להרוג את הזקנים! עכשיו!

טל לוי מהטוש (אין לי מושג אם מדובר בכותב או בכותבת ולכן אני אתייחס אליה כאל קלמנטינה) מפרסמת טקסט אותו מיקם הטוש בראש העמוד, בו היא מסבירה שהנטל הכבד ביותר על תקציב המדינה הוא הפנסיה.

כותרת ראשית

וכך כותבת הקלמנטינה:

על פי הגרף שמצרפים באוצר, צפויה המדינה לסיים את התשלום רק בשנת 2086. הדברים האמורים אינם תאורטיים: בשנת 2016, עוד פחות מ-10 שנים, תיאלץ המדינה להפריש כ-15 מיליון [הטעות במקור. זה צריך להיות "מיליארד"] שקל עבור תשלומי פנסיה תקציבית בלבד כאשר השיא יגיע בשנת 2035, אז יעמדו תשלומי הפנסיה על לא פחות מ-25 מיליארד שקל. בשנת 2008 תשלם המדינה כמעט 12 מיליארד שקל רק עבור פנסיה.

אלוהים אדירים! המדינה משלמת הון כסף עבור פנסיה! מה זו החוצפה הזו של הזקנים האלו שלא מתים? מה זה צריך להביע? אתם זקנים, אתם מתמוטטים, איברים נושרים מכם, אין לכם שיניים, אתם לא יכולים לעבוד – תמותו כבר ריבונו של עולם!

והקלמנטינה ממשיכה:

התשלום האקטוארי הוא סיכום כל הכסף שתיאלץ המדינה לשלם לגמלאיה בהווה ולכל הגמלאים שיווצרו בעתיד ואשר נהנים מפנסיה על חשבון תקציב המדינה. החישוב נעשה על פי תוחלת החיים (שהולכת ועולה) וכך קובע כמה כסף יקבל כל עובד.

הם נהנים מפנסיה על חשבון תקציב המדינה! גנבים!! מושחתים!!! עבדתם בשירות המדינה ועכשיו אתם נהנים מפנסיה! אתם נהנים? אתם נהנים?? כולרות מטונפות, זקנים מסריחים! אבאש'כם טכנאי מזגנים! תמותו כבר זקנים, תמותו, אתם מבזבזים לנו כסף עם כל התרופות שלכם! לא רק זה, אומרת הקלמנטינה, הם מעיזים לחיות יותר! יותר!! בלי בושה: גם נהנים וגם חיים יותר.

לקלמנטינה זה עדיין לא מספיק. עוד טיפה הסתה בחסות משרד האוצר נגד הדגנרטים הזקנים (ההדגשה שלי ולא במקור):

מעבר לסכומים האדירים בהם מדובר, הסכומים המיועדים לפנסיה הולכים וגדלים בקצב מהיר יותר מקצב הגידול בתקציב כך שהתוצאה הסופית היא שחלק ההוצאה לגמלאות הולך ועולה. באוצר לא מסתירים וכותבים במפורש כי תקציב זה יגיע "על חשבון חלקם היחסי של נושאים אחרים בעלי חשיבות כמו: חינוך, בריאות, רווחה, תשתיות ואחרים".

חצופים הזקנים האלו. הפנסיה שלהם תבוא על חשבון בריאות (של אנשים צעירים), חינוך (של הדור הצעיר), רווחה (פפפףף, ברור, כי הממשלה נורא רוצה להשקיע ברווחה), תשתיות ואחרים (ה"אחרים" – זה הכי מדאיג אותי).

יש בטקסט של קלמנטינה גם הסבר קצר על הפנסיה התקציבית ועל כך שמדובר בנוהג בעייתי במיוחד שנפסק ב-2003. אבל מה בדיוק רוצה הקלמנטינה לומר ומה משרד האוצר רוצה לומר? האם עובד מדינה שהחל לעבוד במשרד הפנים ב-1965, צריך עכשיו להישאר בלי פנסיה בגלל שמישהו לא הבין שפנסיה תקציבית גורמת נזק לתקציב המדינה? ובכלל, מה הפתרון? החלק הזה לא קיים בטקסט (באופן מפתיע). ישנה רק הטחה בוטה ואלימה של מספרים בציבור פנסיונרים שעבדו בשירות המדינה וכעת, הקלמנטינה שמדבררת את פקידי האוצר (בכישרון רב, יש להודות), הופכת אותם לחבורת נהנתנים שיושבת על הגרון של כולנו.

אני מבין מהטקסט של לוי אחת משתיים: או שצריך לחסל את כל הזקנים הפנסיונרים הרמאים שעדיין חיים ויפה שעה אחת קודם, או שצריך לחסל להם את הפנסיה כי אופס, זו היתה טעות.

הברוטאליות של הטקסט מהממת אם כי לא מפתיעה בהתחשב באכסניה.

20 מחשבות על “להרוג את הזקנים! עכשיו!

  1. הטקסט אכן ברוטאלי, אבל העקרון שבבסיסו שריר וקיים.
    זה לא סוד שבזכות הרפואה המודרנית תוחלת החיים בעולם המערבי עולה. זה גם לא סוד שהילודה בעולם הזה יורדת. הגיל הממוצע עולה, ואנחנו הופכים לאט אבל בטוח מחברה יצרנית לחברה צרכנית.
    מבחינה כלכלית גרידא, זקנים הם נטל על המדינה ועל התעשייה. הם גם נטל על מערכת הבריאות, שהפכה ממערכת שמרכז הכובד שלה הוא בהצלת חיים, למערכת שמתמקדת בדחיית המוות.
    וכן, התקציבים שמיועדים לפנסיה אכן היו יכולים לשמש לדברים אחרים. לא אכנס כאן להגדרה של "אחרים" לפי הקלמנטינה, אבל מדינה ללא תקציב חינוך ראוי, ללא השקעה מספיקה בתשתיות, ללא מערכת בריאות מתפקדת (שמבחינת המדינה, עדיף שתתמקד בהחזרת אדם עובד למקום עבודתו, מאשר באשפוז מתמשך במחלקה הגריאטרית), לא יכולה להמשיך להתקיים לאורך זמן.
    ואנחנו רואים את זה קורה ממש כאן, כשאת רוב תקציב המדינה לוקח משרד הבטחון, ונותן לשאר המשרדים לריב על השאריות.

    כן, זו דרך מאוד קרה להסתכל על הנתונים. הרי לכולנו סבא וסבתא, וכולנו נהיה מתישהו פנסיונרים (בתקווה), ובכלל – להסתכל על אנשים כעל לא יותר מנטל כלכלי זה בטח סוג של סוציופתיות. וגם ברור שאין לי פתרון למצב הזה. אבל אני גם לא מתיימר להציג את הנתונים באלה כבעיה שיש לטפל בה, בניגוד למר/גב' לוי.
    אני רק חושב שבמירוץ שלנו "לנצח את המוות", צריך גם לקחת בחשבון את ההשלכות של הנצחון הזה.

  2. לו חברה פרטית היתה נוהגת כמו מדינת ישראל בענייני פנסיה, כבר מזמן היו מפרקים אותה ושולחים את מנהליה למעשיהו. כי מה קורה כאן? מעסיק אמור להפריש כספים לפנסיה עבור העובדים שלו. מדינת ישראל אמרה: אנחנו לא נפריש, ואת הפנסיה נשלם מהתקציב בעוד 30 שנה, כשתפרשו, והם כבר ישברו את הראש איך לממן את זה. עכשיו נזכרים שבעצם זה נטל על התקציב. לו היו מפרישים מראש, כמו שצריך, לא היתה בעיה.

  3. כאשר חברות פנסיה מחשבות עלות של ביטוח פנסיוני, הלוחות האקטוארים משמשים בסיס לחישוב. אנשי הישראבלוף של משרד האוצר חסכו במשך שנים את ההפרשות לביטוח פנסיוני (כולל הריביות על ההפרשות), ע"כ שמינו את עצמם למעביד ולמבטח הפנסיוני גם יחד. ועכשיו שמוגש החשבון, הם באים בטענות, הם ומקהלת "הליברלים" של הטוש.
    הטכניקות של הפרד ומשול של ההמפריס של משרד האוצר מתחיל לעלות על העצבים.
    החוצפה! %$#@#$%^&^&&&&, יא טכנאי מזגנים תעשיתיים.

  4. ברור שהזדקנותנו והזדקנותם של אחרים לא תורמת לכלכלה. בכלל, ברגע שבן אדם מפסיק לעבוד הוא עובר ממצב שהוא יוצר למצב שבו הוא מקבל בלי לתרום.
    הבעיה היא עצם ההסתכלות על אנשים דרך הכלכלה. הכלכלה אמורה לשרת את האנשים ולא האנשים את הכלכלה.

  5. ובהמשך לרואה שחורות (2): לא רק המדינה לא הפרישה, גם העובדים לא הפרישו אגורה לפנסיה של עצמם. הכל בחסות ההסתדרות, לדפוק את הדורות הבאים על פני שהדור הקיים יתכנן את עתידו – אפילו באופן הבסיסי ביותר.
    כנ"ל לגבי גיל הפרישה לפנסיה: גיל הפרישה הקודם, 65, נקבע בימי ביסמארק, שהיה ראש ממשלת פרוסיה בסוף המאה ה-19. אז אורך החיים הממוצע היה פחות מ-60 (למעשה קרוב ל- 55). כיום, אורך החיים הממוצע הוא 78 לגברים ו- 82 לנשים בישראל, כך שאין שום הגיון שאדם יעבוד מגיל 30 עד 65, ואז יחיה על הפנסיה שלו עוד כ- 15 עד 20 שנים. זה פשוט לא יתכן, כלכלית או בכל אופן אחר. בטח נשים לא צריכות לעבוד פחות מגברים (ולמה זה בכלל??). מה גם שאין מה להשוות בין אדם בן 65 היום ולפני אפילו רק 20 שנים – שיפור הרפואה הדרמטי נותן אותותיו באיכות החיים בגילאים המתקדמים. מכאן, שגם שאר אורחות החיים צריכים להתעדכן.

  6. ד"א שמעתם של ההצעה לתת לכל שוטר זב חוטם את האפשרות לדעת עם מי אתם מדברים, מתי ואיפה אתם בכל רגע נתון. וזאת מבלי לבקש צו מבית המשפט ובלחיצת כפתור.

    אבל זה בסדר משום שהמשטרה הבטיחה לא להשתמש בנתונים לרעה, ואנחנו סומכים עליה. NOT

    זו הצעת חוק שמכניסה את ההצעה של אטיאס לכיס הקטן מבחינת הפגיעה (לא פוטנציאלית, פגיעה ממש) בחרויות האזרח.

  7. פלאפי ור"ש – כמובן שיש בעיה. אין בכלל ספק שיש בעיה. רק שדרך הצגת הבעיה מרמזת שהבעיה האמיתית היא העובדים, כלומר הפנסיונרים – וזו דרך מכוערת להציג את הבעיה.

  8. מצד שני, דחיית גיל הפרישה מקטינה את מספר מקומות העבודה הפנויים במשק. זה בכלל לא עניין טריוויאלי. כשביבי דחה את גיל הפרישה בשנתיים, כל העולם ואחותו עלו עליו במקלות.

  9. אההמממ…ר"ש…

    דחיית גיל הפנסיה לא נועדה כדי להיטיב עם הציבור הבוגר, אלא כדי להקשות עליו. שוק התעסוקה בועט חלק גדול מהעובדים הרבה לפני גיל 67 ו-65, וגם 60. במצב כזה דחייה של גיל הפרישה מקלה על קרנות הפנסיה, ועל המדינה שהתחייבה לשלם פנסיה לעובדיה, אבל מקשה מאד על הציבור.

    לומר שהעלאת גיל הפרישה פוגעת במספר מקומות העבודה הפנויים במשק היא משוללת יסוד.

    מה שכן, זקנים, פנסיונרים, חולים, נכים, מובטלים, ילדים, נוער, וסטודנטים הם בהחלט נטל על מדינת ישראל בכלל ועל משרד האוצר בפרט, ועל פקידיו של האוצר בפרט בפרט. הם הורסים לגמרי את החישובים הכלכליים ולא משתלמים לאף אחד.

    היחידים שמשתלמים למדינת ישראל הם פקידי האוצר יפי הבלורית והתואר ושותפיהם במאבקם הצודק בחברה הישראלית.

  10. לא שמשהו, אבל כמה זמן נראה לכם עד שהקלמנטינה תספר לנו שכל הניצולי שואה האלה, מלבד הפרזיטיות הפרטית שלהם, הם גם זקנים?

  11. נראה לי שיש פה עליהום שמקורו לא ברור.

    הנה העובדות:
    א. יש בישראל ציבור ענק שמפריש כל חודש מאות שקלים כדי שכשיהיה זקן תהיה לו פנסיה.
    ב. יש בישראל ציבור ענק לא פחות שמעולם לא טרח לעשות זאת כי המדינה – בהיותה מדינת חלם – הניחה ש"מתישהו בעתיד זה יסתדר".
    יוצא שציבור א' מממן הן את הפנסיה של עצמו והן את הפנסיה של עובדי הציבור.

    ג. הנה תרגיל מתמטי:
    עובד אדם בשירות המדינה במשך 40 שנים ופורש בגיל 67 – וזה תחת ההנחה שהוא לא פרש פרישה מוקדמת ומקבל פנסיה מגיל 60.

    חי אותו אדם בשיבה טובה עד גיל 80 (לוח התמותה הנוכחי) כלומר 13 שנים שהם 312 חודשים. נכפיל ב-5,000 שקלים.
    התוצאה: 1.56 מיליון שקל.

    והנה הפירוש ילדים וילדות:
    מי שעבד בשירות המדינה, מקבל עם צאתו לפנסיה מתנה של 1.56 מיליון שקל – מה שהופך אותו הגדרתית למיליונר.

    מי שעבד (ברוב עוונותיו) במגזר הפרטי, פורש בגיל 67 וזהו.

    והנה השאלה:
    למה מי שעבד בשירות המדינה זכאי למענק של מיליון וחצי שקל ומי שעבד במגזר הפרטי מקבל רק מכתב תודה ?

    אם זו לא בעיה וזו לא אפליה….

  12. נראה לי שהטקסט מופנה ומאשים יותר את המדינה ולא את הקשישים עצמם. הרי אין בשום מקום שם האשמה כלפי הקשישים אלא כלפי חוקי המדינה שהם המוזרים.

  13. לא קורא קבוע – בתור אחד שהוא לא קורא קבוע יש לך כתובת IP דומה באופן מרתק (טוב נו, זהה לחלוטין) לזו של יב"ז שהגיבה מיד אחריך. כנראה הצטרפות של מקרים.

    לגופו של עניין, אף אחד לא טוען שהשיטה הפנסיונית שהיתה נהוגה כאן בקרב עובדי המדינה היתה שיטה טובה, נכונה, יעילה, צודקת או מוצלחת. היא היתה דפוקה לגמרי. אבל בטקסט של קלמנטינה (אני עדיין לא יודע אם מדובר בכותב או כותבת) נכתב ש"המדינה תיאלץ לשלם", כאילו הפנסיונרים האלו תוקעים לה אקדח בביצים. מהטקסט אפשר להבין שלא רק שנתקענו עם הזקנים האלו שלא תורמים כלום, הם גם נהנים, גם חיים יותר ועצם העובדה שהם עדיין נושמים באה על חשבון חינוך, רווחה וכל שאר התחומים שמשרד האוצר שם עליהם קצוץ (אבל נורא אכפת לו מהם כאשר אפשר לנגח באמצעותם מגזר אחר).

    בקיצור, אין בינינו ויכוח שהבעיה היא של המדינה ושהשיטה על הפנים. יש בינינו ויכוח על איך כותבים טקסט שהוא לא טקסט משתלח ולא טקסט מטעם.

  14. צחי, למה לתת לעובדות לבלבל אותך? 1.56 מליון ש"ח זה מליונר. מה זה משנה שזה ב13 שנה? מה זה משנה שמדובר באנשים שעבדו, שרתו את המדינה, שילמו בט"ל ומס הכנסה כל חייהם ושהמעסיק שלהם, שהוא במקרה גם המדינה שלהם, שהיא במקרה גם המדינה שלי, הבטיח/ה להם שזקנתם מבוטחת? העיקר שהאוצר וראש הממשלה* גילו פתאום שתקציב זה עניין מוגבל וצריך לקבוע סדר עדיפויות ולכבד התחייבויות כספיות**. הלשכה והעוזרים לקצב, אגב לא באים מאותו תקציב. גם לא הפנסיה של חברי הכנסת והשרים.

    * שבמקרה דירות נופלות עליו מכל הכיוונים, לכולנו, לא? גם לזקנים הפרזיטים, הם פשוט משכירים אותם וברווחים קונים מטבע זר ומחביאים אותו באיי קינן. מה לא? אה, זה רק זקנים שהם גם ראשי ממשלה/שרי אוצר. לא הזקנים העניים והמגעילים שלא יכולים להסתפק במועט ומתעקשים שהם צריכים גם תרופות וגם אוכל.

    **

  15. אה, שכחתי את הכוכביות האחרונות

    **מעניין שפקיד הבנק שלי היה מאוד קפדן בעניין כבר שהייתי בת 16. אני מניחה שלקלמנטינה ו/או לאנשים היקרים מהאוצר אין חשבונות בנק.

  16. ההתגוללות על הפנסיה התקציבית היא די משוללת יסוד.
    פנסיה היא, בסופו של דבר, סוג של ביטוח. אתה משלם קצת כל חודש כדי שאם וכאשר יקרה 'אירוע ביטוחי' – במקרה הזה, תזדקן – תקבל פיצויים ולא תידפק. ביטוח פנסיוני, כמו כל ביטוח, הוא לא דרך החיסכון היעילה ביותר – משלמים דמי ניהול, ביטוח על הפנסיה, ההשקעות לא תמיד מיטביות וכו'.
    למעסיק פרטי זה אחלה. הוא אומר – מי יודע מה יהיה עם החברה שלי בעוד 30 שנה? בעוד 60 שנה? לא ניקח סיכונים, נבטח את העובדים בקרן פנסיה ולא נצטרך לדאוג לעתיד.
    המדינה, מטבעה, היא ארגון מסוג שונה. נקודת ההנחה היא שגם בעוד 30, 60 ואפילו 120 שנה תהיה כאן מדינה*. לכן, המדינה יכולה, במקום להפריש עכשיו כסף לפנסיה של עובדי המדינה הנוכחיים ולתת לפנסיונרים לקבל כסף מקרן הפנסיה – לקצר את המסלול, לחתוך מהדרך את קרן הפנסיה ולשלם ישר לפנסיונרים.
    כשביבי החליט שצריך לחתוך את הפנסיה התקציבית, הוא היה צריך לקחת בחשבון (ויש להניח שעשה זאת) שהחל מאותו רגע, ועד שהעובד האחרון שבוטח בפנסיה תקציבית יעבור לעולם שכולו טוב, הוא מתחיל לשלם פעמיים – פעם ראשונה עבור קרן הפנסיה של העובדים הנוכחיים, ופעם שנייה עבור הפנסיה התקציבית של הפנסיונרים.
    כלומר, מי שאשם בגידול ההוצאות הוא מי שהחליט לעבור שיטה, ועשה מעשה שיש לו השלכות תקציביות כבדות.

    * זה לא חשוב כרגע אם זו מדינת ישראל או מדינה אחרת, כי ההנחה היא שאם תהיה מדינה אחרת היא תירש את התחיבויותיה של מדינת ישראל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *