חרם הבננה

בעבר חקרנו לעומק את סוגיית האורז. הגיע הזמן להעלות על שולחן המנתחים את הבננה.

בננה.

יש כאלו שלא אוהבים בננות. תמר היא אחת מהן. אני דווקא מחבב בננות. הבעיה עם בננות היא שיש בערך 24 שעות שבהן הבננה היא טעימה. לפני חלון ההזדמנויות הזה הבננה היא ירוקה, קשה ובלתי אכילה. אחרי חלון ההזדמנויות הבננה הופכת רכה, שחורה, דביקה ומגעילה. עובדה זו הופכת את הבננה לטיפוס מעצבן במיוחד. למעשה, אני לא מכיר פרי או ירק שצריך להתכוונן בצורה כל כך מדויקת לזמן שבו הוא מבשיל. כאילו, מה נסגר איתה? מה זו הארוגנטיות הזו?

מכיוון שזה מצב העניינים, אני קורא להחרים את הבננה עד שהיא תתאפס על עצמה.

ר"ש – פתח קבוצה בפייסבוק.
מוסיף – זמן וארגן הפגנה.
תמר – נסחי מניפסט.
ילדה – העלי רעיונות לסיסמה קליטה למאבק.

כל השאר: הבננה היא סוגיית הליבה האמיתית. הצטרפו אלינו! יחד נביא את השינוי, נכניע את הבננה, נראה לה מה זה להרים את האף. חצופה קטנה.

35 מחשבות על “חרם הבננה

  1. אתה כועס על הגורם הלא נכון
    האשמה האמיתית נופלת על מגדלי הבננות שמסרבים לעבור לזנים עמידים יותר

    תחשוב על זה
    אם פספת את חלון ההזדמניות אתה צריך לזרוק את הבננה ולקנות חדשה
    ומי מרוויח מזה?
    מגדלי הבננת כמובן

  2. ר"ש,
    זאת סוגייה הלכתית ארוכת שנים

    מתוך ויקיפדיה:

    בהלכה היהודית ישנה התייחסות מסוימת לעניין אופן אכילת הקרמבו. ברכתה של העוגייה היא בורא מיני מזונות, וברכתם של הקצפת והשוקולד היא שהכול נהיה בדברו. על פי ההלכה בעת אכילת מאכל בו מעורבות שתי ברכות, יש לברך על העיקר ואין צורך לברך על הטפל. כך לדוגמה בעת אכילת קרואסון ממולא בשוקולד יש לברך על הבצק, שהוא העיקר, ולא על השוקולד. בנוגע לקרמבו קיים ויכוח – האם העוגייה היא בגדר הטפל או שמא הקרם והשוקולד הם הטפלים. לכן יש שמפרידים את הקצפת והשוקולד מהעוגייה ומברכים על כל אחד בנפרד (ולפי הכללים המקובלים, אוכלים קודם מן העוגייה, שברכתה קודמת). דעות אחרות מסתפקות בברכה אחת – כל אחד לשיטתו בעניין העיקר והטפל.

  3. סוגית הבננה מורכבת הרבה יותר מענייני בשלות. יש גם את שאלת הגודל: לרוב כשהן גדולות וצבען צהוב חלק נפלת על בננת פקולטות: גם תפלות וגם אתה יכול לחוש במרקם את מגע ידו הרכה של המהנדס הגנטי מרחובות.

  4. אני חושב שאתה מסתכל על זה מהכיוון הלא נכון.
    צריך בננה עם טיימר, או לחליפין סרט כזה שמחליף צבעים כשהבננה מוכנה.

  5. אני זוכר מאיזה אתר שיש אנשים שמאמינים שהבננה היא הוכחה לקיומו של אלוהים.
    -יש לה עטיפה עבה שמגנה עליה מכל רע
    -היא מגיעה באשכול, אפשר להפריד אשכול לכמה אשכולות או הכל ליחידות.
    -אני חולה, שמישהו ישלים את השאר.

  6. omeran – אתה מחפש technological fix לבעיית ההתנשאות של הבננה בעוד שאני מחפש לבצע שינוי מהותי, עמוק וחד-משמעי באופי הסנובי שלה.
    חצופה קטנה.

  7. על הבננה אתם מלינים? ניתן לגלות את מצבה של הבננה באמצעות בחינת צבעה: כשהיא צהובה היא בשלה ואכילה, וכשהיא לא אז לא.

    אבל מה בדבר האבוקדו? לא ניתן ללמוד על מצבו רק באמצעוים מבט שטחי. אפשר לעשות זאת רק באמצעות מישוש יסודי המבוצע בידי יודעי ח"ן – וגם אז טועים ברוב המקרים ומקבלים אבוקדו קשה מידי (עדיין) או (כבר) רקוב. וזה אחרי חודשים של טיפוח ציפיות שאולי הדבר הזה יהיה אכיל סוף-סוף.

  8. מישהו חשב פעם להקפיא ואז להפשיר בננה?
    מעניין מה זה עושה למרקם שלה

    זה נשמה כמו נושא מחקר מעניין מאוד
    יש מצב שהגלוב יקציב לי מלגה לצורך המחקר הזה?

  9. לדעתי זה קשור לזה. עצם בדיקת המצב של הבננה גורמת לקיצור חייה. אם משאירים בננה לבד בחושך היא תשאר טימה לתמיד.

  10. אתם פשוט אנשים טובים מדי. אין בכם את הזעם לביצוע מהפיכה אמיתית, מהפיכה שתעמיד את הבננה במקומה. שתתנהג כמו תפוח לכל הרוחות!

  11. בננה היא פרי קפריזי ופאלוצנטרי, למרות שמו הנקבי. המראה, העיסוק בסוגיית הקשה/רך, חלון ההזדמנויות הקצר בו אפשר לעשות בה שימוש – לא מזכיר לכם משהו? לאכול בננה זה כמו להיחדר! בננה היא אכן קונספירציה, אך לא של ארגון מגדלי הבננות, הו לא! בננה היא פרי מוחה הקודח של ההגמוניה הפטריארכלית, ומטרתה – ללמד את ילדינו הרכים לכבד את הפאלוס ולהשתוקק לו!

    לפיכך אני יוצאת בקריאה נרגשת: עזבו אותכם מבננות, עברו לאגס יא! הבה נוסיף לחרם הבננות קמפיין בעד אגס לבן שטעמו כהכלאה בין ורד ואננס, וצורתו נשית במפגיע!

    (אני מתנצלת על ריבוי סימני הקריאה. ככה זה שהאלטר-אגו הפמיניסטי המתלהם משתלט עלי)

  12. האבוקדו פועל באותה צורה נבזית כמו הבננה: כשהוא קשה אפשר לזרוק אותו בשטחים, כשהוא רך וטוב יש לך רק 24 שעות לאכול אותו, אכ"ח הוא מתרכך מדי ומשחיר באותה שיטת פעולה נבזית.

  13. יש פרי יותר בעייתי- הקיווי.

    תמיד עד שהוא בשל עובר חודש ולכן נשארו שניים אחרי שכל המשפחה ניסתה במשך חודש לראות אם הקיווי הבשיל כבר ואפשר לאכול אותו.

    יש איתו גם בעיות קילוף קשות, בניגוד לבננה, שמתמסרת בקלות.

    חוץ מזה, אם תופסים את הבננות ברגע שהן בשלות ומכניסים למקרר הן מחזיקות לכמה ימים.

  14. הבעייה היא בכם: במקום לאכול דברים טבעיים כמו קרמבו, פסק זמן ונחשי גומי, אתם מתפתים לחיקויים סינתטיים כמו בננה (מי המהנדס שהמציא את הצבע הצהוב הזה, זה בטוח מסרטן) או קיווי (לקחו קרטיב אבטיח ועטפו אותו בציפוי בצבע בוץ) שלא לדבר על אבוקדו…
    הגיע הזמן לעבור לתזונה טבעית ובריאה!

  15. בננה זה אחד הדברים המאוסים, ולנצח תיזכר אצלי (בצורה ויזואלית להחריד) הסיטואציה בה שלחתי את ידי לתוך התא המכיל את ארוחת עשר, ובמקום למצוא שם משהו ראוי לאכילה, עלתה בידי עיסת בננה דביקה ומצחינה.
    שעות, שעות של פסיכולוג.

  16. תמר – מנסיון אישי: כשהבננה מגיעה למצב של עיסה (בד"כ אחרי חודש, לפעמים קצת פחות) מריחים אותה הרבה לפני שמרגישים (עוד סיבה לחרם, היא לא יכולה להתקלח, או לפחות לשים דאודורנט? בשילוב העובדה שהיא סנובית, אני מתחיל לחשוב שהבננות הגיעו מצרפת…)

  17. הפוסט הזה הוא הסתה מסוכנת. לא כלפי הבננה. מה אכפת לי מהבננה? אבל מה יקרה, וסיכוי גדול שיקרה בגלל שהבלוג הזה כל כך פופולארי ומשפיע, שהחרם יתקבל בציבור הרחב, מה יקרה למגדלי הבננות? מה הם אשמים? כל החיים שלהם זה מה שהם יודעים לעשות – לגדל בננות. מה הם יעשו עכשיו? ילכו להיות מורים?

    אני מציע למחוק את הפוסט הזה לאלתר כדי שציבור גדול ומכובד של מגדלי בננות לא ייאלץ למכור כליה כדי להתפרנס.

  18. זה לא דבש סבתא! הבננה רקובה! גם את רקובה סבתא!
    (לא שלי של רועי לוי)
    ר"ש-אני מאסכולת הגם וגם.
    ילדה-דנה גם חטפה קלקול קיבה מהשווארמה(סיפור אמיתי), החצילים עמדו(או תססו) יותר מדי זמן בשמש.
    MRM-קיווי זה לא פרי, זה סוג של איבר שעיר שמקורו בדובים.
    אני לא אוכל בננות או אבוקדו אז אני לא מעיד על הטעם.
    בטיול לפולין למשל קיבלנו "בננות אריות", זה סוג של בננה שנראה כאילו הוא יצא ממפעל לבננות(כל בננה נראתה בדיוק אותו הדבר, צבע מרקם וצורה), מה שמעלה את השאלה איפה מייצרים את הפרי הזה ולמה? ואיך זה קשור לטיב טעם?

  19. אני קורא להפגנה שתיערך ליד הכנסת מחרתיים
    כמ כן יש לבוא עם שלטים שעליהם כתוב

    "די לצהיבות!!1"
    ו"בננה מביאה את הג'ננה!!!1"

    ומכריז בזאת על נובמבר ה14 כיום "שונאי הבננות"!!!

    וכעת אני הולך לישון!!!1

  20. גם אני למקרא הפוסט חושב שאבוקדו הוא בעייתי בהרבה.
    אי אפשר לנחש מתי הוא טוב.
    לפעמים הוא אפילו לא נמצא במצב אכיל אלא עובר המראה (התרסקות?) ממצב צבירה קשה למצב צבירה רקוב, מה שאי-אפשר להגיד על בננות.
    כשהוא טוב הוא הרבה יותר טעים מבננות, מה שמגדיל את עוגמת הנפש מהאכזבות החוזרות והנשנות.

    אם כבר קמפיין – נגד אבוקדואים.

  21. נובאמת.
    בננה שהשחירה ניתן להכניס לבלנדר עם חלב (סויה) וקקאו ולעשות שייק!
    מלבד זאת, ברור שהבעיה היא בתפיסה הסוציאליסטית. אם הבננות היו מנוהלות תחת שוק חופשי באמת, שאין בו חסמים לייצור, וללא התערבות ממשלתית משתקת, היינו רואים התייעלות שהייתה משפרת את תקופת האכילות של הבננות אלפי מונים. המגדלים פשוט כורעים תחת נטל המיסים, ואם נוריד אותם הם יפסיקו לייצר בננות שנרקבות!
    וחוצמזה, מה עם התותים? הם כבר באים רקובים! פשוט מסתירים אותם טוב, ואז כשמכניסים את היד פנימה מגלים עובש וטחב! והיצרנים לא טורחים להסתיר את זה כלל!

  22. אני מודה ליובל על שהעלה לסדר היום את הבננות, סוגיה אקוטית, עימה אני מתמודדת מדי מסע קניות.

    ומכיוון שמדובר במלחמה ביני ובין האויב הצהוב שבה מפסיד מי שממצמץ ראשון (מצמוץ הוא בדיוק פרק הזמן הדרוש לבננה לנצח בקרב), אני יוצאת למערכה מצויידת בטקטיקה שנרכשה במהלך השנים.

    שלב א' – ההיערכות לקרב
    כשועלת קרבות וותיקה אני מנצלת את היתרון שלי בשלב המקדים: 'בחר את הבננה'.
    עם הזמן הבנתי שקניית אשכול שלם של בננות היא קרב אבוד מראש ולכן מערך הכוחות של היריב שלי מונה 4 בננות בלבד.
    כדי להצליח במשימה זו, עלי לבצע פעולה מורכבת הקרויה – בצע את אשכול הבננה בסופר. קשה לתאר את עוצמת הגאווה שגואה בי כאשר אני מצליחה לחתוך בשלמות מהאשכול 4 בננות חלקות וירוקות כמו השמש (תשאלו כל אסטרונום מתחיל).
    בשלב זה זוכות הבננות ליחס המועדף שלו זוכות הביצים. הן אף פעם לא יושלכו כלאחר יד לתחתית עגלת הסופר, אלא תמיד יתנוססו בגאון מעל שאר המוצרים (עדיף על הנייר טואלט). בזמן האריזה הבננות יקבלו שקית נפרדת ובבגאז' הן ישכבו על שק השינה שתמיד מוכן אצלי למקרה שהנאצים יבואו שוב.

    שלב ב' – הקרב
    4 הבננות יונחו בצלחת הצבעונית ביותר שיש בבית על שולחן המטבח שמפונה מכל חפצים אחרים מסיחי דעת. לאחר מכן אני מחביאה במקרר את כל הפירות ודוחפת אותם מאחורי הסירים עם השאריות שאף אחד מעז לפתוח. בשלב זה שאגות בנוסח 'קניתי בננות' בהחלט במקום ויש לבצע אותן מספר פעמים ביום.

    שלב ג' – סיכומים והפקת לקחים
    כעבור יומיים, כשניחוח וניל עם מעט רקבובית מתפשט בבית, הגיע הזמן לבדוק את תוצאות הקרב. גם אם נותרו בצלחת בננה או שתיים רוחי לא נופלת. במלחמה הזו אני באופן עקרוני לא לוקחת שבויים וכל בננה שלא נאכלה תלמד את הלקח בדרך הקשה. אני מועכת אותן ועם תוספת של קורט קינמון מכינה עוגה ובבנין ציון ננוחם.

  23. ואיך קוראים להבשלה של בננה אתם יודעים?
    הבחלה.

    כל מילה נוספת מיותרת.

    ובכל זאת אוסיף לרשימה את פגע הבננות שלא מתרככות לעולם, כי קוטפים אותן מוקדם מדי ומבחילים אותן בגז. תאי-גזים! במדינת היהודים! שלא תגידו שלא ידעתם.

    ובהמשך לתגובה 22, אני חושב שאין ילד שלא סוחב את הטראומה של בננה שהתפצלחה בתיק בבית-ספר. כך שאם יש קונספירציה, הייתי מפנה את האצבע לגילדת הפסיכולוגים.

  24. ילדה- לול כל כך חזק שיצאתי הכי גיקית בעולם בעבודה וכולם תהו מה כל כך מצחיק במסך המחשב!

  25. אייל באך (21) – לול!
    א.פ (24) – מדהים. ללא ספק שתי המצאות שישנו את חיי ברגע שארכוש אותן.

    והערה בנימה אישית: אני דווקא אוהבת בננות, ומצליחה להכניס לקופסת האוכל שלי בננה בשלה כל יום בשבועיים האחרונים. בשל כך, ובשל עוד סיבות שקצרה היריעה מלפרטן כאן, לא אצטרף למאבקכם הנלוז.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *