ועלוב. לא הצבעתי בשביל העבודה, אבל דווקא האמנתי בו, וטעיתי.

    וכמובן שגם שלי יחימוביץ’ כזו. מסכנה. היא הימרה על הסוס הלא נכון. היא בטח מקנאה באסד הבן. לפחות ההשקעה שלו הניבה פירות…

  30. דנה:

    מוסיף, כשאתה אומר שזה תלוי בנו, למה אתה מתכוון?

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: