"בלוגס" של "גלובס" – עשר הערות

ל"גלובס" צורף הערב מוסף שמנמן במיוחד שמזכיר את מוסף "המותגים" של גלובס. גם המוסף הזה מחזיק מספר מפלצתי של עמודים (242 ליתר דיוק) והוא עוסק כולו בתעשיית ההייטק-ביוטק-אינטרנט בישראל ובעולם. הנה עשר הערות מעיון ראשון במוסף.

1. ראשית צריך לומר של"גלובס" יש בעיית הפצה קשה. בכל פעם שהעיתון מפיץ למנוייו עיתון אליו מצורפת אחת המפלצות השמנות האלו, העיתון מגיע בשעה בלתי הגיונית בעליל וזאת מכיוון שהשליחים צריכים לעשות כמה סבבים כי העיתונים שמנים במיוחד. אני קיבלתי את העיתון בשעה 21:48. המשמעות היא שבימים בהם גלובס מפיץ את המוספים המיוחדים, הוא אינו משמש עוד כעיתון ערב אלא דווקא כעיתון בוקר. עובדה זו מעציבה במיוחד בהתחשב בהשקעה העצומה שלו ושל כתביו להפיק את המוספים המיוחדים.

2. אתחיל בשורה התחתונה והיא שלדעתי "בלוגס" הוא מוסף מעניין ומוצלח במיוחד. עורכות המוסף, גתית פנקס וקרן צוריאל-הררי, עשו עבודה מצוינת בבחירת הכתבות, הנושאים ודרך הטיפול בהם. בניגוד ל"מותגים" שנזרק לפח לאחר שבוע-שבועיים שבהם הבנתי שממילא לא אתפנה אליו – אולי גם מכיוון שלא היה לי רצון להתפנות אליו – "בלוגס" עובר למדף ומשם אשלוף אותו בכל פעם שיהיו לי כמה דקות של שקט.

3. הבעיה היחידה עם המוסף, וזו לא בעיה של העורכות, היא גודלו. למרות שאין המדובר ב-242 עמודים נטו, המוסף פשוט גדול מדי (צריך להזכיר שמוסף מותגים החזיק 522 עמודים. בהשוואה אליו מדובר בתינוק). התוצאה היא שלקראת סופו הוא מתחיל להיחלש. למרות שגם הכתבות שמופיעות בסוף המוסף ראויות, ברור שהעורכות החלו לגרד את תחתית החבית, וחבל. אם הוא היה קטן ב-50-60 עמודים, הוא אולי היה מכניס פחות כסף, אך היה מעניין ומהודק בהרבה.

4. רק לעתים רחוקות מצאתי את עצמי אומר לעצמי "נו טוב, כמה פעמים כבר קראנו את זה". דוגמה לכך היא הטקסט שעוסק במגמות הטכנולוגיות שמעבר לפינה: שוב IPTV, שוב WiMax שוב רשתות חברתיות. למרבה השמחה מדובר בעמוד טקסט אחד ולא יותר. יש עוד כמה דוגמאות לטקסטים שכאלו אך הן מעטות.

5. לעומת זאת ישנן לא מעט כתבות מוצלחות. הראיון של שלמה דוברת עם גיל שויד שהיה בעל פוטנציאל דביק במיוחד, התגלה כראיון מעניין. הראיון עם קתרינה פייק שמכרה את פליקר ליאהו, מעניין גם הוא. גם הפרויקט שעוסק בשילוב של הטלוויזיה והאינטרנט הצליח ללמד אותי כמה דברים חדשים וישנן כתבות מעניינות נוספות. לצידן, באופן טבעי, ישנם כתבות/ראיונות בינוניים (סיפור של אל מאן בן ה-82 ופיתוחיו הרפואיים, אפעס, לא הכי מרתק אותי) אך מכיוון שהם לא נותנים את הטון, זה נראה לי סביר.

6. קשה לי להאמין שכל הסיפורים על כל חברות הסטארט-אפ יעניינו את כל הקוראים. מי שמתעניין בתחום שבהן הן פועלות יקרא, מי שלא ידפדף הלאה. אני מניח שזה נלקח בחשבון ועדיין, כקורא היה לי חבל שויתרו עליי בכזו קלות.

7. כראוי למפלצת טקסט שכזו, גם ב"בלוגס" יש רשימות. עשרת הסטארט-אפים המבטיחים של 2007-2008 ומעקב אחר רשימות קודמות של שני המוספים הקודמים. את דעתי על רשימות מהסוג הזה הבעתי לא פעם. בעיניי הן על פי רוב סתמיות. מצד שני, בעיית הרשימות קיימת בכל העיתונים הארציים בישראל וקשה לצפות דווקא מהמוסף הזה לטפל בה.

8. היעדרה של כתבת האינטרנט של גלובס, מעיין כהן (שמפרסמת כמדומני רק טקסט אחד), מעמודי המוסף מורגשת. מעיין תתחיל בעוד כמה ימים לכתוב עבור הטוש (וכאשר תתחיל לכתוב שם, אחזור ואומר עליה כמה מילים) ויתכן שזו הסיבה למיעוט הטקסטים שלה (תיתכן גם סיבה אחרת).

9. כמות העמודים שנכתבו על ידי שמוליק שלח, כתב ההייטק של העיתון, היא כמעט בלתי הגיונית. אולי זה העדרה של מעיין ואולי לא אבל נראה ששמוליק כתב כמעט רבע מהמוסף בעצמו ועשה זאת בהצלחה רבה. שאפו.

10. מי שלא מנוי על גלובס יכול לרכוש העיתון של יום חמישי בחנויות סטימצקי ביום שישי. אם אתם מתעניינים בתחום ההייטק-ביוטק-אינטרנט, זה יהיה רעיון לא רע לקפוץ ולרכוש עותק (למרות המחיר הלא ממש זול, 49.90 שקל).

7 מחשבות על “"בלוגס" של "גלובס" – עשר הערות

  1. יובל בטח שכח לחתום בשם "רואה שחורות", כמו שהוא בדרך כלל עושה בפוסטים כאלו. כנראה בגלל השעה המאוחרת או אולי בגלל שהוא שקע במוסף הארוך של גלובס.

  2. אני דווקא מעריך עיתונים שעושים follow up על הרשימות האלה. ככה, בין היתר, אפשר לראות אם הם צדקו ולהתייחס בהתאם לרשימות החדשות…

  3. "“בלוגס” עובר למדף ומשם אשלוף אותו בכל פעם שיהיו לי כמה דקות של שקט."

    אם תאכל משהו בדקות של השקט אולי יהיה יותר קל לזהות אותך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *