אטיאס יתגבר. ואנחנו?

בניגוד לחלק מהמגיבים, אני מצאתי את הסרט של גדי יעיל ומדויק, בין השאר מכיוון שצפיתי בראיון בזמן האמת ופערתי את פי בתדהמה למשמע תגובותיו של השר. השתמשתי בתובנות שהוא העלה כמו גם בסלוגן שהמציא חנן בכתיבת מאמר שפורסם הבוקר בעמוד הדעות של “ידיעות אחרונות” (לחצו כדי להגדיל).

ברשותכם, ארבע הערות קצרות.

1. כעיתונאי אני יודע שקיים פער בין המיאוס שחש הכותב מנושא מסוים למיאוס שחש הקורא. רק זמן רב אחרי שאני מרגיש שמיציתי נושא מסוים, מתחיל הקורא להיחשף אליו. משום כך, למרות שאני מרגיש שכתבתי את כל מה שיכולתי לכתוב על חוק הצנזורה, אני ממשיך להכות בו. גם כאן.

2. קשה לעסוק בנושאים אזרחיים כמו חוק הצנזורה בתקופה שבה מאות אלפי תושבים נמצאים תחת מתקפת טילים. ועדיין, כתבי הטכנולוגיה וחובבי האינטרנט לא יכולים להרשות לעצמם לשבת בצד נוכח הצעת חוק הקוראת להטיל צנזורה על אתרי האינטרנט. מי שלא כותב על הנושא הזה ומקדם אותו בדרכים שונות בתוך המערכת העיתונאית שבה הוא פועל, חוטא לתפקידו.

3. כתבתי בטקסט שהסכנה האמיתית לבני הנוער טמונה בחדרי הצ’אט ובתוכנות המסרים המיידיים. למרבה הצער, בשל מגבלות המקום, לא יכולתי להוסיף הערה קטנה לצד המשפט הזה והיא “וגם הבהלה סביב כלים טכנולוגיים אלו עברה מזמן את גבול ההיגיון והטעם הטוב”.

4. כאשר אטיאס מתראיין הוא אומר (כמו בראיון שמוצג בסרט של גדי) שיש לדבר על לגופם של דברים ולא לגופו של דובר. אני חושב שאפשר לעשות את שני הדברים גם יחד. חוק הצנזורה הוא חוק רע, בלתי יעיל ובעיקר מטופש. אטיאס הוא אחד הפוליטיקאים המסוכנים בפוליטיקה הישראלית. הוא מקיים יחסים מעניינים עם מושג ה”אמת”.

נכתבו 124 תגובות לפוסט “אטיאס יתגבר. ואנחנו?”

  1. קולולולולו:

    זה חוק טוב זה
    הלוואי יחסמו שונאי ישראל כמוך

    כל מה שאנשים כמוך עושים זה להסיט את העם מדרך הישר
    תתביש לך

    הלוואי ינתקו אותך מהאינטרנט ולא יביאו לך לכתוב יותר לעולם

  2. מרק ק.:

    אני לא ממש מבין מה הטעם לקרוא לאטיאס שקרן וליד זה לכתוב משפט לחלוטין לא נכון כמו “אין טכנולוגיה שתעשה את זה”. במסמך שהוגש לועדת הכנסת צוינו במפורש אחוזי ההצלחה של הכלים הקיימים ואני הופתעתי מהדיוק שלהם- כמעט ללא חסימה של אתרים שלא אמורים לחסם ו90-95 אחוז הצלחה בזיהוי תוכן שאמור להחסם. אכן יש ניסיון בעולם ומערכות כאלו מופעלות כנראה בהצלחה בסינגפור ובמערכת החינוך בטורקיה ונמצאות בשלבי ניסוי באוסטרליה.

    נכון שבגלל מספר המנויים הגבוה לכל ISP בארץ תהיה מורכבות גבוהה לניהול ותחזוקה של מערכת שתפלטר ביעילות ומהירות, אבל זה בסך הכל ענין של הנדסת רשתות.

    אז זה יפה מאוד שאנשים מנסים לעורר “תסיסה עממית” כנגד החוק, אבל לחברי הכנסת יש גישה לכל האמת והם מחליטים. אני לפחות הייתי רוצה להאמין שהדרך לשכנע חברי כנסת עוברת דרך הצגת הפגמים המהותיים בחוק ולא דרך התלהמות ציבורית.

  3. חנן כהן:

    מצויין!

    (התגובה הראשונה זה באמת?)

  4. קולולולולו:

    בטח שבאמת
    וגם אותך צריך לחסום
    גם אתה רק מעודד פריצות ברשת

  5. הרב בריח:

    פריצות ברשת זה דבר נורא! רק אתמול קראתי על קבוצה פלסטינית שפרצה אתרים ישראליים. יהודים, הגנו על עצמכם באינטערנעט.

  6. דרומי:

    מרק, לא ברור לי איך אתה קורא מסמך שהסיכום שלו הוא “בעת הנוכחית, [טכנולוגיה זו] אינה מאפשרת מתן שירותי סינון למספר גדול של משתמשים”, ואז מגיע למסקנה ש’יש טכנולוגיה שתעשה את זה’, כדברייך.

    ואני חייב להודות שגם אני הופתעתי מהכמות הנמוכה של האתרים הלגיטימיים שנחסמו. אבל מערכת שמאפשרת חדירה של 10-15% מהתכנים היא מערכת חסרת כל טעם – מספיק שתיכוניסט אחד בכל בית ספר ידע את הכתובת של האתר שאפשר להיכנס אליו, כדי שהוא יעבור תוך שלושה ימים בכל בית ספר. וגם אם רק 10% מהפורנו העולמי יהיה נגיש, עדיין יש מספיק לכל ילדי ישראל.

  7. אלירם:

    באחד הפוסטים הקודמים אצלי שעסקו ב 892, הזכרתי את הראיון של אטיאס בגלי צה”ל (אותן מנטרות, באותן המלים בדיוק) וציינתי שדבריו של השר אינם מתיישבים עם המציאות.
    אחרי שצפיתי בסרטון של גדי החלטתי שעם כל הכבוד לשר (בלי קונוטציות לשירו של יהורם גאון) צריך לפרסם את הסרטון ההוא עם הכותרת הבוטה “שר האוצר משקר” (לא “שקרן”, בכל זאת שר, אבל משקר.)
    עוד חשבתי לכתוב “משקר או שאינו מכיר את לשון הצעת החוק שלו”, אבל זו התחמקות. כששר משקר במטרה לקדם חוק רע, צריך לצעוק את זה מכל מקום.

    אני יודע שלא ניתן לעשות זאת בעיתון. הצלחת למתוח את החבל ככל שיכולת וכל הכבוד לך על כך.

    אבל אצלי בבלוג ואצל גדי בוידאו טוב שהכותרת הזו גדולה ככל שניתן.

  8. מרק ק.:

    דרומי, אתה הבן אדם האחרון שהייתי מצפה ממנו לגישה של הכל או כלום. באנלוגיה לצמתים, אתה טוען שאין טעם להתקין רמזורים כי הם לא ימנעו את כל התאונות.

    בכל מקרה, טכנולוגית הסינון זהה בין היא מותקנת בשרת הISP או במחשב הביתי, לכן האחוזים האלו מיצגים פשוט את היכולות הקימות של טכנולוגיות זיהוי תוכן. הטיעון הזה לא נראה לי שיכול להסביר למה עדיף לי לקבל את 15% הכישלון במחשב הביתי במקום בשרת הISP.

  9. אביעד ק:

    אני מתפלא בכלל שהטקסט הזה פורסם בעיתון. לא נורא, אני בטוח שב-7 לילות הקרוב נקבל טור שכל כולו יהיה “הבלוגרים עם החתולים בוכים שסוגרים להם את האינטרנט. אוי אוי אוי”.

  10. יובל:

    מרק (תגובה 2):

    אבל לחברי הכנסת יש גישה לכל האמת והם מחליטים.

    במשך תקופה ארוכה החזקתי ממך איש חושב.
    טעיתי.

  11. דרומי:

    לא, אני טוען שאין טעם להתקין רמזורים אם הם ימנעו חלק קטן מאוד מהתאונות, אבל יגרמו לפקקי ענק נוראיים, אם להמשיך את האלגוריה. אם אני אב מודאג שלא רוצה לחנך את הילדים שלו, 90% חסימה זה אחלה, אם העלות היא כמה מאיות שניה של עיכוב גלישה. אם אני מדינה פטרנליסטית שרוצה לחנך את האזרחים שלה, 90% זה על הפנים כשהעלות היא הגבלות משמעותיות על החופש של האזרחים.

    ובקשר להתקנה על המחשב הביתי – נשמע לי מטופש להפליא. מה ימנע ממני להתקין מערכת הפעלה נטולת סינון (אפשר אפילו בדואל בוט עם המערכת הרגילה)?

  12. מרק ק.:

    יובל, באמת הערכת אותי יותר מדי, אני סתם אדם שמנסה להתחמק ממה שהוא צריך לעשות על ידי השתתפות בדיונים חסרי תוחלת ברשת.

    דרומי, עכשיו תסביר איפה פה ההגבלה של החופש של האזרחים, אלא אם אתה מתכוון לכך שאזרח יצטרך לענות לשיחת טלפון ולהגיד שהוא לא מעונין בסינון. ביננו זה לא ממש נחשב אצלי להגבלת חופש, אבל אולי אני היחיד שחושב ככה.

  13. דרומי:

    יובל:

    לחברי הכנסת יש גישה לכל האמת

    ‘כל האמת’ זה קצת מוגזם, אבל יש להם גישה לכמה מידע שהם רק רוצים, פחות או יותר. מעבר לנגישות של מאגרי מידע רגילים, מרכז המידע והמחקר של הכנסת – יוזמה ברוכה של אברום בורג – עומד לשירותם, ומכין להם סיכומים על כל נושא שחשוב לעבודתם.

    והם מחליטים

    עם זה קשה להתווכח.

    שתי העובדות נכונות, השאלה אם יש קשר ביניהן היא כבר שאלה אחרת.

  14. אמה גולדמן זאקס:

    לציבור חרדי האשכנזי יש לובי וחברי כנסת שמייצגים אותו, וכך גם לציבור החרדי הספרדי. לימין הלאומי יש חברי כנסת, אם כי קשה לקבוע שהם אכן מייצגים אותו. אפילו לערבים, על אף נטייתם להצביע לעבודה ולדומיה, יש חברי כנסת מטעמם, למרות שאלו ממש לא מספקים לבוחריהם שירות כלשהו. אולם לציבור שנעדר מכנה משותף שסביבו ניתן להתאגד, Crystallizing Factor בלשון עכו”ם, אין לובי ואין ייצוג פרלמנטרי.

    הרי אם המכנה המשותף שביני לבין מוסיף, ילדה, יובל, רואה שחורות או כל אחד ואחת מכם הוא ארעי ומשתנה, אין לנו דרך להתאגד בכל צורה שהיא. מכאן שאין דבר שאני ואתם יכולים לעשות שיבטיח רוב נגד החוק בקריאה השנייה או השלישית.

    בהעדר כוח או זיהוי עצמי של חברי הקבוצה הנפגעת כקבוצה, אין דרך שנוכל ליצור שלטון או להשפיע עליו כדי שיהיה הוגן ומועיל לנו.

    זוהי אינה רק בעיה של עדת חירות הפרט אלא של הפוליטיקה הישראלית בכללותה. הגורם היחיד שמשפיע על הפרלמנט הישראלי הוא המצב הפוליטי ולא רצון הבוחרים. כך, ראש הממשלה משלם את מס הקואליציה, בכל פעם מחדש, על חשבון חלקי העם השונים. במקרה זה, ש”ס מחזיקה את אולמרט בחיים הפוליטיים ועל כן היא נהנית.

    אממה, האינטרסים והחקיקה של הציבור החרדי מנוגדים לאלו של הציבור שחרד לזכויותיו, ובאים על חשבונו.

    במצב הנוכחי, אנו והכנסת מתקיימים בשתי ספירות שונות.

    לטעמי, זוהי תוצאת העדר השיטה האיזורית-רובית בשיטת הבחירות הישראלית. על כל הצרות שהיא עלולה להביא לישראל, לפחות היא יוצרת קשר ברור בין הנציג לבין בוחריו. במצבנו הנוכחי, עלינו לקוות להתפרצות פתאומית של הגיון בקרב ח”כינו. איזה מין פרלמנט יש לנו פה, המאלץ את בוחריו לחכות לדאוס אקס מכינה שיצילם מפניו?

    יש לי כבר אבא אחד. במיוחד לאור האלתורים של אטיאס בראיון דלעיל, אני לא מתלהבת מלקרוא גם לו אבי.

  15. יובל:

    דרומי,

    מי שהיה בדיון בועדת הכלכלה יודע שהוצג שם מצג שווא כאילו יש טכנולוגיה שיכולה לעשות את העבודה. הוצגה טכנולוגיה שמבוססת על ניסוי של חברה אחת – שטרם פרשה את הטכנולוגיה אצל ספקית אינטרנט – הצביעו עליה ואמרו: הנה זה עובד.

    אם זו האמת, הרי שמרק יכול לעבוד במינסטריון האמת. הוא ישתלב שם יופי.

  16. דרומי:

    כמו שאמרתי, לחברי כנסת יש גישה לכל האמת. המידה שבה הם בוחרים לעשות שימוש בגישה הזו היא הבעיה.

  17. עינב:

    לחברי הכנסת יש גישה לכל האמת

    אני לא ממש משוכנע שגם במקרה זה קיימת “אמת” סובייקטיבית, ובכל מקרה אני מעדיף שלחברי הכנסת תהיה גישה “לכל המידע”. ולא, גם זה לא יעזור.

  18. איתי:

    באשר להערתך הראשונה:

    “רק זמן רב אחרי שאני מרגיש שמיציתי נושא מסוים, מתחיל הקורא להיחשף אליו”

    אני חושב שהרעיון הנכון הוא באמת לצאת החוצה ולהחליט החלטה מגבילה שמפסיקים או ממעיטים לכתוב פוסטים על זה, בדיוק כדי שהאנרגיות שנצברות יתמקדו בדיבור החוצה ולא בדיבור פנימה, לאותה קבוצת כותבים-קוראים-משוכנעים-שגם-לרובם-יש-בלוגים.

    לבלוגרים יש יכולות כתיבה – תנו להן ביטוי בכל מקום מלבד בבלוג שלכם. נכון, לא כולכם עיתונאים אבל יש עוד דרכים

    כיתבו לח”כים, כיתבו למערכות העיתונים, לעיתונאים הבכירים שמדברים על אינטרנט כעל מאורת פשע, כיתבו למשרד התקשורת, כיתבו לארגונים שהייתם רוצים שיתערבו. הכל חוץ מעוד פוסט.

    רוצים לצאת מהמקלדת ולערוך פגישות? אל תיפגשו עם עוד בלוגרים בעוד כנס גיקים למען חופש הביטוי. תיפגשו עם חברי כנסת, תיפגשו עם עיתונאים, תיפגשו עם סלבריטאים שאפשר לגייס למאבק.

  19. אמה גולדמן זאקס:

    שיטת האחד בפה אחד בלב של התחסדות ה”חשבו על ילדינו!” גובה את קורבנותיה בהצלחה בכל אשר תפעל. לתקשורת אומרים שאנו כאן בכדי להגן על ילדינו, ובפועל מונעים מהציבור גישה למידע. במקרה והמועצה תקום, האלתורים של אטיאס יפילו עלינו את יצחק קדמן, אדם פרטי, כצנזור.

    להם יש Straw man argument חזק, ולנו אין אלא לפנות לשכל הישר של האזרח. קשה, במיוחד כשמבינים ש-common sense אינו דבר נפוץ.

    אם רוצים לעשות חביתה, יובל, צריך לשבור כמה ביצים. כשציבור הבוחרים מוכן לוותר על הביצים שלו, מה לנו כי נלין?

    אפילו ההתנקמות בבחירות הבאות, אם זו תהיה, לא תבוא בגלל האינטרנט. מי זוכר דבר כזה בקלפי?

    עינב (17), העניין אינו באחוז ה-False Negatives וה-False Positives של תוכנות הסינון השונות אלא בסינון האינטרנט לפי חוק, ללא הסכמת הבוחר ואף תוך גלגול העלות עליו. גם אם תוכנת הסינון היא כליל השלמות, סינון כפוי שדורש הזדהות מול חברה פרטית לבטלו אינו לגטימי בעליל.

  20. אמה גולדמן זאקס:

    מרק ק. (8), זה לא ברור שאפשרות הסינון במחשב האישי היא אלתור של אטיאס לטיעון של גדי נגד ריכוז כל התעבורה הישראלית בנקודה אחת?

  21. מרק ק.:

    יובל, אם זה באמת לא אפשרי טכנולוגית אז מאיפה מביאים את פיתרון הפילטור באוסטרליה? האם יתכן שרק אני קורא /. ואף חבר כנסת/שר/עוזר פרלמנטרי לא קורא ולכן הוא אמור לא לדעת על כך?

  22. נמרוד:

    הנה דעתי האישית (בתקווה שלא להיצלב).

    קודם כל, מהבחינה הטכנולוגית – בוודאי שהדבר אפשרי, לא במאה אחוז, ולא בצורה מושלמת, אבל הפתרונות סינון (מבוססי תוכנה/ספקית או אחרים) עובדים היום ואין סיבה שלא יעבדו במסגרת החוק (כמובן שהם לא תחליף לחינוך הולם) – אם כל ספקי השירות יפעילו את מנגנון הסינון בתשלום שלהם לכל הלקוחות, האם לא נקבל אינטרנט מסונן? הסיבה שהם עובדים היא כי ספקי התכנים המסוננים (פורנו/אלימות וכו’) הגדולים משתפים פעולה עם ספקי הסינון, על מנת להימנע מתביעות משפטיות. כמובן שהדבר תקף בעיקר לאתרים הגדולים, אבל הם מהווים את המסה הקריטית של התכנים מהסוג הזה בעולם.

    בנוגע לחוק עצמו – להערכתי, גם אם הוא יעבור במתכונתו הנוכחית (ולדעתי יש סיכוי טוב שבשלב כלשהו של תהליך החקיקה ברירת המחדל תשונה ל”לא חסום” והחוק יהפוך לסביר הרבה יותר), הרי שספקי השרות בעצמם יהרגו אותו, ע”י כך שידאגו שכל לקוח חדש יאלץ לבחור בצורה מפורשת בין אינטרנט מסונן ולא מסונן, בצורה שלא תתפרש כ”רשימת הפורנו”, והמסה הקריטית של האנשים תמצא את עצמה עם אינטרנט לא מסונן (בעיקר שהספקיות ידאגו שכל אתר מסונן יופיע כ”אתר זה נחסם כחלק מסינון חייג לשירות על מנת להסיר את החסימה) ואולי גם יאשימו את הסינון באיטיות/שרות לקוי וכו’.

    כך הספקיות יצליחו אולי להציל גם את נתח השוק של סינון עליו הם גובות היום כסף (יקראו לו “סינון פרמיום” יזרקו פנימה גם “הגנה מוירוסים” ושירות טלפוני מיוחד).

    החוק המיותר והפופוליסטי הזה הוא אמנם פתח לחקיקה אנטי דמוקרטית קשה יותר, אבל לא נראה לי שהוא ינוצל לכל מיני תרחישי אימים כמו סינון אתרי אופוזיציה או התערבות בתוצאות חיפוש וכו’. אם רוצים למצוא את הפגיעה האמיתית בזכויות האזרח בישראל, צריך לחפש אותם מחוץ ל”מיינסטרים”, בו פועל החוק הזה – בסגירה של עיתונים ערביים, במעצרים מנהליים של פעילי ימין, בהפקעת קרקעות בנגב וכו’. חוקים שפועלים על ה”מיינסטרים”, כמו הצעת החוק הנ”ל, יכולים להיות מיותרים או פופוליסטיים, אבל לא פגיעה אמיתית בזכויות אזרח (לפחות לא כרגע, המצב עוד יכול להידרדר).

  23. אמה גולדמן זאקס:

    מרק ק. (21), אתה מניח שמפלגת השלטון האוסטרליית הוגנת וישרה.

    אז הציעו סינון. האם הפעילו אותו בכל אוסטרליה? למיטב ידיעתי, מערכת הסינון שלהם נמצאת בניסוי מוגבל כעת. גם אם זה יפעל בהצלחה של 100%, זה נראה לך הוגן?

  24. מרק ק.:

    אמה, לא.

    הטענה הבסיסית (לפחות שלי) כנגד החוק היא שהמדינה לא צריכה להתערב בשום צורה בתוכן שאדם צורך כל עוד עצם הפרסום שלו חוקי. מצד שני כל אדם בצינעת ביתו רשאי לפלטר מה שהוא רוצה, אדם אחד יפלטר רק חומר פדופיליה ואחר יפלטר גם דוגמניות תחתונים. יתכן שיש הגיון בכך שהמדינה תציע עזרה בדמותם של אתרי הדרכה, אבל המדינה לא צריכה להתערב בתוכן – המועצה לביקורת סרטים ומחזות בוטלה מזמן ואין שום סיבה להחזיר אותה תחת שם וצורה אחרת.

  25. מרק ק.:

    אמה, לחוקים אין שום קשר להוגנות ולא משנה באיזה חוק דנים. חוקים במדינה דמוקרטית תמיד משקפים יחסי כוחות בחברה.

  26. צפריר:

    המסנן האוסטרלי פוצח על ידי נער בן 16 בתוך שלושים דקות.

    בנוסף, אני מצטט את תגובתי הקודמת בגלוב:

    בכל הסובב לחוק הזה יש נסיון ליצור מראית עין של ספק אנטי חרדיות ספק גזענות בהתנגדות לו. את השר אטיאס אנו שומעים בכל מקום מבקש “להתייחס לגופה של הצעה ולא לגופו של מציע”.

    יסלח לי השר, אבל ברגע שהחוק אומר ששר התקשורת יחליט מה יסונן ומה לא, אז בהחלט יש לבדוק לגופו של השר – אותו שר שאמר השבוע אצל רזי ברקאי שההחלטות מתקבלות במועצת חכמי התורה, ולא תמיד אצלו. האם מועצת חכמי התורה תחשוב פעמיים לפני שתחסום פורומים לנוער הומו-לסבי? לפני שתחסום אתרים לחינוך מיני? את הועד למלחמה באיידס?

  27. אמה גולדמן זאקס:

    נמרוד (22), הצעת החוק של אמנון כהן הייתה בלון ניסוי למדידת תגובת המערכת הפוליטית והתקשורת. הצעה החוק הנוכחית היא תוצאת ההצעה הקודמת, אולם שתיהן מתבססות על אותו אלמנט – Opt Out. כל פגיעה בזכויות האזרח היא פגיעה אמיתית.

    אני לא מוטרדת מסינון אתרי אופוזיציה אלא מהשלטת מערכת האמונות והדעות של אדם או קבוצה בממשל על אמצעי תקשורת, גם אם אוכל לבחור באינטרנט בלי מסונן.

    יתר על כן, מכיוון שהספקיות יהיו מחוייבות בקניית והטמעת תוכנות הסינון, הרי שגם אם כל ישראל יבקשו את האינטרנט שלהם מתועב, כולנו נמשיך לשלם את הפרמיה.

    הפתרון הטכנולוגי קיים ונמצא בשימוש בתוכנות הסינון הביתיות והספקיות. הצעת החוק לא תלווה בפיתוח פורץ דרך. הכל קיים. כלומר, הצעת החוק של אטיאס נועדה לדלג על שלב ההסכמה של הגולש. אם הוא יעבור, הכנסת תדע שהציבור מוכן לחיות עם חוקים שפוסחים עליו. החוק יהווה תקדים לחוקים אחרים שיעשו בדיוק אותו דבר.

  28. יונתן אורלב:

    יובל,

    יש משהוא עקרוני שאני לא מבין ואשמח אם תעיר את עיני.

    מכל הדיבורים נגד החוק הזה, נראה שהטיעון התקף היחיד נגדו הוא שמי שרוצה אינטרנט לא מצונזר יצטרך לבקש להגדיר את החשבון שלו ככזה (בקשה חד פעמית).

    ואם זה המצב, ה אם זה כל כך נורא? הרי גם מי שרוצה לעשות שיחות סקס מהפלאפון צריך לבקש לפתוח את המכשיר שלו למספרי 1919. ואילו כאן (אינטרנט) אלמנט הבושה קטן בהרבה כי מה שצריך לבקש זה אינטרנט לא מסונן, בעוד שבטלפונים סלולארים ברור לכל שהכוונה לפורנוגרפיה בלבד.

    גם הטענה על צנזורה לא ברורה לי: צנזורה בעיני פירושה שתכנים מסויימים לא יהיו נגישים לציבור מסויים (בּגיר כמובן). אבל במסגרת החוק הזה כל התכנים באינטרנט ישארו זמינים למי שמעוניין בהם. כך שצנזורה, לפחות באופן שאני מבין אותה, אין כאן.

  29. יונתן אורלב:

    הערה:
    אני לא מיתמם. ברורה לי הכוונה האמיתית של ש”ס (שהיא לגיטימית בפני עצמה), רק שהטיעונים נגד החוק לא ברורים לי.

  30. א':

    חסימה כלשהי תהיה. על זה כבר אין מה להלחם. פה הפסדנו. עכשיו צריך להלחם על רמת החסימה.

    מה שש”ס מנסה לעשות ברמת הצנזורה היא לא רשת ללא פורנוגרפיה. ש”ס גילו את הכסף שיש באינטרנט והם מנסים ליצור רשת עסקית בלבד. כל מה שלא קשור לעסקים עשוי להיות מצונזר (ובכלל זה בלוגים, אתרי חדשות, אתרי שיתוף תמונות / סרטונים וכיו”ב – גם אם הם לגיטימיים).

    במידה והחוק הזה עובר הרשת תהיה רשת עסקית לכל דבר ועניין ואתרים שלא קשורים בעסקים (למעשה, אתר שאין בו SSL) יצונזר. כתבות כאלו למשל, עשויות לגרום לצנזור של אתר חדשות שלם. הדתיים הרי לא מקבלים את החדשות שלהם ברשת גם ככה.

    מה שש”ס רוצים זו האפשרות להכנס מבחינה עסקית לרשת. הם רוצים לפתוח חנויות ברשת והם רוצים להגיד “אתם יכולים להשתמש באינטרנט כדי לקנות בחנויות האלה בלי חשש, כי האינטרנט כבר לא טמא כמו פעם – עכשיו הוא מצונזר ולא מכיל תועבה”.

    אין פה עניין של פורנוגרפיה כי הרי מי שרוצה פורנוגרפיה יכול להשיג אותה דרך רשתות שיתוף (וש”ס יודעים את זה). אין פה עניין הגנה על ילדים, כי החסימה תכלול גם משרדים שלמים (ובמשרדים, כידוע, אין הרבה ילדים – ונראה אותם מוסיפים לחוק שעסקים פטורים מהחסימה ברמת ברירת מחדל הזו).

    ש”ס גילו את הצד העסקי של האינטרנט. הם מבינים שהרבה כסף מחליף ידיים ברשת והם רוצים חלק ממנו, גם אם זה אומר לרמוס את הדמוקרטיה עליה מושתת המדינה בה הם חיים (דמוקרטיה שגם ככה הם לא מכבדים).

  31. אמה גולדמן זאקס:

    מרק ק. (25), מהם יחסי הכוחות בחברה שמקנים לש”ס את תפקיד לשון המאזניים הפוליטית המסורתית?

    למיטב הבנתי, הרעיון בדמוקרטיה ייצוגית הוא שהנציגים מייצגים את האינטרסים של אלו שהצביעו בעדם. בפוליטיקה הישראלית, לעומת זאת, הבוחר החילוני שולח את נציגיו כדי שימכרו אותו תמורת עוד חודש קיום לקואליציה, וולבו או לשכת סגן שר.

    החוקים במדינת ישראל, אם כן, תמיד משקפים יחסי כוחות במערכת פוליטית שבורה להפליא. כל המדינות שבורות, אולם יש כאלו ששבורות יותר.

  32. יובל:

    לכל אלו שחושבים וגם כותבים שטכנולוגיות הסינון עובדות, אני מציע להשיג את גיליון “עסקים” של יום שישי של מעריב.
    רפי רוזנפלד, עורך “עסקים”, מספר שם על חבר שלו שהזדעזע מהתכנים שהילדים שלו נחשפו אליהם והחליט, יחד עם 35 הורים אחרים בכיתה, להתקין תוכנות המסננות את האינטרנט במחשב שלו בבית. אלו תוכנות שפועלות על פי אותם העקרונות שאטיאס מציע. חודש לאחר מכן שאל רוזנפלד את החבר מה דעתו על החוק החדש. הנה תשובתו (אני מעתיק מהטקסט של רוזנפלד):

    “יש לי 2 מסקנות”, אמר החבר. “לפני הכל, אין תחליף לחינוך הילדים. זו האחריות של ההורים – ולא של אף אחד אחר. בטח לא של תוכנת סינון. המסקנה השניה והפרקטית היא שמסנני האינטרנט למיניהם הופכים את הגלישה למשימה בלתי אפשרית: יום אחד הם חסמו את דף הבית של וואלה מכיוון שהופיעה בו תמונה של מדונה, וביום אחר – את דף הבית של CNN בגלל דיווחים על טרור בישראל. השיא היה שהתוכנה הזו חסמה גם את הגישה לפורום חינוכי שעסק בדיוק בהתמודדות הורים עם בעיות הגלישה של ילדיהם. מהר מאוד ויתרו רוב ההורים על השירות הזה והשקיעו מאמץ ובשיחות עם הילדים, בהסברים וגם… במעקב אחר הרגלי הגלישה של הקטנים, ששמורים במחשב”.

    אז בואו כל אלו שמעולם לא השתמשו בתוכנות האלו וספרו לי על היעילות של הטכנולוגיה ועל ההיגיון בה.

  33. מרק ק.:

    יובל, מי הם האנשים שאתה פונה אליהם? כל אדם שעבד בחברה עם יותר משני עובדים סביר להניח שגלש באינטרנט דרך תוכנות מהסוג הזה.

    אז אותו חבר של רוזנפלד קינפג את התוכנה למצב “פראנויה מוחלטת”, או שזו היתה זבל של תוכנה.

  34. א':

    לגבי השאלה הטכנולוגית: מה זה משנה אם זה ניתן לעשייה טכנולוגית או לא (זה לא, אבל נעזוב את זה). נגיד שזה כן אפשרי מבחינה טכנולוגית. נגיד שזה אפשרי ושזה חוסם ב-100% את מה שרוצים לחסום ולא חוסם שום דבר אחר. נגיד. עכשיו – מי קובע מה ייחסם ומה לא? האם אתר עם צילומי קעקוע הוא לגיטימי או לא? האם זו כתבה לגיטימית? וזו? וזו?

    ושוב – החסימה תתבצע. אין לי שום ספק בזה. המלחמה צריכה להיות על “מה ייחסם”.

  35. נמרוד:

    אמה/מרק – אני מסכים איתכם לחלוטין (בעיקר עם ההודעה 24 של מרק שהיא הגישה הנכונה ביותר בעיני). אני פשוט חושב שהעיסוק בחוק המטופש הזה קצת מאפילה על פגיעות חמורות הרבה יותר בזכויות אזרח בישראל שנעשות הרבה יותר במחשכים. האיזכור של המועצה לביקורת סרטים היא האנלוגיה המתאימה כאן – המועצה הזאת נעלמה כיוון שבשנותיה האחרונות כבר לא היתה לה השפעה, כיוון שהתרבות בישראל התפתחה לרמה שאי אפשר כבר להפעיל עליה צנזורה. כך לדעתי יקרה גם עם החוק הנוכחי – מיותר ופופוליסטי ככל שהוא. הדאגה לזכויות אזרח בארץ צריכה להיות לא מה שמיעוט כמו ש”ס מנסה לכפות על הרוב (אחרי שנים של סחיטה של ש”ס את ממשלות ישראל, אורח החיים של החילוני הישראלי נעשה רק יותר ויותר חופשי – יותר מסחר בשבת, בתי קולנוע, יותר מסעדות וכו’). אלא הצורה שבה הרוב מצר את צעדיו של המיעוט החלש (בשטחים, בנגב וכו’).

  36. מרק ק.:

    יובל, אבל בעצם למה אתה צריך התנסויות של צד שלישי. אם אני לא טועה יש לך ויסטה ובויסטה עד כמה שאני יודע יש מנגנון בקרת הורים. למה שלא תנסה אותו? (אין לי מושג בעצם מה הוא עושה אבל אני יוצא מנקודת הנחה שסינון תוכן הוא אחד מהדברים שהוא עושה)

  37. האביר שלא היה:

    אנחנו כל הזמן מדברים על האוסטרלים באוויר. האם יש אתרי מין אוסטרליים? כן. האם יש הרבה אתרי מין אוסטרליים? ישנו אפילו אתר שכותב חוות דעת על אתרי מין אחרים + דוגמאות של תמונות. מעין אתר הסקס של ענת רק אוסטרלי. האם הם רוכזו בכתובת מסוימת? לא. היה ואדם מגיע לאתר מין אוסטרלי מה שואלים אותו בכניסה? אם הוא בן 18. האם הם מוודאים זאת באותות ובמופתים שהוא בן 18? לא. מכאן שאי אפשר לגזור גזרה שווה בינינו לבין אוסטרליה.

  38. חנן כהן:

    כמו תמיד, רוב האנרגיה מושקעת בוויכוח פנימי על ניואנסים, במקום להשקיע אותה במאבק בחוץ. הרבה יותר נוח ונעים.

    מי שמסכימים עם “דמוקרטיה = אינטרנט” יפעלו ביחד.

    מי שלא מסכימים, בבקשה שלא יפריעו.

  39. Gilad:

    I cannot believe the Mark have brought up the Australian case study

    If so, this case should have been a perfect example of how a spend AU$84 of public money and receive nothing but public anger.

    Further more, the Australian legislation is based on ‘opt in’ policy and a end user filter client and not default subscription to the filtering service.

  40. יובל:

    מרק – מילת המפתח בדבריך היא “אין לי מושג”.
    כמובן שזה לא מפריע לך לדבר בביטחון מלא על דברים שאין לך מושג בהם (ראה: “אז אותו חבר של רוזנפלד קינפג את התוכנה למצב “פראנויה מוחלטת”, או שזו היתה זבל של תוכנה”).

  41. יובל:

    מה ש-Gilad אמר.

  42. אביעד ק:

    משקר? אני? מה פתאום? אני דואג לילדים!

    “תכלית הצעת החוק היא למנוע את הגישה הקלה והחופשית לאתרי אינטרנט פוגעניים המכילים פרסומי תועבה ותכנים פסולים ומסוכנים, הן ברוחניות והן בגשמיות.”

    מתוך האתר של ש”ס

  43. האביר שלא היה:

    ועוד משהו – כל מי שנאלץ לגלוש באינטרנט קפה יודע שהבעיה למעשה היא אחרת. בתלמוד נאמר שאם אתה חייב לעשות משהו לא חוקי, עליך ללבוש שחורים וללכת למקום שלא מכירים אותך בו, ולא לחלל שם שמיים ברבים. הפרשנים אומרים שמדובר בבעיקר בעברות מיניות. העובדה היא שלא רק שחרדים גולשים באינטרנט, אלא שחלקם מהמרים באינטרנט, וחלקם משתמשים בו כדי למלא דחפים שהם אינם מסוגלים למלא במסגרת היומיום.
    ש”ס רוצה למנוע זאת מהם. ש”ס לא תמנע כלל, כי ברור שלבעל אינטרנט קפה אין בעיה לבקש את פתיחת החסימה, מכאן שהמצב שבו נימצא הוא דמוי ‘הניסוי הנאצל’ של שנות ה-20 בארה”ב כשניסו לאסור את השתיה.

  44. נמרוד:

    ל א’ (30) – ככל שהסינון יהיה יותר תקיף, כך החוק ימות מהר יותר (מתוך הנחה שניתן לבטל את הסינון, אחרת אנחנו לא מדברים על אותו החוק). אי אפשר לסנן את טמקא, זה פשוט לא יעבור. בסופו של דבר, לספקיות יש את האינטרס הכלכלי הכי טוב שהחוק הזה יגסוס, ולהם גם יהיה את היכולת הטכנולוגית לעשות את זה.

  45. מרק ק.:

    כן, גם הוירוסים שהיו לחבר של רוזנפלד במחשב הם בגלל החארות ממיקרוסופט. הוא אחראי? לא מה פתאום!!!!

    ופתאום בצורה משונה הצלחת להצדיק את החוק הזה. אם אין תוכנות מספיק פונקציונליות לשימוש ביתי, אז אין ברירה וחייבים לחסום ברמת הISP.

  46. יובל:

    מרק – מה במשפט “אלו תוכנות שפועלות על פי אותם העקרונות שאטיאס מציע” אתה לא מבין? ומדוע אני מקבל את ההרגשה שלדבר איתך זה כמו לדבר לקיר? (שהרי רק קיר יכול להבין ממה שכתבתי שאני מצדיק חסימה ברמת ה-ISP)

  47. מרק ק.:

    גילעד וצפריר,

    אתם פשוט לא מבינים. לא מדובר פה במנגנון אבטחה למניעת כניסה לחשבון הבנק שלך, המטרה של החוק היא למנוע גלישה אקראית לאתרי פורנו. ודאי שמי שירצה מספיק לגלוש לאתרים כאלו גם יצליח. ולא צריך לפרוץ שום דבר, אפשר פשוט ללכת לאינטרנט קפה הקרוב.

    ושוב הטיעון הזה מחזק את מי שידרוש חסימה ברמת הISP כי אותה אי אפשר לתחמן.

  48. מרק ק.:

    כי התוכנות האלו עובדות במיליוני אירגונים ברחבי העולם ועשרות מליוני בתים פרטיים. הדוגמא שהבאת מראה שאדם רגיל לא מסוגל לגרום לתוכנה לעבוד כמו שצריך ולכן דרושה התערבות ממשלתית.

  49. רואה שחורות:

    מדהים איך אתם מדברים בחלל ריק כאילו אין מדינות בהן האינטרנט מצונזר. במדינות המפרץ יש אינטרנט מסונן “כדי לשמור על המוסר”, בדומה למה שצפוי לנו בארץ. אבל יש שם גם הרבה אזרחים אמריקאיים ואירופיים שמנסים להשתמש באינטרנט שלהם, ומדווחים על הקשיים היומיומיים לגשת לאתרים לגיטימיים לכאורה. כן, גם לאתרי חדשות, לויקיפדיה, ליוטיוב.
    התוכנה המותקנת שם לא נכתבה על ידי משרד התקשורת הקטארי או באיחוד האמירויות. הם קנו את התוכנה מחברה אמריקאית שעוסקת בזה, וזה גם מה שצפוי לנו בארץ. מערכת שמסווגת את בוינגבוינג כאתר פורנו אינה מקובלת עלי, וכל ציטוטי האחוזים (שלדעתי אינם קשורים למציאות בשום צורה) של מרק לא ישכנעו אותי.
    כל זה, כאמור, מבתי להתייחס לעובדה ששר התקשורת יכול בהינף יד לחסום כל אתר שמתחשק לו. כתבת משהו נגד הרב עובדיה? נחסמת. זה אולי נשמע לכם קיצוני ולא יקרה בחיים, אבל זה גם מה שחשבנו על החוק הזה לפני כמה חודשים.

  50. א':

    נמרוד, גם אם לא כל ynet יסונן – הרי שתוכנות הסינון יוגדרו לסנן גם עפ”י מילים מסויימות ולא רק לפי url. כתבות ואתרים לגיטימיים לגמרי – המון אתרי רפואה, למשל, וגם אתרים שמתעסקים בחינוך מיני או אמנות (אתרים שכוללים לפעמים שירה, כמו במה חדשה, גם אם אין בהם בכלל תמונות) – ייחסמו.

    ספקיות האינטרנט לא יוכלו לחסום אתרים לגיטימיים, ולכן תיגרם פירצה בחוק. החסימה המדוברת קיימת כבר היום. לא צריך לחכות שהחוק יעבור. אין בעיה לבדוק את זה – מתקשרים לספק השירות ומבקשים את החסימה. אם החסימה שמקבלים מספקת (הרי זו החסימה שהחוק מדבר עליה) אז אין בעיה, אבל אם חלקים נרחבים מ-ynet (ואני בכוונה לוקח אתר לגיטימי) ייחסם – אז יש בעיה רצינית, כי הרי זו הולכת להיות ברירת המחדל של כולם. רופא אף אוזן גרון (כן, גרון) שצריך לקבל מידע רפואי, ייצטרך להתקשר לספק השירות שלו ולבקש את “ביטול חסימת אתרי הפורנוגרפיה” שהוגדרה לו בברירת מחדל (שלא לדבר על רשימה כזו שקיימת במקום מרכזי אחד וכוללת חיתוך מפולח ומדוייק של מי שנמצא בה). ומילא ברופא, אבל מה יעשו החולים שמחפשים מידע על סרטן השד או ילד/ה (רחמנא לייצלן) שמחפשים מידע על מין בטוח ?

  51. מרק ק.:

    ר”ש, אז הגיע הזמן להתעורר ולהבין שהחוק יעבור מאחר שבמדינה שבה האזרחים באים כל הזמן בתלונות על כך ש”המדינה מפקירה את האזרחים” אף חבר כנסת לא יסכים להכנס למשבצת של הרשע שהפקיר את ילדי האזרחים לחסדי הפדופילים. הדבר היחידי שיש טעם להלחם עליו הוא היקף הצנזור והפיכתו לopt-in במקום opt-out.

  52. יונתן אורלב:

    את התגובה שלי (מספר 28) הפניתי ליובל, אבל אשמח גם אם אחרים יענו (אנא קיראו אותה).

    שוב, הנקודה המרכזית לא ברורה לי: האינטרנט לא תצונזר כי מי שירצה להיחשף לתכנים המלאים יכול לעשות זאת.

    אז מה הטכנה העיקרית שלכם? האם העובדה שנעשה רישום של הפונים אצל הספקים? האם אתם טוענים שעצם העובדה שאנשים מסויימים לא ירשמו מהווה צנזורה?

    אני לא מבין איפה הבעיה העיקרית עם החוק הזה.

  53. אהוד:

    ערב לפני הדיון בוועדת הכלכלה המסמך הגיע אלי ונכתב בו שחור על גבי PDF שלא ניתן לבצע חסימה ברשמת השרת “עקב מגבלות טכנולוגיות של עיבוד נתונים המתקבלים בקצב גבוה מהאינטרנט בזמן אמיתי”. בהצעת החוק נכתב שזה יינתן בהתאם לזמינות הטכנולוגיה.

    בדיון עצמו (בו ישבתי), העיר נמרוד קוזלובסקי על עניין בטחוני שיש עם סינון ברמת השרת, ומיקי איתן העיר על העובדה שמנסחים חוק על סמך טכנולוגיה שעדיין איננה זמינה.

    מרק, זה לא רק “ענין של הנדסת רשתות” אני מציע לך שוב לקרוא את המסמך של משרד התקשורת שנכתב על ידי אנשי מקצוע – או לפנות לחיים גירון ולהציע את שירותיך ולכתוב לו חוות דעת אחרת.

    גם אם כן ירצו לנסות להפעיל סינון על מיליון וחצי מנויי אינטרנט ברמת השרת – הרי שמדובר במשהו קצת יותר קשה מהצמדת שתי חתיכות לגו אחת לשניה.

    ובאשר לסינון חסר וסינון יתר – אם אדם בוחר באופן וולנרטי להתקין בביתו תוכנה שהוא יכול לקפנג ולנהל רשימות שחורות ולבנות כאוות נפשו, זה שונה לאין ערוך מסינון ברמת השרת שם הספקית, או השר, או וועדה מטעם עצמה מחליטים מה ראוי ומה לא. ומספיק שבלוג יחיד ובודד יסונן בסינון יתר (ושאין לו דרך לערער על החסימה) – על מנת שיהיה מדובר בצנזורה.

  54. אהוד:

    יונתן אורלב – אין שום סיבה לגיטמית שאדם שרוצה לצרוך תכנים כלשהם, פורנוגרפיים או לא – יצטרך לפנות לספקית האינטרנט שלו. המידע צריך להיות פתוח וחופשי, ומי שרוצה חסימה – יכול לעשות זאת מול הספקית או להוריד מהאינטרנט תוכנה לבחירתו בלי שאף אחד יידע על זה.

    שנית, אם הרבה אנשים יקבלו את סינון ברירת המחדל, ספקי תוכן יצטרכו להתאים את עצמם לסטנדרטים של וועדה או של שר, בשביל לא ליפול, חלילה לסינון, וימנעו מפירסום

    שלישית – החוק מאפשר לשר לקבוע את אמצעי הזיהוי. כלומר – זה לא רק להרים טלפון לספקית ולהגיד – לא רוצה סינון. יתכן שתצטרך לשלוח תעודת זהות, יתכן שתצטרך להתייצב במשרדי החברה ולחתום בנוכחות נציג שאתה לא רוצה סינון – הכל נתון לשיקולו של שר התקשורת (ולא משנה מי הוא).

  55. א':

    יונתן (52), אף אחד לא יכול להבטיח לך שאתרים לגיטימיים לא ייחסמו. מספיק שאתר לגיטימי אחד נחסם וזו כבר צנזורה. אם אישה רוצה לחפש מנתח פלסטי להגדלת שד, היא צריכה לקבל את כל המידע האפשרי – כולל חוות דעת על ביה”ח ועל המנתח (תוכן גולשים), כולל תמונות לפני ואחרי, כולל איורים ומידע טקסטואלי שמסביר את היתרונות והסיכונים. היא רוצה לקבל מידע רפואי ולא פורנוגרפיה והיא צריכה לקבל את כל המידע הזמין בלי להיחסם בלי שום צורה. סינון ברמת ברירת מחדל לא יעבוד במקרה כזה. למעשה, סינון על פי מילים מסויימות יחסום גם את הפוסט הנוכחי הזה כולל כל התגובות שאנחנו רושמים בו – למרות שמדובר בפוסט לגיטימי.
    אין פה עניין של חסימת פורנוגרפיה והימורים – יש פה עניין של תוכן לא ראוי (ומי שמחליט מה ראוי הוא לא אתה).

  56. Gilad:

    ISP level filtering is already offered. Perhaps Shas will be satisfied with government subsidy for such a service.

    Either way, if any filtering will be applied by law eventually, it must be based on opt-in. Anything else will be a clear case of a none democratic legislation. In Israel there already managed lists of civilians, so the list argument will not help here.

    The Israeli society is paying a price for not having a solid constitution.

    The tragedy may be become apparent if and when a constitution will be out in place and laws such as 892 will shape it.

  57. אהוד:

    יובל, חבל שאתה לא מבין. תוכנות הסינון לא עובדות כשאנשים מתקינים אותן לבד, אז הממשלה צריכה להתקין אותן אצל הספקיות. אם זה לא יעבוד – פשוט יבואו וישימו לנו כיסוי על העיניים, ואז הילדים שלך לא ייחשפו כלל לפורנו.

  58. יובל:

    אהוד – צודק. לא מבין איך לא הבנתי שמה שלא עובד אצלי במחשב יעבוד אצל הספקית בחסות הממשלה. ראש קשה אני. לא מבין.

  59. » 892 - לא יעיל. נקודה. » וובסטר 4 - חנן כהן:

    […] מדביק כאן תגובה שכתב יובל דרור בפוסט של עצמו על הטור המצויין שלו ב“ידיעות“. אז אחרי שהסרנו את […]

  60. איש:

    אז אולי פשוט נצביע לגלוב לבחירות הבאות :D ?

  61. צפריר:

    מרק, אני מבין בדיוק. תוצאה של התקנת מסנן שכזה תהיה שהילדים יגלשו לאן שירצו, והמבוגרים במקומות העבודה יהיו נתונים לחסדי מועצת חכמי התורה.

    ואל תבוא ותסביר לי שבכל ארגון יש סינונים – הסינונים שארגון מחיל על עצמו ויכול לשנות אותם, הם בעיה שלו. אנחנו מדברים על צנזורה ממשלתית לפי קריטריונים לא ברורים.

  62. יונתן אורלב:

    אהוד (54):

    אני מסכים איתך שאין שום סיבה שאדם יצטרך להירשם כדי לצרוך תכנים כלשהם. זו הבעיה העיקרית (אם לא היחידה) שלי עם החוק הזה. אם כן, למה היתייחסות לנושא הזה כל כך שולית? רוב הדברים שאני שומע נגד החוק (כולל הדברים של יובל והתגובות שנאמרו כאן) אינם מכווונים לעניים הזה. התחושה שלי היא שיש פה סערה בכוס מיים. מתעקשים לעשות מהחוק הזה מה שהוא לא.

    אשר לאנשים שיקבלו את הסינון כברירת מחדל ולא יבטלו אותו, גם כאן אני נוטה להסכים, אך זה לא יכול להוות טיעון נגד החוק: ההנחה היא שאם אנשים מקבלים את זה, הם מעוניינים בז, גם אם באופן פסיבי. שים לב גם שהדירוג על סירטי קולנוע כפי שקיים בארצות הברית משפיע על התכנים. אז מה? זה דווקא טיעון טוב בעד החוק, לא נגדו.

    הבעיה השלישית שהיצגת, על אופן הזיהוי היא טכנית, ואני מסכים איתה בהחלט. אבל זה עניין טכני ושולי, ולא בכדי גם עליו לא שומעים שום דבר (לפחות לא אני) במסגרת הטיעונים נגד החוק.

  63. יונתן אורלב:

    א’ (55):

    אתה טועה לחלוטין. אין שום צנזורה _ושום_ אתר לא יחסם לאנשים שלא מעוניינים בסינון. מבחינה זו, החוק מציע שירות, ואינו כופה דבר. לכן הבעיה שתיארת אינה קיימת בפועל.

  64. צפריר:

    אשר לאנשים שיקבלו את הסינון כברירת מחדל ולא יבטלו אותו, גם כאן אני נוטה להסכים, אך זה לא יכול להוות טיעון נגד החוק: ההנחה היא שאם אנשים מקבלים את זה, הם מעוניינים בז, גם אם באופן פסיבי. שים לב גם שהדירוג על סירטי קולנוע כפי שקיים בארצות הברית משפיע על התכנים. אז מה? זה דווקא טיעון טוב בעד החוק, לא נגדו.

    ומה לגבי מקומות העבודה? האם אלו ידרשו את הסרת הסינון? האם החוק בכלל מאפשר הסרת סינון גורפת לארגון שלם?

  65. יונתן אורלב:

    Gilad (56):


    The Israeli society is paying a price for not having a solid constitution.

    החברה הישראלית משלמת את המחיר על כך שאין לה מפלגות חילוניות אמינות, שפועלות כדי לקדם את האינטרסים שלה. אין לזה קשר לחוקה. חוקה אינה תרופה למפלגות מושחתות ולא איכפתיות, המשקרות לבוחרים שלהן ומוכנות לוותר על כל דבר על מנת להישאר בשילטון (תאוות הוולוו).

    החוק הזה אינו חוק של ש”ס. הוא חוק של קדימה, מפלגת העבודה, הליכוד, וגם מרצ. כל תלונה לגבי החוק צריכה להיות מופנית אליהן, במקום אל ש”ס ואריאל אטיאס.

    * לגבי מרצ: רק שניים מתוך החמישה הצביעו נגד, וזאת כאשר המפלגה מפלגת אופוזיציה. אם היו בקואליציה, היו מצביעים בעד או נמנעים (ואני מאמין שהיו מצביעים בעד).

  66. יונתן אורלב:

    צפריר (64):

    אם מקומות העבודה לא ידרשו את הסרת הסינון, זו זכותם. בדיוק כמו שרבים מהם מפעילים סינון כיום.

    ואם הם לא יוכלו להסיר? קשה לי להאמין. אם לא, זה פגם מהותי מאוד בחוק (ועילה לפסילתו המוחלטת), אבל שוב, קשה לי להאמין שזה המצב. מצד שני, עם מפלגת העבודה בקואליציה, ש”ס בהחלט יוכלו לקחת את ההערה שלך לתשומת ליבם ולתקן את הדרוש תיקון :-)

  67. יונתן אורלב:

    צפריר (61):

    אירגונים יוכלו לוותר על הסינון ולהפעיל סינון משלהם, כפי שהם עושים כיום. דרך אגב, אני מהמר שמבחינה מעשית אתה צודק, ורבים מהם יעדיפו להשאיר את הסינון על כנו. למעשה, הם יקנו את זה כשירות עצמאי: הם יוכלו לסנן חלק מהרשת שלהם וחלק להשאיר לא מסונן.

    אבל כשלעצמו, זה לא טיעון שמשמש נגד החוק.

  68. לא רואה בעיניים:

    אטיאס כבר ילמד את הרוסים

    "האינטרנט – מפלט לאופוזיציה תחת פוטין" נכתב ב"הארץ":
    בשעה שעיתונים ותחנות טלוויזיה ורדיו נמצאים תחת פיקוח של השלטון – הרשת ממשיכה…

  69. יובל:

    יונתן – אני חושב שהנקודה שלך ברורה. שום טיעון שמוצג כאן לא משכנע אותך נגד החוק. אתה בעד החוק. בסדר.

  70. יונתן אורלב:

    יובל (69),

    שלחתי תגובה ברורה ומסודרת, ושאלתי אם אתה יכול להסביר לי. לא השבת ועכשיו אתה מתקיף ומעליב (לא אמרתי שאני בעד החוק). חבל.

    אני חושב שבנוסף לאין סוף ההגיגים והצעקות נגד החוק הזה צריך איזשהוא פוסט או דף שיפרט, _בנקודות_ מהן הסיבות שבגללן שהחוק הזה כל כך גרוע/לא דמוקרטי.

    נכון לעכשיו, אני מכיר סיבה אחת בלבד, ואליה התייחסתי (הדרישה מהאזרחים להירשם על מנת למנוע את הסינון במקום, נניח, להיפך).

  71. מרק ק.:

    אהוד, חבל שאתה מצטט רק חלק מהפסקה (סעיף 6 במסמך שקישרתי אליו בתגובה 2) וגם שתי הפסקאות אחריה רלבנטיות. אתה יכול לעשות איזה ספין שאתה רוצה, אבל אני מניח שחברי הכנסת יקראו את כל המסמך כולל הפסקאות שהשמטת ויגיעו למסקנה אחרת – שמערכת בהיקף כזה אולי לא נפוצה אך אינה בהכרח בלתי אפשרית.

    אם חיים גירון אמר לך אישית דברים אחרים זה ענין אחר.

  72. יונתן אורלב:

    ועוד משהוא:

    גרוע ולא דמוקרטי הם שני דברים שונים:
    גרוע מתייחס לחוסר היכולת של החוק לספק את מה שהוא אמור לספק (האם הוא מסוגל לחסום תכנים כאלה), ולא דמוקרטי מתייחס להיותו של החוק בלתי דמוקרטי בלי קשר למה שהוא מסוגל לספק.

  73. יובל:

    יונתן – אני לא יודע מה איתך אבל אני משתדל לא לבזבז את זמני לחינם. בתגובות לפוסט זה בלבד (שלא לדבר על עשרות הפוסטים, המאמרים ושאר הטקסטים שנכתבו על החוק הזה בשבועיים האחרונים) הוזכרו סיבות רבות נוספות (דוגמאות נוספות לסיבות נוספות ניתן למצוא כאן).

    אם ההגיגים והצעקות עדיין לא מספקות אותך ואתה מכיר “סיבה אחת בלבד”, אז שמע, עם כל הצער בדבר, נאלץ להסתדר במאבק הזה בלעדיך.

  74. יונתן אורלב:

    יובל (73):

    אין סוף מילים, אפס ענייניות. שוכנעתי שהחוק לא יעיל, שהחוק מיותר, ושיש בו פגם אחד מהותי, שהוא הדרישה להירשם כדי להסיר את הסינון במקום להיפך (וזה דבר עקרוני בהחלט).

    מעבר לשלוש הנקודות האלה, לא ראיתי שום טיעון אחר.

    כנראה שאני סובל מקשיי הבנה חמורים. אני רק מקווה בשבילך שכל מאות אלפי האנשים בארץ שחשופים לוויכוח הזה לא חושבים כמוני, כי אם כן המאמצים שלכם מיותרים.

  75. יובל:

    תודה.

  76. אהוד:

    מרק, לא השמטתי שום דבר, ומרגע שהידיעה הייתה באוויר, נתתי קישור למסמך המלא, שכל אחד יוכל לקרוא ולשפוט בעצמו – בדיוק כפי שאתה עשית.

    זה שאתה חושב שכל חברי הכנסת קראו או יקראו את המסמך המלא, זה כנראה תום לב שלך.

    אני לא מסתמך כאן על סטריאוטיפ לפיו לח”כים אין מספיק רצון או אכפתיות להשקיע בחקיקה ובתחקיר – נכחתי בעצמי בוועדת הכלכלה בישיבה שארכה 4 שעות, ובה גם חיים גירון הקריא את חוות הדעת – חלק נכבד מחברי הכנסת נכנס ויצא מהדיון לכל אורכו ולא השתתף בכולו, אבל כשהגיע רגע ההצבעה – פתאום החדר התמלא, גם כשמקביל יש במליאה נאום של אולמרט שמגיב לדו”ח וינוגרד.

    ולעניין: כתוב שכיום אין בנמצא מערכת כזאת. בהמשך כתוב שזה זמין לעשרות אלפי מנויים בלבד, וגם זה בניסוי מצומצם. לגבי היקף של מיליון וחצי גולשים – מה שיש בארץ – אי אפשר.

  77. עניינים ודברים אחרים » ארכיון » אז מה בעצם בעיה עם חוק סינון האתרי:

    […] כאן שיכנע אותי שאין בעיה של ממש עם חוק סינון האתרים החדש של […]

  78. רואה שחורות:

    יונתן –
    מה עם הפגם הנותן לשר התקשורת את הסמכות האישית והבלעדית לחסימת אתרים, ללא שום קריטריון? מה עם היחס של האיחוד האירופי למדינות המטילות צנזורה על האינטרנט? מה עם הפיכת שרת אחד ויחיד לשער האינטרנט של ישראל, דבר שהופך אותו למטרה ראשית למתקפת האקרים? מה עם רשימה ממשלתית של אנשים המבקשים ספציפית אינטרנט לא מסונן? מה עם חוסר במנגנון המאפשר לאזרחים לבקש הסרת חסימה מאתר ספציפי לטובת חופש הביטוי? מה אם הממשלה תעקוב אחרי אנשים שמבקשים דבר כזה, ואם האתר הוא פוליטי תוכל לשייך את האזרחים לדעה פוליטית נגד רצונם? למה בכלל אדם צריך לבקש רשות מהממשלה שלו לבקר באתר כלשהו?
    אני מקווה שסיפקתי את רצונך לכמה פגמים נוספים בחוק.

  79. מרק ק.:

    אהוד, לא יודע מאיפה בא המספר הזה של מליון וחצי. הקונפיגורציה האופטימלית תהיה “סנן” בכל “מתג” (הציוד שאליו מחוברים המנויים) של ISP. אני לא מכיר את הטופולוגיה של הISP בארץ אבל נראה לי סביר שיש לכולם ביחד לפחות 10 מתגים ואם נניח חלוקה אחידה של מנויים למתג נקבל שכל סנן צריך לטפל ב150000 מנויים.

    גדול? כן. לא קיים מערך כזה בעולם? בהחלט אפשרי. בלתי אפשרי? ממש לא.

    (וכמובן שניתן לשים שני סננים למתג אם יש הרבה עומס בעזרת סוג של load balancer)

  80. מרק ק.:

    ר”ש, מאחר שרוב מדינות האיחוד מצנזרות את האינטרנט, הצעת ההחלטה שאתה מתיחס אליה היא מצחיקה במקרה הטוב.

  81. יובל:

    מרק – באיחוד האירופי חברות 27 מדינות. אנא הצג לי מסמך שמציג את הצנזורה על האינטרנט בלפחות 14 מתוכן.

  82. מרק ק.:

    יובל, אני מתנצל אם זה מגיע לפחות מהרוב ואני לא סגור על אילו מהן באיחוד, אבל הנה רשימה

  83. אלמונימי:

    אני כותב בעילום שם (אבל יובל רואה את האימייל שלי ויכול לערוב לי אם צריך)
    יש כאן המון אי הבנות טכנולוגיות, אני מקווה שאוכל לעשות סדר:
    1) מליון וחצי משתמשים זה כלום – אני אישית התקנתי מערכת כזו בארגון מאוד גדול עם יותר משתמשים, הכל שאלה של כסף (מה גם שלאף ספק אין מליון וחצי משתמשים, זה מתחלק שווה בשווה ,בערך, בין כולם)
    2) ארגונים מתקינים את התוכנה, זה נכון, אבל שם המשתמש הממוצע פוחד לעקוף את המסנן (בניגוד לילדים פה בארץ שעליהם החוק רוצה להגן) – מי שעוקף מפוטר
    3) אחוזים – אין מאה אחוז, יש חסימות “טובות” ויש חסימות “רעות”, וגם לצד השני – התוכנה מעבירה דברים “טובים” וגם דברים “רעים”, את playboy.com כולם חוסמים אבל את 123ץ
    4) ** לעולם ** תוכנה בצד השרת חלשה יותר מתוכנה במחשב האישי (אשמח לפרט אם יהיה צורך) – לכן סעיף 3 מקבל תוקף חזק יותר
    5) ילד אוסטרלי פרץ את המסנן האוסטרלי ה30 דקות (כך נכתב באחת התגובות מעלי) – תוכנות בצד שרת לא צריך לפרוץ אפשר לעקוף וזה לוקח 30 שניות חיפוש בגוגל

  84. יובל:

    מרק – יופי שאתה יודע לתת לינק – קראת מה כתוב שם?
    צרפת נמצאת שם בגלל שהיא אסרה על יאהו למכור מזכרות נאציות – אז צרפת נכנסת לרשימה?
    הולנד נמצאת שם כי ספקית אחת חסמה גישה לאתרים עם פורנוגרפיית ילדים בעוד ששאר הספקיות סירבו בתוקף להשתמש בטכנולוגיות הסינון כיוון שהן הצביעו על בעיות בטכנולוגיית הסינון? אז עכשיו אתה כולל את הולנד ברשימה?

    לא מספיק שגם אם אתה כולל אותן אלו לא “רוב” מדינות האיחוד האירופי, אין שום סיבה לכלול מדינות שבהן יש ספקית אינטרנט אחת שהחליטה לסנן כמה אתרים של פורנוגרפיית ילדים (וזאת בניגוד להצעת החוק של אטיאס שהיא הרבה-הרבה-הרבה יותר כוללנית) וללקוחות יש ברירה – לפנות לספקית אחרת.

    במילים אחרות, ראה תגובה 10 לפוסט זה.

  85. Xslf:

    יונתן: בנוסף למה שאחרים כתבו כאן- אתה מניח הנחה גדולה מאוד- שאתרים קיימים ימשיכו לפעול ללא שינוי משמעותי גם אחרי החלת החוק.

    אם אפשר ללמוד משהו מתגובת בעלי אתרים עד היום לפניות (גם מטופשות) של עו”ד לגבי תוכן, והרצון שלהם לא להסתבך, יש סיכוי מצויין שהאתרים הגדולים בישראל יפעילו על עצמם צנזורה עצמית קשוחה יותר ממה שידרוש החוק, כדי שלא יכנסו אפילו בטעות ל”רשימת הסינון” ויפסידו את הגולשים המסננים.
    אז ביי ביי לפורום “סקס בנוער” בתפוז. ביי ביי לפורום “נפגעי תקיפה מינית” בנענע. ביי ביי למדור “זוגיות” ב-ynet.

  86. יונתן אורלב:

    שושנה (85):

    יתכן בהחלט שאתרים יצנזרו את עצמם בעקבות החוק, אבל זה לא טיעון משמעותי כנגדו. זה לא דבר שאפשר “לקנות איתו במכולת”. זה כמו להתנגד לסיווג סירטי קולנוע כי יוצרי הסרטים מצנזרים את עצמם כדי שלא יקבלו את הסימון “למבוגרים בלבד”. אני לא רואה הבדל בין השניים.

    יש טיעונים עדיפים בהרבה לדעתי נגד החוק הזה, רק שהם פחות צעקניים מאלה שמועלים בזמן האחרון. הכי קל לצעוק “צנזורה צנזורה” גם כשזה לא העניין. אני אשלח לך בדוא”ל.

  87. א':

    יונתן (63), בחוק נכתב במפורש: “לא קיבל ספק גישה לאינטרנט הודעת מנוי ממנוי כאמור, או ייתן לו ספק הגישה לאינטרנט שירות סינון תכנים בדרך הקבועה בתקנות”. זו מתכונת לפיה כל עוד לא ביקשת להצטרף לרשימה של הלא מסוננים, אתה מסונן (סינון בברירת מחדל). קודם כל ולפני הכל – כולם מסוננים. כולם מסוננים – אלא אם כן הם יזמו פניה בכדי לבטל את החסימה. אף אחד לא מוצא מידע לגבי סרטן השד או חינוך מיני (כי יש במילות החיפוש ובתוכן הדפים מילים “אסורות”). אתה רוצה לקבל מידע לגבי סרטן השד? תיצור קשר ותבקש מהם “להסיר את החסימה של האתרים הפורנוגרפיים” כדי לקבל מידע רפואי לכל דבר ועניין. ואיך ספק השירות אמור לזהות אם זה שמבקש להסיר את החסימה הוא אכן בגיר, עפ”י תעודת זהות, טביעת אצבע, דגימת רוק? אנחנו מדברים פה על פגיעה ממשית בפרטיות רק כדי לקבל מידע רפואי או כדי לקרוא את הפוסט הזה או כל דיון אחר שכולל את המילה מין (שכידוע היא מילה לא מינית בכלל, למשל ורד הוא מין של פרח, נמר הוא סוג של חתול וכד’)!
    לעומת זה – יש את המצב של היום – כל מי שרוצה לחסום את עצמו יכול לבקש את זה מספק השירות ולקבל את זה (כשהמקרה הגרוע הוא שילד עלול לחסום מבוגר, אבל ילד לא יכול להסיר חסימה של עצמו, פשוט כי אין אופציית “הסרת חסימה” אלא רק אופציה של “החל חסימה”).

  88. יונתן אורלב:

    א (87):

    אני מסכים לכל מה שאמרת, מלבד הטענה שהחוק הוא חוק צנזוראלי. יש פה פגיעה בפרטיות, יש פה הטרדה של הציבור, יש פה פגיעה בחופש הפרט (בגלל הצורך לבצע את תהליך הזיהוי, שטיבו לא ידוע לנו), וחשוב מאוד: יש פה פגיעה חמורה בסטטוס הקוו של שירות שבעיקר ציבור חילוני נהנה ממנו.

    אנחנו (החילוניים) לא באים ואומרים לחרדים מה לעשות, אז שהם לא יגידו לנו. הם רוצים סינון? שיסננו בקרב המגזר שלהם ויעזבו אותנו בשקט. הם רוצים פיתרון שיחול על כל עם ישראל? שימצאו פיתרון שאינו מצריך פעולה מצד משתשי הקצה (החילוניים לפחות) כדי למנוע את הפגיעה בהם. מה שהם עושים כאן זה ממציאים פיתרון שבא על חשבון הציבור הרחב, הן מבחינה כספית והן מבחינת הפעולות שעל הפרטים שבו לנקוט.

    זה בדיוק מה שהמפלגות החילוניות אמורות היו לומר:

    כיום קיים פיתרון זמין לכל, מי שרוצה יכול לבחור בו, אנו לא נכפה שום דבר על אף אחד ולא נגיד לאף אזרח איך הוא צריך לנהוג, ולא נשלול ממנו שום דבר קיים. גם אנו סבורות שחייבים להגן על הילדים, וכל מה שמוצע בחוק הזה זמין כיום לכל דורש. כל מי שרוצה את הפיתרון יכול להשתמש בו, ואנו נעשה הכל כדי להביא את הדברים לידיעת הציבור ולסייע להם להשתמש בפיתרונות האלה.

    הן לא עושות את זה ולא מגינות על האינטרסים של ציבור הבורחים שלהן כי הן רוצות להישאר בשילטון, מטעמי רדיפת בצע ושררה.

  89. יובל:

    יונתן – הערה אחרונה, כי באמת שאני מוצא את הדיון איתך כחסר תוחלת: אם אתה לא מבין את הבעייתיות במערכת או מנגנון שגורמים לאנשים לצנזר את עצמם, אם בעינייך זה בסדר כי “זה לא דבר שאפשר לקנות איתו במכולת”, הרי שקונספט “חופש הביטוי” אצלך הוא משהו שאני מעדיף לא להכיר.

  90. יונתן אורלב:

    יובל (89):

    אני בהחלט מבין את הבעייתיות במערכת כזו, לא פחות ממך.

    החשש ששושנה ציינה הוא חשש מספרי. הרי גם אם יקימו מערכת שבה אנשים יוכלו לבחור להירשם והיא תהיה פופולארית האתרים יצנזרו את עצמם. האם גם אז זה לא יהיה בסדר מבחינתך?

    על הנקודה הספציפית, של כפיית הרשמה אני מסכים לחלוטין.

  91. א':

    יונתן, אם אני מחפש מידע רפואי כלשהו (משהו שדי הגיוני שמישהו יחפש ברשת) והחוק מונע ממנו למצוא את אותו המידע – זו צנזורה.
    זה שכתבתי בסוגריים את המילה “שדי” לא אמורה להפוך את התגובה שלי לפורנוגרפית ובטח לא אמורה לחסום מישהו מלקרוא את התגובה הזו שלי כל עוד הוא לא ביקש לפתוח את החסימה של האתרים הפורנוגרפיים. מה שהחוק עושה הוא לצנזר את התגובה הזו שלי בפני אוכלוסיה מסויימת (ולפי החוק – האוכלוסיה היא כ-ו-ל-ם חוץ מאלה שביקשו פורנוגרפיה והימורית, משהו שהתגובה שלי לא מדברת עליו).
    מה שהחוק יעשה, הוא לצנזר כל חומר שהוא אנטי-פורנוגרפי או אנטי-פדופילי. כל כתבה שמדברת על סחר בנשים, כל כתבה שמדברת על אונס או פדופיליה כל כתבה שמזכירה את המילה “קונדום”, כל כתבה לגיטימית שמכילה “תמונת אילוסטרציה” לא ראויה.
    ברגע שאני רוצה לקרוא את הכתבה (ע”י קליק על קישור באתר לגיטימי שלא צונזר, או ע”י תוצאה של מנוע חיפוש על מילה לגיטימית שחיפשתי) ומקבל מסך שאומר “הדף מכיל חומר לא ראוי” – התוכן צונזר. מה שקיבלתי זו מדבקה שכתוב עליה “צונזר”.

  92. יונתן אורלב:

    א’ (91):

    הדברים שתיארת הם פגמים במערת שאמורה לסנן. הם לא צנזורה משום שהמערכת לא מונעת ממי שרוצה להיחשף לכל התכנים לעשות זאת. והיא תחסם (אם תחסם) בפני אלה שביקשו לקבל תכנים מסוננים, לא בפני אלה שרק ביקשו לחסום פורנוגרפיה והימורים. אני גם מסכים שהחוק במתכונתו הנוכחית עלול להשאיר אנשים רבים מאוד עם תוכן מצונזר, ולוּ רק משום שלא יטרחו להתקשר לספקים ולבקש לפתוח את זה. מצד שני יש פה הזדמנות טובה לעקוף את כל העניין:
    כל פעם שלקוח לא יוכל להגיע לאתר מסויים, לגיטימי לחלוטין (ויהיו הרבה כאלה), אפשר יהיה לומר שזה בגלל הסינון שמוגדר ללקוח, ולהציע לו להפסיק את הסינון הזה (אבל זו רק הערה).

    אני כן חושב שהחוק פגום מהייסוד, אני חושב שהוא לא נכון, ואני חושב שאסור היה לו לעבור, אני רק חושב שההתמקדות בנושא הצנזורה אינה נכונה.

    אני צריך לחשוב עוד קצת על הנושאים האלה.

  93. עז-אתון:

    בדבריו של יונתן (88) יש משהו. הכיוון נכון. אני, לעומתו, כן חש שיש בחוק משהו צנזוריאלי, ושעצם הדרישה שאבצע Opt-out היא דרישה שיש בה טעם לפגם (והיא “לא סבירה”).
    אראה לך דוגמא מעולם המחשבים: היה היה דפדפן בשם נטסקייפ, שהיה בסדר. באה חברה גדולה שעושה מערכות הפעלה וכללה את הדפדפן שלה בתוך המערכת, כך שכדי לבחור להשתמש בנטסקייפ הנ”ל נאלצת לבצע בחירה מודעת, ולהביא אותו ממקור חיצוני. רוב האנשים בחרו להשתמש במה שהיה, וזהו.
    אני יכול לספר לך סיפור דומה, עם כמעט אותם גופים בדיוק, גם על ICQ ומסנג’ר.

    מספיק שהרוב לא יטרחו (כי הרוב עצל, או שזה לא חשוב לו מספיק) כדי למנוע תכני מידע חשובים (כמו שניתן בדוגמאות מעלי – סרטן השד, מחלות מין, חינוך מיני, אמנות וכו’) מלהגיע אליהם. הרי שלמעשה אתה מקבל, גם אם באמצעות “עצלות הכלל”, שליטה במידע שאליו אנשים נחשפים. היום אתה נסגר לתכנים פורנוגרפיים, מחר לתורתו של דארווין ומחרתיים אתה חשוף בעיקר לחינוך ולדעות התורניים בעולם.
    אתה ואני נהיה בתוך הרשימה של אלו שלא יחשפו לזה, אבל הרוב הדומם של משתמשי האינטרנט בארץ, שיאמינו בכנות שהתכנים שנחסמו מהם הם תכנים מזיקים, יוותרו עם ידע חסר ועם דעה מוגדרת ומגובשת, על סמך המידע שלהם. הרי שאתה מקבל, בעקיפין, מעמדות – לא רק המעמדות של היום – אלו שמשקיעים בחינוך ואלו שנותרים מאחור, אלא גם ברמת הידע והחשיפה (ובמדינה דמוקרטית!) – אלו שהשכילו לבטל את החסימה ולחנך את ילדיהם בעצמם (אם יש להם) ואלו שמקבלים את מרות השלטון, ולאורך זמן, את תפיסתו לגבי מה מותר ומה אסור להם לקרוא (והכל בשם השמירה על הילדים).

    זה ששולט במידע, שולט בהמון.

    עז

  94. אהוד:

    יונתן, בקשר לסרטים – זו טרפה וזו עוד יותר טרפה. העובדה שיש צנזורה על משהו אחד, לא אומרת שצריך להמשיך ולצנזר עוד.

    יש בהחלט ביקורת ותרעומת על צנזורת ודירוג הסרטים (אנחנו מדברים כרגע על ארצות הברית) – במאים מתלוננים שהם לא תמיד יכולים לדעת מה בדיוק מפריע לוועדה לדירוג – שזהותה סודית (כדי שלא ינסו לשחד אותה או להשפיע עליה, שהרי הוליווד מורכבת מברונים ואולפנים חזקים ובכלל לא מבמאים עצמאים שנכנסים לחובות בשביל להפיק סרט). אותם במאים טוענים שהם צריכים להגיש את הסרט ולערוך אותו מחדש עד שהוועדה מתרצה.

    הדירוג של הסרטים שם הוא וולנטרי, למיטב הבנתי, אבל מדובר בכוחות שוק – כלומר, אם לא תגיש את הסרט שלך לדירוג לא תקבל קנס או משהו, אבל הוא יהיה Unrated ויהיה קשה לך להפיץ אותו בבתי קולנוע שרוצים קהלים משפחתיים.

    מעבר לכך, בסרט שבלינק המצ”ב, מתלוננים גם על הדו פרצופיות והשמרנות של הוועדה שמדרגת סרטים לפי השקפת עולמה הרוחנית ולא תכלס לפי איברים שרואים (למשל, סרטים המתארים יחסים בין הומואים זוכים לדירוג קיצוני יותר). מצב בהחלט לא בריא.

    http://ifc.bside.com/schedule/?_view=_filmdetails&_template=ifc&filmId=13850696

  95. אהוד:

    צודק, מרק, מהנדסים במשרד התקשורת טעו, כי הם הסתבכו עם פעולה חשבונית בסיסית של חלוקה ב-10. אני מקווה שהם קוראים את הפוסט הזה.

  96. יונתן אורלב:

    עז (94):

    עובדתית, אני מסכים עם מה שאתה אומר כאן. זה נכון מאוד שהרבה מאוד אנשים ישארו בשירות ולא יבחרו לצאת ממנו, ביחוד אם הוא יפעל כמו שצריך, וזו אכן בעיה.

    אבל קיימת בעיה להשתמש בזה כטיעון נגד החוק. אתה לא יכול לומר “כן, האנשים האלה נשארים מסוננים, אבל לא בגלל שהם רוצים את זה אלא בגלל שהם מתעצלים להרים טלפון”. זה פשוט לא תופס. זו השלכה שלילית של החוק, אבל לא משהוא שיכול לשמש לטעמי כנגדו.

    וסתם הערה לגבי מיקרוסופט: מה שהיא עשתה היה יכול להיות חוקי לגמרי אלמלא התנתה את המחיר שהיא דרשה עבור מערכת ההפעלה שלה בכך שיצרני המחשבים לא יכללו את Netscape עם ההפצה.

    לעניות דעתי, ההאבק כנגד החוק הזה צריך להיות מרוכז בהתנגדות לפגיעה בסטוטס קוו, והתנגדות לכפייה על הציבור החילוני ערכים שהוא לא מאמין בהם (צנזור כברירת מחדל). הטענה צריכה להיות שהפתרונות המוצעים כבר קיימים, וניתן לחזק את ההסברה לגבי אופן השימוש בהם, ושעבור הציבור החילוני/ליברלי, __ניתוק כפוי של שירות האינטרנט במתכונתו הנוכחית אינה באה בחשבון__.

    והטענות בגין החוק הזה לא צריכות להיות מופנות כלפי ש”ס או אריאל אטיאס, אלא כלפי המפלגות החילוניות שאמורות לשרת את האינטרסים של הציבור הזה.

  97. מרק ק.:

    יובל, מסתבר שלפעמים אני מצפה ליותר מדי ממך. בצרפת וגרמניה לגוגל אסור להראות אתרים נאציים בתוצאות חיפוש. אם זה לא צנזורה לדעתך אז כנראה שיש לנו הגדרות מאוד שונות למילה הזו.

    אבל אתה צודק – מה זה צרפת וגרמניה, כמה אנשים כבר חיים שם ואיזו השפעה כבר יש להן על כל האיחוד. זה בהחלט לא צבוע בכלל שהאיחוד מצביע על החלטה שתגרום למדינות שלו לא לסחור עם צרפת וגרמניה.

  98. יונתן אורלב:

    אהוד (94):

    לא קראתי עדיין את הקישור (אני קצת לחוץ בזמן), אבל אענה לך בקצרה:

    הדירוג של הסרטים שם הוא וולנטרי, למיטב הבנתי, אבל מדובר בכוחות שוק – כלומר, אם לא תגיש את הסרט שלך לדירוג לא תקבל קנס או משהו, אבל הוא יהיה Unrated ויהיה קשה לך להפיץ אותו בבתי קולנוע שרוצים קהלים משפחתיים.

    אם כך הבעיה של יוצרי הסרטים אינה צנזורה, אלא פגיעה באינטרסים מסחריים. זה לגיטימי מאוד, אבל צריך לקרוא לילד בשמו. ואני לא מרחם עליהם יותר מידי. דירוג סרטים הוא לגיטימי לחלוטין, ולא תהיה ועדה שתספק את כולם.

  99. יובל אחר:

    מרק (24) – אתה כותב: “המועצה לביקורת סרטים ומחזות בוטלה מזמן”. וואללה? אולי כדאי לספר להם את זה. יש להם אפילו טופס מסודר לפניות הציבור.

  100. אהוד:

    יונתן, אינטרסים מסחריים ואומנתיים ופגיעה בחופש העיסוק. המקצוע של במאים זה לעשות סרטים, אם מצנזרים אותם – פוגעים להם בפרנסה – גם אם הם תיכננו להתעשר מזה.

  101. יונתן אורלב:

    אהוד (100):

    השירות שמספקת הוועדה הזו לציבור חשוב הרבה יותר מהאינטרסים המסחריים של יוצרי הסרטים. לפי מה שאתה אומר גם אין זכות למנוע הקרנה של סירטי פורנו בערוץ שלוש אחר הצהריים.

  102. יונתן אורלב:

    ועוד משהוא: אין פה פגיעה אומנותית, כי הם יכולם לצלם מה שהם רוצים, ולקבל דירוג בהתאם, לפעמים על חשבון האינטרס המסחרי. ראוי והוגן.

  103. עז-אתון:

    יונתן (96) – אני לא מדבר רק על החוק, אלא על השלכותיו. גם אם הוא יעבוד “כמעט” כמו שצריך (ימנע רק קצת תכנים לגיטימיים), הרי שהוא בגדר “צנזורה בברירת מחדל”, וזאת תהפוך לשליטה על התכנים עבור חלק מהציבור, לא כולו. מה צריך לקרות הלאה? שיאסרו את השמעת השיר “הסלע האדום” ברדיו כי זה פוגע בנוער?

    וברצינות – אין לי ספק שחברי הכנסת החילוניים שהצביעו בעד החוק או שלא טרחו לקרוא אותו, או שלא מבינים אותו, או שלא מעניין אותם. אני אתן קרדיט מסויים לקצת מהאחרים – שהם חושבים שהם מבינים אותו ומצביעים עבורו כי הם חושבים שהתועלת שלו גדולה מהנזק שלו.
    אני לא מסכים איתם, כמו רבים מהכותבים כאן, ואני חושב שאם לפחות ניתן להם את הקרדיט על כך שהם הולכים על משהו שהם מאמינים בו, שאר חברי הכנסת מטרידים אותי. חוקים כאלו לא צריכים לעבור בהינף אצבע. צריכה להיות מחשבה מאחוריהם. וכמוך, יונתן, אני לא מאשים את ש”ס. הם עושים מה שטוב לאינטרנסים שלהם במובהק, והם לוקחים איפה שרק אפשר. מולם, חברי הכנסת שבהם אנחנו (ובמקרה דנן, אנחנו זה החילוניים), ולא משנה מאיזו תנועה, צריכים ליצג אותנו במאבק הזה. הם רק לא עושים את זה.

    מה אני יכול לעשות? אני יכול לכתוב לח”כים, אבל הם יקבלו את תגובתי בדיוק כפי שהם טרחו לקרוא את הצעת החוק. אני יכול לידע את המשפחה שלי (הבגירים, בכל אופן) בנוגע להשלכות האפשריות של זה מבחינתם, ולתת להם להרים את זה בשיחות הסלון שלהם הלאה. לך תדע להיכן זה יגיע.

    בכל אופן, שינוי כזה בסטטוס-קוו הוא בחזקת פגיעה בחופש הפרט, לדעתי.
    אתה צריך לזכור שהבג”צ נמצא בסוג של מאבק מול שר המשפטים עכשיו, והצעת החוק הזאת עשויה לעבור את שבט שיפוטו, רק כדי להמנע ממלחמה רבתי בין שני הגורמים האלו.

    פוליטיקה, אבל של אנשים קטנים…

  104. יונתן אורלב:

    עז (103):

    אני מסכים עם כל מילה.

    לדעתי חלק גדול מאלה שהצביעו בעד החוק עשו זאת משיקולים פוליטיים של הידבקות לכיסא, וגם אם הם מבינים את החוק הם לא יתנגדו לו בדיוק מהסיבה הזו.

    והערה: בג”צ לא צריך להיות, ואסור שיהיה, מחסום כנגד חוקים כאלה. זו אחריות של הציבור להוציא מתוכו מנהיגים שראויים למה שהוא מבקש, ואם אלה המפלגות שלנו, אנחנו יכולים להאשים רק את עצמנו (ראה הפוסט שלי על שלי יחימוביץ’)

  105. יובל:

    מרק – אני רואה שגם עליך חבל לבזבז את הזמן שלי.

    בצרפת ובגרמניה יש חוקים שאוסרים על הצגת תכנים נאצים. בישראל אין חוקים האוסרים על הצגת פורנוגרפיה (לדוגמה). בצרפת ובגרמניה זוהי גוגל שמסננת את התכנים (בלחץ גולשים, ארגונים וכן – גם בלחץ הממשל) בין השאר כדי שלא יתבעו אותה על כך שהיא עוברת על החוק המקומי. בישראל רוצים שהממשל יהיה זה שאחראי על הסינון באמצעות חוק שיכפה את הסינון ברמת הספקיות – ועל ידי כך ליצור דה-פקטו חוק מקומי.

    קודם טענת שרוב המדינות באיחוד האירופי מצנזרות. אחרי זה כללת מדינות שכלל לא מצנזרות תכנים באינטרנט אלא כל מיני מקומות שבהן ספקיות אינטרנט החליטו על דעת עצמן לסנן, ועכשיו אתה מנסה פעם שלישית.

    אין לך מושג ירוק על מה אתה מדבר ובמקום להוריד את הראש ולהגיד שטעית, אתה מנסה שוב ושוב לדחוף עניינים שהם לגמרי לא ברי השוואה למקרה הישראלי.

    אני אפסיק בשלב הזה לבזבז את זמני על ויכוחי סרק איתך ואציע לכל מי שקורא את התגובות שלך לבחון היטב מהו גרעין האמת בדברים שלך. בכל הקשור לדיון הזה, אתה פעם אחר פעם פשוט, סלח לי על הצרפתית, מבלבל בשכל.

  106. מרק ק.:

    יובל אני רואה שאתה חזק בלעשות צחוק. האתרים הנאציים המצונזרים לא נמצאים בצרפת וגרמניה ולא בהכרח מופעלים על ידי אזרחים שלהם ולכן אין שום הגיון לכך שמישהו יפעיל עליהם את החוק הגרמני. נדמה לי שכבר היו התקדימים המשפטיים שקבעו שרק בגלל שניתן לקרוא אתר מסוים במדינה לא אומר שהחוק שלה חל על התכנים שלו.

    אבל אם אתה כבר חושב בכיוון הזה אז בוא אני אעזור לך להיות החבר הכי טוב של אטיאס. לך תקרא את סעיף 214 בחוק העונשין הישראלי ותרים טלפון לאטיאס ותגיד לו שאם הוא מסכים לצנזר רק את מה שאסור לפי הסעיף הזה אז אתה תתמוך בחוק ואפילו תודיע בכל מקום שלא מדובר בצנזורה.

  107. העלמה עפרונית:

    רגע –
    אנחנו אמנם מדברים על תכנים פורנוגרפים, אבל החוק לא מציין “פורנוגרפיה” כעילה לחסימת אתר! לא ולא, הצעת החוק מתייחסת ל”תכנים שאינם הולמים”. מי קובע מהם תכנים שאינם הולמים? הו! שר התקשרות.

    בקטע של פורנו, אבל לא מתחשק לי ששר (כל שר. העובדה שהוא מש”ס רק מחדדת את העניין אבל זה לא רלוונטי) אקראי יחליט איזה תוכן הוא “בלתי הולם”. כולם מדברים על פורנו, אבל “בלתי הולם” יכול להיות גם ביקורת על הצבא או על הממשלה, יכול להיות הימורים אבל גם חינוך לסקס בטוח וכו’.
    קל להגיד “אבל הילדים! ופורנו!” אבל עם כל הכבוד ל”ילדים!” לא זה הפתרון עבורם. או כמו שכתבתי לכמה מהח”כים שהצביעו בעד (ולא טרחו לענות לי, כמובן): “עבדתי עם אי אילו ילדים נפגעי התעללות מינית בחיי. האינטרנט לא היה הבעיה של אף אחד מהם”.

  108. העלמה עפרונית:

    צ”ל בתחילת הפסקה השנייה “אני לא בקטע של פורנו, אבל…”

  109. ניר:

    יובל (105),

    אבל בישראל יש חוק האוסר על פורנוגרפית הכוללת קטינים ויש חוק האוסר הצגת פורנוגרפיה בפני קטינים (אני מקווה שאני מדייק כאן. חיפשתי כמעט שעה את סעיף 214 לחוק העונשין וסעיף 6כה לחוק התקשורת אך מצאתי רק התייחסויות ותיקונים לחוק, לא את לשון החוק עצמה. זה מה שיש בוויקיפדיה)

    מה שכן במהלך חיפושי נתקלתי במסמך מדהים (לדעתי) – מומלץ לקרוא.

  110. ניר:

    מרק (106) –

    1. איך מצאת את החוק? (בחיי שחיפשתי הרבה)
    2. אתה יכול למצוא לי את סעיף 6כה לחוק התקשורת (בזק ושידור) התשמ”ב-1982?

  111. יובל:

    ניר – קרא שתי תגובות מעליך את העלמה עפרונית.

  112. ניר:

    העלמה עפרונית,

    את יודעת, גרמת לי לחשוב. השילוב של “תכנים שאינם הולמים” ו”כל שר” היא מעניינת. בדמיוני אני רואה שהחוק עובר, מדינת ישראל הופכת חשוכה ואז, משום מקום, מגיח לו שר תקשורת חילוני-שינקינאי-סמולני-טיפוסי. לפתע פתאום אתרים מסויימים הופכים ללא הולמים, ואחרים מחליפים אותם :)

  113. ניר:

    יובל,

    קראתי, ואני תוהה, אם במקום “לא הולמים” היה כותב “לא חוקיים” האם אז היית בעד החוק?

    ואלמונימי (83) – בתקווה ואתה קורא את זה – אני מאוד אשמח להסבר לגבי סעיף 4. לא יודע מאיזה עולם של אבטחת מידע אתה מגיע, אך בעולם שלי לעולם קוד הרץ אצל משתמש יהיה פגיע הרבה יותר מקוד הרץ בשרת מרוחק.

  114. יובל:

    ניר – התשובה היא לא. רגולציה מטעם המדינה על חופש ביטוי צריכה להיות תמיד המוצא האחרון. בישראל, ובמקרה הזה במיוחד, היא המוצא הראשון.

    הניסיונות להשוות בין ישראל לצרפת וגרמניה (שם כאמור גוגל היא המסננת ולא המדינה) שאיך לומר, יש להם היסטוריה קצת בעייתית עם נאציזם, היא בלשון המעטה, מטופשת.

  115. אבירם:

    ניר, אתה צודק לגבי הכלל העקרוני, אבל זה לא בהכרח פועל במקרה הזה. נכון שתוכנה שמותקנת אצלך תמיד ניתנת לעקיפה (נקודה). אבל במקרה הזה תוכנה שאמורה לסנן מיליון גולשים כנגד עשרות מיליוני אתרים פשוט תהיה כללית כל כך שיהיו עשרות דרכים לעקוף אותה, וכולם יתפרסמו עוד באותו היום.
    כך שבתחרות “מה יותר קל”, יותר קל לעקוף מערכת גדולה ומסורבלת שמיליוני אנשים מנסים למצוא בה נקודת תורפה.

    אבל הסר דאגה מלבך, התוכנה הזאת לא קיימת מחוץ למוחו של מרק. כל הקשקושים לגבי “ארגוני ענק” שבהם מותקנים המסננים האלה הם בדיוק כך: קשקושים.
    בואו נעשה מבחן פשוט: האם google images נחסם? אם כן, I rest my case. אם לא, הרי לכם מקור בלתי נדלה לפורנוגרפיה. מש”ל.

    (אגב, זה העולם שלי)

  116. רואה שחורות:

    בהערה: עבדתי פעם בארגון שקצת סינן אתרים וקצת עקב אחרי “הרגלי הגלישה” של העובדים. אפילו הפורטים של המסנג’ר היו סגורים. כשביקשתי לעשות ssh החוצה ולא אישרו לי, כעסתי. ואז:
    1. חיפוש בגוגל – 30 שניות (למי שלא זוכר בעל פה את זה)
    2. הורדה של TOR – דקה
    3. התקנה של TOR – דקה
    וכל האינטרנט פתוח בלי מעקבים. לשימושכם האישי.

  117. החגב עומד יציב (גם באזרחות):

    אני יש לי רק משהו למסור מעל במה זו לרבובדיה ולכל השסניקי”ם שחושבים שהם יכולים למנוע ממני את זכותי החוקתית תחת האל לפורונו מתועב:
    ****
    ERROR!!
    תגובה זו סוננה באדיבות מערכת התועייבה(טפו!) החדשה של מועצת החכמים של ש”ס “סנן ורחץ(ללא חשש חלב נכרי)”,ותוחלף על ידי פסוקים נבחרים מן התלמוד הבבלי:
    “מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה דברי ר’ אליעזר. וחכמים אומרים עד חצות. רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה אמרו לו לא קרינו את שמע אמר להם…”
    ***
    וזה מה שיש לי להגיד לכם שם בש”ס, תאכלו את זה!

  118. אלירם:

    ר”ש.
    א. מהר מאד יבינו שחסימה של אתרים המכילים פורנו לא מספיקה. צריך גם לחסום אתרים המספקים מידע כיצד לעקוף את הסנן.
    ב. לא רק TOR, אין לי ולא תהיה לי בעיה להגיע לאיזה אתר שאני רוצה. זה לא העניין.
    אומרים את זה שוב ושוב, הבעיה היא לא פורנוגרפיה.
    יום אחרי שהחוק (והתוכנות) יכנסו לפועל, יהיה לי אינטרנט חופשי, אבל לשכנים שלי לא יהיה. להורים שלי גם כנראה לא יהיה. והופה, רוב המדינה מצונזרת תחת אצטלת השר.

    כמה אנשים אתה מכיר ששינו את הקוד לערוצים הבעייתיים בכבלים? מיעוט, טוענים בחברות הכבלים והלווין.

    אחרי החלת החוק של ש”ס:
    הילדים שיחפשו פורנו – ימצאו.
    הילדים שלא מחפשים פורנו – לא יגיעו אליו. בדיוק כמו הילדים שהוריהם ביקשו סינון.
    אבל חוץ מקבוצה קטנה של “מומחי אינטרנט”, רוב המבוגרים יגלשו באינטרנט מצונזר על ידי המדינה.
    אני מניח שהספקיות יוכרחו לשאול את המנויים בנוסח קבוע: “האם אתה מעוניין בשירות סינון אתרים פוגעניים, מסוכנים ומזיקים?” אם לא היית מעורה, מה היית עונה?
    אולי גם ספקית שתיתפס בביקורת חורגת מהנוסח תיקנס בסכום זה או אחר. נוכל לצעוק עד הגג ששר התקשורת מטעה ומשקר, זה לא יעזור.
    בהתחלה רק אתרי פורנו קשים יחסמו.
    אחר כך אתרי האקרים, כי שם ניתן יהיה ללמוד איך לעקוף את המערכת וזה אסור.
    לאט לאט יהיה קשה למצוא אתרים רפואיים, או כפי שהזכירו מעלי אתרים הדנים בדארוויניזם. תכנים פוגעניים נפשית או פיזית, כפי שציינו ש”ס.
    הידעתם? בויקיפדיה יש תמונות של ערווה. מי אמר שזו אמנות או רפואה?

  119. רואה שחורות:

    אלירם, אני האחרון שצריך להסביר לו את זה. התגובה שלי היתה מיועדת למי שהגיב קודם וסיפר סיפורי-מעשיות על זה שמערכת כזו היא קיימת, וקשה לעקוף אותה, והזכיר כל מיני אחוזים.

  120. העלמה עפרונית:

    עברתי שוב על נוסח הצעת החוק ואני רוצה לתקן את התגובה הקודמת שלי (107) –

    “”אתרים בלתי הולמים לקטינים” – אתרי אינטרנט שעיקר תוכנם אלימות, הימורים או חומר תועבה כמשמעותו בחוק העונשין, התשל”ז-1977, ובכלל זה אחד מאלה:
    (1) הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
    (2) הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
    (3) הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
    והכל כשהתכנים באתרים האמורים אינם, באופן מובהק, בעלי ערך אומנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי;

    כלומר, ביקורת פוליטית, מדינית או צבאית לא אמורה להיות כלולה, וגם אתרים בנוגע למין בטוח נופלים בגדר “בעלי ערך חינוכי או הסברתי”.

  121. ניר:

    אבירם,
    אנחנו כנראה נוכל להתנצח על זה רבות, וחבל שזה יהיה כאן. אני מאמין שאם תוכנה יחידה תותקן על כל המחשבים היא תעקף ביתר קלות מתוכנה יחידה שתותקן בשרת מרוחק (העובדה שהתוכנה מותקנת על מחשבי המשתמשים לא אומרת שפחות משתמשים מנסים לעקוף אות). כמובן שלאחר שתמצא ותתפרסם פרצה יהיה הרבה יותר קל לחסום אותה בשרתים מאשר במחשבים הביתיים. אבל זה דיון שמחוץ ל-scope כאן.

    מה שאני לא מקבל זה את טיעון “בטוח מישהו יעקוף”. נכון, מישהו בטוח יעקוף. השאלה מה יהיה עם הרוב. ילד שמחפש פורנוגרפיה אינו ילד תמים – הוא מחפש פורנוגרפיה. אך ישנם ילדים תמימים שאינם מחפשים אותה, הם מחפשים איך לפרוץ משחק שהם הורידו (תמימות סלקטיבית שכזאת) ותמונות פורנוגרפיות קופצות למסכיהם. עליהם מנסים להגן, אם הבנתי נכון.

    העלמה (120),
    אז בעצם עשרות התגובות כאן שהן נגד החוק בגלל צינזור אתרי חדשות \ אתרי חינוך מיני \ אתרים פוליטיים \ אתרים דתיים \ בלוגים \ תגובות בבלוגים שכוללות את המילה “זיין” – כל התגובות ההלו לא רלוונטיות כי החוק בכלל יחסום אתרים אלו? מעניין. חבל שאי אפשר לסמן את התגובה שלך באדום כדי שתמשוך תשומת לב.

  122. אור ברקת:

    לא היה לי כח לקרוא את כל התגובות. מתנצל אם מישהו כבר אמר את זה.

    יונתן למה שינוי התכנים כדי שיתאימו לחוק נחשב בעיניך טיעון בעדו?

    עלו טיעונים רבים נגד החוק, בעיני ההתמקדות בשאלה הטכנית מפספסת את הנקודה. הנקודה העיקרית היא בברור הפגיעה בחופש וההתערבות השלטונית במה שאני רואה על מסך המחשב. התשובה שאני יכול לראות מה שאני רוצה אם רק אומר לספק האינטרנט לא מספקת אותי. לא מתוך פחד שמא אהיה ברשימת בושה, זה באמת על הזין שלי (התגובה כנראה תצונזר בעתיד הקרוב), זאת התנגדות עקרונית שלי כנגד חדירה לתחום הפרט מצד הממשלה.

    הדיון האם פורנו ה דבר טוב או רע הוא דיון רחב. יש לי התנגדויות לפורנו, ולא מהזוית המוסרנית של “אוי איזה רע זה מה יהיה אם הילד שלי יראה את זה”, אבל זה לא מתפקידו של אטיאס או כל אחד מחבר מרעיו לנסות להחליט בשבילי.

    ומרק בנוגע לתקוותך שחברי הכנסת קוראים את כל המידע המובא לפניהם – זו בין נאיביות לעיוורון.

  123. » אל תדברו עם העולם דרך הפופיק » וובסטר 4 - חנן כהן:

    […] כמה זמן כתב יובל דרור: כעיתונאי אני יודע שקיים פער בין המיאוס שחש הכותב […]

  124. אטיאס כבר ילמד את הרוסים | לא רואה בעיניים:

    […] זה ברוסיה. לא מבינים בפיקוח. אריאל אטיאס יכול להראות להם מה […]

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: