כך נודע לדה-מרקר מגלובס

באופן מפתיע נחת אצלי היום הגיליון של “גלובס” לפני השעה 20:00. פתחתיו וגיליתי שהעמוד הראשון מוקדש למה שנראה על פניו כסקופ של שמוליק שלח: אינטל מצמצת פעילות בישראל, מוכרת פעילות המפעל בקריית גת וסוגרת את המפעל בירושלים.

לא לחינם “גלובס” מקדישים את העמוד הראשי לסיפור הזה (כמו גם את עמודי 2-3). מדובר בסיפור גדול, חשוב ומעניין שאם יתברר כנכון עלול להוביל לפיטוריהם של מאות עובדים. ובכלל, אינטל תמיד נחשבה לענקית ההייטק בעלת ההשקעות הגדולות ביותר בישראל ולמיטב זכרוני זו פעם ראשונה שהיא עושה מכירת חיסול כה מבהילה בישראל.

לפני כמה דקות גלשתי לאתר הטוש ומצאתי ידיעה עליה חתומים גיא גרימלנד וליאור הנרד (מהשעה 20:06) שבה נכתב:

אינטל ישראל עומדת לפטר עובדים ולסגור חלק מהפעילויות של המפעל בירושלים, פאב 8, כך נודע ל-TheMarker… מקור מסר ל-TheMarker כי אינטל צפויה לסגור את פעילות של המפעל בירושלים עד סוף השנה. עוד העריך המקור כי גם פעילות הייצור של זכרונות הפלאש בקריית גת תימכר.

כקורא תמים, שלא קרא את “גלובס” אני רואה את הידיעה בטוש ואומר “וואלק, שיחקו אותה הטוש האלו”. בהחלט יכול להיות שלטוש יש מקורות משל עצמו ושהמקור שלהם שונה מזה של “גלובס” (ואולי הוא אותו מקור בדיוק ועדיין הוא דיבר עם הטוש ולכן הם יכולים לומר “ממה שאנחנו יודעים”), ועדיין, אין דרך יפה לומר את זה – הסיפור הוא של “גלובס”.

השימוש במילות הקוד “כך נדע לדה-מרקר”, הוא ניסיון לרמוז כי מדובר בידיעה שהגיעה לדה-מרקר באופן בלעדי (שהרי כך נודע לנו, זה לא שהיתה כאן הודעה לעיתונות) אבל, ואני אומר זאת בזהירות כיוון שאין בידי את כל הפרטים, זה נראה כמו הדבר הכי קרוב לגניבת דעת.

ולא, הטוש הם לא היחידים שנוהגים כך, כל אמצעי התקשורת נוהגים כך. הבעיה היא שכשמדובר בסיפור שמופיע בעמודו הראשי של המתחרה שלך ואתה מנסה לשדר כאילו הסיפור “נודע לך” אתה יוצא מגוחך עם פאק באמינות והדבר האחרון שהטוש רוצה שיקרה לו זה שאמינותו (שבדרך כלל גבוהה למדי) תיפגע.

לא חסרים לטוש סקופים. לא ברור מדוע אי אפשר להוריד את הראש במקרה הזה, לחטוף ולהמשיך הלאה במקום לעשות את עצמך כמי “שנודע לו”.

גם לי זה נודע. קראתי ב”גלובס”.

אגב, יש אפשרות אחרת והיא שהטוש ישבו על הסיפור וקיוו שאין אותו ל”גלובס”. בערב הם פותחים את “גלובס” ונחרדים לגלות שהוא יצא איתו ראשון. מה עושים? שולפים את “נודע לדה-מרקר” מהבוידעם ומצדיקים אותו עם העובדה שבמקור הסיפור היה שלהם. אבל מה לעשות, הוא כבר לא. משום כך, תהיה הסיבה אשר תהיה “הנודע” ממש לא עושה חסד עם הטוש.

30 מחשבות על “כך נודע לדה-מרקר מגלובס

  1. הריבים הללו על מי מפרסם ראשון, נראה לי מטופש, כקורא מן המניין. מצדי שיביאו את הידיעה ביום המחרת (שלא נדבר על עוד שבוע או עוד חודש).

    בקשר לאינטל, אם אכן יש דברים בגו, נדמה לי שהם קיבלו לא מעט כספים (או הטבות שוות ערך) כדי להקים את המפעלים הללו בדרום. עוד עסקה כושלת של מדינת ישראל (אם כי לא ניתן להתעלם מהצלחה למשך זמן מסוים שאנשים כן עבדו במקום)?

  2. אלעד – זה בדיוק העניין. שנראה לי שהפעם אין כאן ריב.

    ירדן – סתם נפלה לה נקודה. ככה זה כשכותבים קרוב לחצות.

  3. רציתי רק להגיד שהסיפור הזה מסתובב כבר חודשים אצל העובדים בענף, בעיקר עניין ירושלים – מדובר במפעל עתיק ממש במונחי תעשיית המוליכים למחצה. עם זאת, דבר שהיה חסר בשתי הכתבות הוא, שהפעילות העיקרית והחשובה ביותר של אינטל בישראל היא פיתוח, ולא יצור, ופעילות הפיתוח לא נפגעת ואף מתרחבת.

  4. את המפעל בי-ם אינטל מנסה למכור כבר שנים. אפילו טאואר (!) שקלו לקנות אותו וירדו מזה, אז אין שום פלא או חדשות שהמפעל עומד בפני סגירה. מהפעל מייצר ענתיקות שאין בהם שום צורך (מי רוצה לקנות מעבד 386? רק היום, בהזדמנות!)
    לגבי קריית גת, אינטל הרי מקימים שם מפעל נוסף. אם הם רוצים להתייעל להעביר למישהו אחר חלק מהפעילות שלהם – מותר להם. כמובן בכפוף לקיום ההסכמים שהם חתמו עם המדינה ועל פיהם קיבלו מענקים ופטורים ממס.

  5. לפעמים ההבדלים הם בדקויות וכל צד מחזיק ב”כך נודע” שלו.
    למשל, לא ראיתי את הידיעה המדוברת בגלובס ובמרקר בזמן אמת, אבל נניח שגלובס דיווחו שיהיו פיטורים באופן כללי ובמרקר מדווחים כמה עובדים – זה “כך נודע” אחר לחלוטין, לגישתם.
    או אם גלובס דיווחו על פיטורים במפעל אחד ובמרקר כתבו על פיטורים במפעל נוסף.

  6. אינשם – אכן כך. זה קורה לפעמים. אני לא חושב שזה קורה במקרה הזה. הסיפור, כפי שנראה לי, הוא לגמרי של גלובס. המרקר הגיעו אחריו. אומר זאת אחרת: אם למרקר היה את הסיפור הם היו שמים אותו הבוקר בעמוד הראשון ולא אי שם בתוך הגיליון.

  7. אני בשוק, איזו דרמה רוויית יצרים!
    די, אני מפסיקה עם “ויוה” ועוברת לקרוא את הטוש והגלובס.

    ומה לגבי תוכן הידיעה עצמה? מה על עובדי אינטל שיפוטרו בהמוניהם? ועל מצב ההיי-טק בירושלים בכלל? עושים אוף-שורינג לת”א. מעניין יהיה להשוות עכשיו, בתקופה של העלאות המשכורת והבונוסים את ההבדלים בין י-ם ות”א…

  8. לקורא הסופי, מעניין את התחת באם הידיעה בלעדית, ראשונית או האם הכתב של העיתון התחפש לשולחן והסתנן לישיבת הדירקטוריון של אינטל תוך שהוא שם את נפשו בכפו. בכלל, רוב האנשים קוראים עיתון אחד בלבד ואת השאר אם בכלל, משלימים על האינטרנט את העיתון הם קוראים את העיתון *הזה* או מקום העבודה משלם עבורו או שהם התרגלו לפורמט מבית אבא או, שזה הדבר הכי סביר להניח, המבצע בטלפון או בקניון היה ממש מפתה.

    לעומת זאת, הקוראים הסופיים לא מעניינים את התחת של העיתונאים. להם חשוב להראות לעורך שלהם, לבוס הגדול וגם לעורך ולבוס הגדול של המתחרים שהם מביאים ידיעות בלעדיות וראשוניות ולא ניזונים מהמקורות הרגילים (אינטרנט, יחסי ציבור, דוברים וכיו”ב).

    כמובן שאת עורכי המשנה מעניינת הבלעדיות והראשוניות כי ביום שישי כשהם פותחים שולחן הם אוהבים להפטיר לקונקורנטים משהו כמו “נו נו, איך הכנסנו לכם עם אינטל…

    גם העורכים וגם העיתונאים לא מעניינים את התחת של הבוס הגדול. אותו מעניינת השורה התחתונה, מכר פרסום או לא מכר פרסום, הרוויח או הפסיד. ברוב המקרים השורה התחתונה נוטה כלפי מטה ואז הוא יושב עם מנהל הפרסום וחושב: איך לעשות את העיתון לאטרקטיבי יותר… “רגע, יש לי רעיון” אומר מנהל השיווק, “אולי נביא העיתונאי מהמתחרים שמביא ידיעות בלעדיות…”

  9. תרגיעו, דווקא יש אצל חנן שיחות. הקונספט מעניין, ואני לא בטוח שאני הייתי בוחר בו אבל זה בהחלט לגיטימי שכל התגובות צריכות להגיע כטראקבק או פינגבק. חנן היה מאוד ברור בעניין הזה מהפוסט הראשון. זה לא חדש וראיתי את הגישה הזו אצל מספר בלוגרים בעבר.

  10. זה רק עיניין של זמן עד שהשחיתות הפושעת שחילחלה לכל רבדי השלטון, ותאוות הכסף של הישראלי הממוצע יבריחו מכאן עוד ועוד משקיעים.
    אחלה מדינה בנינו אין מה להגיד…

  11. אמיר, הרעיון הוא שאם תקרא מספיק פעמים בעיתון שלך על משהו שנחשף במקור אצל העיתון המתחרה, בסוף אולי תחליט פשוט לעבור לקרוא את המקור וזהו. בשביל זה, כמובן, עיתונים צריכים להיות הוגנים ולדווח על המקור של החשיפה – לאף עיתון לא הייתה בעיה לספר על החשיפה של גלי צה”ל לגבי אחד-עשר המחוסנים שמתו (אולי כי זה סקופ אדיוטי), אבל לעיתים קרובות העיתון שלך מסתיר ממך שהעיתון השני חשף משהו – לפעמים, אפילו, כדי למנוע ממך את המידע הזה, הם ידחפו ידיעה חשובה לעמודים האחוריים, רק כדי להסתיר את הפאדיחה. זה מרגיז, וזה לא קולגיאלי.

  12. אכן, fab8, המפעל בירושלים הוא פרה-הסטוריה במונחי יצור מעבדים – הוא קיים אאל”ט מ1982. הוא המפעל היחיד של אינטל עם טכנולוגיית היצור הישנות שלא נסגר. לא יודע מה יקרה לעובדים – סביר להניח שחלק מהם יעברו למפעל החדש שמוקם בקריית גת בשכנות למפעל שאמור, על פי השמועה, להמכר.

  13. לפי מיטב הבנתי וובסטר הוא בלוג עם אג’נדה. חנן מנסה לקדם אחד מרעיונותיו ולכן הוא בחר בצורת דיון מסויימת. כבר כתבתי שאני לא הייתי בוחר באפשרות הזו, אבל זו האג’נדה של חנן, לא שלי. יחד עם זאת לטעון שאי אפשר להתדיין עם מה שחנן כתב זה לא נכון, אתה יכול לבחור להתדיין עמו במסגרת שהוא קבע.

  14. רוגל, מעכשיו כל המגיבים (ובעיקר המגיבות) בגלוב נדרשים לשלוח תמונה בעירום (פרונטלי, כן?) אם הם רוצים שאאשר את התגובות שלהם.
    כמובן שלא היית בוחר אפשרות הזו אבל זו האג’נדה שלי ולא שלך. יחד עם זאת, לטעון שאי אפשר להתדיין עם מה שאני כותב זה לא נכון. אתה יכול לבחור להתדיין איתי במסגרת שקבעתי.

    אהממ, ורוגל, אתה משוחרר מהצורך לשלוח תמונה.

    לגופו של עניין, אני באמת לא רוצה להיכנס לויכוח נוסף על פרקטיקות השיחה המרתקות של חנן. יש לו בלוג מצוין ודעות שבהחלט שווה להשמיע אותן. אבל לומר שאפשר להתדיין איתו במסגרת הטכנולוגית-קונספטואלית שלו, זו ממש בדיחה. אין לי כוונה לכתוב פוסט בכל פעם שאני רוצה לשלוח לו שורה עם דעתי. השיטה שהוא בחר בה היא משאבה של תשומת לב.

  15. ובמעבר חד לנושא הפוסט:
    היום בבוקר מפרסמים גרימלנד והנרד כתבת פולו-אפ על סגירת המפעל וכותבים בה:

    מי תהיה הרוכשת האפשרית שתיכנס לפעילות ייצור בישראל? אמש נודע ל-TheMarker ממקורות באינטל כי החברה מתכננת למכור את חטיבת זכרונות הפלאש שלה ליצרנית הפלאש האירופית הגדולה ST Microelectronics

    “נודע ל-TheMarker ממקורות באינטל”. איזה מתוקים הם, הא?

  16. אח שלי, לא אמרתי שאין בידיעה שלכם ערך או חדש. רמזתי שההתעקשות שלכם לציין שהמקור שלכם הוא “באינטל” ולא נניח ב”גלובס” היא משעשעת 🙂

  17. המקור שלנו הוא בוודאות באינטל… זה שגלובס פרסמו ראשונים זה כבר סיפור אחר. אגב, המקור שלהם, ככל הידוע לי, היה בכלל משרד התמ”ת.
    אני מבין את הטיעונים שלך, שנכונים במקרים רבים, במקרה הזה הם פשוט לא תקפים.

  18. פינגבק: שווה קריאה ~

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: