המצב באוניברסיטאות עבר ממדאיג למגוחך. העובדה שזה השבוע התשיעי של השביתה ועדיין יש כאלו שחושבים שניתן להציל את הסמסטר מלמדת על עומק הזלזול בסטודנטים ועל עומק הזלזול במרצים. הרי כל הסמסטר כולו נמשך 13 שבועות אז למרות שתשעה שבועות הלכו לפח, עדיין חושבים שניתן להציל את הסמסטר? מה זה אומר על התכנים שלומדים הסטודנטים אם חושבים שניתן להעביר בחודש את מה שבדרך כלל מעבירים בשלושה חודשים?
מצד שני, אני לגמרי מבין מדוע כולם מנסים לשמור על הסמסטר הזה בחיים. ביטול הסמסטר משמעותו ביטול השנה האקדמית כולה וזאת מכיוון שקורסי הליבה בתארים רבים הם קורסים שנתיים שמתחילים בסמסטר א' (כמובן). מה שלא יתחיל עכשיו אי אפשר יהיה לסיים אחר כך. שלא לדבר על הנזק הכלכלי שייגרם למשק (שמוערך בחצי מיליארד שקל) כתוצאה מכך שאלפי סטודנטים לא יסיימו את התואר ולכן לא יוכלו לצאת עם הכשרה מתאימה לשוק העבודה.
אני לא נכנס לפרטי הויכוח בין האוצר למרצים כיוון שאני לא בקיא בהם, אבל העובדה שהשביתה נמשכת כל כך הרבה זמן עם כל כך מעט משא ומתן ושלא רואים את הסוף באופק, היא לא פחות ממדהימה, מדאיגה ואף מרגיזה.
עוף טופיק: התבקשתי לנסות ולסייע בגיוס עובד/ת למשרה נחשקת במיוחד אך גם לא פשוטה לאיוש. המשרה היא באתר אינטרנט גדול (אחד הגדולים בישראל) ופרטיה הם:
מנהל/ת מוצרים, בעל/ת ניסיון בסביבת עבודה רשתית שמעודכן/ת פיקס בכל החידושים, מבין/ה בתוכן גולשים בכלל, ושוחה בבלוגוספירה המקומית בפרט, שוחר/ת שלום ובעל יכולת תקשור ופישור מעולה, סבלנות אין קץ, מעוף, חזון, דמיון ויצירתיות. מדובר בעבודה משרדית במשרה מלאה-מלאה (חמישה ימים בשבוע) באזור המרכז.
מי שסבור שהוא מתאים, שישלח למייל שלי קורות חיים ואעביר אותו לגורם המתאים. דיסקרטיות מובטחת.
לגבי המשרה: האם כדאי לי לשלוח קורות חיים? אני עונה על כל הקרטיונים למעט היותי שוחר שלום.
שלח.
במקרה הכי גרוע, בזבזת כמה קילובייט של רוחב פס ומקום אצלי בתיבת הדואר.
שלח, שלח.
yuval.dror אצל ג'ימייל.
בשבוע האחרון, מעל כל במה אפשרית, מאיימים ראשי ארגון הסגל הבכיר שאו-טו-טו יבטלו את הסמסטר. המטרה שלהם די שקופה: הם רוצים שהסטודנטים יצאו להפגין בשמם, יחסמו כבישים, יאכלו פיצה עם שרה נתניהו. הבעיה היא, שאם זה יצליח והסטודנטים יאבקו עבור המרצים, לא יעבור הרבה זמן עד שהמרצים ינצלו שוב את הצעצוע החדש לצורך מאבקיהם האחרים.
יהיה משמח מאוד אם הסטודנטים ירימו את הכפפה, אבל לא באופן שהסגל הבכיר רוצה. ייצאו הסטודנטים להפגין נגד העובדה שהמרצים מקבלים את שכרם גם בזמן השביתה: יפגינו, יחסמו כבישים, יאכלו פיצה עם שרה נתניהו. מתערב שלא יקח הרבה זמן עד שתיגמר שביתת המרצים.
מישהו מכיר בכירים באגודות הסטודנטים?
על אף שאני מסכים עם עודד כי הטענות בדבר ביטול הסמסטר משמות כלי במאבק של המרצים, אני לא מסכים עם הפואנטה שלו, ועל כן לא נוח לי לומר את הדברים הבאים, בגלוב המאוד מאוד פופלרי, ובכך לפגוע במאבק המרצים, אבל בכל זאת:
על אף האיום בביטול הסמסטר ואף את שנת הלימודים כולה, ביטול שכזה לא אפשרי. האוניברסיטאות מתפקדות כל העת. אני לא יודע לגבי השכר של הזגל הבכיר, כפי שטוען עודד, אבל הסגל הזוטר והסגל המינהלי- וכל עובדי הקבלן- כולם עובדים במשך כל הזמן. ועד כמה שאני יודע מקבלים את משכורותיהם. כך גם חשבון החשמל, הארנונה והמים על השקיית הדשאים. בקיצור, העלויות לא הפסיקו על אף השביתה. אני בספק אם האוניברסיטאות לא יוכלו להרשות לעצמן לוותר על שכר הלימוד של הסטודנטים לכיסוי הוצאותיהן.
לכן יימצא פתרון. אחד משניים (או שילוב של השניים): או שתהיה פגיעה אקדמית בתוכן של הקורסים, כלומר היקפם יצטמצם; או שיתבצע שינוי בלוח השנה האקדמי- סמסטר א' יסתיים מאוחר יותר מהתאריך בו הוא היה אמור (כפי שהאוניברסיטה העברית כבר הודיעה) ובנוסף הקורסים יידחסו בפחות שבועות- באמצעות שיעורי השלמה בימי שישי וכדומה.
דיסקליימר: אין לי כל מידע פנימי, והכל מתבסס על השערותיי וניחושיי.
איתמר – אני מסכים עם ההיגיון של הדברים שלך. גם אני מתקשה לראות שמבטלים את הסמסטר – המשמעויות פשוט כבדות מדי ליותר מדי גורמים. ועדיין, הנזק לסמסטר הזה ואולי לשנה כולה הוא פשוט בלתי נסבל.
דיסקליימר: אני מלמד את הקורס שלי מתחילת הסמסטר מכיוון שאני מרצה מן החוץ.
אני לומד לתואר שני באוני' בר אילן (למעשה, אני כותב שורות אלו על ספסל באוניברסטיה ובאדיבות האינטרנט האלחוטי פה) ולא רואה שביתה בכלל. אני רשום לארבעה קורסים, ובאף אחד מהם אין שביתה – וכל זה כי כל המרצים שלי הם מרצים מן החוץ. סוג של תעודת עניות, הולך ומתדרדר מעמד האקדמיה שאין חברי סגל שמלמדים אלא (כמעט) רק מרצים חיצונים – סוג של עובדי קבלן ללא זכויות. האשמה כאן היא שווה – חצי משרד האוצר שרואה הכל דרך החור שבגרוש, וחצי הסגל הבכיר (שהם בעלי הכוח באקדמיה) שרק דואגים לתלוש שלהם ולא למחקר (מה זה?).
העובדה שהשביתה הזו לא ממש מזיזה לראש הממשלה, לשרת החינוך ולמשרד האוצר מראה:
א. מה מידת החשיבות שהם מייחסים להשכלה גבוהה.
ב. את השיטה החדשה של הממשלה לניהול משברים (המחאה על מלחמת לבנון השניה, שביתת המורים, שביתת המרצים, הפגנת האתיופים) – התעלמות והמתנה סבלנית לשבירתו של הצד השני.
ואם יורשה לי (ויורשה לי) להוסיף – האופן בו השביתה מתנהלת – קרי, העובדה שאף אחד לא ממש יודע מה האג'נדה שעומדת מאחוריה והנתק בין הסגל הבכיר, הסגל הזוטר, הסטודנטים ועובדי הקבלן מעידה מאד על אופי ההתנהלות של הסגל הבכיר של האוניברסיטאות בישראל שתוך כדי שמירה עיקשת של שנים על האינטרסים הצרים שלו כורה לעצמו בור.
עודד – המרצים מקבלים רק 50% משכרם. בהתאם לכך, הם ממשיכים לעסוק במחקר ושובתים רק מהוראה.
אחד העם, גם אני לומדת את (כמעט) כל הקורסים שלי, אבל זה רק כי לפני שבועיים ערכתי שינוי מאסיבי במערכת שלי, ונרשמתי לכל קורס שהמרצה הסכים לקבל אותי אליו באמצע השנה. אז עכשיו אני לומדת כל מיני דברים שלא רק שאינם מענינים אותי, הם גם לא רלוונטים לי כמעט בשום צורה שאני יכולה לחשוב עליה. סמסטר אחרון שלי, וזה, השקעתי די הרבה מאמץ בקיץ בלשלב בין כל הקצוות שלא סגרתי במהלך שלוש השנים הקודמות. איפה זה יחשב בנזקים של השביתה?
לא יעזור לי שהשנה תגמר רק בקיץ או שהאונ' כבר הודיעה על ימים מרוכזים. אני כבר לא אעשה את הסמינריון שרציתי על קניין רוחני או אלמד דיני עבודה ומשפט בינלאומי.
(בדיחות על משפטנים והערות שנונות על עורכי דין אתם יכולים לשמור לעצמכם. את שאריות חוש ההומור שלי איבדתי במהלך השבוע האחרון כשנכנסתי לשיעור בדיני מפלגות)
דרומי – המרצים אכן מקבלים רק 50% משכרם ברוטו. זה לא כולל את השכר על תוכניות חוץ-תקציביות שמשולם במלואו. ומענקים לסוגיהם וכל התוספות. זו שביתה בתנאי לוקסוס, ועכשיו הם גם רוצים שהסטודנטים יפגינו בשבילם. לא נאה להם ללכלך את הידיים.
ולפני שמוסיף מתנפל עלי: אני לא מתנגד לשיפור תנאי השכר באקדמיה. להיפך. אבל הסגל הבכיר הם האחרונים בתור. כל עוד יש "מרצים מן החוץ", לא ראוי לבזבז אפילו שקל אחד על שיפור התנאים לסגל הבכיר.
איזה כיף לי להיות סטודנט – המרצים שובתים מפני שהם יודעים שרק על ידי פגיעה בסטודנטים מישהו בכלל יירק לכיוון שלהם.
ואז גם משרד האוצר מודיע שבשביל להעלות למרצים את השכר, יעלו את שכר הלימוד, שזה מין טריק שאמור לגרום לי לצאת לשרוף צמיגים בשביל שהפרופסור, שמסתבר שאני מצליח ללמוד סמסטר מלא גם בלעדיו, יקבל עוד כסף למשכורת (לבריאות, אבל אני לא יילחם בשביל זה).
וכך, המרצים ומשרד האוצר מתקוטטים, כשציבור הסטודנטים משמש להם כמזרן התגוששות – סופגים וממשיכים כרגיל.
כל הזמן הזה דרך אגב, חוץ מזה שהם לא מלמדים, הפרופסורים לא עושים הרבה. לא מפגינים, לא מתראיינים לתקשורת (במהדורות החדשות זכרו לספור את מספר השניות בשביתת מורי התיכון, אבל מדברים על שביתת המרצים פעם בשבוע, במקרה הטוב. גם בבלוגים זה לא עניין אף אחד), סך הכל מה אכפת להם?
פתאום יש הרבה יותר זמן ושקט לסיים את המחקרים, לבצע שיתופי פעולה מסחריים.
סוג של שבתון.
אני רק רוצה לחזק את ידיו של מוסיף.
לא יודע מה איתכם אבל אני לומד שני קורסים מתוך תשעה רשומים (ואחד מהם זה פינג פונג)..
כמתוכנן, עם תום שביתת הסגל הבכיר, תחל שביתת הסגל הזוטר שכבר החל בהתאגדות.
כמתוכנן, עם תום שביתת הסגל הזוטר, תחל שביתת הסטודנטים עם פירסום המלצות ועדת שוחט.
כמתוכנן, עם תום שביתת הסטודנטים + פיצה עם שרה, תחל מלחמה כוללת עם סוריה.
כמתוכנן.
oh.zift, שכחת רק את הכוכביות:
* כמתכונן ליומן של אולמרט, בהעתקים לשרת החינוך, התרבות, הספורט וגם הבטחון-תחבורה. גם בשדרות, אצל השפם הלא יודע אנגלית יש העתק. מודרניזציה של כלים טכנולוגיים מאפשרת את זה למזכירה שלהם.
* פיצה עם השרה בעלות 54.99 ש"ח, בכפוף לשביתת הסגל הזוטר. כמו כן, בתנאי הקופון שיש ליולי תמיר בכיס (חיפשתי וחיפשתי, לא מצאתי משהו באינטרנט שמדבר על אותו פתק שבעצם משאיר את הילדים בבית, ביום ראשון לאחר חופש חנוכה שתמיר שמרה).
* "מחלמת כוללת עם סוריה" היא המבצע של מדינות הרוצות בהרסנו. איראן מסרה שהם לא כאלו מטומטמים וחשפה את הנשק גרעיני. ישראל חושפת כלי טכנולוגי מלחמתי חדש חדש שגם ארה"ב, זאת שאומרת לה מה לעשות לא ידעה ומשמידה את נשיא איראן וחבריו לעבודה. התגובה הבינלאומית היא מלחמה העולם השלישית. איזה כייף.