האסתטיקה של ההזנחה

במקור אני לא מפרדס-חנה. הגעתי לפה בעקבות אשתי ובעיקר בעקבות הוריה של אשתי אליהם רצינו להיות קרובים לאחר שנולדה הבת השניה שלי.

כשאנשים שאני לא מכיר שואלים אותי איפה אני גר ואני עונה שאני מפרדס-חנה, עיניהם נפתחות לרווחה; חלק מתדהמה, חלק מקנאה. לשני סוגי העיניים אני מסביר שהמושבה הזו, שיש לה את כל הנתונים להפוך למקום מקסים במיוחד, היא לא יותר מאשר מַעבּרה שבורה, עלובה, מלוכלכת, כמעט נשכחת.

אתמול הסתובבתי במרכז המושבה. היתה איתי מצלמה. היא קלטה כמה תמונות הממחישות את האסתטיקה של המקום שהיא בעיקר אסתטיקה של הזנחה (לחצו על התמונה לגרסה מוגדלת).

19 מחשבות על “האסתטיקה של ההזנחה

  1. פשיקט לגמרי הרב כהנא הזה.

    וגם בצומת כרכור יש על תחנת האוטובוס "ה' אוהב כל יהודי" שמישהו הפך אותו ל "ה' אוהב כל אדם" שמישהו הפך ל "ה' אוהב כל אדמה".

  2. ורגע של עצבות (והזדהות):
    בעוונותיי אני מקרית גת (Intel Town). מדהים כמה "פרנסי" העיר דואגים להזנחתה. עיר שיכולה להתפרנס ממיסי המפעלים נשארת מוזנחת ו(יסלחו לי תושבי העיר) מגעילה.

  3. בתחנה המרכזית באשקלון יש גרפיטי דומה :
    "כהנא (לא) צדק
    (לא) ימותו הערבים"

    אני אצלם תמונה בהזדמנות

  4. יובל, להלן עצה:
    לך לצומת בית ליד.
    תפוס 921 או 641 דרומה.
    כל הזמן תסתכל שמאלה. כשאתה רואה "פיצה האט" סימן שאתה בהוד השרון. תעשה לי שלום מהחלון של האוטובוס (כמובן שאני לא אראה כי אני גר קילומטר מהתחנה, אבל שיהיה).

    תמשיך על האוטובוס, אחרי כמה זמן תגיע לרחוב ז'בוטינסקי, ללא ספק המקום הכי מוזנח במדינה.
    הסתכל ימינה ושמאלה דרך פתח תקווה ובני ברק, ותראה מה זה הזנחה, תחזור לפרדס חנה ותראה שאין לך מה להתלונן 🙂

    מוגש כשירות לציבור על ידי MrM שאין לו כח לחזור לעבודה.

  5. לההוא מקרית גת (Intel Town)
    כדאי לך לבדוק עוד פעם את המקורות שלך כמה המפעלים האלו משלמים ארנונה וכו'.

    הידעת!
    עירית קרית גת – ניהלה משפט נגד אינטל בנוגע לארנונה,

    ראה כאן וכאן

  6. אני אוהבת את פרדס חנה. יש לי זיכרונות טובים ממנה מתקופה אחרת של חיי. הייתי שם לפני כמה חודשים. נדמה שהיא לא השתנתה ובכל זאת משהו שם השתנה, כאילו יפהפיה נרדמה שעומדת להתעורר.

    התמונות שלך יפות. אני אוהבת את השלטים, בעיקר את זה האחרון.

  7. MrM אני מסכימה שהמצב בזבוטינסקי רבט קשה ביותר – גדלתי בכפ"ס, גרתי תקופה בקיבוץ, עברתי לתא ומשם לגבעתיים ובשנתיים האחרונות אני גרה ברמת גן בואך בני ברק. כבר שנתיים שאני בהלם תרבות עם השלכות בלתי הפיכות, אבל אפילו אני, שחשבתי שאחרי בני ברק אין עיר שתדהים אותי, כמעט מתתי במקום בפעם הראשונה שהסתובבתי בשכונות של רמלה-לוד.

  8. וואלה שם עוד לא הייתי.

    ואצלינו דווקא העיר במצב סבבה.
    זה לא שהכל פה מבריק כאילו עכשיו עברו על כל העיר באוקונומיקה, אבל העיריה מחפשת מקומות שיש בהם הזנחה ושולחת לבעל המקום אזהרה שאם הוא לא יתקן הוא יקבל קנס (קיבלנו אחד משעשע בדואר שאומר שאנחנו צריכים לגזום איזה עשרים סנטימטר עף שנוזל מהגדר החיה אל ה"שטח הציבורי")

  9. אבל הכי יפה זה השלט של נעלי ליאור, תודֵה. כזה נ.צ בסיסי, שהוא בעצם שלט מנותץ.
    חוץ מזה יש משהו פואטי באור שבא על כסא הפלסטיק הלבן אצל הקצב (לחתוך את התמונות האלה להדערים של מושבה חופשית?)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *