גורו, כך מספרת האנציקלופדיה של למהנט, הוא מדריך רוחני, בהינדואיזם ובבודהיזם – מי שהגיע להארה רוחנית. בלקסיקון הכלכלי החדש שאותה הטוש מפתח וכותב מדי בוקר, הגורו הוא אדם כלשהו שיש אנשים שטוענים שאנשים אחרים מקשיבים לעצותיו ושבאופן כללי הוחלט לגביו שהוא המממממ ובכן, שהוא גורו. כך לדוגמה הבוקר, על שער הטוש, שמעו הקוראים שהם עומדים לקרוא ראיון עם פרופ' ג'רמי סיגל, שהוא "הגורו הגדול של מניות לטווח ארוך".
הבעיה היא שהטוש וכותביו כל כך מאוהבים במונח "גורו" (גלגלו אותו על הלשון – גווורווו. גווווווורוווו, נכון כיף?) וסבורים שהוא כל כך משכנע, שבחודשים האחרונים נרשמה אינפלציית גורויים המאיימת להקריס את הקונספט לתוך עצמו.
קחו לדוגמה את ג'ים רוג'רס. ג'ים רוג'רס מתואר פעם אחת כ"גורו הסחורות", בפעם אחרת הוא "גורו הסחורות הניו-יורקי" ואפילו "גורו ההשקעות המקורי ביותר". מרק מוביוס הוא "גורו השווקים המתעוררים", ג'ים קריימר הוא "גורו ההשקעות" (אבל לא המקורי ביותר! הא הא!) אבל גם וורן באפט הוא "גורו השקעות" וגם ג'ורג' סורוס הוא "גורו השקעות". זה נורא מבלבל. ביל גרוס הוא "גורו האג"ח" וג'ף פולבר הוא "גורו בתחום הטכנולוגיה והתקשורת בעולם" ובזמנו החופשי הוא מחלטר כ"גורו ה-VoIP". כמובן שהוא לא יכול להתחרות ביוסי ורדי שהוא "גורו אינטרנט". מצד שני, הוא רק "גורו האינטרנט הישראלי" שלפעמים, בימי חופש, משמש כ"גורו ההייטק". ועדיין, אפילו יוסי ורדי, הגדול והמקושר באדם, לא יכול לנצח את משה ינאי שהוא "גורו אחסון" (גורו אחסון!) שלא לדבר על יעקב קדמי שהוא "גורו השיווק". זה עוד לא נגמר. פאקו אנדרהיל הוא "גורו בענף הקמעונאות", מרתה סטיוארט היא "גורו הטיפוח הביתי", פיל צימרמן הוא "גורו ההצפנה" וטום פיטרס הוא "גורו ניהולי" שאינו יכול להתמודד עם התואר ההורס של ד"ר ג'ונס רידרסטרולה שהוא "גורו הניהול השוודי".
אני חושב שהנקודה ברורה, לא?
עדכון: חלפו יומיים.
(לחצו כדי להגדיל)
אמרתי לכם להשתחוות, לא?!?
אתה גורו הלול.
לול, יובל! ששש… אתה עוד תעלה לטוש את ה-PageRank… 🙂
פשוט לול
יש בעיתונות בארץ נטייה מרגיזה להשתמש בסופרלטיבים באופן מוגזם, ועניין הגורואים הוא רק דוגמא אחת.
כל מי שחילקה פעם איזו עצה או שתיים הופכת ל"כוהנת הגדולה" של אותו נושא.
כל זמרת שהתפרסמה לפני יומיים ושרה קצת בפאתוס נקראת "דיווה".
הבעיה היא, כמובן, שכשיש מישהו שבאמת ראוי לסופרלטיב, כבר אין מילים מספיק גדולות כדי לגרום לו לבלוט מבין האחרים.
פוסט מצוין, פשוט מצוין.
אכן תופעה.
פוסט נהדר!
לול אחד גדול
יובל – אתה ללא הספק הגורו של הבלוגוספירה! (וכמובן של העולם כולו…)
נפלתי על הרצפה מרוב צחוק והתנקבה לי הריאה.
יובל, תעשה לי גורו!
זה משחה של שערות. זה משחה הכי חזק מה יש היום בשוק. עושים את זה מדג פטיש, דג חרב ודג חשמל. מערבבים הכל היחד ולוקחים מיץ מרה של חיה, מה בלילה של ירח מלא מסכנה עושה גורו גורו – גורו גורו.
כלומר, לאור הפוסט הזה, יכול להיות שלחיה שאותה מתאר פארוק (נו, ב"אלכס חולה אהבה"), קוראים "דה מרקר".
גדול!
אם הוא הגורו של מניות לטווח ארוך, אז שהן ישתחוו לו בעצמן.
הכי אני אוהב את גורו אלפי!
ומה עם דיפאק צ'ופרה – הגורו של הגורואים?
(תגללו למטה לכתבה על גורו המנהיגות הרוחנית ורפואת הגוף והנפש – הגורו של הגורואים…)
לא יכול להיות שכתבת את הפוסט הזה ולא היה לך כאב ראש נוראי אח"כ .
(פוסט לעניין, כרגיל) .
אגב, גם באפסנאות של היחידה שלי בצבא היה גורו איחסון !
הוא הקדים את זמנו, כנראה
הפוסט לא מצחיק. הוא מדכא. לא נשאר בארץ עיתון כלכלי ראוי אחד.
הגורו של מה הוא גיא רולניק?
גורו מן גורו!
ואתה גורו הגלוב.
נו… סתם להיטפל לסופרלטיבים קטנים של עורים.
מה רצית שיהיה כתוב: הארכיבישוף של המניות לטווח ארוך?
אני דווקא אוהב את הגורואיות – על פיו ישק דבר והעיקר, שיגיד איזה מניות שווה לקנות.
(ובכלל, לא הייתי כאן הרבה זמן ומסתבר שהפסדתי המון חומר)
מה שכן, נזכרתי בשיר גורו של קצת אחרת
שם זה בכלל מדובר על חתול. ואולי בעצם לזו הכוונה? החתול של המניות לטווח ארוך?
ואני כמובן גורו הטרולים
אז מה נסגר? הוא לא גורו או קנגורו?
איל לול
מעולה
LOL, אני הופך להיות גורו של ספאם 😀
מזה תקופה ארוכה שהכלכלה הנה בגדר דת, כך שהתווספותם של גורואים למיניהם לדת החדשה אינה מפתיעה כלל וכלל.
אגב, הרגת אותי עם "הטוש".