המאסר מוגש בחסות לב לבייב

נויף שלח רשימה מעניינת לקטגוריית כתב/ת אורח/ת העוסקת בסוגיה חברתית-כלכלית שאינה נדונה מספיק ושמביאה את תופעת ההפרטה למקומות שעדיין לא נודעו בישראל. הנה הטקסט לפניכם:

מחר בערב (יום א’, 20.1.2008) בשעה 21:30 יוקרן הסרט “אסירי קבלן” בערוץ 1. הסרט דן בנושא הפרטת בתי הסוהר בישראל, מלווה את בניית בית הסוהר הפרטי על ידי אפריקה ישראל (לב לבייב) ושותפותיה, ומתעד את המאבק המשפטי והדיון הציבורי בשנים האחרונות.

אם במקרה אתם שואלים – על איזה דיון ציבורי אתה מדבר? אתם ממש צודקים. גם בנושא הזה ברור שלא נערך דיון רציני לא בכנסת, לא בתקשורת, ולא בשום פורום ציבורי רחב. היו התייחסויות בעד וכמובן נגד, אבל אלו לא מכסות על העדר דיון מקדים. במישור המשפטי העתירה של עו”ד אביב וסרמן והחטיבה לזכויות אדם במכללה האקדמית למשפטים ברמת גן כנגד תקפות החוק שאישר את בית הסוהר הפרטי, עדיין תלויה ועומדת. בג”ץ אמור לפרסם את החלטתו בקרוב.

הבעייה המרכזית היא כמובן התפרקות המדינה מהמונופול שלה על הכוח והעברתו לגורם פרטי בעל אינטרסים כלכליים. בית הסוהר המתוכנן מופרט באופן מלא (מודל אמריקאי), ונותן לזכיין אחריות על הכשרת הסוהרים והפעלתם וסמכויות כגון החזקת אסיר בבידוד, חיפוש על גופו, מניעת הטבות וכו’. בעולם קיים גם מודל הפרטה חלקי (צרפתי) שכולל רק שירותים כמו בנייה, אחזקה, נקיון, אוכל, וכו’, אבל לא את הפונקציות הבטחוניות. מה תהיה המחויבות של גורם פרטי לשיקום אסירים, ומה יהיו תנאי העסקתם של הסוהרים הן רק חלק מהשאלות כשברור שאת הגורם הפרטי מעניין כל קודם להרוויח כסף.

באופן לא מפתיע, נראה שמשרד האוצר הוא שחקן ראשי בהצגה הזאת. בג”צ כבר נדרש לנושא בעבר כאשר חייב את האוצר להקצות תקציבים להרחבת בתי מעצר בארץ. אלא שנראה שלאוצר נוח להשתמש במצוקות המערכת כדי להצדיק את הפרטתה, והוא מבדיל בין ההפרטה הזו לבין הפרטות בנושאים אחרים (דואר, טלפון, בריאות). מבחינתו השורה התחתונה הכלכלית היא היחידה הקובעת. הוא קידם את המכרז המוקדם להקמת בית הסוהר והתחייב בפני הזכיינים ללוחות זמנים לפני שהסתיימה עבודת החקיקה.

השב”ס, מצידו, אמנם בנה במשך שנות ה-90 ותחילת ה-2000 ארבעה בתי סוהר מודרניים, אבל הבין ש”לא יראה שקל” מהאוצר אם לא ישתף הפעם פעולה, ולכן העדיף לישר קו. זה כלל כנראה גם יישור מחשבתי כפי שהציג בזמנו גונדר גליק:

“על כל חריגה הוא [הזכיין] יקבל מאתנו קנס. אם יירצח אסיר, הוא ייקנס. [ההדגשה שלי] כנ”ל אם יותקף סוהר, אם תהיה בריחה, אם יישבר ציוד או אם יתרבו התלונות על מחסור באוכל”

מעניין באמת מה יהיה ההבדל בין הקנס על רצח אסיר לעומת נגיד שבירת כסא על ראשו של סוהר… איכשהו כל הגורמים האלה שמסכימים שהמדינה לא מצליחה לפקח אפילו על זכייניות ערוץ 2 בעזרת קנסות, משוכנעים שדווקא הפעם יוקם מנגנון פיקוח מוצלח יותר.

נושא נוסף שחומק פעמים רבות מהדיון הוא הלובי הפוליטי שמפעילה תעשיית הכלא הפרטי. בארה”ב הפכה התעשייה הזו לשנייה בקצב צמיחתה (אחרי ההיי-טק), ומגלגלת מילארדי דולרים בשנה. מדובר בעסק כלכלי לכל דבר וחלק מבתי הסוהר אפילו נסחרים בבורסה. מכיוון שבתי הסוהר מרוויחים באופן ישיר ועקיף מכל אסיר שנמצא בתחומם, פועל הלובי הפוליטי שלהם באופן קבוע להחמרת הענישה במדינה. האם מטרות חברתיות או לאומיות לנגד עינהם? קשה לי להאמין.

לפרטים נוספים, מומלץ לקרוא את נייר העמדה המאלף (קובץ rtf) שנשלח לועדת הפנים כבר בשנת 2004.

נכתבו 36 תגובות לפוסט “המאסר מוגש בחסות לב לבייב”

  1. דובי:

    הלובי הזה, שפועל למען החמרת הענישה, הם גם פועלים לצמצום השימוש בעונשי מוות?

  2. אחד העם 18:

    ההבדל הוא, שבישראל לא משלמים לבית הכלא הפרטי לפי מספר “האורחים”, אלא תשלום גלובלי. הפיקוח בו הרבה הרבה יותר טוב מאשר בבתי הסוהר הממשלתיים, ויושמו בו לקחים שנלמדו בכל העולם. המודל של בית כלא פרטי יושם בבריטניה בהצלחה גדולה, וגם את המעט הטעון שיפור שם משפרים פה.
    אומנם יכולות להיות בעיות ותקלות רבות, אבל המצב בבתי הכלא בישראל כל-כך נורא, שראוי לנסות פתרונות אחרים בלי לפסול מראש. בנוגע לחיי אדם, דין בית כלא שקול לכביש, ואני חושב שכל מי שנסע בכביש 6 רואה את התועלת שיש ביוזמה הפרטית מול הממשלתית.

  3. יובל:

    אחד העם 18 – חתיכת תועלת כאשר הקנס על חוסר תשלום קופץ בארבעה שנדיבריליון שקל בחודש (בחסות ובפיקוח המדינה. כמובן, כמובן).

  4. אחד העם 18:

    תראה את כביש שש -למרות שהמדינה נכשלה כשלון חרוץ בבנית כבישי הרוחב שאמורים להזין אותו (לדוגמה כביש 431, מהכבישים החשובים במדינה כבר היה צריך להיות גמור השנה – זה ממש לא יקרה) כבר ב-2007 הזכיין יעביר למדינה כסף כתוצאה מכמות הנסיעות הגדולה בכביש.
    כנ”ל: כל מה שהוא בניהול ממשלתי נכשל. אני רוצה לראות דוגמה אחת (אחת!!) שגוף ממשלתי פועל ביעילות גבוהה יותר מגוף פרטי.
    יעילות גבוהה יותר: תנאים טובים יותר לאסירים, בעלות נמוכה יותר (עלות טובה יותר=יותר כסף לעוד הרבה מטרות טובות). אני מקווה שאתה לא מתנגד לזה…

  5. יובל:

    האם יעילות היא הערך היחיד שנותר בעולם הזה? אם מערכת המשפט אינה יעילה יש להפריטה? אם מערכת החינוך, הבריאות, השיטור אינה יעילה – יש להפריט אותה? האם על המדינה להתפשט מכל האחריות שלה ולהעביר אותה לגורמים פרטיים בשם היעילות? האם אין ערכים אחרים שמצדיקים את חוסר היעילות (בהנחה שכל הנחות המוצא שלך מדויקות) ובשמם יש לשמור את המערכות האלו ברשות המדינה?

  6. הבלונדינית הסודית:

    אחד העם – אני לא ממש מבינה את הטיעון שלך. אתה חושב שאם כביש 6 לא היה כביש אגרה היו נוסעים בו פחות אנשים?

  7. יובל:

    הטיעון שלו הוא שאם הוא לא היה כביש אגרה, הוא לא היה.

  8. שווה קריאה:

    המאסר מוגש בחסות לב לבייב

    מחר בערב (יום א’, 20.1.2008) בשעה 21:30 יוקרן הסרט “אסירי קבלן” בערוץ 1. הסרט דן בנושא הפרטת בתי הסוהר בישראל, מלווה את בניית בית הסוהר הפרטי על ידי א…

  9. רואה שחורות:

    אם כביש 6 לא היה כביש אגרה, הוא היה נבנה מכספי משלם המיסים במיליארדים. זה אומר, שגם מי שלא נוסע בו היה משלם. וגם מי שרק נוסע באוטובוס.

    ובעניין בתי הכלא: צריך לזכור שהמצב הנוכחי מאוד גרוע, ומצב בתי המעצר גרוע עוד יותר. עצם השהיה בבית המעצר היא עונש די נורא, וצריך לזכור שזה הרבה לפני הרשעה ואפילו כתב אישום. גם אני חושב שהפרטה מלאה תתברר כטעות, אבל מה שקורה היום מספיק גרוע כדי שכל אפשרות אחרת תהיה טובה יותר.

  10. אלעד:

    אחד העם 18:

    תהרוג אותי, אבל אני לא מבין.למה אתה מדבר בלשון הווה?! הפיקוח בבית הכלא בישראל “הרבה יותר טוב מאשר בבתי הסוהר הממשלתיים”?! “יושמו בו לקחים שנלמדו בכל העולם”!? (ג’יזס קרייסט, לשון עבר). בית הכלא הנדון לא קיים עדיין (וב”ה לא יוקם לעולם). אם יהיה קיים, והפיקוח בו יהיה יותר טוב מבתי כלא ממשלתיים, אז תדבר. כרגע, אני מוכן להסתכל על דוגמאות קיימות, כמו הדוגמה שנויף נתן לגבי הפיקוח המופלא על הערוצים המסחריים. כמו גם על הפיקוח המצויין על המוקד הטלפוני של ביטוח לאומי. והדוגמאות רבות-מספור.

    אחד העם — המדינה מתפרקת, וחלק מהאשמים הם בדיוק החברים מהאוצר שתומכים בהפרטת הכליאה. אותם צריך להאשים בזה שהכליאה מתפרקת. אותם ואת המינהל. צריך לשפר, לא להגיד “לעזאזל עם הכל, יאללה, נמכור את נשמתנו לשטן”

  11. אלעד:

    ר”ש אמר: “מה שקורה היום מספיק גרוע כדי שכל אפשרות אחרת תהיה טובה יותר”.

    famous last words.

  12. רואה שחורות:

    כן כן, אלא שאתה כנראה לא מבין מה הולך שם היום.

  13. מוסיף:

    נויף – אחלה רשימה.

    אחד העם – עם כל הכבוד לכביש 6 (ואין כל-כך הרבה כבוד, אם המדינה הייתה ערבה לרווחים שלי, כמו שהיא ערבה ללבייב, גם אני הייתי מקים כביש). כלא הוא לא כביש, ולא הייתי מפקיר את חייהם של בני אדם (גם כלואים הם בני אדם) בידיו של לב לבייב (שהוא אחלה מומחה לנדל”ן, ואני די אוכל את הלב על זה שהוא עבר ללונדון ואני לא).

    פתאום חשבתי שיש בסיפור הזה משהו מאד סימבולי. מדינה שמפקירה את אזרחיה בידי אדם פרטי עם אינטרסים כלכליים שבחר שלא לחיות בארץ.

    אני ממליץ לקרוא את נייר העמדה שנויף הפנה אליו.

  14. מוסיף:

    ר”ש – אם משהו לא עובד כמו שצריך, צריך לתקן, לא להשחית אותו.

  15. החגב עומד יציב:

    הבעיה שלי היא פחות עם הרעיון(המרגיז כשלעצמו) של בתי סוהר פרטיים, אלא עם העובדה שיש יותר דיון ציבורי על חוק העישון ועל חוק הקסדות מאשר על הפרטת מערכת בתי הסוהר שלנו.
    איבדנו יותר מהיכולת לדיון ציבורי, איבדנו את הקומון סנס שלנו לחלוטין. שיהיה לנו לבריאות.

  16. אלעד:

    כשבאו להפריט את בתי החולים שתקתי ,כי לא הייתי חולה.
    כשבאו להפריט את האוניברסיטאות שתקתי, כי תואר בהנדסה כבר קיבלתי.
    כשבאו להפריט את בתי הכלא שתקתי, כי אני אזרח שומר-חוק.
    כשבאו להפריט אותי, כבר לא היה מי שידבר בשמי.

  17. אלעד:

    (המפףף, בשם גודווין הקדוש, זה אומר שהפסדתי בויכוח?)

  18. מוסיף:

    אלעד, דווקא לא. התגובה ממש במקום.

  19. בטטה:

    הייתי משנה את השורה האחרונה, מבית הסוהר שתקתי, כי הפריטו את הזכויות שלי.

  20. גלעד:

    אם כביש 6 מובא כדוגמא חיובית, זה סימן מעורר דאגה למצב בארץ.
    לתנאי הזיכיון שנתנה מדינת ישראל למפעילי כביש 6 אין דומה עד כמה שידוע לי. למפעילים ניתנו סמכויות דרקוניות שתקפות רק במקום אחד במ”י – כביש 6. ממש מדינה בתוך מדינה. ממה שאני שומע הם גם משתמשים בהן ואזרחים יכולים לאבד את ריכבם בגלל אי תשלום אגרה וריבית פיגורים אגדית, בשילוב עם מערכת גביה והתראה יעילה מאוד.

    אם יורשה לי, הנה מספר מסקנות מהפרטת כבישים, מנהרות, גשרים, בתי כלא ושדות תעופה. בשנים האחרונות אני מתגורר באוסטרליה, שהייתה תחת שילטון הליברלים (במשך 11 שנה) עד לא מזמן. הליברלים יישמו מדיניות הפרטה, ופיתחו את התשתיות במדינה בשיטה שנקראת PPP – Private Public Partnership, שבה המדינה חוברת עם יזמים מהשוק הפרטי לביצוע פרוייקטים ציבוריים גדולים, תוך כדי שהיא מעניקה ליזם רשת ביטחון פיננסית. זה אמנם נשמע טוב על הנייר, מכיוון שהמדינה לא יעילה בביצוע פרוייקטים וכו’, אבל בפועל, התוצאות הן גרועות לציבור משלמי המיסים.

    קודם כל היזמים פועלים לניפוח מחיר הפרוייקט בפועל, מראש ותןך כדי הפרוייקט- כיס שחיתות גדול שיכול להאפיל על כל החיסכון התיאורטי בPPP. בנוסף, המדינה קושרת חוזים שמבטיחים ליזם לא להפסיד. המשמעות היא שמשלם המיסים משלם שוב, ויש מאות דוגמאות כאלו כאן – למשל סגירת וצמצום נתיבי תנועה ציבוריים בעידוד הממשלה כדי להכריח נהגים להכנס לכביש אגרה במחיר מפולפל , אחרת, הממשלה תיאלץ להתחיל לשלם ליזם, שמשך את הפרוייקט וביצע אותו במחיר גבוה בהרבה ממחיר היעד המקורי. החוזים האלו הן בעצם השקעה בטוחה עם הכנסה שוטפת ומוגנת למשך שנים רבות, וכך צמח בתוך עשור בלבד בנק ההשקעות מקאווירי
    (Macquarie bank) שביצע חלק גדול מהפרוייקטים האלו לאחד מבנקי ההשקעות הגדולים בעולם, תוך שהוא רוכש מן הציבור האוסטרלי עוד ועוד נכסים (למשל חברת התעופה הלאומית קוואנטס) – הכל בכספו של משלם המיסים. תופעות של בכירים מאוד בשירות הציבורי שעברו לייעץ לבנק בשכר של מיליונים לשנה הם לא חיזיון נדיר – הם מייעצים כיצד להשתלט על נכסים ציבוריים נוספים, אותם נכסים שהם היו מופקדים עליהם עד לא מזמן.

    תושבי סידני היו שמחים להמשיך לשלם אגרה בגובה $3 – העלות של חציית גשר סידני שנבנה במימון ציבורי ישן וטוב. האמת היא שכיום ישנן עשרות כבישי אגרה בעלות גבוהה מזו, כל אחד מוחזק ומנוהל כעסק ומרכז רווח עצמאי. הם גם היו שמחים לשדה תעופה נוסף במערב המטרופוליטן, אולם אותו בנק ההשקעות מתפעל גם את שדה התעופה הרווחי, שלא ניתן להרחבה, ומכשיל במשך שנים את התכניות לשדה תעופה נוסף (זה עשוי להשתנות אם ירשו להם להשתתף במכרז שם). לראשי העיריות מסביב לשדה התעופה אין הרבה מה לעשות בקשר לרעש המטוסים שמגיעים בתדירות גבוהה, מכיוון שחוק פדרלי מיוחד מפנה אותם לרשות שידיה כמעט כבולות למול המפעילים הפרטיים וזכותם לרווח תפעולי.

    ועל בתי הכלא אין מה לדבר – מדובר בחיסכון תפעולי ושיטת הרתעה. בבית כלא פרטי האסירים עובדים כל היום כדי לשפר את מזונם. אסירים כמעט תמיד מעדיפים לרצות מאסר בבית כלא ציבורי. כמו שכבר נכתב מדובר בעסק צומח ומצליח, מעטים המקרים שבהם האינטרסים של המדינה ושל היזם כה תואמים.

    כאן יש לפחות דיון ציבורי, לא שזה עוזר ממש נגד ההון והבונוסים המטורפים של עובדי בנקי ההשקעות (אפשר גם להשקיע במניות של מקואורי, עוד דרך יצירתית להרוויח מהמצב העקום הזה…). יש לי הרגשה שבארץ גם זה לא יקרה לנוכח אדישות הציבור, נבחרי הציבור וכלי התקשורת. עופר גלזר עוד יזכה לנהל את הסוהרים שכלאו אותו, תזכרו את זה.

  21. נויף:

    לצערי, קצת הגעתי באיחור לדיון שהתחלתי…

    אין ספק שיש בתי מעצר ובתי סוהר עם תנאים גרועים. חלק מהאחריות לכך נופלת גם על חוסר התקצוב של האוצר. מנגד הוכיח השב”ס שכשיש לו תקציבים הוא יכול לבנות בתי סוהר מודרניים עם תנאים טובים ובעלות חסכונית יותר – כך נבנו הדרים, רימונים, חרמון וצלמון לפני כ-10 שנים.

    אני מקבל את אחד המשפטים מתוך ניר העמדה שאמר:
    “אין מחלוקת כלל על המצוקה בבתי הסוהר אך אין שום קשר בין מצוקה זו לשאלת הפיתרון הראוי, האם בבניית בית סוהר מופרט מלא, מופרט חלקית או ציבורי. השימוש התדיר שעושים תומכי ההפרטה המלאה במצוקת הכליאה הינה בגדר דמגוגיה.”

  22. נויף:

    אחד העם 18 – הדוגמה הקלאסית לכשלון הפרטה היא הפרטת הרכבות ושדה התעופה היתרו בבריטניה.

    גם המושג “יעילות” הוא מושג בעייתי. אפילו לא בנושאים כמו ערכיים כמו חינוך, בריאות, בתי סוהר וכו’. נגיד הפרטת רשות הדואר. יכול להיות שלמדינה היום זה עולה פחות. מה שברור הוא שלשלוח דואר עולה היום לאזרח הרגיל יותר מאשר פעם. מה שברור הוא שנסגרו סניפי דואר “מחוסר כדאיות כלכלית” – דבר שמקשה על מי שצריך להגיע לסניפים מרוחקים יותר. אז זו בטוח לא דוגמה ל”אותו שירות” ב”פחות כסף”. אולי צריך לשאול – למי זה יותר יעיל? ולמי זה פחות?

  23. גלעד:

    נויף צודק. אם הציבור כבר מסכים למדיניות הפרטה (הכרעה ללא קרב באדיבות כלי התקשורת) , הרי שתשומת הלב הציבורית צריכה לעבור לפרטי הסכם ההפרטה. פוליטיקאים הם אנשי עסקים גרועים בדרך כלל ובתהליך הפרטה הם נושאים ונותנים על הסכמים ארוכי טווח עם כרישים וטייקוני עסקים שמשלמים הרבה לאנשים הטובים ביותר ומטרתם הסופית היא שיפור שורת הרווח במאזנים.
    לדעתי רוב תהליכי ההפרטה בעולם נכשלו מבחינת הציבור – אין לי נתונים על כך אולם ישנן דוגמאות רבות מספור, לעומת סיפורי הצלחה מועטים. עם הטמעת ההפרטה כתהליך לגיטימי לחלוטין בתודעת הציבור, עוד נראה הפרטות של מערכות להספקת מים ובעתיד גם אוויר צח למרכזי הערים – נשמע מהפכני אולם עד לא כל כך מזמן הרעיון של הפרטת מערכות תקשורת ואנרגיה חיוניות נשמע הזוי.

    אם המאבק על עיקרון ההפרטה כבר נכשל, ושירותי ציבור חיוניים נדונו להמכר לבעלי ההון, הרי שרצוי שפרטי ההסכמים יהיו גלויים לכל טרם חתימה ושעקרונות פחות נעלים מכדאיות כלכלית יוכנסו לכל הסכם כברירת מחדל – הרי ברור שמבחינה עסקית מדובר בהזדמנות שלא ניתן למצוא בשוק הפרטי. מצד שני אם המדינה הייתה כל כך טובה ונטולת פניות בניהול הסכמים כאלו, אולי לא היינו זקוקים להפרטה כלל. הדיון הציבורי בהסכמים האלו הוא חשוב מאוד ואולי ימצאו הפוליטיקאים שישכילו להתמקד בכך ולגזור קופון פוליטי ראוי אגב כך.

    ואולי הפיתרון מצוי בידיים של יזמים עם תודעה ציבורית שישכילו להקים חברות בורסאיות עם שדרת ניהול יעילה, חברות שיוכלו להתמודד על פרוייקטים בתחום ההפרטה ולהציל את המדינה מעצמה. ללב לבייב, שרי אריסון או נוחי דנקנר אין שום רצון לעשות זאת, זה כבר ידוע.

  24. לא שומעים! » ארכיון הבלוג » תרגש אותי, יעקב:

    […] זה מה שיחזיר אותי לחיקכם?  אולי עדיף שתתרכזו בלטפל בדברים כאלו (סתם דוגמא), או במצב מערכת החינוך בארץ, או בכל אותם אלפי […]

  25. אלעד:

    הגירסה של בטטה הרבה יותר טובה. תודה!

  26. אחד העם 18:

    נויף – ראשית ברכות על ההעלאה לדיון של נושא כל כך חשוב.
    לעניין(22): אכן, הפרטת הרכבות בבריטניה סובלת קשיים ניכרים, אולי אף אפשר לומר שהיא נכשלה בשלב זה. אין כל קשר בין זה לבין בתי הסוהר שם.
    גם אין ממש קשר בין בתי הסוהר פה לבין כביש 6, אני מודה, אני חיברתי את זה כי (כמו שאמר ר”ש בתבונה) יש כל מני פרויקטים שאלמלא המגזר הפרטי פשוט לא היו נעשים.
    חברה: העולם משתנה. צר לי, אבל לא כל מה שהיה נכון לפני עשרים שנה (שנות השמונים, כן?) נכון היום, לא כל שכן שנות החמישים, אז עוצבה המדינה כפי שהיא היום. הרבה מוסדות ציבוריים מכובדים החלו ביוזמה פרטית, אפילו חתרנית. אוני’ בר אילן, סתם דוגמא, הוקמה נגד רצון הממסד ונלחמה ממש על עצם קיומה במשך שנים.
    ולהפך – מוסדות שהוקמו כיוזמה ממשלתית, מתוך הבנה שהמדינה לא פועלת למטרת רווח כמו הרכבת (גוף מפסיד תמידית, בכל העולם, אך תורם ברמת המשק כולו) עוברים לידים פרטיות, כי שם הניהול נכון וטוב יותר. הכיס הממשלתי הוא העמוק ביותר, כך שלעיתים תכופות לא נראה שיש לו סוף, אבל גם שם יש עלות אלטרנטיבית – השנה החלפנו את האוטו אז לא נוכל לנסוע לחו”ל – השנה אנחנו בונים כבישים חדשים אז אין לנו כסף לפתוח בית חולים באשדוד.
    יש בזה בעיות (הדוגמה האוסטרלית מאלפת) אבל זה לא אומר שלא ננסה לעשות ולשפר.

  27. נויף:

    העובדה ששתי מדינות בעולם (בריטניה וארה”ב) הקימו בתי סוהר מופרטים באופן מלא, עוד לא מעידה שהעולם כולו משתנה בנושא הזה. גם אם מפריטים, אפשר למצוא מודלים אחרים.

    חזרה לארץ – הטענה היא שהשב”ס ומערכת הבטחון העדיפו מבחינה מקצועית בית סוהר ציבורי, וכנראה שהיו מעדיפים גם הפרטה לוגיסטית אבל לא בטחונית, אבל הם נכנעו ללחץ של משרד האוצר שהעדיף הפרטה מלאה.

    מה בא קודם? ניתוח מצב בתי הסוהר ואז המסקנה שהפרטה היא הפתרון המועדף, או קודם כל ההחלטה שהפרטה מועדפת ואז ההסבר למה.

    מדובר באנשים, ומדובר בהשלכות משמעותיות על כל החברה. מרחב הטעות והסיכון של בית סוהר פרטי הוא איום. זה לא משהו שאפשר לסמוך על “ננסה לשפר תוך כדי תנועה”.

  28. אייל:

    שוב פעם הנבלות האלה עם הרגולציה שלהם! הפרטה שמשאירה את הכליאה בידיים של זכיין אחד היא לא יעילה, צריך תחרות חופשית! אני, לדוגמה, יכול כבר מחר לפתוח בית כלא פרטי במרתף שלי ולספק שירות מצויין בחצי המחיר שלבייב מציע. הלאה הבולשיביזם, יחי היוזמה הפרטית!

  29. האביר שלא היה:

    אין ספק שההפרטה היא מפלטו של הנבל. כביש שש איננו פיתרון אלא פיתוח התשתיות הציבוריות, הוא רק מוביל להרס הטבע ולהגדלת הזיהום. הדוגמה של בית החולים באשדוד היא דמגוגית, משום שלא הקימו אותו כי יש מספיק בתי חולים קרובים לאשדוד מכל צדדיה (קפלן וברזילי לדוגמה). עצם זה שיש פקקים שמונעים להגיע לשם, זה שוב בגלל חוסר פיתוח התשתיות הציבוריות. אוניברסיטת בר אילן היא גם סיפור של סחיטה דתית, היא הוקמה מראש לפי הדגם של האוניברסיטאות הקתוליות, והיא סיפור של כישלון משום שבכל זאת רוב הסטודנטים בה אינם דתיים כלל, ורוב הדתיים העדיפו ישיבה, אז תלוי מאיזו זווית בודקים כל דבר.

  30. tola:

    לכל מי שרוצה להרחיב את דעתו לגבי בתי הכלא המריקאיים
    ולהפסיק לזרוק “עובדות” כיאה לדמגוגים שמנהלים את המדינה הזו
    אתם מוזמנים לקרוא את המסמך הבא ולהרחיב את הדעת לגבי מושגים כמו “עלות ותועלת” “עקרון החופש בדמוקרטיה” ו”אחריות המדינה מול אזרחיה” בכל הנוגע למודל האמריקאי:
    http://www.adva.org/view.asp?lang=he&catID=17&articleID=473

  31. מוסיף:

    הדיון בנושא הרכבות הזכיר לי ראיון שקראתי בטוש של הסופ”ש שעבר עם מנכ”ל חברת הרכבות הגדולה באירופה (ואולי בעולם?), שמעוניינת להיכנס לעסקי הרכבות בארץ. מה שמעניין זה שהחברה היא חברה ממשלתית, ששייכת לממשלת צרפת. ולמי שפספס – חברה ממשלתית מתחום התחבורה הציבורית שהיא מהמובילות בתחומה בעולם. אאאאאאזזזזז…שלא יעבדו עליכם.

  32. נויף:

    זו הכתבה עם מנכ”ל הרכבת בצרפת.

    וזו אחת הפסקאות המרכזיות הרלוונטיות לדיון שלנו:
    “אנחנו אמנם נמצאים תחת בעלות מוחלטת של הממשלה, אך פועלים כיישות מסחרית ותעשייתית ולכן מחויבים לפרסם תוצאות פיננסיות, להציג תזרים מזומנים, להחזיר תשואה על חלק מההשקעות שלנו ולגייס כספים בשוק הפתוח. לכן אנו פועלים בדיוק כמו חברה פרטית, למרות שאנו בבעלות ממשלתית ומחזיקים בתפקיד לאומי.”

    אולי דוגמה לכך שבין ההפחדות על קומוניזם לבין הפרטה גורפת לטובת השוק הפרטי יש הרבה פתרונות אמצע שיכולים להיות מוצלחים.

  33. אמיר:

    אני מסכים שזה מטורף לגמרי להפריט את בתי הסוהר, אני רק חושב שכן היה ומתקיים דיון ציבורי. קראתי על כך לא מעט מאמרים בעיתונות ובאינטרנט.

    ובכלל, הרטוריקה של “לא התקיים על כך דיון ציבורי” כבר הפך לשחוק. התקיימו לא מעט דיונים ציבוריים, מאמרים בעיתון, טוקבקים בלי סוף, דיונים בכנסת. מה הקטע? שעדיין לא כתבת את המאמר ולכן עוד טרם התקיים דיון ציבורי?

  34. נויף:

    אמיר,
    אני חושד שהדברים שאתה מדבר עליהם התקיימו אחרי שהחוק עבר, ולא לפני.

    החוק עבר בקריאה ראשונה והועבר לדיון בוועדת הפנים בדצמבר 2003.
    החוק עבר בקריאה שלישית בסוף מרץ 2004.
    לפי מה שמוסבר בסרט מדובר במהירות חריגה מאוד יחסית לעבודת הכנסת הרגילה, ואת הדיון בועדת הפנים אי אפשר להגדיר לא כציבורי ולא כרציני (ראה גם בסרט וגם כאן).

    דרך אגב, המרכז המוקדם של משרד האוצר יצא כבר בינואר 2003!

    אני אשמח לקבל ממך דוגמאות לדיונים ציבוריים, מאמרים בעיתון, או טוקבקים מהתקופה הנ”ל או לפניה.

  35. עירית:

    עדיף שהכלא יהיה בידיים פרטיות עם אינטרסים שם יחולו וקים אחרים עם רצון טוב

  36. איריס:

    הפרטה של בתי כלא היא הפתרון הטוב ביותר!!

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: