השתחוו! הוא גורו!

גורו, כך מספרת האנציקלופדיה של למהנט, הוא מדריך רוחני, בהינדואיזם ובבודהיזם – מי שהגיע להארה רוחנית. בלקסיקון הכלכלי החדש שאותה הטוש מפתח וכותב מדי בוקר, הגורו הוא אדם כלשהו שיש אנשים שטוענים שאנשים אחרים מקשיבים לעצותיו ושבאופן כללי הוחלט לגביו שהוא המממממ ובכן, שהוא גורו. כך לדוגמה הבוקר, על שער הטוש, שמעו הקוראים שהם עומדים לקרוא ראיון עם פרופ' ג'רמי סיגל, שהוא "הגורו הגדול של מניות לטווח ארוך".

גורו לכם!

הבעיה היא שהטוש וכותביו כל כך מאוהבים במונח "גורו" (גלגלו אותו על הלשון – גווורווו. גווווווורוווו, נכון כיף?) וסבורים שהוא כל כך משכנע, שבחודשים האחרונים נרשמה אינפלציית גורויים המאיימת להקריס את הקונספט לתוך עצמו.

קחו לדוגמה את ג'ים רוג'רס. ג'ים רוג'רס מתואר פעם אחת כ"גורו הסחורות", בפעם אחרת הוא "גורו הסחורות הניו-יורקי" ואפילו "גורו ההשקעות המקורי ביותר". מרק מוביוס הוא "גורו השווקים המתעוררים", ג'ים קריימר הוא "גורו ההשקעות" (אבל לא המקורי ביותר! הא הא!) אבל גם וורן באפט הוא "גורו השקעות" וגם ג'ורג' סורוס הוא "גורו השקעות". זה נורא מבלבל. ביל גרוס הוא "גורו האג"ח" וג'ף פולבר הוא "גורו בתחום הטכנולוגיה והתקשורת בעולם" ובזמנו החופשי הוא מחלטר כ"גורו ה-VoIP". כמובן שהוא לא יכול להתחרות ביוסי ורדי שהוא "גורו אינטרנט". מצד שני, הוא רק "גורו האינטרנט הישראלי" שלפעמים, בימי חופש, משמש כ"גורו ההייטק". ועדיין, אפילו יוסי ורדי, הגדול והמקושר באדם, לא יכול לנצח את משה ינאי שהוא "גורו אחסון" (גורו אחסון!) שלא לדבר על יעקב קדמי שהוא "גורו השיווק". זה עוד לא נגמר. פאקו אנדרהיל הוא "גורו בענף הקמעונאות", מרתה סטיוארט היא "גורו הטיפוח הביתי", פיל צימרמן הוא "גורו ההצפנה" וטום פיטרס הוא "גורו ניהולי" שאינו יכול להתמודד עם התואר ההורס של ד"ר ג'ונס רידרסטרולה שהוא "גורו הניהול השוודי".

אני חושב שהנקודה ברורה, לא?

עדכון: חלפו יומיים.

גורו ההשקעות!

(לחצו כדי להגדיל)

אמרתי לכם להשתחוות, לא?!?

31 מחשבות על “השתחוו! הוא גורו!

  1. יש בעיתונות בארץ נטייה מרגיזה להשתמש בסופרלטיבים באופן מוגזם, ועניין הגורואים הוא רק דוגמא אחת.
    כל מי שחילקה פעם איזו עצה או שתיים הופכת ל"כוהנת הגדולה" של אותו נושא.
    כל זמרת שהתפרסמה לפני יומיים ושרה קצת בפאתוס נקראת "דיווה".
    הבעיה היא, כמובן, שכשיש מישהו שבאמת ראוי לסופרלטיב, כבר אין מילים מספיק גדולות כדי לגרום לו לבלוט מבין האחרים.

  2. זה משחה של שערות. זה משחה הכי חזק מה יש היום בשוק. עושים את זה מדג פטיש, דג חרב ודג חשמל. מערבבים הכל היחד ולוקחים מיץ מרה של חיה, מה בלילה של ירח מלא מסכנה עושה גורו גורו – גורו גורו.

  3. כלומר, לאור הפוסט הזה, יכול להיות שלחיה שאותה מתאר פארוק (נו, ב"אלכס חולה אהבה"), קוראים "דה מרקר".

  4. לא יכול להיות שכתבת את הפוסט הזה ולא היה לך כאב ראש נוראי אח"כ .

    (פוסט לעניין, כרגיל) .

  5. הפוסט לא מצחיק. הוא מדכא. לא נשאר בארץ עיתון כלכלי ראוי אחד.

    הגורו של מה הוא גיא רולניק?

  6. ואתה גורו הגלוב.
    נו… סתם להיטפל לסופרלטיבים קטנים של עורים.
    מה רצית שיהיה כתוב: הארכיבישוף של המניות לטווח ארוך?
    אני דווקא אוהב את הגורואיות – על פיו ישק דבר והעיקר, שיגיד איזה מניות שווה לקנות.

    (ובכלל, לא הייתי כאן הרבה זמן ומסתבר שהפסדתי המון חומר)

  7. פינגבק: שווה קריאה ~
  8. מזה תקופה ארוכה שהכלכלה הנה בגדר דת, כך שהתווספותם של גורואים למיניהם לדת החדשה אינה מפתיעה כלל וכלל.
    אגב, הרגת אותי עם "הטוש".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *