זרובבל והחברה הישראלית

מזל טוב, יש לנו זרובבל!

האם לדעתכם בנימין זאב הרצל, חוזה מדינת היהודים והבולדוזר האמיתי של הרעיון הציוני, היה יכול לחזות שעל המדינה שלו ישתלטו יום אחד אפרו-יהודים שיחגגו חג פגאני בשם ה”מימונה”, ימחאו כפיים מוזר, ידקרו מכל הבא ליד, יזרקו זבל בכל מקום ויאמינו בקדושים דתיים?

מזמן באמת לא היה לנו איזה כתב שיטנה אנטי-מזרחי טוב.

רוגל היה זה שהפנה את תשומת ליבי לגזען התורן, ותהה איך זה יכול להיות שהגזען הוא “אחד משלנו, שמאלני טוב”. אותי זה דווקא לא הפתיע. כמה מ”השמאלנים הטובים” שאני מכיר הם גזענים ואתנוצנטריים, שהמחשבה על הכרה בקיומה, שלא לדבר על כיבודה, של תרבות אחרת מלבד זו הציונית-אשכנזית-הגמונית בתוך גבולות מדינת ישראל מעוררת בהם חלחלה.

למרות זאת תהיתי על קנקנו של אותו “עמוס נביא זעם מינורי”, עברתי על הבלוג שלו, וגיליתי שלמרות שהבחור מתהדר בנוצות סוציאליסטיות, אנטי-פשיסטיות ופמיניסטיות, הוא למעשה מיזוגן, שונא זרים, בעל נטיות אלימות (לפחות מילולית) וגרוע מכל – אנרכיסט בשקל. בקיצור, בחור די מבולבל (בלשון המעטה). הדבר שהטריד אותי יותר מכל לגביו, הוא שהבחור מתעתד להיות מורה בישראל.

שטחתי באוזני רוגל את תובנותיי לגבי הבחור (בשיחה הפרטית בינינו אמרתי עליו דברים קשים יותר), ורוגל שאל “למה אם כן, ולמרות השוביניזם והגזענות הברורים שלו, יש לעמוס הזה עדת מעריצים לא קטנה? ועוד מכאלה שמתיימרים להיות נאורים, זה ממש נשגב מבינתי”.

התשובה היא פשוטה – כזאת היא החברה הישראלית. אלימה, גזענית, דורסנית, ומבולבלת, אבל חושבת שהיא יפה, צודקת ומוסרית. במיוחד כשהיא מתקשטת ב”שמאלניות”.

נכתבו 33 תגובות לפוסט “זרובבל והחברה הישראלית”

  1. Deddy:

    בתור קורא קבוע של עמוס אני יכול להגיד לך שאני שם 100 דולר (בשער של היום זה יוצא בערך 4 דראכמות) שזה פוסט ציני ולא רציני

  2. מוסיף:

    אני לא קיבלתי את הרושם הזה. יכול להיות שאני טועה.

  3. הבלונדינית הסודית:

    דדי, צר לי, אבל התירוץ הזה לא לוקח:

    א. הטינופת מחזיק בבלוג שלו קטגוריה שכותרתה “ערבים כמחלה קיומית” שכל הקטעים בה על טהרת הגזענות הגסה והנמוכה ביותר.

    ב.כל הבלוג מלא באמירות גזעניות, מיזוגניות וסתם דעות קדומות מכוערות.

    ג. התגובות המעמיקות שלו על תגובות לפוסט, שמתמקדות בעיקר בהסבר על איך הפוסט נועד לקדם את “הביטוי החדש והמגניב” (זה הוא כתב) שלו: אפרו יהודים. באותן תגובות הטינופת גם מתייחס לנשים מרוקאיות בכינוי, הקורע מצחוק, “חומות”.

    הייתי ממשיכה, אבל אני הולכת להקיא.

  4. הבלונדינית הסודית:

    רק תיקון אחד לפני-“ערסים כמחלה קיומית”.

  5. ספלינטור:

    גם אני קורא קבוע (ואפילו מוניתי לעורך הלשוני בעקבות כמה ניטפוקים) – אני מתעלם באלגנטיות מהגזענות והשוביניזם, ונהנה מהקטעים הטובים שכן יש מדי פעם.
    כמו שאתה יכול לראות בתגובות לפוסט, עדת המעריצים שלו לא קפצה ואמרה על הדברים האלה שלו “וואללה, איך נכון.”, אלא כנראה שרובם פשוט התעלמו מזה.

    והערה קטנה לסיום: לעמוס מגיע הקרדיט על “פתח תקווה לא קיימת”

  6. דחליל:

    מה, יש אנשים ששונאים זרים? O:

  7. הבלונדינית הסודית:

    דחליל, מרוקאים=זרים?
    משוואה מעניינת…

  8. רוגל:

    מה שבאמת מחריד זה שאני ומוסיף מתכתבים! :)

  9. MrM:

    העמוס הזה הוא לא הזה שהתחיל את הקטע עם פתח תקווה?

  10. מאזינה ברקע:

    אני מצטערת, העמדת הפנים הצינית-סרקסטית לא עובדת עלי. מי שמכתיר פוסט כזה בשם “פמיניזם”, הוא שוביניסט, איך שלא תסובבו את זה.

  11. תפוזו:

    אז זה הקיק החדש? למצוא בלוגים שעושים פרובוקציה בגרוש, ולרומם את הכותבים האלמוניים לדרגת גזענים סלבס?

  12. עמוס, נביא זעם מינורי:

    לרגע נבהלתי שיובל אולי כתב את הפוסט זה….הוא דווקא נראה חד הבחנה יותר…

    תגיד, מוסיף, אתה מ”פתח תקווה” או משהו? מה העניין עם ההשמצה של הדמות הבלוגית שלי? ממש עשית לי רצח אופי שלא במקומו, לקרוא לי זרובבל?? עד כאן.

    אני יודע שזה לא משנה הרבה, אבל “עדת המעריצים” שלי לא מגיבה בהתלהמות על הפוסט הזה שלי או על כל פוסט אחר בסגנון בגלל שהם יודעים שזאת הציניות המוזרה שלי. כן, אני מודה, יש לי הומור מוזר, ואני מבטיח לך, ואני מקווה שעדיין ניתן לשנות את הרושם שנוצר, שאני לא מיזוגן, לא שונא, לא אלים, ובטח ובטח שלא אשכנזי, היית מאמין? אני מגן על כתיבתי ככתיבה סאטירית שדווקא שמאלנים בלי חוש הומור בדרך כלל לא מבינים, וזה בסדר. זאת הדרך שלי לעשות הפוך על הפוך, אם היית מכיר אותי היית יודע שאני ההפך מזה, זאת דרך מוחצנת להתלונן על משהו, לכן אני מצליח להבדיל ומבין שאתה יורד על דמותי הבלוגית ולא עלי אישית.

    בדרך כלל אני לא חושף את המטרה שלי בכל פוסט ולא מוכן להגיד מתי אני ציני או רציני, אבל הפעם אחרוג ממנהגי היות ומקטרגי מפרסם בבלוג מכובד ומוכר. כל הפוסט נכתב כדי להשתמש במילה החדשה שהמצאתי שהיא אפרו-יהודי, שזה סוג של PC ישראלי ממש מגניב. זה הכל. נשבע, נשבע ב”פתח תקווה”…..היית מאמין? ובקטנה, זה מתכתב או קורץ לעובדה שהרצל לא רצה בכלל את האפרו-יהודים בישראל, זה לא מפריע לך? הוא רצה פה מדינה של אשכנזים אירופאים, וזהו. כל הציונים לא רצו אותם כאן. זה לא יותר מטריד מהפוסט שלי? אולי אני לא ברור כל כך, אבל זה לא עושה אותי זרובבל.

    ולא, זה לא שחלק מהחברים הכי טובים שלי הם אפרו-יהודים, אבל זה פשוט מצחיק אותי. אני ציני. זה אני. אני אפילו מאוד ציני, ומאוד שמאלני, גם אם אתה לא מאמין לי. אתה יכול לקבל את זה ויכול שלא. אני אהיה מורה מצויין, נאמן למסורת הליברלית ההומניסטית, זה מה שאני באמת. בבלוג שלי אני מתפרע עם ציניות וסאטירה. אני מקדיש את חיי להפוך את העולם למקום טוב יותר, מחוץ לבלוג, בבלוג אני עם המחשבות הסוטות שלי, וזה לא אומר עלי כלום.

    מקווה שהצלחתי להרגיע אותך קצת ושתיקח את עצמך קצת פחות ברצינות. אני מכיר הרבה שמאלנים כמוני, אוהבי אדם אמיתיים, שמשתמשים בציניות כדי לקדם את דעותהם, ותבדיל את זה בבקשה מהציניות המחרידה שלי שלא עוברת מסך אולי, לדעתך.

    יום טוב מוסיף, מקווה שהבהרתי את עצמי. ואני מבקש שלא תקרא לי זרובלל, זה ממש ממש מגעיל ולא באמת מוסיף. זרובבללה אמרה ברצינות שהיא שונאת ערבים, אני לא שונא ערבים. למרות החוש הומור המעוות שלי.

  13. עמוס, נביא זעם מינורי:

    דדי, תודה לך שהערת את מה שהערת. אתה כמובן צודק, זה ממש לא קשה להבין את זה, מספיק לשמוע את הצחוק של השותף שלי מהפוסט. קרא בבקשה את תגובתי הארוכה למוסיף, בלי טיפת ציניות (אולי קצת, השתדלתי)

  14. הבלונדינית הסודית:

    מכתבי הנביא: “חוויה אנתרופולוגית מעשירה ללא ספק, ממש צפייה מקרוב בחייהם הדלים והשטחיים של הערסים: שום דבר לא קורה, כל יום נראה בדיוק כמו היום לפניו. התוכניות היחידות בחייהם של הערסים האחראים היו קשורות לשיפורים להונדה סיוויק שלהם ולהשגת כסף מהיר בלי לעבוד, אה, וגם להטריד מינית את כל הבנות שהיו באותה העת בתורנות מטבח… תוך 30 שניות התגודדו סביבי כנופיית חובשי כיפות וקיללו אותי בשפה שאני לא מבין (אח”כ הסתבר שמדובר היה בניב ערבי של עברית, השכיח בעיקר בעיירות פיתוח). רס”ר המטבח, שכמובן נראה בדיוק, אבל בדיוק, כמו אלברט אילוז, הגיע מיד והגן עלי מפני ההמון הזועם. מכיוון שהוא דיבר את שפתם והכיר את גינוני הכבוד הטקסיים של הלחם והשלכתו הוא הצליח להרגיע אותם…תוך 30 שניות התגודדו סביבי כנופיית חובשי כיפות וקיללו אותי בשפה שאני לא מבין (אח”כ הסתבר שמדובר היה בניב ערבי של עברית, השכיח בעיקר בעיירות פיתוח). רס”ר המטבח, שכמובן נראה בדיוק, אבל בדיוק, כמו אלברט אילוז, הגיע מיד והגן עלי מפני ההמון הזועם. מכיוון שהוא דיבר את שפתם והכיר את גינוני הכבוד הטקסיים של הלחם והשלכתו הוא הצליח להרגיע אותם.”

    גם זאת ציניות? סאטירה? הפוך על הפוך? נועד להפוך את העולם למקום יותר טוב?

  15. גלעד:

    עמוס, אתה גם שונא מבטא אוסטרלי (אצל בנות בלבד) – אתה באמת מופרע…

  16. עמוס, נביא זעם מינורי:

    גלעד, זאת סטייה אישית שלי, גיליתי את זה בסקטולנד. מבטא אוסטרלי (אצל בנות בלבד) על הבוקר זה אחד מהדברים הכי נוראיים שיש.

  17. אסף רפאלי:

    “זאת היא החברה הישראלית. אלימה, גזענית, דורסנית, ומבולבלת” – דיכאון איתכם. כל שבוע צריך להזכיר את זה באיזה פוסט?

  18. עידן:

    עמוס: הכתיבה שלך היא הפרצוף שדרכו מכירים אותך ברשת. אם הציניות שלך “מוזרה”, אל תתפלא שלא תמיד יבינו אותה. אני נגד PC אבל בעד רגישות של כותבים בנושאים שלא צריך להפתיע אותך שהם רגישים. לו הייתי קורא את הפוסט שלך לפני שקראתי את התגובה שלך כאן גם אני הייתי חושד בך בכל הדברים שמוסיף האשים אותך.

  19. עמוס, נביא זעם מינורי:

    עידן: אני לא מתפלא בכלל. ברצינות גמורה, התגובה ברורה לי, גם אני הייתי מגיב ככה אם הייתי קורא את הפוסט שלי, אבל שנייה לפני שהייתי מפני את קוראי לפוסט הכה לא רגיש, הייתי לפחות בודק האם הוא התכוון ברצינות. כי הדבר הנזיל בהומור שחור הוא שאלה שחושבים שהוא לא מצחיק גם רוצים לצנזר אותו (או לפחות להכתים אותו בכתם הבושה – “זרובבל”).

    ואני נגד רגישות של כותבים. אני בעד חופש הביטוי, חופש שמיסודו לא חייב להיות רגיש. התביעה לרגישות יותר מדי פעמים הובילה בהיסטוריה לסתימת פיות.

  20. גלעד:

    אוייש, עמוס, אני חולק עליך.

    יש דברים שכנראה לא נסכים עליהם.

  21. עמוס, נביא זעם מינורי:

    אויש, גלעד, אני חולק עליך,

    יש דברים שכנראה לא נסכים עליהם. אני צודק ואתה טועה.

  22. מגיב בשכר:

    “התרבות האמריקנית הינה תרבות רדודה, ילדותית ושטוחה, שמקדשת את ערכי ההצלחה, הכסף והפרסום בלבד.
    האמריקאי הממוצע הוא אדם טיפש, בור, שאינו מתמצא או מתעניין באירועים שמתרחשים בעולם הרחב, ומרגיש שנאה עזה ויוקדת אל כל מה שאינו אמריקאי כמוהו.
    הוא יבלה את רוב חייו אל מול מסך טלוויזיה שיאכיל אותו בזבל בידורי נמוך מצח ותוכן שיווקי,
    תוך כדי בליסת מזון תעשייתי זול בכמויות מחרידות, עד שיאבד כל צלם אנוש..”

    גזענות או ביקורת תרבותית?

  23. ירדן:

    אחד היתרונות שאמורים להיות לבלוגים הוא חוסר הרשמיות. אפשר לכתוב הרבה דברים שבמקומות אחרים היה “חסר רגישות” לכתוב אותם. נכון שעדיין אפשר לתבוע כבר על דברים כאלו ולכן למען ה”חוקיות” אולי היה עדיף אם היה עמוס מזהיר מראש. משהו בסגנון: “חלק מההודעות בבלוג הן ציניות אך יכולות לתפרש גזעניות ופוגעניות. מי שזה מפריע לו – בבקשה שלא יקרא”. או משהו כזה…
    אם עמוס רוצה לכתוב דברים בציניות האישית שלו, לא משנה אם מזהים אותה או לא, למה לאסור עליו?
    שוב, הסתייגות קטנה מהדברים בקטן בצד תמיד מוסיפה.

  24. מוסיף:

    אני מצטער, עברתי שוב על הבלוג, ולא מצאתי שם סאטירה.

  25. הבלונדינית הסודית:

    ירדן- עמוס, זרובבלה וכל אחד אחר יכולים לכתוב וכותבים כל טינופת שעולה על ליבם באותה מידה שמוסיף וכל אחד אחר, יכולים וצריכים להסב את תשומת ליבם של הגולשים לגזענות הבוטה או המובלעת שאותם כותבים מביעים ולהמליץ להם לנהוג באותה דרך בה היו נוהגים לו אותם כותבים מפרסמים את אותן דעות קדומות וחשוכות בכלי תקשורת אחר, בכיכר העיר או בקרן הרחוב.

  26. רוגל:

    בו נתחיל מהיסטוריה – הרצל לא היה מעריץ גדול של יהדות מזרח אירופה (מה שאנחנו מכנים אשכנזים), בחזונו הוא ראה מדינה יהודית בדגם מערב אירופאי. בכלל לכל מייסדי הציונות הייתה בעיה עם היהודי הגלותי – והם ניסו לעקר אותו וליצור יהודי חדש. הבעיה היא שכמו הרבה ניסויים בהנדסה אנושית – הם נכשלו. ניתן להתווכח על התרכובת שנוצרה אבל בעיקרה הצלחנו לשמר את כל התכונות הגלותיות הרעות – קטנוניות, תכחמנות, שנורר והוספנו עליהם בהמיות מוז’יקית וחוסר כבוד לתרבות והשכלה. ותתאר לך שאת כל זה הצלחנו להשיג עוד לפני גלי העליה מצפון אפריקה!

    מה שכן, עמוס – אתה בהחלט דגם טוב ליהודי החדש שנוצר – בהמי, גס רוח ולא כל כך משכיל כמו שהיית רוצה להאמין.

  27. יובל:

    MRM – אני מחקתי לך את התגובה. זה שמשעמם לך לא אומר שאתה יכול להחריב דיונים מעניינים. צר לי.

  28. ירדן:

    באופן כללי אני מסכים איתו שארץ ישראל כפי שהיא נראית עכשיו היא לא ממש מה שהרצל דמיין בראשו כשפנטז על המדינה הזו. אני חושב שזאת הנקודה העיקרית. זה רק מראה שלחשוב במונחים של לקיים מדינה “כמו שתמיד רצינו” זה מטופש. בלונדינית סודית, אני נגד הדברים שעמוס כתב כשלעצמם אבל הוא טוען שבעצם גם הוא מתנגד אליהם. אין לי בעיה עם בדיחות שחורות וכל זה אבל כמו שאמרתי – אם זאת הכוונה שלו והוא יודע שקשה לזהות את זה (עד בלתי אפשרי), עדיף שיציין זאת איפשהו.
    אפילו שורה קטנה בסוף יכולה לשנות את היחס שפוסט כזה יכול לקבל.

    רוגל, אני חושב שאחת התכונות הבאמת גרועות שיש ל”עם” שמצוי פה היא לרדת ולזלזל בעצמו. יש הרבה נקודות טובות לישראלים מול עמים אחרים וצריך לשים לב גם אליהן.
    הבעיות שציינת לדעתי נובעות בעיקר מחינוך לקוי – משהו שעוד קצת מיסים ועוד קצת שכר למורים יכולים לשפר משמעותית :P

  29. MrM:

    יובל, שני דברים:
    1. לא החרבתי כלום
    2. אם הדיון היה מעניין לא היה לי משעמם.

  30. אבי:

    תהיתי עם עצמי לפני שכתבתי את הנ’ל: האם בתגובתי פה אני בעצם משרת את מטרתו של ידידיה מאיר? ליצור פרובוקציה? אך למרות שבמחשבה משותפת עם זוגתי הגענו למסקנה שתגובה לטורו תשיג בדיוק את אשר ביקש, נראה לי שבכל זאת יש מקום לשאול זאת, במיוחד בדיון שמתנהל פה לגבי כוונת נביא הזעם עמוס.

    למה התכוון ידידה מאיר בטורו מהיום המכחיש את קיומה של המימונה?

    האם התכוון לכך ברצינות? האם זו ציניות של הפוך על הפוך על הפוך? האם הוא לא באמת מתכחש וסתם התכוון לעורר פרובוקציה? איך בדיוק הקורא אמור להבין את שכתב? מה מטרתו?

    בקצרה: מאיר טוען שהמימונה מעולם לא התקיימה במרוקו, אלא הומצאה עם עלייתם לישראל. מדוע? כדי שיהיה חג שבו האשכנזים המתנשאים – שועי המדינה המפאיניקים – יוכלו לבוא למרוקאים לעשות להם כבוד. ההוכחה? הוא היה עד למימונה שבה לאחר שאחרון האשכנזים עזב, נותרו כולם “יושבים עצובים וחסרי שמחת חיים וקולולו”. מסקנתו: לא הוא צריך לצאת נגד החג, להיפך – דווקא הקשת הדמוקרטית המזרחית, שהרי החג רק מנציח את סטריאוטיפ המרוקאי-מחמד.

    ברור שמאיר לא יגיב פה בקרוב, בגלל השבת וזה, ולכן השאלה פתוחה לדיון.

    אחרי שהקראתי את הדברים לזוגתי היא מאוד כעסה עלי, וטענה שאני מאוד עדין ונייטרלי ולא נוקט עמדה וכנראה זה אומר עלי משהו. הבעיה שלי שעוד לא הבנתי אם הוא רציני או לא. אם הוא רציני, אז הוא דפוק. אם הוא סתם ציני פרובוקטיבי, אז הוא דפוק בריבוע.

  31. דחליל:

    בלונדינית סודית (7); לא לי הם זרים, אלא לכותב.

  32. מוסיף:

    אבי – שמעתי את דבריו של מאיר גם ברדיו ובטלויזיה, והוא רציני לחלוטין. אצלו זה שילוב של שמרנות אשכנזית עם שמרנות אשכנזית-חרדית. בכל מקרה ביחסים שבין אשכנזים למזרחים בישראל יש עוד לא מעט לדרוש, ואני אכתוב על כך גם פוסט בזמן הקרוב. הדיון בנושא המימונה הוא רק סימפטום לקרע מושתק בין מזרחים לאשכנזים. לעמוס הסטיריקן (נגיד), ולהוגים מוכרים ממנו כמו גדי טאוב או בן דרור ימיני לא יעזור כלום – יש קונפליקט אתני-עדתי בישראל והצמדות לרעיון הדיקטטורה התרבותית של הציונות נוסח שנות ה-50, הוא לא הפתרון.

  33. anubis:

    איך שאני רואה את זה, מדובר בבחור צעיר ברוחו שמתלהב מהמצאת פניני לשון לא כל כך מגניבים כמו שהוא חושב (אפרו-יהודים) שפשוט התפוצצו לו בפנים
    הבלוג שלו לא כזה מגניב ובטח לא סרקסטי (וגם לא נוח כמו וורדפרס)
    הפוסט של מר מאיר קצת יותר מקומם (לכאורה) אבל רק קצת כי גם הוא א. לא נכון ב. לא מצחיק וג. סתם לא

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: