על תאגידים וחופש

ההיסטוריה התאגידית של ארצות הברית החלה עם הנחת מסילות הברזל במחצית השנייה של המאה ה-19. יזמי הרכבות שיחדו אנשי קונגרס, קיבלו בחינם אדמות מדינה וסחטו את פרנסי עיירות הספר. הם גם שילבו כוחות (למרות שהיו אמורים להתחרות אחד בשני) והפכו לתאגיד התעשייתי האמריקאי הראשון. יזמי הרכבות שהפכו לעשירים מופלגים בזכות השרלטנות, הכוחנות, וסולם הערכים הגמיש שלהם ושל פוליטיקאים שתמכו בהם זכו לכינוי שטבע עבורם מרק טווין “הברונים השודדים”. בספר “מכונת הארגון” תוכלו למצוא מספר תיאורים צבעוניים מאד של מעלליהם של כמה מאנשי החבורה, שהגדילו את הונם במהלך מסע חסר מעצורים בן כ-20 שנה, ששילב שימוש בכוח עם צפצוף על החוק ועל המדינה. הברונים השודדים המציאו גם את כל הטריקים והשטיקים שמוכרים לנו כל-כך היום – קשרי הון ושלטון, ניפוח בועות מנייתיות, הרצת מניות, יצירת קרטלים, עשיית הון על גבם של מהגרי עבודה, דיכוי התארגנויות עובדים ועוד ועוד. בשנות ה-90 של המאה ה-19 המציא רוקפלר את שיטת ההתאגדות המסחרית שכונתה “טראסט” – יצירת קרטל וביטול התחרות בענף מסוים על-ידי איחוד מספר חברות מאותו תחום. במקרה של רוקפלר – תחום עיבוד הנפט. כשנוצרו בעיות משפטיות הפך רוקפלר את הטראסט הקרטלי שיצר לתאגיד שהיווה ישות משפטית אחת.

בתחילת המאה ה-20 כבר שלטו בכלכלה האמריקאית תאגידים בעלי אופי מונופוליסטי כמעט בכל תחום מסחרי, מעיבוד בשר ועד פלדה. כך, קצת יותר ממאה שנים אחרי שאדם סמית הזהיר בספרו “עושר האומות” מפני יצירתה של “יד מתערבת” בשוק בדמותם של קרטלים ותאגידים, אותם תיאר כ”אנשים בענף זהה הנפגשים יחדיו, אפילו בנסיבות חברתיות רוגעות, מוצאים את עצמם קושרים קשר נגד הציבור בתחבולות להעלאה ולתיאום של מחירים”, שלטה בכלכלה האמריקאית אליטה כלכלית בעלת עוצמה כמעט בלתי מוגבלת, שבכוחה לפקח כמעט על כל הנעשה בשוק. אליטה שיצרה מציאות של “יד מתערבת”, אבל הפליאה להשתמש ברטוריקה של “שוק חופשי”.

מבחינה היסטורית התרחש התהליך דווקא בארה”ב ולא באירופה בגלל שהממשל הפדרלי באותה תקופה לא היה מספיק חזק. בצרפת צמחה התעשייה לצד צמיחה של הסקטור הציבורי ולכן לא נוצרו תנאים למציאות כלכלית שבה “קושרים קשר נגד הציבור”. (מי שמעוניין לראות סרט מעולה באורך מלא על נושא התאגידים מוזמן לפנות לכאן)

התאגידים האמריקאים ביססו את מעמדם, זכו ללגיטימציה כ”מביאי תועלת כלכלית לחברה” ורכשו את אמונם של מוסדות הדת (שקיבלו מהם תרומות נדיבות) ושל המוסדות האקדמיים (שחלקם נבנו מכספם). במוסדות אלה פותחה גם אסטרטגיית “היד המתערבת” הפנים-ארגונית, שנועדה כדי לשלוט טוב יותר בעובדים, וידועה היום יותר בכינויה “תורת הניהול”.

את כל הסקירה ההיסטורית הזו הבאתי כדי לגרום למי שרואים את עצמם כ”אנשי השוק החופשי” (תגובה 15) לחשוב פעמיים לפני שהם יוצאים (באופן אוטומטי) להגנתו של תאגיד נצלני כמו “וולמארט” (ולפני שהם מכנים את עצמם “אנשי השוק החופשי”).

נכתבו 21 תגובות לפוסט “על תאגידים וחופש”

  1. מרק ק.:

    נעלבתי. ככה מתיחסים אלי בלי להזכיר את שמי? איך אני אמור לקבל את 15 שניות התהילה שלי בצורה הזו?

    אוף, אני מניח שאני אצטרך לכתוב תגובה מנומקת. הלכה השבת.

  2. אחד שיודע:

    מרק – אמנם אני אמור להגן על זכותך להשמיע את דעתך, אבל כמאמר הגלוב, תן לי הפסקה.
    תן לי לנחש – “תאגידים זה טוב, איגודים זה רע, עושר זה טוב, עוני זה רע. מי שעשיר יופי לו, מי שעני זה באשמתו, זה הסדר הטבעי בעולם, יש לזה הוכחות אפילו מהתנ”ך ותביטו על אמריקה, עובדה שהיא משגשגת.”

    אז תן לי לבשר לך: אמריקה מתפוררת, התנ”ך תומך בערבות הדדית, וכולנו יכולים להתעשר, לא כולנו רוצים, לא כולנו צריכים, ובכלל עושר לא קשור לאושר. העשיר והמאושר הוא השמח בחלקו.

    לפי מחקר שנעשה ע”י דניאל כהנמן על “גרף האושר”, רמת האושר שלנו לא משתנה.
    לא הכסף, לא אריכות הימים, רק אירועים שמשמחים אותנו מביאים אותנו לפסגות אושר, שאחריהן האושר שלנו חוזר לרמתו הרגילה. מרק ק. (קרוב של יוסף ק.? :)) אתה נראה לי אדם לא מאושר. עשה משהו לטובת אושרך, ותפסיק לקשקש.

  3. מרק ק.:

    אחד שיודע, ודאי שאתה צודק. אני הרי מארח בדירתי הקטנה שלוש משפחות שברחו מההתפוררות האמריקאית והחליטו לעלות לישראל בלי שמשרד הקליטה יהיה מוכן לכך, ומצבם כמובן טוב יחסית למצבם של מיליוני האנשים שברחו ממהתפוררות האמריקאית למחנות הפליטים בגני העדן של קובה וונוצאלה.

  4. אחד שיודע:

    מרק, אתה פאתטי.
    היית כבר אמור לקלוט את זה אבל אני רואה שאתה גם קשה תפיסה.

    אמריקה היא המדינה בה האחוז הכי גבוה של אזרחיה כלואים בבתי הכלא שלה עצמה.
    הניכור אוכל בה בכל פה, תמותת התינוקות בשעת לידה בה באיזורים מסוימים גרועה יותר מבאפריקה בגלל מהפכת ביטוח הבריאות (שגם אנחנו אימצנו לעצמנו).
    אני משער הסיבה שהאמריקאים לא מהגרים בהמוניהם (וחוץ מזה – מישהו חקר את הנקודה הזאת? ואם לא -למה אתה חושב שלא?) לדעתי קשורה לעובדה המבורכת שאין להם לאן ללכת. אתה בטח מג’עג’ע כשקונאן או ג’יי לנו מראים כמה האמריקאים מטומטמים. אבל אם הם כאלה, מה יש להם לחפש מחוץ לוולמארט?

  5. יהונתן:

    האמריקאים העשירים דווקא מהגרים החוצה. לעניים אין לאן.

  6. אייל באך:

    למילטון פרידמן יש כתב הגנה מרשים על אותם בארונים שודדים ואני מניח כי ניתן לאמץ אותו גם ביחס ללמאפיה האיטלקית (הוא השתמש בו גם ביחס לפינושה ולפרנקו).

  7. מרק ק.:

    אחד שיודע ויהונתן, הסימוכין שהבאתם להצהרות שלכם מאוד מענינים, אני אקרא אותם בעיון ואולי באמת אשתכנע.

  8. רוגל:

    יהונתן, אתה בטח התכוונת לצרפתים שבוחרים לברוח מגן העדן הסוציאליסטי.
    ד”א אין לי בעיה עקרונית עם איגודים מקצועיים, אני חושב שיש להם מקום חשוב במשק חופשי – כל עוד אין כפיה להשתייך אליהם על מנת לקבל עבודה.

  9. הבלונדינית הסודית:

    לצערי אני שוב לא מצליחה לראות את הקשר בין אחוזי ההגירה ההמונית לטענות שמוסיף העלה בפוסט, אנא, האירו את עיני.

  10. שי30010:

    לאיפה יש להם להגר?
    באירופה לא יקבלו אותם
    באוסטרליה לא יקבלו אותם
    בקנדיה יזרקו אותם חזרה לזרועות הפתוחות של הדוד סם
    בכללי כל מקום שבו הם יוכלו להנהג כמו עלוקות ולהשתמש בשירותים סוציאלים על חשבון שאר האוכלוסיה לא יקבלו אותם
    הרי מדובר באנשים לא רצויים בעליל
    כל מני שחורים היספאנים ו”וויט טראש” ללא השכלה וללא כישורי עבודה מעבר לעבודה “שחורה”…
    מי ירצה אותם?

  11. אחד שיודע:

    מרק, אתה גם יודע לקרוא?
    חשבתי שאנשים כמוך רק יודעים כתוב וכתוב :)

    בכל מקרה – ציטוט מעתירה שהוגשה לא מזמן בניסיון למנוע פתיחה של בתי כלא פרטיים בארץ:

    לפני יותר מחצי שנה התראיין עו”ד אביב וסרמן, שבין השאר מנהל את חטיבת זכויות האדם במכללה האקדמית למשפטים ברמת גן. החטיבה עתרה לבג”צ יחד עם גונדר שלמה טוויזר (אבי האסירים שעליו בוססה הסדרה זינזנה).
    להלן ציטוטים של וסרמן מראיון שהעניק בנובמבר למגזין “עושים חשבון” בהוצאת לשכת רואי החשבון בישראל:
    …”תופעה שלישית ­– ואולי החמורה ביותר – היא שבעצם הופכים את האסירים לסחורה, ומכניסים אינטרס כלכלי למדיניות הענישה. בעשרים השנה בהן יש בתי-סוהר מופרטים בארצות-הברית, עלתה כמות האסירים ממיליון אסירים לבערך 2 וחצי מיליון אסירים. יש בארצות-הברית – גם אבסולוטית וגם יחסית – הכי הרבה אסירים בעולם. יותר מאשר בסין. אחד מכל מאה אמריקנים יושב בכלא.”

    עוד קטעים מהראיון

    מדד האושר של כהנמן:

    ומכיוון שידעתי שזה לא יספק אותך (טענתי שאתה אדם לא מאושר)

    אני יודע שקשה לך, אבל אתה מודה עכשיו שיצאת טמבל?

  12. הבלונדינית הסודית:

    אחד שיודע, נראה לי שהקישורים לא עובדים….

  13. אורן:

    האמת, מילטון פרידמן דווקא יורד ממש חזק על התאגידים של סוף המאה ה 19. הם מהווים אחד מהנימוקים המרכזיים שלו להפחתת הכוח של הממשלה בתחום הכלכלה – הוא טוען שהחיבור בין הון ושלטון שמוסיף ציין, היה הגורם העיקרי לשחיתות הכלכלית שדירדרה את המצב בארצות הברית בתקופה הזו. כלומר, שדווקא אם הממשלה הייתה פחות משפיעה על המשק, התאגידים לא היו יכולים להגיע לעמדה כזו של כוח. אני לא בטוח אם אני מסכים לטענה הזו, אבל בכל אופן כדאי לא להכניס לו מלים לפה.

  14. מרק ק.:

    מאחר שחצי שעה של כתיבה הלכה לאיבוד בלחיצה מוטעית אני אסתפק פה בראשי פרקים קצרים יחסית.

    1. מי אמר שבארצות הברית יש והיה שוק חופשי? בשוק חופשי הממשלה לא מצילה חברות תעופה כושלות ב2001 רק בגלל שמשבר התירות העולמי נגרם בגלל פיגוע. התוצאה של שפיכת הכסף לאותן חברות היא שהיום שוק התעופה האירופאי (לפי מה שאני קורא ומבין) הרבה יותר תחרותי וזול מהאמריקאי. בשוק חופשי הממשלה לא מונעת חברה מדובאי מלקנות נמלים, בעיקר בגלל שהיא מדובאי, ובשוק חופשי הממשלה לא מפזרת סובסידיות לחקלאים ומעודדת לכאורה צריכה מוצרים רעים לבריאות https://www.popup.co.il/?p=2253.

    ולא נשכח את נושא העבדות וההפרדה הגזעית. קשה לקיים שוק חופשי כאשר מאחוזים לא מעטים של האוכלוסיה נמנעת הגישה לשוק.

    2. באותה מידה שברוני הרכבת רצו לינוק הממשל רצה להניק. העובדה ששיחוד של אנשי ממשל יכול לעזור לחברה מעידה בעצמה עד כמה השוק חופשי, אבל מעבר לכך לפי מה שאני קראתי המדינה נקטה במדיניות האהובה על מוסיף והתיחסה לרישות ארצות הברית בקוי רכבת כאל פרויקט לאומי וסיבסדה אותו. פלא שראשי חברות הרכבות התעשרו?

    3. אז עשירי ארצות הברית טענו שיש בה שוק חופשי. אני טוען שהירח עשוי מגבינה.

    4. אולי אדם סמית אמר שמונופולים מזיקים לשוק החופשי. אני באופן אישי לא רואה כל סיבה לכך. מונופול הוא דבר טבעי, לי למשל יש מונופול על יצור קציצות עם בננות ופלפל חריף והעולם לא מגיע לסופו. הבעיה של שוק חופשי לטעמי היא לא עם מונופולים אלא עם מניעה מחברות חדשות להכנס לשוק.

    5. התהליכים התרחשו בארצות הברית ולא באירופה מסיבה מאוד פשוטה, עד כמה שהמצב בארצות הברית היה רחוק משוק חופשי, הרי החופש באירופה היה הרבה יותר נדיר. אירופה עד סוף מלחמת העולם השניה היתה מרופדת במשפחות מלוכה ואצילים שהיו הפוסקים האחרונים בענינם של הרבה אנשים. באירופה היו גם העשירים המלוכלכים שלה שהתעשרו מניצול הקולוניות האירופאיות, אבל בעצם לא רק מזה, אני מניח שעל משפחת אניילי http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%90%D7%98 שמעת ומן הסתם שמעת גם על התמיכה הממשלתית בה. ואני מניח שסימנס ומרצדס לא התעשרו מניצול עובדי כפיה במחנות הריכוז.

    את השוק החופשי האמיתי הביאה לאירופה מרגרט תאצר. מה שהיה לפניה, כמו ארצות הברית בתחילת המאה העשרים היה שוק חופשי רק מהפה ולחוץ כאשר למעשה כל הממשלות סבסדו את התאגידים החביבים עליהן ובעקיפין תרמו לעושרם של המנהלים שלהם.

    6. לא הבנתי בכלל את הפיסקה על “תורת הניהול”.

    7. מה נצלני בוולמרט? אנא ציין דבר אחד שלא נופל תחת “אני צריך ללכת לעבודה בא אני צריך למלא את הוראות הבוס בשביל לקבל משכורת”.

  15. אחד שיודע:

    בלונדינית, לי הקישורים דווקא עובדים פיקס. יכול להיות שזה בגלל שאני גולש באיכספלורר.
    מרק, עדיין יצאת טמבל ואנאלפבית – א.אלה חומרי הקריאה שלך? ב.רק אלה חומרי הקריאה שלך?
    ג.אתה לא מכיר את המונח “גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה” – האמריקאים עודם זוכרים שיד חופשית מדי הובילה למשבר ב-29′?
    וחוץ מזה אין שוק חופשי מושלם – כי אז יהיה מיעוט של בערך 5% – 10% שירעב ללחם, אבל אתה חושב שאנשים הן עניים באשמת עצמם, לא?
    בדיקת מציאות:אין לך שום מונופול. הירח לא עשוי מגבינה אלא אם כן החלטת שסלע הוא גבינה.
    עוד כמה הערות כאלה והאנשים בחלוקים הלבנים יבואו להאכיל אותך כמה “חתיכות ירח” ב”חללית” שלהם.
    ולסיום, מה שנצלני בוולמארט, שהם מכריחים את כל הכלכלה האמריקאית ליצר דברים יותר בזול, מורידים את רמת המחיה והורסים את התשתית הסוציאלית של המדינה. היה לי על זה סרט בערוץ 8 לא מזמןתהו מה יקרה כשלא יהיו בכלל אמצעי ייצור באמריקה וכולם יהיו בסין. מה לדעתך הסינים יעשו לאמריקאים אז?

  16. רוגל:

    אחד שלאיודע הקביעה שלך שהשוק החופשי הוא שהוביל למפולת המניות בֲֲֳֶֶ1929 איננה נכונה. יתר על כן מדיניותו של רוזוולט (הניו-דיל המפורסם שהפך את ארה”ב למדינת רווחה) העריך את המיתון בשנים רבות.
    זה שתשתמש בכינויי גנאי יותר קיצונים לא יהפוך אותך ליותר צודק.

  17. אייל באך:

    מילטון פרידמן הצדיק בפירוש את התנהגות הבארונים השודדים בספרו (המשותף עם אשתו) החופש לבחור.

  18. רוגל:

    טוב רוגל, אז אם זה לא הוביל למשבר ב-1929, מה כן הוביל? מדיניות הרווחה של ארצות הברית?
    וחוץ מזה – חובת ההוכחה היא עליך. אינני רואה בהודעתך שור רפרנס או משהו שמוכיח את טענתך. הנה הרפרנס שלי הוא אמנם מסמך על פרידמן כמו אלוהים, אבל אין ויכוח שהיו עודפי כושר ייצור גדולים. למה היו עודפי כושר ייצור גדולים? כי לפועלים לא היה כסף לקנות את שייצרו. למה לא היה להם כסף? בגלל מדיניות מטומטמת שלא נתנה להם שכר מספיק. מה וולמארט עושה עכשיו? מ.ש.ל.

  19. אחד שיודע:

    מקורות יודעי דבר לחשו לי שהנ”ל אינו רוגל. הוא התאום השפוי והישראלי שלו :)

  20. רוגל:

    אם אתה מעוניין במחקר מעמיק על המשבר ב-1929 ועל הניו-דיל אני ממליץ שתקרא את The Forgotten Man

    ד”א – סקירה קצת אחרת על “הברונים השודדים” ניתן למצוא כאן.

  21. אחד שיודע:

    בשמחה, אבל אתה לא יודע שדיעה היא רק דיעה, והחוקר משנה את שדה המחקר?

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: