חשבון (נפש) פשוט

ט' באב הוא היום בו, על פי המסורת, נחרבו בתי המקדש הראשון והשני. זהו גם הזמן בו התקשורת עוסקת, על פי המסורת, בנושאים חברתיים, בחשבון נפש, בקרע בין חילונים לדתיים ובחוסן הלאומי הישראלי. רבים הם הקוראים לחשבון נפש ביום הזה, ואני קראתי כמה מן המאמרים המתפרסמים בעניין. אתם לא, ובתור עונש תקראו את הפוסט הזה.

ראשון הוא הרב יובל שרלו, שלרוב מפרסם מאמרים מתונים למדי. לא היום. במאמרו הוא טוען שהחורבן אינו מסיבות צבאיות חיצוניות, אלא סיבות פנימיות (וזוהי, כידוע, עמדת חז"ל): בית המקדש הראשון חרב בגלל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים; ואילו השני חרב בגלל שנאת חינם. מכאן הוא ממשיך ואומר כי "חורבן מתרחש בשעה שקורסת החברה מבפנים, ותוצאות קריסה זו הן המדיניות המוטעית וההליכה כעיוורים אחר המציאות הנתונה." כיצד מתגברים על בעיות אלה? הרב מנסה לומר שדרוש חשבון נפש, ושיש "להחזיר את ט' באב לסדר היום", אבל לא מצליח להימנע מהאשמת הדמוקרטיה הישראלית:

לא תועיל כל מערכת חוקית דמוקרטית אזרחית לבנות דבר מה יציב, שלמענו אנשים יסכימו למסור את נפשם ולהתמסר לענייני ציבור, אם לא תהיה מהות עקרונית המלכדת את הציבור להיות אחד.

דמוקרטיה, רבותי החילונים, אין בה הבטחה ליציבות המדינה. אנשים לא יהיו מוכנים להתגייס לצבא ולהילחם לטובת דמוקרטיה עלובה וזכויות אזרח מסריחות. אבל מהו העיקרון אליו אנו צריכים לשאוף?

ברית אותה אנו כורתים – ברית של זהות יהודית שאינה הולכת אחר אלוהים זרים, ברית של חיי משפחה מועצמים, ברית של הימנעות קטגורית משפיכות דמים ומזלזול בחיי אדם ובכבודו

אני מסכים עם כל מילה, אלא שלא בטוח שכב' הרב ואני מפרשים את המשפט באותה דרך. האם הזהות היהודית נקבעת על ידי הרבנים? הפוליטיקאים של המפד"ל? המפלגות החרדיות, אולי? חיי המשפחה – האם להומואים ולסביות יש זכות לחיי משפחה מועצמים? האם כבוד האדם שאתה מדבר עליו, רלוונטי גם לפלסטינים? לעובדים הזרים? לפליטים מדארפור שנתונים לחסדי הסטודנטים מבאר-שבע, ולא ראיתי ארגוני עזרה יהודיים ששים לעזרתם? הרב ממליץ לכם על חשבון נפש, אבל לא עושה רושם שהמלצתו מכוונת לאיש חוץ מלחילונים.

מאמר נוסף הוא של איציק סודרי (לשעבר דובר ש"ס) ואסף פרץ (מנכ"ל איגודי הבמאים והתסריטאים) – שניהם מתהדרים בתואר "יועץ תקשורת". גם כאן, הפלא ופלא, מי שצריך לעשות חשבון נפש הוא הציבור החילוני (ובאופן מרומז יותר: אשכנזים). החילונים, כך כותבי המאמר, קל להם לשבת ולדבר על שלום, כי בתי הקפה והפאבים סגורים. אבל הדיבורים ריקים, כי כשסטר פקיד ממשרד המשפטים (ועוד אשכנזי, רחמנא ליצלן. אבל דווקא לא חילוני בכלל. טוב, הם לא ישבו לבדוק עובדות או משהו כזה) לחבר כנסת חרדי, התגייס כל הציבור החילוני להגנתו, וכך גם שר המשפטים, ובכלל לא גינו את האלימות. את מי מעניין הביטוי הבזוי בו השתמש חבר הכנסת הבזוי? אז מה אם הוא אמר לבן של ניצולי שואה שהוא יותר גרוע מהגרמנים?

לסיכום המאמר היפה הזה, נאמרים דברי טעם של ממש:

לכם אחיי החרדים … אם חפצים בצדק הנכם – עשו זאת בעצמכם. לכן, בפעם הבאה שמחטיפים לכם – החטיפו בחזרה, ובפעם הבאה שמגדפים אתכם – גדפו בחזרה.

זה בסדר, זה לא אתם מגבירים את שנאת החינם בעם. זה החילונים, זה האשכנזים, זה הסמולנים. צום קל לכם. ואני – מצידי שאלוהים יזכיר לי את השניצל והפסטה ביום הדין. איכשהו נראה לי שהמאמרים האלו יותר חמורים בעיניו.

9 מחשבות על “חשבון (נפש) פשוט

  1. שמע, מזל שהוא הוסיף את החלק האחרון. כבר נבהלתי מהמחשבה שהחרדים יספגו את העלבונות וילכו הצידה בשקט. יהיו לי סיוטים הלילה רק מלדמיין את זה.
    nadavs

  2. רק תיקון קל- ארגון "מאיר פנים", ארגון רווחה בראשות הרב דודי זילברשלג, כן התגייס לעזרת הפליטים מדארפור.טיפה בים, אני יודעת, אבל יש לציין אותם לשבח, בעיקר בשל חוסר משוא הפנים העקבי (אם יש אמירה שיכולה להוציא אותי מדעתי ומזכירה לי כל פעם מחדש מה מחריד כל כך בדת היהודית, זו האמירה- "עניי עירך קודמים").

  3. גרררר אני רעב! (וצמא!)

    ביום זה שיש להרבות בו באהבת חינם, אני אומר לכם, כל באי הגלוב, אני אוהב אתכם!
    עכשיו, אפשר איזה שלוש עשרה דרכמות מכל אחד? אני צריך להגיע לחצור הגלילית.

  4. את הרב שרלו הכרתי כאחד מיוזמי ארגון צוהר. בתור חילוני שהשתמש בשירותיו של הארגון היה חשוב לי להכיר את מניעיו. נחשפתי, בין השאר, לדעותיו והשקפותיו של שרלו. אני לא חושב שהן מתונות כלל, אם כי ליברליות יחסית. אני יודע שהוא סופג ביקורת רבה מזרמים רבים במגזר הדתי – בגלל דעותיו.
    נפגשנו פגם אחת. אני, אשתי לעתיד והוא. בישיבתו בפ"ת. לפני החתונה. שוחחנו. היה מאלף. נשארתי חילוני.

    ר"ש, אני לא בטוח שאתה מפרש נכון את דבריו. מהתבטאויותיו בתקופת ההנתקות אני מכיר את המעמד הגבוה שהוא מיחס לממסד השלטוני (ולדמוקרטיה). אם אני תופש נכון, הוא מדבר על מגמות חברתיות ולא פוליטיות/שלטוניות.
    שרלו לא פעיל במשחק התקשורתי. על עשייתו שמעתי ושומע בעיקר בעקיפין. אני בטוח שיש תחומי פעילות רבים בהם הוא נוגע שאיני מודע אליהם, ושאינם קשורים רק לנושאים יהודיים, אם כי תמיד מתוך השקפת היהדות, אם יש דבר כזה.

    אני יודע שהוא אחד הראשונים שהעז לטפל בעובדות חברתיות שגם המתקדמים במוביליו הרוחניים של הציבור הדתי לזרמיו לא מוכנים לגעת במקל – וספג בשל כך הוקעות וחרמות לרוב, כך הבנתי.

    שתי דוגמאות קטנות.

    הרב ממליץ לכם על חשבון נפש, אבל לא עושה רושם שהמלצתו מכוונת לאיש חוץ מלחילונים

    דווקא לי נראה שכן.

  5. אני מכיר את הרב שרלו ששירת כמפקד פלוגת הנ"ט באחת היחידות בהן שירתתי. הוא אחד האנשים הנדירים שתענוג לדבר איתו, גם אם לא מסכימים עם אף מילה שלו. אם הדיון הציבורי היה עם אנשים כמו הרב שרלו היה מצבנו הרבה יותר טוב.

  6. אשמנו, בחרנו, גירשנו ערבים, דפקנו מזרחיים. אייי,איייי
    הצלחנו, השתאכנזנו, הפגנו, התנתקנו, הקמנו בית על חורבות כפר ערבי. אייי, אייי
    ויתרנו, והזנקנו, זימברנו את מי שאינו משלנו, איי, אייי
    חטאנו, טעינו, ירדנו על פירות ים ושינקן. אייי, אייי
    כבשנו, למדנו, מחשבנו, נלך למצעד הגאווה. איי, אייי, אייי
    סבלנו, עמלנו, פיצינו, צדקנו, קראנו, ריחמנו, שירתנו בצבא, תרמנו כל יומיים לאגודה אחרת שמתקשרות בתכיפות ממש מוזרה. איי אייי
    ועל הכל בעלי הטורים, סלחו לנו, מחלו לנו, כפרו לנו…

    מה? סליחה. טעות בחג.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *