לא עבדי הטכנולוגיה; עבדי היעילות

זה לא סוד שבחודשים האחרונים אני קורא הרבה פילוסופים שעסקו בטכנולוגיה, לעזאזל אפילו ההעדרים בגלוב מושפעים מזה.

שלושת הפילוסופים המרכזיים שקראתי שעוסקים בטיבה, השפעתה ומהותה של הטכנולוגיה, הם מרטין היידגר, הרברט מרקוזה (שלא ממש עונה להגדרה 'פילוסוף') וז'אק אלול. שלושתם פעלו פחות או יותר באותן השנים, שלושתם הושפעו מאותו אירוע מכונן: מלחמת העולם השניה ופצצת האטום. יש עוד הרבה מן המשותף בין השלושה, וגם לא מעט מפריד אבל על דבר אחד נראה שהם מסכימים: הדבר שמשותף לכל הטכנולוגיות הוא היותן מקדמות כמה ערכים בסיסים. המרכזי שבהם הוא היעילות.

בטוש פרסמו היום פרויקט נחמד, אם כי מעט צפוי, שכותרתו: "כתבי ההיי-טק שלנו מספרים על הטכנולוגיות ששיחררו אותם ועל אלא שדווקא הפכו אותם למשועבדים מתמיד". פסדר, פרויקט לפסח. המדגם הלא מייצג הזה של אנשים שכותבים על היחס שלהם לטכנולוגיות בהן הם משתמשים, מספק דוגמה חביבה לדרך שבה אנחנו תופשים טכנולוגיות וכיצד הן "עובדות" עבורנו:

אמיתי זיו כותב על אוזניות הבלוטות' שלו: "כיום, אני לא רק נלחם על מקומי בין ים האוטובוסים, אלא מנצל את הזמן לשיחות טלפון וזה חוסך זמן, הרבה זמן". לחסוך זמן. יעילות.

מעיין כהן כותבת על פייסבוק: "רוצים להעסיק עובד חדש? הפרופיל שלו בפייסבוק יגלה לכם הרבה יותר עליו מאשר קורות החיים הסטנדרטיים". לגלות דברים על עובד פוטנציאלי. יעילות.

פז ויסמן כותב על דיגסבי: "יש רק כלי אחד שמרכז אותם יחד, והוא אפילו מאפשר גישה לטוויטר. קוראים לו דיגסבי (Digsby), ובזכותו אני מרוויח זמן וחוסך במשאבי מחשב". גם מרוויח זמן (!) וגם חוסך במשאבי המחשב (!) והרי לכם נער הפוסטר של העובד היעיל.

אורי ברקוביץ' כותב על ה-GPS: "סוף לשיקול הדעת, סוף ליצירתיות, סוף לאילתור, סוף לגמישות. הנוחות שוב ניצחה". זו לא הנוחות, אורי, זו היעילות.

אור הירשאוגה על התוכנות שמגישות הצעות באיביי: "בתור סוחר פעיל, שמחתי מאוד לגלות שיש מי שיכול לקום במקומי". להגיש הצעה אלפית שניה אחרי מישהו אחר. יעילות.

גליה ימיני על מאגרי מידע: "מאגרי המידע העיתונאיים ויכולות החיפוש והחיתוך שלהם רק משתפרים והולכים, ועבור מי שעובד במקצוע שדורש כל כך הרבה אינפורמציה – זה היה בהחלט חבל הצלה". יכולות חיפוש, חיתוך, איתור מידע. יעילות.

העובדה שטכנולוגיות הופכות אותנו לאנשים יעילים יותר אינה עניין חדש אבל האם אנחנו מבינים מה זה עושה לנו? רק גיא גרימלנד מעלה את הסוגיה הזו כאשר הוא כותב על אווטלוק ווב-אקסס: "כלים מסוגו של Outlook web access אמנם מייעלים את העבודה, אבל גם מייצרים עבודה עודפת במקום לאפשר לי לנוח ולהירגע".

ואולי זו הנקודה. כאשר מוכרים לנו טכנולוגיות עוטפים אותן באינספור ערכים שהן אמורות לקדם (ומספיק לראות את קליפי הוידאו שהחברות מכינות לקראת האירועים שבהם הן משיקות את הטכנולוגיות החדשות): מגניבות, הנאה והערך האהוב עליי: יצירתיות. יצירתיות בתחת שלי (סלחו לי על הצרפתית). טכנולוגיה, כל טכנולוגיה, באה לעולם כדי לקדם יעילות. אין פלא שרבים מאיתנו מרגישים שהפכנו למכונה כי מכונה מבינה רק דבר אחד: לעשות את העבודה שלה ביעילות המירבית.

לכן הפרויקט של הטוש מחמיץ את הנקודה. השאלה היא לא האם אנחנו יכולים להשתחרר מהטכנולוגיות שמשעבדות אותנו. השאלה היא האם אנחנו יכולים להשתחרר מהתפישה המוחלטת, שלא ניתנת לערעור, לפיה יעילות היא הערך החשוב מכולם, ערך שאין עליון ממנו. שם טמון השעבוד האמיתי. גם אני מתקשה לדמיין את עצמי חי חיים שהם לא החיים הכי יעילים שאפשר.

זו, כך נראה לי, טיבה של העבדות המודרנית; עבדות של הנפש, של המחשבה, של הדמיון.

שיהיה חג חירות שמח לכולם.

43 מחשבות על “לא עבדי הטכנולוגיה; עבדי היעילות

  1. "טכנולוגיה, כל טכנולוגיה, באה לעולם כדי לקדם יעילות" לא יודע, אם אני הייתי במקום כתבי הטוש הייתי בוחר ב-fire.fm (כן, אני קצת מיושן) ואני לא רואה איך זה מקדם "יעילות"…

  2. לא, זה לא מקדם יעילות. בשביל לבדוק מה טכנולוגיה מקדמת, אתה צריך לשאול: "מה היה עושה המשתמש אלו הטכנולוגיה לא היתה קיימת" והתשובה שלי היא שלפני ששמעתי על last.fm הייתי שומע מוזיקה מוגבלת מראש (בגלל שכמות הקבצים שנמצאים אצלי על המחשב היא מוגבלת מראש) והיום אני יכול לשמוע מוזיקה מגוונת יותר. אם זה "יעילות" אז כל דבר הוא יעילות.

  3. מ-fire.fm עברת ל-last.fm.
    אז קודם כל תחליט על מה אתה מדבר ואז אולי נדבר על מה שאתה רוצה לדבר עליו.

    זה שההצעה של fire.fm היא: קח אותי, אני אעשה את הדברים עבורך ביתר יעילות – ובכן, אני לא חושב שיש בכך ספק.

    last.fm כמובן מקדמת צריכה של מוזיקה אבל הצריכה של מוזיקה ב-last.fm היא הרבה יותר משוכללת במובן הזה, שכפי שציינת, היא מרחיבה את הטווח המוזיקלי שממנו אתה יכול ליהנות ושאליו אתה יכול להיות חשוף. אין ספק שזו צריכה מוצלחת יותר של מוזיקה ואם מישהו חיפש מנגנון שבאמצעותו אולי תשקול לרכוש תקליטורי מוזיקה שלא ידעת שהם קיימים קודם לכן, הרי שזה אחד הפתרונות היותר מוצלחים. מהבחינה האתר עושה עבודה יעילה בלחשוף אותך למוזיקה שבכל דרך אחרת היית צריכה לנקוט בדרכים הרבה פחות יעילות בכדי להיחשף אליה.
    זה, אגב, בדיוק סוד ההצלחה של השירות הזה, זו בדיוק הסיבה שהוא כל כך קוסם לכל כך הרבה אנשים. הוא עושה עבודה מדהימה ביעילותה.

  4. מעניין שאף אחד מכתבי הטוש לא חשב לציין את המצאת הטלפון הסלולרי ובעיקר ה"טלפון החכם" (ואולי זו החוכמה בעצם, מכשיר שאינך יודע כיצד לחיות בלעדיו כבר לא נחשב בעיניך להמצאה). בעבר, סיימת יום עבודה – הלכת הביתה, אף אחד לא חשב להשיג אותך בטלפון בבית. היום, לאף אחד ממילא אין את הטלפון שלך בעבודה, כולם מתקשרים אליך לסלולר, בין אם זה ביום עבודה או ב- 12 בלילה.
    שנית, עם "טלפון חכם" וטכנולוגיות של דחיפת אימיילים גם אין יותר תירוץ של "אני לא ליד המחשב".
    אכן, הטכנולוגיה משעבדת.

  5. כן, את last.fm הכרתי בעזרת fire.fm, אמרתי שאני מיושן…
    זאת כבר התחכמות סמנטית, אתה מגדיר את יעילות בצורה הרבה יותר רחבה מהמשמעות המקורית שלה, ויופי, עכשיו הכל "יעיל". אבל, כמו כל ההתחכמויות הסמנטיות, זה חסר טעם לחלוטין. להאזין למוזיקה מגוונת זה לא דבר יעיל (אלא אם כן אתה עובד בתעשיית המוזיקה), זה דבר מהנה.

  6. יואב – אין כאן התחכמות סמנטית. יש כאן בלבול (לצערי, מצידך) באשר לכוונה של הטיעון.
    הכוונה היא לא שהרצון שלך לשמוע מוזיקה מגוונת הוא רצון שבבסיסו יעילות. הכוונה היא שהטכנולוגיה שמאפשרת לך לשמוע מוזיקה מגוונת היא כל כך מוצלחת, כל כך מוצאת חן בעינייך (ובעיני רבים אחרים) בדיוק מכיוון שהיא עושה את מה שכל טכנולוגיה אמורה לעשות: להוציא אל הפועל דברים ביעילות מסחררת. אם היא לא עושה דברים ביעילות אין בה צורך כי הדבר היחיד שמעניין אותנו הוא לעשות דברים ביעילות-רציונאלית-מקסימלית.
    אז פעם אחת היא קוטפת תפוחים בצורה יעילה, פעם אחרת היא מאפשרת לי לגשת לאווטלוק בצורה יעילה, פעם נוספת היא מאפשרת לי להאזין למוזיקה מגוונת – בצורה יעילה. טכנולוגיה לא יעילה היא משהו שדינו מוות כי המשמעות היא שהיא לא מבצעת את עבודתה.
    זה אולי נשמע טריוויאלי (נו ברור! מי צריך טכנולוגיה לא יעילה?!) אבל תחשוב על זה לרגע ונסה להבין מה זה אומר עלינו, איך זה משפיע עלינו, למה זה הופך אותנו שכל דבר מסביבנו נשפט על פי רוב (קשה לבצע כאן הכללה טוטאלית) על פי אמת מידה אחת.

  7. אני חושב שכמו שהאבולוציה מורכבת (כך משערים) משינויים זעירים והדרגתיים מחד וממוטציות מאידך, כך גם ההשפעות הטכנולוגיות.
    רובן, אכן, מייעלות פעולות קיימות. ICQ שיפרה את הממשק של תוכנה זניחה ללינוקס ואפשרה לדעת מתי מישהו זמין מבלי להפריע לו. אבל עצם הופעת המסנג'רים למיניהם איפשרה לדעת אם מישהו זמין מבלי להפריע לו. זו אמנם דוגמה גבולית, אבל המצאת המחשב אפשרה את בניית (אזהרה: דוגמה נדושה) הטילים שאפשרו לכמה חבר'ה להגיע לירח.
    פה כבר לא מדובר ביעילות אלא ביכולת לבצע משהו שלא יכולנו לבצע עד אז.

    וזה לא מתבטא רק בדברים הגדולים. אמנם ברמת התוכנות למחשב הטכנולוגיה מביאה בעיקר לשיפורים הדרגתיים, אבל קח לדוגמה טכנולוגיות רפואיות. ממכשירי שמיעה חדשניים שמאפשרים לחרשים לשמוע (ואין פה "ביתר יעילות". לא משנה כמה הם יתאמצו, בלי הטכנולוגיה הזו הם לא ישמעו כלום) דרך השתלות ושלל טיפולים אחרים ועד למכשירי הדמיה שמאפשרים לזהות בעיות שפשוט לא היו מתגלות בשום מכשיר אחר.
    אז נכון, אתה יכול ללכת שני צעדים אחורה, להסתכל מרחוק ולקרוא לזה "ייעול השירות הרפואי". אבל אני חושב שבהגדרת (לפחות על פי הבנתי) ייעול הוא שיפור של משהו קיים – מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר ולא משהו שמאפשר פעולה חדשה לגמרי.

  8. אני לא מסכים.
    היעילות כמו שאני רואה אותה היא האפשרות להשיג איזשהי מטרה בצורה הטובה ביותר ובכמה שפחות זמן, זהו ערך חיובי שמאפשר קידמה. להגיד שאנשים משועבדים ליעילות זה כמו להגיד שהם משועבדים למכוניות ולמטוסים אשר מביאים אותם למחוז חפצם בצורה מהירה יותר ולכן יעילה יותר מאשר, נניח, לרכב על חמור או משהו כזה.

    הכל תלוי איך מסתכלים על הדברים, בעיניי מה שעושה, למשל, תוכנה לטובה הוא במידה רבה היעילות שלה, אחרת איך היא שונה מתוכנות אחרות?

    שיהיה חג כשר ושמח

  9. אני חושב שדווקא אתה מתבלבל. נכון שטנולוגיה לא יעילה לא תצליח, אבל זה שהטכנולוגיה יעילה לא בהכרח גורר שהיא באה לקדם יעילות (אלה אם כן אתה מדבר על היעילות של הטכנולוגיה עצמה, וזאת התחכמות). לדוגמא, טכנולוגיה שתאפשר לי לישון בישיבות בלי שהבוס שלי ישים לב היא טכנולוגיה שבאה לקדם יעילות, טכנולוגיה שתאפשר לי לישון בבית (=מיטה) היא טכנולוגיה שבאה לקדם שינה. שתיהן יכולות להיות יעילות, אבל רק אחת באה לקדם יעילות (באותו אופן שתפוח וסוכר הם מתוקים, אבל רק אחד מהם נועד להמתקה) . נכון, אגב, שאחרי שהומצאה המיטה, אנשים ישנים טוב יותר, ולכן יכולים לעבוד טוב יותר במהלך היום, אבל גם זאת התחכמות

  10. אני רוצה לדבר על האשלייה של יעילות. מזון מוכן נתפס כיעיל יותר, אבל יש מנות מסוימות שאני יכול להכין באותה המהירות ואולי אפילו יותר, מבלי לקנות את המזון בקופסה (למשל לקטי ירקות מסוימים של סנפרוסט) הערך התזונתי של המזון המוכן באיטיות הוא רב יותר ומאפשר התאמות למשל לסוגי דיאטות שונות, לכן למשל, אפשר לומר, לפחות בתחום המזון שמה שיעיל הוא לא בהכרח מה שמהיר.

  11. החץ כבר פגע. נותר לנו רק לצייר את העיגולים סביבו.

    בספרי עולם הדיסק של פראצ'ט, לפחות בראשונים, הקסם תואר כמסוגל לעשות הכל, אבל בהשקעת אותה מידה של מאמץ ואנרגיה כמו לעשות את הדברים ללא קסם. ההומור כאן הוא כמובן שאם קסם הוא כל כך בלתי-יעיל, למה שמישהו ישתמש בו?

    וכאן נחה אחת הבעיות בטיעון שלך. כי יעילות היא בעצם חלק אינהרנטי מטכנולוגיה. אלא אם אתה יפני. טכנולוגיה שאינה יעילה היא בדיחה. הגלגל הוא יעיל יותר ממזחלת. השימוש בסוס יעיל יותר מלסחוב דברים בעצמך. לכתוב דברים יעיל יותר מלשנן אותם. אז זה לא ש"טכנולוגיה מקדמת ערכים של יעילות", אלא שאלמלא אותה יעילות מובנית, היית קורא על הטכנולוגיה בעמודי העיתון המוקדשים למוזרויות היפניות, תחת שתשתמש בה בעצמך. כבני אדם, אנחנו מתוכנתים לחפש את קיצורי הדרך הללו – זה בעצם מה שגורם לנו לשרוד טוב כל כך – ולקיצורי הדרך (היעילים) הללו אנו קוראים "טכנולוגיה".

    הבעיה האחרת, היא שמרגע שהגעת למסקנה, אתה אונס אותה בכוח על הטיעונים, כנגד מה שהטוענים ניסו לומר. לפני כמה שנים יצא לי להסתובב שעות באמצע הלילה באיזה פרוור אמריקאי שומם (נו, אמצע הלילה), ולחפש את המלון שהייתי אמור להגיע אליו, ולא הייתי מספיק נבון להדפיס את כתובתו מראש. GPS באותו רגע היה עשוי לגרום לי לחזור בתשובה. לא כי הוא יעיל מדברים אחרים. והוא באמת יעיל. אלא כי הוא מספק את הצורך הקונקרטי. וכי הוא הופך את החיים לנעים יותר (ולנסוע עשרות קילומטרים תוך נסיון למצוא מלון זה, נו, לא נעים). באותה מידה, טיעונו של איש האי-ביי. הוא לא משתמש בתוכנות כי הם מספקים יתרון של כמה אלפיות שניה. הוא משתמש בהן כי הן חוסכות לו את הצורך לקום באמצע הלילה. ואיך אני יודע? כי אני קורא את מה ש*הוא* אמר, ואתה מצטט.

    ועוד, ועוד. גוגל יעיל יותר למשל מכל מה שהיה לפניו (אם כי כמובן לא בהכרח יותר ממה שבא אחריו). אבל לפני כעשור, כשגוגל הופיע, אף אחד לא חשב "הממם, זה יותר יעיל מהאחרים", אלא "מגניב! עם זה אני באמת יכול למצוא את מה שאני מחפש!". היעילות שם, כי כאמור בלעדיה לטכנולוגיה אין זכות קיום, אבל במרבית המקרים היא רק ברקע. אלו אנחנו שמעצבים את הטכנולוגיות שאנו משתמשים בהן לפי ערכינו. לא ערכי הטכנולוגיות הם שמעצבים אותנו.

  12. קיפוד – אתה פשוט הולך לקיצוניות השניה. לא דטרמיניזם טכנולוגי אלא דטרמיניזם חברתי. אם אתה חושב שלטכנולוגיה אין ערך בפני עצמה, שהיא לא מוטה בדרך שהיא מקדמת ערכים מסוימים על חשבון ערכים אחרים, כלומר שהיא ניטראלית. אם אתה סבור שאתה בעל הבית בעוד שהטכנולוגיה היא העבד שעושה מה שאתה רוצה, הרי שאתה חי בשקר, לא פחות.

    גם הטיעון שלך ש"מה שקורה עכשיו הוא מה שתמיד היה" הוא טיעון שגוי שנובע מחוסר הכרת ההיסטוריה. בני אדם לא תמיד חיפשו קיצורי דרך, הם לא תמיד חיפשו לחיות את היעילים ביותר האפשריים. זו "הקדמה" שעליה מדבר קיימן בהערצה (מבלי לשאול מה בעצם היא אומרת) ושכולנו חיים אותה למעלה מ-200 שנה, שגורמת לנו לחשוב שכך היו הדברים מאז שחר ההיסטוריה. תתפלא.

    ולבסוף, אני קראתי מצוין את מה שטען אור (זה שאתה קורא לו "איש האי-ביי", אולי מכיוון שהיית כל כך עסוק בלקרוא אותו שלא קלטת איך קוראים לו). והטענה שלו היא לא שהתוכנה הזו עוזרת לו לא לקום בלילה, אלא שהיא עוזרת לו לנצח במכרזים מכיוון שהדרך הטובה ביותר היא להציע את ההצעה אלפית שניה לפני שהיא נסגרת (בין אם ב-4 בבוקר ובין אם ב-4 אחר הצהריים).

    אבל בסדר, זה אני שמצייר את העיגול מסביב לטיעונים שלו (לא ברור לי מה היה כל כך דחוף לך לנסות ולעלוב בתשובה שלך, אבל מילא).

  13. צר לי.
    העובדה שאתה חושב ש"לא ברור לי מה היה כל כך דחוף לך לנסות ולעלוב בתשובה שלך" היא מצד אחד מעציבה, ומצד שני משעשעת קצת, באופן אירוני. כי אם היה משהו שלא רק שלא ניסיתי לעשות, אלא שניסיתי לא לעשות, הוא לעלוב. וזה קשה, כשניתן לתמצת את התגובה למילים "אתה טועה". אם הייתי כותב רק "אתה טועה", ולא מסביר את עצמי, אני מניח שלא היית נעלב. אבל אז מה היה יוצא מזה?
    וגם, אנא הבא בחשבון שאני קורא את בלוגך כבר זמן רב. לא הייתי עושה את זה אם לא הייתי מוצא ערך בדבריך. אלא שהפעם, מה לעשות, אתה לא צודק.

    ומאחר והשעה מתאחרת וליל הסדר רחוק, לא אוכל לענות כרגע יותר לעניין לתשובתך, אלא רק זאת: אם אתה כבר מתעקש להצמיד לי דטרמיניזם כלשהו, אז מהסוג האבולוציוני\ביולוגי, בבקשה. אנחנו מתנהגים כמו שאנחנו מתנהגים, כי פעם מזמן, בסוואנה, היה בזה הגיון.
    חג שמח.

  14. למען ההגינות, פז וייסמן כתב גם:
    "אבל בעצם, כשאני חושב על זה שבמקום להיות זמין מקסימום במייל אחד, מסנג'ר אחד ורשת חברתית אחת, אני נהפך זמין בכל כך הרבה נוספים, אני תוהה מה דיגסבי עושה יותר – משחרר או משעבד אותי?"
    but then again, אני מניח שלשיטתך התהייה הזו נובעת מתפיסה שגויה – דיגסבי לא משחרר, נקודה. אולי רק משאבים במחשב. המממ… יש בזה משהו

  15. גם אני בספקנים. אבל אני חושב שהבעיה היא בהבדלה (מלאכותית) שנוצרה בין "משועבד" לבין "מכור". יש הרבה מוצרים טכנולוגיים שאינם מקדמים שום יעילות שאני מצליח לחשוב עליה בלי למתוח את המושג עד כדי חוסר משמעות טוטאלי. WoW, למשל, או ה-Wii שלי. אנשים עשויים "להתמכר" להם, אבל מעטים יקראו לזה שעבוד. הסיבה היא שבעולם שבו אתיקת העבודה היא (עדיין) בעלת העדיפות המוסרית (גם אם לא בפרקטיקה), שעבוד עדיין נחשב דבר יחסית טוב, ושעבוד לעבודה (קרי: יעילות), עוד יותר.דברים שאינם מקדמים את היכולת לעבוד (למשל משחקים) אינם זוכים להשתמש במילה הזו, והם צריכים להסתפק במילה עוד פחות נעימה – התמכרות. אבל הווי הוא לא פחות טכנולוגיה מה-GPS ו-WoW הוא לא פחות טכנולוגיה מהאאוטלוק. ובכל זאת, אין שום דבר יעיל בהתמכרות או אפילו סתם בשימוש בהם. (אפשר לטעון שלשחק באולינג על הווי זה יותר "יעיל" מאשר ללכת עד לבאולינג אמיתי ולשחק שם, אבל זה נשמע לי מטופש למדי, מה גם שהווי עושה קצת יותר מאשר ווי ספורטס).

    במילים אחרות, הבעיה בטיעון שלך היא לא שכל הטכנולוגיות הללו בכתבה לא מקדמות יעילות, אלא שיש פה הטייה מובנית – אנשים לא יודו, אפילו בצחוק, שהם "משועבדים" לטכנולוגיות שאינן מקדמות יעילות. ברגע שהטכנולוגיה כבר לא מקדמת יעילות, אתה כבר לא משועבד, אתה מכור.

  16. קיפוד – לשיטתי, דטרמיניזם, מכל סוג, תמיד לוקה במשהו. המציאות מורכבת מדי מכדי להכיל דטרמיניזם כל כך פשטני (יהיה זה חברתי, טכנולוגי או אבולוציוני). גם הטיעון שלי הוצג בקיצוניות כדי להמחיש נקודה. העמדה האישית שלי לא נמצאת בדיוק במקום שבו נמצא הפוסט אבל אם הוא יגרום לאנשים לעצור לרגע ולחשוב על העולם שבו הם חיים ועל הדרך שבה הם תופשים את הטכנולוגיות שמסביבם – דיינו (pun not intended).

    חג שמח גם לך.

  17. משהו שעבר לי לפני העיניים היום וחשבתי שיכול להצטרף לשיחה, באיזה אופן עקום.

    Freedom to surf: workers more productive if allowed to use the internet for leisure

    Surfing the net at work for pleasure actually increases our concentration levels and helps make a more productive workforce, according to a new University of Melbourne study.

    http://uninews.unimelb.edu.au/news/5750/

  18. יואב (12): בין רבי טרפון לבן זומא הבנתי מה הציק לי בדוגמה שלך. מיטה היא מן הסתם טכנולוגיה בת 3,000 שנה. טכנולוגיה שתאפשר לך לישון בישיבות היא, מין הסתם, תהיה טכנולוגיה בת שנתיים.
    אני חושב שזה, פחות או יותר, ממחיש למה הדוגמה שלך פשוט לא תופסת. מיטה היא לא טכנולוגיה שנועדה לקדם "יעילות" במובן המודרני של המילה. לעומת זאת מיטה מתכווננת, מזרון שמתאים את עצמו לקימורי הגוף שלך ושאר פיתוחים מודרנים, אלו טכנולוגיות שנועדו "למקסם" את חוויית השינה שלך.
    כן, הטיעון שלי (וכמובן לא רק שלי) הוא שיש משהו "חדש" בטכנולוגיות של ימינו לא במובן הזה שהן משוכללות יותר (כמובן שהן משוכללות יותר) אלא במובן שהן מתוכנתות לקדם ערכים שבעבר לא היו בראש סולם העדיפויות שלנו, בלשון המעטה.
    זו, אגב, גם הסיבה שאני חושב שהדטרמיניזם האבולוציוני, במקרה של טכנולוגיות, שגוי לחלוטין.

  19. מה הפוסט הזה מייצג אם לא את דעתך האישית? מה הבלוג הזה מייצג אם לא את דעתך האישית? אתה נוהג ללהג על דטרמיניזם ומה שרע בו, מתי סוף סוף תצליח ללכוד את התחום האפור הזה בין לבין?

    הרי בסופו של דבר, מה שמעניין הוא התחום האפור. את זה שהטכנולוגיה משעבדת אותנו כולם יודעים. את זה שחברי מערכת דה מרקר היקרים לא באמת "חוסכים בזמן" – גם הם יודעים. טכנולוגיה לא מקדמת רק יעילות. למושג יעילות אין שום משמעות, אם הוא לא עומד ביחס לאיזשהי עמדה אנושית. טכנולוגיה היא אקסטנציה של האדם, או אמפליקציה שלו. ברגע שאתה מדביק לה את ערך היעילות – הרי שאתה מדביק גם לאנושות את ערך זה בדיוק.

    אני חולק על הגישה הדטרמינסטית שלך והראייה החד-מימדית של טכנולוגה/יעילות/חיים/שעבוד. אלה דברים שבלתי אפשרי להפריד אותם בצורה שטחית, אלה דברים הניזונים מגמחות, מתת-מודע פרוע, מפנטזיות וסיוטים אנושיים לחלוטין. לטכנולוגיה אין "חיים" משלה. ה"מכונה" היא המצאה אנושית גם כן.

    אתה מפחד מהמכונה, אבל אתה משועבד לה בדיוק כמו כל השאר (בלוג – מאפשר לך להגיע לאנשים ביעילות. גוגל – מאפשר לכם למצוא את הציטוט הנכון של מרקוזה ביעילות, וכו'). השאלה היא כיצד אפשר להפוך את הפחד הזה למשהו קונסטרוקטיבי.

    חג שמח.

  20. כל דטרמיניזם הוא בעייתי, ולרוב הם נגועים בטאוטולוגיות ומובנים מאליהם, אבל אני מעדיף את האבולוציוני כי… כי הוא יותר הגיוני לי. כי הוא מסביר דברים. בדיעבד. תמיד בדיעבד. מצחיק איך דטרמיניזם לעולם כמעט לא מסוגל לחזות את העתיד.
    אבל העמדה שהצגתי לשיטתי אינה דטרמיניזם חברתי, אלא אולי לשוני. כשאתה מדבר על טכנולוגיה, על מה אתה מדבר? לדעתי, מדובר על שיטות המאפשרות לעשות דבר מה בדרך אחרת. אם כך, נפרוש את הטיעון לשלבים, כך שתוכל לעצור אותי לכשאסטה מהמקובל עליך. עוד הנחה מובלעת כאן היא שאנחנו לא מדברים על יפנים.
    I. טכנולוגיה כוללת את מושג היעילות בתוכה. היא מאפשרת לעשות משהו (להכין אוכל, למצוא חברים, לספק הנאה) באופן יעיל יותר מאשר בלעדיה. הרי אם לא כן, לא היינו צריכים אותה.
    II. אם מלכתחילה הטכנולוגיות מכילות את מושג היעילות, הרי שהן נבררות לפיו. אין זה תנאי מספק לטכנולוגיה להצליח ולשרוד, אך הוא בהחלט הכרחי.
    III. אם כך, לא יתכן שהטכנולוגיה היא שמעצבת אותנו, אנחנו מעצבים אותה.

    ובעצם, יתכן שהבנתי את מקור המחלוקת. אולי אנחנו פשוט מדברים ברמות שונות של הפשטה.
    כשאתה כותב משפט כמו: "אם אתה סבור שאתה בעל הבית בעוד שהטכנולוגיה היא העבד שעושה מה שאתה רוצה, הרי שאתה חי בשקר, לא פחות", אני לא מצליח להבין אותו. מי זאת הטכנולוגיה הזאת שאתה מדבר עליה? איזה קונספט אפלטוני שמצוי אי שם במישור קיום אחר? שיש לו רצונות? ברור שלא אני ולא אתה חושבים כך. לפחות, אני מקווה כך. ככל שאני חושב על זה, הדבר היחיד שיכול לעצב בני אדם הוא בני אדם אחרים. או כמו שאחד מקורסי המבוא ציטט פעם, "נוכחותם הממשית או המדומיינת של בני אדם אחרים". נניח אדם בודד, על אי בודד. האם מתקן חדש ומגניב שקוצץ ירקות בשלוש מהירויות שונות יגרום לו להתנהג אחרת? לא באופן משמעותי. האם האישיות שלו תשתנה לאחר שניקח ממנו את האץ-קוצץ? גם, נראה לי סביר להניח שלא.
    אבל גם כאשר נרחיב את מסגרת ההתייחסות נתקל בבעיות. אני מניח שמקובל יהיה לומר שהטלפונים הסלולריים שעבדו אותנו למקומות העבודה, לשעות ארוכות יותר, וחוסר יכולת להתנתק. אה, אז למה המצב שונה באירופה? בארה"ב של מריקה? למה שם אנשים יכולים "להניח את העט" בחמש בערב, ולדעת שיתקשרו אליהם רק אם השמיים עומדים ליפול? הטכנולוגייה היא הרי אותה טכנולוגיה, לא? אם נתעלם מהרשתות השונות, הבדל שאינו ממש רלוונטי למשתמשים. ואם אותה הטכנולוגיה משיגה אפקט שונה בחברות אחרות, הרי שעלינו לחפש את ההבדל בין תרבויות, ולא להאשים את הטכנולוגיה. ובמקרה הזה, אני מרגיש די בטוח לנבא שגם לפני פרוץ הסלולריה, מוסר העבודה הישראלי היה שונה לחלוטין מזה הנהוג במדינות אחרות בחו"ל, בפרט ביחס לגבולות בין העבודה לחיים הפרטיים.
    אז אולי בעצם כשאתה משתמש במילה "טכנולוגיה" אתה מדבר על "מבנה חברתי שעושה שימוש במוצרים מבוססי-טכנולוגיה כדי לאלף את בני האנוש הסרים למרותו"?
    כן, מסורבל, אבל זה הניסוח שאני רואה שמתקרב להשפעה של הטכנולוגיה על חיי. הטכנולוגיה מספקת כלים למערכים חברתיים עלומים, ואלו בתורם משפיעים עלי. אחרת, איך תוכל להסביר השפעה שונה של אותה טכנולוגיה על חברות שונות? ואיך תוכל להסביר את היפנים?

    אז לא, ברור לי שאני לא "האדון", אבל למה מי זאת הטכנולוגיה שתאמר לי מה לעשות?

  21. לדעתי, המשותף להרבה מאוד טכנולוגיות כיום הוא לא רק היעילות אלא השילוב בין יעילות ומשחק. אני לא חושב שהמצלמה בפלאפון, שורת הסטאטוס בג'מייל, תיוג התמונות בפייסבוק, ה-WII ועוד הרבה פיצ'רים וטכנולוגיות נועדו כדי לשפר את היעילות שלנו, הן נועדו כדי שנוכל לשחק, ליצור מרחב פנאי חברתי (או אישי) במקום שלא היה לנו קודם. אלא מה, המשחק קצת נוגד אתוס של עבודה ויעילות. לכן, היום טכנולוגיות רבות מאפשרות שילוב בין אתוס היעילות לרצון במשחק.

  22. הגישה שקיפוד מאמץ היא לא דטרמיניסטית. אם אני מבין את דבריו נכון הוא מדבר על הבניה חברתית של טכנולוגיות, גישה שהיא אכן יותר מורכבת ומניחה דיאלוג בין הטכנולוגיה (יצירת החברה) לאקלים החברתי של משתמשיה. הערכים אינם יצירי הטכנולוגיה בלבד, אלא זו במידה רבה החברה שערכיה מכתיבים שימוש מסוים בטכנולוגיה כזו או אחרת בהתאם לאפשרויות שהיא מספקת (ול"ערכים"/פונקציות המובנות בתוכה).
    לשיטתו (ושיתקן אותי אם אני טועה), הוא קורא את מה שיובל אומר כך: יובל בעצם אומר שהחברה המודרנית מושתתת על ערכי היעילות, ולכן הטכנולוגיה בה היא משתמשת מקדמת את ה"יעילות" (ואכן, השימוש הנרחב והדרטמיניסטי שהיא עושה במונח הזה מרוקן אותו מתוכן. או כמו שאוהבים לקרוא לזה באקדמיה: מדובר ברמת הפשטה גבוהה יותר). החברה לכן לא משועבדת לטכנולוגיה, אלא לערכי היסוד שלה.
    בעיני זהו דיון על טבע האדם: האם אתה מאמין שהוא נשלט בידי ה"מכונה", או שכפי שאמר קיפוד – אין זה דבר כזה. האם האדם הוא אדון לגורלו או לא, או לפחות האם הוא לחלוטין לא אדון לגורלו או שיש בידיו שליטה מסוימת.
    ואגב קיצורי דרך ודטרמניזם ביולוגי: כך המוח האנושי עובד. בעזרת קיצורי דרך.
    ואגב שאלת הטילים והאדם המגיע לירח: שאלת היעילות אולי אינה רק שאלה של זמן, אלא גם שאלה של מרחב. הללו קשורים זה בזה, או לפחות כך גורסת תורת היחסות. על חוק מור ניתן להסתכל הן בהיבט הזמן והן בהיבט המרחב הפיסי, לא ניתן להפריד בין השניים. בהקדמה ל"המרחב הביקורתי", ספרו של פול ויריליו, מספרים על כך שהאמריקאים היו הראשונים להבין זאת, שכדי לנצח במלחמה חייבים לקצר את המרחק הפיסי ולהשתמש במטוסים ובטילים. השאלה החשובה היא אם כל זה חלק מאותו "דיון" על "יעילות" לא מוגדרת.

  23. יואב – שיטת המחקר בדוקטורט שלי היתה מבוססת על הבניה חברתית של טכנולוגיה, כך שאני מכיר אותה לא מעט 🙂

    כאשר קיפוד כותב: "אלו אנחנו שמעצבים את הטכנולוגיות שאנו משתמשים בהן לפי ערכינו. לא ערכי הטכנולוגיות הם שמעצבים אותנו", אני לא חושב שהוא עושה צדק עם SCOT. SCOT קצת יותר מתוחכמים מלצייר קו השפעה חד-כיווני. כאשר אני המצאתי את האופניים אין ספק שאני זה שעיצבתי אותם והכנסתי בהם את ערכיי (בטיחות, נוחות, מגניבות וכן הלאה). ואחר כך? כמשתמש? מי משפיע על מי? אני על האופניים או האופניים עליי? מי מעצב את ערכיו של מי? מי מתכופף בפני מי?

    [בהערת אגב אשאל, וגם כאשר *אני* הוא זה שמעצב את האופניים, האמנם *אני* הוא בעל הבית או שמא תפישות חברתיות (וגם) טכנולוגיות קודמות שמשפיעות על הדרך שבה אני רואה את העולם?]

    אין ספק שהדיון מגיע למקומות היותר מעניינים, וזה יופי. כאשר קיפוד כותב " ככל שאני חושב על זה, הדבר היחיד שיכול לעצב בני אדם הוא בני אדם אחרים" אני מחייך מכיוון שזו התפישה הכי רווחת שאפשר להעלות על הדעת בנוגע לטכנולוגיה: לטכנולוגיה אין "סוכנות" (agency) היא לא פועלת, רק בני אדם אחרים פועלים עלינו. ואכן, התפישה לפיה עצמים דוממים יכולים להשפיע עלינו, אדרבא יכולה להיות בתוכם הטייה פוליטית (!) היא תפישה שבמחשבה ראשונה מובילה לגיחוך ורתיעה בין השאר מכיוון שרבים מבלבלים "השפעה" עם "תודעה". לא, לטכנולוגיה אין תודעה, היא לא עושה דברים באופן מודע – האם זה אומר בהכרח שהיא לא מוטה, האם זה אומר שהיא לא מכילה ערכים? האם זה אומר שהערכים האלו לא יכולים להשפיע עלינו, לשנות אותנו לגרום לנו לעשות דברים שלא בהכרח רצינו לעשות אבל דרך הפעולה של הטכנולוגיה מחייב אותנו?

    במחשבה השניה והשלישית, עם קצת דוגמאות והסברים, אתה מתחיל לראות את העולם קצת-קצת אחרת. אין פה שום דבר מיסטי – רק עניין של לראות נקודות מבט שאנחנו לא רגילים להתנסות בהן.

  24. לא אמרתי שההשפעה היא חד-כיוונית (זה היה דטרמניסטי מצידי). דיברתי על דיאלוג, הפריה דו-כיוונית.

    ואכן, התפישה לפיה עצמים דוממים יכולים להשפיע עלינו, אדרבא יכולה להיות בתוכם הטייה פוליטית (!) היא תפישה שבמחשבה ראשונה מובילה לגיחוך ורתיעה בין השאר מכיוון שרבים מבלבלים "השפעה" עם "תודעה". לא, לטכנולוגיה אין תודעה, היא לא עושה דברים באופן מודע – האם זה אומר בהכרח שהיא לא מוטה, האם זה אומר שהיא לא מכילה ערכים? האם זה אומר שהערכים האלו לא יכולים להשפיע עלינו, לשנות אותנו לגרום לנו לעשות דברים שלא בהכרח רצינו לעשות אבל דרך הפעולה של הטכנולוגיה מחייב אותנו?

    בוודאי שיכולים. אבל השאלה היא מי מייצר את הטכנולוגיה בצורה מוטה. מי מעצב אותה או את השימוש בה (ולמשתמשים הסופיים בהחלט יש כוח). ההטיה שמגולמת בטכנולוגיה או בשימוש בה אולי מעידה על החברה עצמה, ולא על הטכנולוגיה. כאמור, אין לה תודעה. ההשפעה שיש לטכנולוגיה כסוכן חיברות היא הכוח שהחברה מעניקה לה בשימוש בה ובדרכים שבה היא מעצבת אותה לפי ערכיה.
    הטכנולוגיה משפיעה עלינו כשם שמערכת החינוך, הורינו, ספר או תוכנית בטלוויזיה או פרסומת משפיעים עלינו. היא חלק מן המרקם החברתי, והיא משתנה מחברה לחברה (והכוח שניתן לה משתנה מחברה לחברה). תפישות חברתיות אכן משפיעות על האדם, וטכנולוגיה אכן עוזרת בעיצוב ובהפצת אותן תפישות. לכן אני לא חושב שהפחד מהטכנולוגיה, שלפעמים יש לי תחושה שעולה כאן, הוא מוצדק. הביקורת צריכה להיות כלפי החברה, הטכנולוגיה היא רק יישום גשמי אחד של ערכיה.
    אני בטוח שאתה מכיר את הדוגמא על הגשרים בסן-פרנסיסקו, זו דוגמא בסיסית ביותר. מטרתה להצביע כיצד אנשים מעצבים את החברה בעזרת הטכנולוגיה (אם הנדסת בנין הינה "טכנולוגיה"). אלא שטכנולוגיה אינה הכלי היחידי לעיצוב חברתי. גם מערכת המשפט למשל. כמובן שעניינים אלו שלובים זה בזה, המשפט משפיע על עיצוב הטכנולוגיה ולהיפך (או כמו שלסיג קורא לזה – code as law), גם כאן מתקיים אותו דיאלוג. אך הדיאלוג הזה הוא למעשה צורות שונות של אותו דיאלוג חברתי. מעל הכל משקיף סולם הערכים החברתי.

    באופן כללי אני מסכים עם הפוסט, הבעיה שלי הייתה ועודנה בהגדרת המושג "יעילות". יעילות הוא מונח רב-מימדי. זו לא רק שאלה של זמן ומרחב, זו גם שאלה כלכלית (האם מכונה ענקית שמבצעת דבר מה בזמן רב יותר אך בעלות אפסית תיחשב כיעילה כלכלית? יתכן שכן, הכל יחסי). השאלה החברתית החשובה, ואני חושב שעל זה אנשים ניסו לעמוד כאן, היא כיצד אתה מגדיר את אותה "יעילות" ממנה אתה קורא להשתחרר? אם הכל הוא "יעילות", בכך אני חושב יש לא מעט מן הדטרמניזם. "יעילות" אולי בכך באמת מתקרבת למונח הכלכלי שלה, בהקשרים של הגישה התועלתנית. התועלתנות היא דוגמא טובה לגישה עם הצדקות טאוטולוגית, שעם הזמן גם אנשי "מדע" הכלכלה מתחילים להשתחרר ממנה. וזו דוגמא לחירות מחשבתית מבורכת.
    באופטימיות זו אסיים ואאחל חג שמח.

  25. הכל אפשר לרדד לתוך מערכות חברתיות. הרי כולנו אנשים, וכולנו חיים בחברה. אבל אני לא חושב שהמצב כל כך פשוט. אני חושב שאפשר להסתכל על טכנולוגיה כעל בעלת חיים, חיים אחרים — סוג של ביולוגיה רדומה, שקטה. כל חפץ שהאדם נמצא באינטראקציה איתו משפיע עליו רגשית ומחשבתית. זוהי הרי האקולוגיה האובר-טרנדית היום. האם האדם היה אותה חיה חברתית בכדור אחר, על הירח למשל? האם הקשר בין האדם לסביבה, לאלוהים – מציוץ הציפורים ועד מזג אוויר קיצוני (למה אנשים יותר "עצובים" בחורף?) – ולעצמו היה משתנה אז?

    אני חושב שאפשר להזכיר כאן את הפטישיזם של מרקס, מכיוון קצת אחר: אנחנו מפתחים כלפי כל חפץ, חי או דומם, יחס סנטימנטלי. אנו רואים את עצמנו בכל אובייקט בסביבה שלנו, יש לנו נטייה להאניש כל דבר – בעלי חיים, חפצים, את הטבע וגם את הטכנולוגיה. הטכנולוגיה היא גם פטישיסטית במהותה, לאו דווקא בגלל החברה, אלא כי היא בוראת עת עצמה כאורגניזם ביולוגי-אנושי. עצם קיומה חזק ודטרמינסטי (מילה שאיבדה משמעות כאן) יותר מהחברה שבה היא פועלת. זוהי סימביוזה מעניינת בין האדם למכשיר — התשוקה והאינסטינקט האנושיים (מהר יותר! חזק יותר! קשה יותר! כמו השיר המצוין של דאפט פאנק) חזקים יותר מהאדם החברתי.

    ניתן להקביל את החברה האנושית לחולה המחובר למכונת הנשמה. הוא הרי ברא את המכונה, החברה אימצה אותה לפי אותו סולם ערכים מהולל, אך כרגע הוא מחובר אליה ולא רוצה להתנתק (אז למה שלא ננתק אותו, ונגאל את כולנו, יאמר הסוציולוג הנועז) — מכיוון שאיננו מסוגלים. זהו סם. דווקא סמים הם הטכנולוגיה הכי מעניינת, בעיניי. הם האלגוריה הכי חזקה על הפטישיזם עליו דיברתי. החולה לא אוהב בהכרח את העובדה שהוא מחובר למכונה, אבל איזו ברירה יש לו אם הוא רוצה להמשיך להתקיים?

    האינטרנט הוא מכונת ההנשמה שלנו, וצודק יובל שהוא חש באי-נוחות לגבי ההתמכרות לסם המענג הזה. לאינטרנט יש כוח הוליסטי החזק מסך חלקיו (החברה). האינטרנט הוא שם, כסופר-אורגניזם בחוות נמלים. עכשיו השאלה היא מה עושים עם הכוח הזה, ואיך מתמודדים עם הידיעה שלא נתנתק ממנו לעולם.

  26. משום מה (וסליחה שאני מחזיר קצת את הדיון אחורה) אני מקבל את ההרגשה שנטען כאן ש"יעילות" זו איזו המצאה קרה ונוראה של האדם והחברה המודרנית, אבל הרי הטבע כבר "עושה את זה" מאות מליוני שנה –
    האבולוציה הביאה לזה שצ'יטה שהמשקל שלה הוא קצת פחות מזה של אדם בוגר, מסוגלת להגיע למהירות גבוהה פי 5-6 מזו של בן-אדם כדי לתפוס את הטרף שלה. כל חלק בגוף ובתנועה שלה התפתח במהלך הזמן כדי להביא לזה שכמה שיותר אנרגיה שמושקעת תהפוך לאנרגיה קינטית שתגרום לה לנוע מהר יותר. מה זה אם לא יעילות?
    יותר מזה, גם לנו כבני-אדם (וקיפוד, עפרונית, חתול ודובי), כשאנחנו מסתכלים בתנועה ששייכת למחול או התעמלות אומנותית, הקריטריון הטבעי שלנו ל"תנועה יפה" זה חיסכון באנרגיה, אפילו שאנחנו בכלל לא חושבים על זה.
    הרעיון של יעילות טבוע בנו הרבה יותר עמוק. כמו שאני רואה את זה, טכנולוגיה היא רק אמצעי להשיג אותה.

  27. יובל, תקפת מושג כמו "יעילות" שקל מאוד לקשר אותו לטכנולוגיה מצד אחד, ולעולם מושגים של יחסי עבודה לא תקינים וניצול מצד שני. אבל זה קצת משחק סמנטי.

    היכולת לדבר עם כל המסנג'רים בדיגסבי היא לא יעילות, אלא נוחות. ודאי אף אחד לא יטען שמסנג'ר כלשהו תורם ליעילות, כי הוא לא – הוא מסיח, ומציק ומשמש בדרך כלל לשיחות הבל במקום לעבוד.

    גם טכנולוגיות מזרון חדשה משמשת לנוחות, ואין בה כדי לשעבד אותנו לשינה, או לחייב אותנו ביום עבודה מפרך יותר כשקמנו. הזכות להתבטל עומדת בעינה.

    אני בטוח שלא תכעס על היעילות שבה אתה כותב פוסטים, ולא תקרא לעצמך "משועבד" לבלוג. למרות שסביר שכן, אבל עדיין זה בטח לא אשמתנו 🙂

    העובדה ששיטות וטכנולוגיות ייעול קמות על היוצר, וגורמות לעומס חדש (הצורך לתייק, לתייג, לארכב, לסרוק וירוסים, לכוון, לסמן פגישות וטאסקים) וגם לחוסר נוחות. מוכרת גם בעולם הטכנולוגיה, ולראייה יש בלוגים טכנולוגיים מאוד פופולריים שעוסקים דווקא בנושא הזה.

    לא לומר שאין מקום לתקוף את רוח ה"יעילות" ומכתיבה לעיתים עולם פחות "אנושי" ומעניין, לכן אני אסכים איתך בשורה התחתונה של השעבוד ל"יעילות" במקומות שבהם היא לא מועילה.

    למשל, העובדה שבמקום לבנות בית על עץ עם הבן שלו, האבא הצפוני, יקנה בית להרכבה כי זה יעיל. או שבמקום להמציא משחקים כיד הדמיון, ילדים יקבלו משחק קופסה (במקרה הטוב) ומשחק מחשב במקרה הרע, כי זה יותר נוח מלשבת עם הילד. או למשל, שטיול משותף בחול שהייתי בו לפני כמה זמן, הפך בזכות כמה אנשים למרוץ כדי להספיק אתרים ובעיקר כדי לייעל שופינג, במקום לספוג את האוירה של המקום.

    בהחלט יש הלך רוח של "יעילות" שמוציאה את הרוח וההנאה מהרבה דברים שאמורים לא להיות יעילים מטבעם. אבל הוא לא אינהרנטי בהכרח לטכנולוגיה, לדעתי, אלא חלק מהלך רוח כללי של הדור. הוא סימפטום של דור שהחיים שלו עמוסים מדי, ורואה את העולם דרך task list. לכן הוא ממציא טכנולוגיה "יעילה" שתפתור לו בעיות.

    אני גם לא בטוח שזה עניין של "הכתבה" של יוצרי הטכנולוגיה, כפי שאתה טוען. לפחות לא במודע. לדעתי זה יותר כדור שלג מתגלגל, שנתרם קצת ע"י הפעולות של כל אחד.

  28. סירו – היעילות בפני עצמה היא לא עניין מגונה. מה שמגונה הוא שכמעט כל דבר בחיים שלנו מנותח, נחווה ומתרחש דרך הפריזמה של היעילות. היעילות לכשעצמה אינה משעבדת. מה שמשעבד היא הראייה החד-ממדית לפיה דבר אינו ראוי אם הוא אינו יעיל (זו כמובן הכללה אבל נסה להבין אותה במובנה הרחב).

    המסנג'ר היא דוגמה טובה: במקור מדובר בכלי אולטרה-יעיל שנועד לאפשר לי לתקשר עם אנשים רחוקים, ללא תשלום, במהירות מדהימה וביעילות מקסימלית. כיום אנחנו מבינים שהיעילות הזו היא יעילות דמיקולו – כולנו מכירים את החסרונות של המסנג'ר ואתה ציינת רק חלק מהם. זו דוגמה טובה מכיוון שכעת אנחנו מתייחסים בביקורתיות כלפי המסנג'ר וכלפי ערך היעילות שהוא אמור להביא איתו – אנחנו מסוגלים לומר: "כן, זו יעילות, אבל בעירבון מוגבל מאוד!".

    למרבה הצער, ביקורתיות מהסוג הזה אינה מופנית לרוב המוחלט של הטכנולוגיות שאופפות אותנו וזו הבעיה שניסיתי להצביע עליה בפוסט: הכתבים כותבים על הדרך הנפלאה שבה הטכנולוגיות עליהן הן דיברו חוסכות להם זמן (מושג שהוא בנו הבכור של מושג היעילות), הופכות את חייהם לקלים יותר, מהירים יותר, יעילים יותר.

    אף אחד לא טען שהן הופכות את החיים שלהם לשלווים יותר, נעימים יותר, משפחתיים יותר, רגועים יותר, עשירים יותר. אף אחד לא טען שהטכנולוגיה בה הוא משתמש ממלאת אותו שמחה, ממלאת אותו גאווה, הופכת אותו לאדם שלם יותר. אני חושב שזה לא מקרה.

    כתבת:

    "בהחלט יש הלך רוח של "יעילות" שמוציאה את הרוח וההנאה מהרבה דברים שאמורים לא להיות יעילים מטבעם. אבל הוא לא אינהרנטי בהכרח לטכנולוגיה, לדעתי, אלא חלק מהלך רוח כללי של הדור"

    ז'אק אלול לא היה חולק עליך הוא רק היה מוסיף: מי שיצר את הלך הרוח הכללי של הדור היא הטכנולוגיה. בגללה, כן ממש בגללה, זהו הלך הרוח של הדור הזה; הוא לא נוצר יש מאין.

    אפשר לטעון שזה דטרמיניזם טכנולוגי, וזו אכן האשמה שאלול התמודד איתה במהלך השנים (למעשה הוא התמודד עם האשמות הרבה יותר חמורות – רובן ככולן שגויות לטעמי), אבל אפשר לעזוב לרגע את העלבונות ואת הסטיקרים ("אתה כזה!", "לא, אתה כזה!") ופשוט לחשוב לרגע על הטענה.

  29. אז אני מסכים עם הטענה העקרונית שלך, אני רק מתקשה לקבל את חלק דוגמאות שהבאת בפוסט המקורי, שהודת שהוא מוגזם כמעה.

    אני לא יכול לשלול כרגע שזה קשור ומוטבע בטכנולוגיה, כפי שאתה מציג. אני לא יודע אם בית מעץ של איקאה זה טכנולוגיה, או אם להושיב ילד ליד טלויזיה זה טכנולוגיה.

    חלק מעניין היעילות זה גם הרגלים ושיטות עבודה, שלא כולם טכנולוגיים.

    יש בלוג, שהגיוני שתכיר, שנקרא Lifehacker, העוסק ביעילות כערך עליון. דווקא הוא גדוש בפתרונות (יעילים גם הם) לבעיות שיוצר עומס היעילות ועומס התוכנות והכלים על המהנדסים מהדור החדש.

    חלק ניכר מהפתרונות הם טריקים טכנולוגיים נוספים, אבל חלק זה באמת המלצות ושיטות לשיפור הנעימות והשלווה של החיים, כולל טיפים לשיפוץ ביתי, שינה, בישול, וסידור עציצים. מדי פעם מוקדש שם מאמר אחד או יותר לכל הלך הרוח ה"יעיל" שסובב את עולם הטכנולוגיה. אחת ההמלצות החוזרות הן ניתוק האימייל, הפסקת העבודה על מספר דברים במקביל וחלוקת משימות הגיונית באמצעות כלים של פעם (מחברת ועפרון).

  30. אוי גרימלנד, גרימלנד – אם הוא מרגיש שגישה יזומה מרחוק למייל שלו, שבשבילה הוא צריך לקחת הביתה מכשיר שמנפיק ססמא רנדומלית, שאותה צריך להזין בכל פעם שהוא מתחבר ל-VPN של מקום העבודה שלו, ואז להכניס שם וססמא כדי לעשות LOGIN לאאוטלוק, זה מה שגורם לו להרגיש שהוא עובד שעות נוספות, מעניין מה יקרה אם הוא יכנס למאה ה-21 ויגלה שאפשר לקבל מיילים גם במכשיר הסלולרי שלו (כן, מאובטחים ב-VPN) בלי לעבור את הויה-דלורוזה של כל התהליך שהוא עובר היום. שיגיד תודה שבמצב הנוכחי של הטכנולוגיה שהוא מכיר הוא צריך ליזום פניה למייל שלו, ולא מקבל אותו אוטומטי, לפני שהוא מתלונן שהוא משועבד. משועבדים דואגים להפוך את העולם בכדי לוודא שהמייל יגיע אליהם, לא מסתפקים באופציה לבדוק אותו אם בא להם.

  31. והפרוייקט של הטוש לא "מחמיץ דבר אחד", אלא "משעמם תתחת וממחזר בדיוק אותו פרוייקט שכל עיתון ממחזר בשנים לא זוגיות" (כי בשנים זוגיות צריך למחזר לפסח את פרוייקט "עשר המכות של X". יש לכם מכשירים אלקטרוניים שמייעלים לכם את החיים אבל אתם מרגישים שאתם משתעבדים להם, וואו, איזו תובנה מדהימה ששווה לבזבז עליה שני עמודים. כבר היה עדיף לשים מודעה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *