מערכת החינוך היא אני

זהו יום של פוסטים בענייני חינוך. הבלונדינית הסודית שלחה אלינו טקסט לקטגוריית כתב/ת אורח/ת. הנה הוא לפניכם:

בימים כתיקונם בשעה הזו היו אמורים כולם להיות בבית, שקועים עמוק בתוך הכרית, שעות ספורות לפני שהם פוגשים את החברים בחצר בית־הספר. עכשיו הם עומדים מול דילמה שאף מורה לא הכין אותם לקראתה.

האמת? אם הכתבה של עומר רבין הייתה נפתחת במשפט הזה הייתי בטוחה שמדובר באוסף צעירים אידאליסטים שמנצלים את החופש הפתאומי שנפל עליהם כדי לעזור לנוער במצוקה, לסייע למשפחות מעוטות יכולת, להתנדב בבתי חולים או אפילו (רחמנא לצלן) לגדל מודעות פוליטית ולהשתתף באחד מהמאבקים הכלכליים-חברתיים שמציפים את המדינה. כמה חבל שהמשפט הזה הגיע בערך באמצע הכתבה ואני כבר יודעת שהדילמה מולה הם עומדים היא מה לעשות עם חברם השיכור, ששתה שמונה כוסות וודקה ואיבד את ההכרה.

בהמשך הפסקה רבין מתאר את תגובת אמו של הנער, אחרי שהחבורה, בקושי רב, מחליטה שהפתרון לדילמה המוסרית הוא טלפון למד”א:

האם, מבוהלת למראה בנה המעולף, דורשת לדעת “מה הם לקחו” ונשבעת לעדכן עד הבוקר את כל ההורים. “הילדים שלנו פשוט מופקרים‭,”‬ תאמר אחרי לילה לצד בנה בבית־החולים. “כל הילדים שהסתובבו שם בגן הם בני טובים שהולכים לבתי־הספר הטובים ביותר ומחונכים בצורה הטובה ביותר, אבל עכשיו אין להם לאן ללכת ומה לעשות, אז הם יושבים בגנים, והשעמום מדרדר אותם לעשות דברים נוראים וחסרי אחריות כאלה”.

ליד מיטתו של ד’ הלום האלכוהול, אמו פותחת צוהר לעולמם של הורים למתבגרים – משימה קשה תמיד, וקשה עוד יותר כשהמתבגר מובטל ומשועמם.

אם זה היה הילד של אחד מבכירי ארגון המורים או מבכירי משרדי החינוך והאוצר, כבר למחרת הם כולם היו מלמדים בכיתות. הרשויות חייבות לקחת אחריות ולפתוח את בתי־הספר בבוקר לאיזושהי פעילות חלופית. אני כאם הכרחתי את הבן שלי לצאת ולעבוד כדי שלא יישב ויתבטל בבית, והנה, זה מה שהוא עשה עם הכסף שהרוויח: קנה בקבוק וודקה והשתכר בגן ציבורי.

הייתי מציעה להעניק לאם את פרס רוה”מ להורה השנה, סך הכל הבן שלה הולך לבית ספר הטוב ביותר ומחונך בצורה הטובה ביותר אבל היות ומר אולמרט קצת עסוק כרגע אני אתעלם מהעובדה השולית שה”רשויות” שאמורות  לקחת אחריות על צריכת האלכוהול של מתבגרים ו/או על המקום בו הם נמצאים בחצות הלילה הן אלה המוכרות לציבור הרחב בתואר אבא/אמא  ואמשיך לאירוע הבא.

אביה של הילדה שנאנסה בפרדס חנה טען: “בתי היא קורבן השביתה” והוסיף: “אני מפנה אצבע מאשימה לרן ארז. אילולא השביתה זה לא היה קורה”.

למי שלא מעורה בפרטים, מדובר על ילדה בת 12 שעל פי החשד הגיע  לביתו של ילד בן 13 בשעות הלילה ונאנסה על ידי הילד וחברו כשההורים ישנו בחדר הסמוך. שלא תבינו לא נכון, אני לרגע לא מקלה ראש בטראומה שעברו ועוברים הילדה ובני משפחתה ובזוועות שעוד צפויות להם. לרגע אני לא ממעיטה בהלם ובזעזוע של הורה שמגלה שיכול להיות שהבן שלו אנס אבל סליחה?? רן ארז אחראי לכך שילדות בנות 12 יבלו את לילותיהן במיטות שלהן? מנהלת התיכון בפרדס חנה אמורה לעבור בית בית ולוודא שכל ילד וילדה נמצאים בבתים שלהם?

אחרי כמעט עשר שנים שאני מבלה בתוך, ליד ומסביב למערכת החינוך בישראל* יש כל כך הרבה דברים שיכולתי לכתוב לסיכום הפוסט הזה ואיכשהו כל טיעון שאני חושבת עליו מצליח רק להעליב אותי ואת הקולגות שלי.

מערכת החינוך בישראל מתבססת כולה על טוב הלב ועל האחריות המקצועית והאישית שלי, של החברים שלי ושל הקולגות שלי. תאמינו או לא, אנחנו באים לעבודה כל בוקר כי אנחנו אוהבים את התלמידים שלנו, אכפת לנו מהם וחשוב לנו לתת להם את נקודת הפתיחה הכי טובה שאפשר. אתם יכולים לחשוב על עוד סיבה שתגרום לאדם מוכשר עם תואר אחד לפחות להשאר בעבודה בה הוא מרוויח קצת פחות מ-4,000 ש”ח עבור 100 שעות** בחודש?  

* ואפילו לא תלוש משכורת אחד ממשרד החינוך, השביתה הזו, כמו כל המגעים שמנהלים ארגוני המורים/משרד החינוך/משרד האוצר, אינה נוגעת בשום צורה לתנאי ההעסקה שלי.
** 100 שעות רשמיות, כלומר מה שכתוב בתלוש, לפני שסופרים את זמן הכנת שעורים, בדיקת מבחנים, טיפול בעניני משמעת, שיחות עם הורים ותמיכה לימודית או רגשית בתלמידים שלא מקבלים את התמיכה הזו במקומות אחרים, נגיד בבית.

24 מחשבות על “מערכת החינוך היא אני

  1. כל כך נכון.
    מאוד התפלאתי איך אף כתב שראיין את האבא של הילדה לא שאל אותו למה הוא מרשה לה להסתובב באמצע הלילה.
    מזל שיש שביתת מורים, אחרת היו צריכים להאשים את האינטרנט.

  2. מישהו צריך להיות אחראי והורה לא יאשים את עצמו.

    מה לגבי האפשרות להעמיד לדין הורים שילדיהם מסתובבים שיכורים ברחוב בלילה, נגיד על הזנחה פושעת ? (ושלא ישתמע מכך חס וחלילה שאני מתנגד לזכותם להסתובב פיכחים ברחוב בלילה, כפי שפשיסטים מסויימים מציעים)

  3. אני אגלה לכם סוד- זה הכל בגלל הסוכר. והחמצן. אסור לתת לפושעים בפוטנציה חסרי החינוך והמסגרת הביתספרית את שני המרכיבים השטניים האלה יותר. כי אחרי הכל, כשיש בית ספר, שואלים איפה ההורים. כשיש הורים, שואלים איפה הייתה המשטרה. כשהייתה משטרה שואלים מה עשו בבצפר, והבצפר שואל את ההורים מה עשו בבית, והשוטרים אוכלים סופגניות.

    ומה עם ההורים של האנס וחבריו? איזה אנס, פאקין חבורת של ילדי ברמצווה שעשו אונס גנגבנג. זה בגלל הביטלס.

  4. דרך אגב, בקשר לאלכוהול- השביתה מזנה אותו, כי אפשר לצאת למסיבה כל יום, ככה שאם כבר השביתה מורידה את צריכת האלכוהול בכל יציאה, אפילו אם תאכלס בשבוע כל נער שותה פי 2.

  5. תמר אחרת – עולמם של הילדים דוגמת MRM ורועי אכן מורכב בחלקו הגדול משתיית אלכוהול, הנגאובר והסברים שהגיע הזמן להפסיק להציק להם כי הם חזרו שיכורים עם הנגאובר. הם כמו פוסטר שמזכיר לכולנו איפה אנחנו חיים.

  6. ואני חוזרת על קריאתי: יש להכריח את הבלונדינית לכתוב הרבה יותר (באמאש’ך, ממילא עכשיו שביתה).

  7. בלונדינית, אני מסכימה איתך לגמרי. זו אחריות ההורים, מא’ ועד ת’. מה ההבדל בין ימי השביתה ובין החופש הגדול?
    אבל ההורים צריכים מישהו להאשים ובעיקר – זה מצטלם טוב ואלו כותרות מצוינות. הרי לפרסם כתבה שכותרתה “רן ארז רצח את הבן שלי” ימכור עיתונים הרבה יותר טוב מאשר “אף הורה לא טורח לחנך את הילדים שלו בשכונה שלנו”.

  8. יובל, אני דורש, נערים, שנית, אתה מוציא דבר מהקשרו, ושלישית, אני לא זוכר שעפר הגיב שיכור. זאת הכללה לא יפה. זה כמו שתגיד שבגלל הנער ההוא ש”נמחק” כל הנערים לא יודעים לשתות.

  9. יפה, אז מצאנו אשם חדש, השביתה.
    זה לא שאני דוגלת בשביתה, צר לי, אבל אני לא חושבת שתוספת לשכר של מורים שרובם כבר נרקבו במערכת, תציל את מערכת החינוך, זה טיפה עמוק מזה.
    אבל אני חייבת לציין שאני מסכימה עם אור, כולם נזעקים מהשביתה שמקלקלת את הנוער, ומה בדבר חודששייייםםםם שלמים בקיץ שהם שובתים בהם מלימודים?

  10. מאזינה ודני, הבעיה שלי היא לא עם ההורים, שבוודאי צריכים מישהו להאשים. הבעיה שלי היא עם התקשורת, חברי כנסת ושות’ שמשתפים פעולה עם העניין הזה ומלבים רגשות שליליים כלפי המורים והבעיה שלי מחריפה כשאותם אנשים מציגים את עצמם כאנשי חינוך ו/או כאנשים שהחינוך בישראל יקר לליבם.

    אורית, תודה.

  11. אוזניון – למה לא שואלים? למה לשאול? מה כבר יכול לצאת מזה?

    במקרה של הורה בהדחקה – מלמולים חסרי פשר
    במקרה של הורה שיודע שזו לא אחריותו – צעקות איך אתה מעז ואולי מכות
    במקרה של הורה אכול רגשות אשם – הוא לא היה מתראיין בכל מקרה

    כן צריך לדעתי להזכיר את הנושא כשמדברים עם כל המומחים אח”כ, אבל לא עם ההורה.

    אה, כן, ורן ארז אשם.

  12. אני תומך בקריאה לבלונדה לכתוב יותר.
    אני גם כל כך מסכים אם כל מה שהפוסט הזה אומר – שאין לי שום תוכן מעניין נוסף לתגובה הזו. אז:
    מה שהיא אמרה. ושלא תפסיק…

  13. דווקא קרה שהגבתי שיכור. יש כמה דוגמאות לזה ב1423.

    יובל: חיינו לא מורכבים ברובם מאלכוהול. אני יוצא פעם בשבוע-שבועיים לשתות, אין צורך להגזים ולאמר שחייו של הנוער סובבים סביב האלכוהול. חוץ מזה אני לא חושב שזה דבר רע. אני דואג שמי שנוהג לא ישתה ואני לא מגיע למצב שאני שפוך.

    ילד ששותה עד שהוא מאבד את ההכרה הוא די מטומטם, ולפי התגובה של אמא שלו, זה עובר בתורשה. בשביל לאבד את ההכרה אתה צריך לעבור דרך הרבה תחושות לא נעימות בדרך וקצת הקאות, ואם ממשיכים לשתות אחרי זה אז משהו אצל הבן אדם לא בסדר.

להגיב על mio לבטל

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: