על בלונדיניות, תקשורת ומדיה חברתית

להיות מבקר תקשורת זה עניין מתיש למדי. מצד אחד, אף אחד לא אוהב ביקורת (גם לא השקרנים שאומרים ש"אין להם בעיה עם ביקורת") ומצד שני בשלב מסוים אתה מוצא עצמך מוכרע נוכח התכנים שאתה צורך במסגרת עבודתך. הנה דוגמה אחת, ומייצגת.

אני קורא הבוקר כתבה של אליאב אללוף ב"גלובס" תחת הכותרת: "בלונד 3.0: קבלו את אלופות השיווק ברשתות החברתיות" ומשפשף את עיניי בייאוש ותדהמה. הנה מבחר ציטוטים מתוך הכתבה:

תופעת הבלונדיניות החלה עוד ב-2006.

אני חושב שאני יכול להפסיק כאן, לא? תופעת הבלונדיניות החלה עוד ב-2006? מה זה המשפט הזה? הלאה.

היתה זו איילת נוף, שהיתה הראשונה לתפוס את משבצת הבלונדינית באמצעות מותג Blonde2.0. נוף, שכותבת ב-4 בלוגים שונים, משרתת לקוחות כגון 888, אינקרדימייל, סמסונג, גינדי, HP ועוד. לא מעט אנשים נוטים להתבלבל בין נוף לבין בלונדינית אחרת, אורלי יקואל. אבל הפוקוס של יקואל אינו בשיווק מוצרים, אלא בסקירת טכנולוגיות חדשניות באמצעות הבלוג שלה GO2WEB20 שזכה למוניטין בינלאומיים. בלונדינית נוספת, ספי ארליך, מתמקדת במוצרי לייפסטייל ואופנה, ובין היתר מקדמת מעצבים ישראלים בלבד באמצעות בלוג האופנה המצליח WAY TOO YELLOW.

את ספי ארליך אני לא מכיר אבל את אורלי אני דווקא מכיר. אורלי היא הרבה דברים אבל בלונדינית היא לא. לא בצבע השיער ולא בסטריאוטיפ. אבל זה לא מפריע לאף אחד להדביק לה את התואר הזה, למעשה לפני כשנה או יותר, הדה-מרקר עשו בדיוק את אותו הדבר. אחרי הכל, אישה וטכנולוגיה; היא ודאי בלונדינית.

אחרי ההקדמה הזו הייתם מצפים שאללוף יזמן את שלושת הבלונדיניות לשיחה. ובכן לא. האזכור שלהן לא משרת שום מטרה, אבל ממש שום מטרה. הנה הפסקה הבאה בטקסט:

בין עדכון סטטוס בפייסבוק לבין ציוץ בטוויטר, פגשנו כמה מהפעילות הבולטות בתחום. תמר בורשטיין, שמנהלת את מחלקת המדיה החברתית במשרד יחסי הציבור שלמור תקשורת; טל פורקוש מחברת ניטור המותגים באזילה; ומורן לביא, בעלת חברת ה"באזז" YaBuzz.

נו, לא לתפוס את הראש בייאוש? מה הקשר בין יקואל לבין לביא, בין ארליך לפורקוש? בשביל מה כל ההקדמה הזו? כי אלו נשים ואלו נשים? אלו יפות ואלו יפות?

כאילו כדי לחזק את הסטריאוטיפ על עצמן, הסכימו השלוש לענות על השאלה שאם תתמודד, עשויה לקטוף את התואר 'השאלה המטומטמת של השנה': "האם העובדה ש-3 הנשים המרואיינות בכתבה הן נשים צעירות, יפות ובלונדיניות, יכולה לסייע להן בשיווק במדיה חברתית ששמה דגש גדול עם ויז'ואל (תמונות וכיו"ב) – או דווקא מהווה גורם חוסם?"

למזלו של אללוף, שלוש המרואינות מצילות אותו עם תשובותיהן המתעלות בעילגותן על עילגותו של השואל:

בורשטיין: "כמובן, אנשים מופתעים לגלות שלבלונדינית יש שכל, תואר שני במינהל עסקים והיא לומדת לדוקטורט בפילוסופיה"
לביא: "תמיד בפגישה ראשונה תגיע ההערה של 'איזה יפה את', אפילו אם יש בחדר אנשים מאוד בכירים במשק. אבל מדובר בלקוחות, ולפעמים צריך להבליג"
פורקוש: "בואו לא נהיה צבועים. יש חשיבות לאיך שבנאדם נראה, במיוחד במדיה כל-כך פרסונלית, שבה הלקוחות הם גם חברים שלך בפייסבוק ועוקבים אחרייך בטוויטר".

מסתבר שיש כזה דבר: שוביניזם נשי.

ואפילו זה לא הדבר המדהים בראיון. לפני כמעט שנתיים פרסמתי את הטקסט הזה במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" והוא עשה את דרכו גם ל-Ynet. הטקסט עוסק בבלוג שהקים משרד האינטראקטיב של מק'דונלדס ובדרך ההזויה שבה הוא מתנהל. מי שהרים את הבלוג הזה והיה אחראי עליו היא לא אחרת מאשר טל פורקוש. מאוחר יותר הסתבר שאותה פורקוש, כתבה לא רק טקסטים מזויפים בבלוג בהם המליצה בחום על הארוחות במק'דונלדס אלא גם בטוקבקים לטקסט שלי. עידוק פרסם ראיון מעניין עם פורקוש שלזכותה ייאמר, ענתה על כל השאלות הקשות של עידוק ולחובתה יאמר – היא עדיין לא הבינה מה היה כל כך דפוק במה שעשתה.

כל הסיפור הזה הוא הקדמה לשאלה ולתשובה הבאה המופיעים בראיון ב"גלובס":

לפני מספר חודשים פורסם כי משרד פרסום מוביל נהג לשלם לבלוגרים כדי שיכתבו חוות-דעת חיוביות על מוצרי לקוחותיו, מה שעורר כעס רב בקרב הגולשים. מה דעתכן?
פורקוש: "אני מאוד לא אהבתי את זה. בלוגרים צריכים לכתוב כי זה מעניין אותם וחשוב להם. הם צריכים לייצר תכנים אותנטיים – ולא על מוצרים ששילמו להם כדי לכתוב עליהם. זה מאבד את האפקט אם אני יודעת ש'חבר' שממליץ לי מקבל כסף על ההמלצה".

אני באמת כבר לא יודע מה להגיד.

43 מחשבות על “על בלונדיניות, תקשורת ומדיה חברתית

  1. אתה צודק במאה אחוז, כמנוי הארץ קראתי הבוקר את הכתבה וממש לא הבנתי מה המריחה התמוהה הזאת.

  2. אה, פורקוש גם לא מבינה מה רע בלכתוב פוסט חיובי על פלאפון תמורת תשלום ולא לכתוב גילוי נאות. ר' כאן בתגובות.

    חוצמזה, תמיד טוב לראות מישהי שמתעסקת בשיווק במדיה חברתית שתוהה אם לבלוגר אחד "יש איברים גמדיים". כן, הכי השתלבות בשיחה.

    (היא שינתה את הכינוי ל"השנה היא 1984" כעבור כמה זמן. אל תשאלו אותי למה)

  3. עורך: תביאו לי סיפור על שיווק בבלוגים, שמעתי שזה חם.
    כתבים: (דממה)
    עורך: נו? אף אחד לא יודע מה זה?
    כתב אקראי א': בואו נתקשר לחנון ההוא מפרויקט המדיה החברתית.
    כתב אקראי ב': הוא כזה חנון, הוא בטח רואה סטאר וורז טרק.
    כתבים: (צוחקים)
    עורך: טוב, תגידו לו שיביא לי 500 מילה.
    כתב אקראי א': אבל הקוראים שלנו לא מתעניינים בבלוגים.
    כתב אקראי ב': כן, הם רוצים רק כסף.
    כתב אקראי א': וסקס.
    כתב אקראי ב': את זה כולם רוצים. חוץ מחנונים.
    כתבים: (צוחקים)
    עורך: אז שיוסיף משהו סקסי. בלונדיניות.

  4. בהחלט תמוהה משהו…
    גם אני לא מצליח להבין את הקשר בין הפתיחה לבין התוכן בכתבה עצמה, אפילו מאכזב לקרוא פתיח על בלונדיניות והצלחה ובסוף לקרוא על סתם כמה בנות (איפה הבלונדיניות שהבטיחו).

    יובל, אחלה פוסט, כרגיל!

  5. אני רואה שאביעד הקדים אותי והביא את השרשור המענין הזה על פורקוש
    שמדבר בעד עצמו
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1124412
    כאמור כבר שינתה את שמה שם
    אבל מקונטקסט השיחה רואים שזו היא כי האחרים הזכירו את שמה

    מה שאביעד לא סיפר זה שזה שרשור בבלוג בקפה של יואב מאור
    ושפורקוש באה בתור "חברה" רק שמהר מאוד הסתבר שהיא מעסיקה את מאור
    בדיוק באותם דברים שהיא מגנה בכתבה של אליאב, סקירות ופרסומות ללא גילוי נאות

  6. ראשית, זה אמנם אוקסימורון ברור, אבל אני חייב לציין שבאיחור של שנתיים מצאתי את עצמי מלקק את האצבעות מסיפור המקדונלדס והבלוג.

    שנית, גם בסיפור ההוא וגם בסיפור הזה הוכיחה הפורקושית חוסר במודעות עצמית, חוסר בביקורת עצמית ואי יכולת למפות את האינטרסים שלה, של הלקוחות שלה ושל שאר המעורבים בסיפור ולפעול בהתאם, או כפי שהיא קראה לזה, אג'נדה.

    וזה ממישהי שעוסקת בפרסום, שיווק, יחסי ציבור, או איך שקוראים לזה.

    אז מה הפלא שהיא התיישבה לה בשמחה ובששון במשבצת הבלונדה מפגרת שגלובס הכין בשבילה??

  7. אני מאוד אוהבת אנשים שמגדירים את עצמם (בין השאר) כמומחי תוכן וכתיבה, אבל לא מסוגלים להוציא משפט אחד מהמקלדת או מהפה בלי שגיאות מביכות. כמות הההתבטאויות המטופשות והעילגות של לפחות אחת מהמצוטטות בכתבה היא עצומה. ואלה אנשי (ונשות) המקצוע שהרבה אנשים משלמים להם כסף טוב, בשביל… לא יודעת בשביל מה, בעצם.

  8. מכל העסק הזה, יוצא שאתה מחזק את מיתוס הבלונדינית המטומטמת ומושך מתוכו החוצה את אורלי יקואל. בסופו של דבר הפוסט הזה הוא שוביניסטי לא פחות מהכתבה שהוא מבקר.
    גילוי נאות: אני לא טל פורקוש

  9. אני חושב שההערה של ארז וולף לפוסט בדהמרקר מסכמת את העניין.

    ובאותו עניין – שיניתי את מדיניות הטוויטר שלי. בכל פעם שעוקב אחריי משתמש חדש אני בודק את הפרופיל שלו. אם מספר האנשים אחריהם הוא עוקב גדול ממספר האנשים שעוקבים אחריו + מספר הטוויטים שלו, אני עושה בלוק.

  10. גלנדון מותק, לא חסרים פה פוסטים שיורדים רצח על גברים. למעשה, הביקורת שלי מופנית בעיקר לכתב. אבל עזוב אותך משטויות – אף פעם לא הצטיינת במיוחד בקריאה.

  11. לרואה שחורות – גירסא אלטרנטיבית.

    (ישיבת הנהלה בשלמור תקשורת)
    אירנה שלמור: אנחנו לא ממצים את הפוטנציאל בתחום המדיה החברתית. הקמנו מחלקה, אנחנו משלמים משכורת, ואין מספיק לקוחות.

    עובדת שלמור תקשורת: אולי ניזום כתבה בגלובס? נגיע למקבלי ההחלטות.

    עובדת אחרת בשלמור תקשורת: אבל מה הזווית? כתבו על מדיה חברתית בלי סוף.

    עובדת נוספת בשלמור תקשורת: יש לי רעיון – תמר בורשטיין היא ממש כוסית. בואו ניזום כתבה על בחורות שעושות מדיה חברתית עם תמונות!

    כולם: רעיון מעולה! לעבודה!

    (לאחר הישיבה)

    עובדת בשלמור תקשורת לאליאב אללוף: תגיד, מה דעתך לכתוב כתבה על בלונדיניות שמתמחות במדיה חברתית? זה נורא מעניין שדווקא בתחום הזה המראה כן משחק וזה טרנד כבר כמה שנים. אני מסדרת לך תמונות וראיון עם שלוש בחורות שמתמחות במדיה חברתית והן גם כוסיות.

    אני אפסיק פה, המקלדת שלי מתחילה להיסחף…

  12. בורשטיין: "כמובן, אנשים מופתעים לגלות שלבלונדינית יש שכל, תואר שני במינהל עסקים והיא לומדת לדוקטורט בפילוסופיה."

    מישהו יכול להסביר לי מדוע אנשים חושבים שאדם בעל תואר שני במנהל עסקים הוא אדם חכם? קטונתי.

  13. טוב יובל, אתה יודע שאני עוסק בציור, וגם יותר קל לי לקרוא מילים בבלונים. אם הביקורת שלך היא כלפי הכתב, ולא – נאמר – נגד גברת פורקוש (המעצבנת מאד), אז יוצא שגם בידיך הנשים בכתבה משמשות ככלים להעברת מסר. לכן הפוסט הוא שוביניסטי. העובדה שכתבת גם פוסטים נגד גברים אינה רלבנטית

  14. "גם הנשים משמשות ככלים להעברת מסר"?
    שמע, אתה כנראה מתוחכם מדי בשבילי כי אני לא מבין מה אתה רוצה. כל אחד מאיתנו הוא כלי להעברת מסר. גם אני, גם אתה וגם הן כלים להעברת המסרים שלהן. העובדה שהמסרים שלהן מטופשים לא הופכות את הטקסט שלי לשוביניסטי שכן אחרת אתה שומט את הקרקע מתחת לכל טקסט שמנסה לומר דבר מה ביקורתי כלפי נשים.

  15. אני בלונדינית, לא משנה אם אמיתית או לא.
    בקרוב תחזיק בדוקטורט שלה.
    מכורה לפייסבוק, טוויטר, מייספייס ואפילו מקושרים.
    העיקר לראות מלא סטטוסים רצים לי מול העיניים (כמו במטריקס שניאו גילה שהוא האחד)
    סתומה ? קצת פחות ממך. כי אני מסוגלת לראות מעבר למילים של הבחורות האלו די בבהירות שהן פשוט הרבה יותר מצליחות מהחברה שלך.
    תכניס את העיניים שלך בחזרה למקום – ותלמד לקנא בשושו זה ממש לא יפה איך שאתה מתנהג. תופס פרסום על מה שהן עושות – כי תזכור שגם התגובה הזאת נכתבה בגלל שמישהי פה קראה את הכתבה בגלובס. (ולא זוכרת כבר הרבה זמן שנהנתה מבלונדיניות כמו אז)
    אל תנסה לגנוב את הגל של אף אחד, כלל ראשון בשיעורי גלישת גלים. (אני יודעת, בילתי שם כל הקיץ)

  16. אני לא מעסיקה את יואב מאור
    ובכלל חברת באזילה קיימה פעם אחת פעילות בלוגרים עבור חברת מגדל שם פנינו לבלוגרים מובילים כדוגמת דרור פוייר וביקשנו מהם לכתוב על פנסיה. התשלום אגב היה תרומה כספית עבור כל עמותה בה הם יבחרו.

    אני באופן אישי לא מאמינה בפעילות בלוגרים ברשת הישראלית, אין לי כוחות לפרט מדוע

    יובל הלקח העיקרי שלמדתי מבלוג מקדונלד'ס הוא שאסור לקחת אחריות על שום דבר

    חבל שאנשים מתקשים להפריד בין הפרסונה המקצועית שלי שמייצגת את חברת באזילה ולקוחות מרוצים לבין הפרסונה הפרטית שלי שמייצגת אך ורק את עצמי זאת הסיבה שמחקתי את היוזר שלי בקפה דה מרקר.

    ואין לי שום כוונה להתנצל על כך שאני בלונדינית

  17. גלנדון: ביליתי את עשר הדקות האחרונות בלהבין מה אתה רוצה. בחיי שלא הצלחתי.
    אני לא מכיר את אליאב אללוף, אבל לפי הכתבה הזאת, בנאדם רציני הוא לא. וכנראה גם לא בוגר במיוחד. לגבי גלובס, הכתבה הזו לא מכבדת את הפלטפורמה שלה, אבל כנראה שכולנו למדנו להנמיך ציפיות בכל מה שקשור לתקשורת הכתובה בישראל, אז אין מה להיות מופתע.
    ובכל זאת: גלובס, WTF?!

  18. באמת שרציתי להמנע מלהכנס לדיון הזה, אבל יש לי רק שאלה אחת לטל פורקוש:

    הלקח העיקרי שלמדתי מבלוג מקדונלד'ס הוא שאסור לקחת אחריות על שום דבר

    באמת, גברת פורקוש? זה מה שאת חושבת שלקוחות – לא רק שלך, אלא של כל בית עסק – היו רוצים לשמוע כתוצאה של תהליך הפקת לקחים?

  19. אני חושב שהגיע הזמן שלי, אחרי שנה וחצי של התנזרות, לחדש את המנוי על גלובס.
    גם אללוף, גם בלונדיניות 2.0, גם מדיה חברתית.

    אני לא יכול לעמוד בזה יותר.

  20. מה הסבירות שמתקפת הבלונדיניות היא בעצם מתקפת הבלונדינית?

    [מנסה לחשב. אופס, עוד אין לי דוקטורט.]

  21. אותי דווקא הדהים המשפט
    לביא: "תמיד בפגישה ראשונה תגיע ההערה של 'איזה יפה את', אפילו אם יש בחדר אנשים מאוד בכירים במשק. אבל מדובר בלקוחות, ולפעמים צריך להבליג"

    לא! לא צריך להבליג! זאת בדיוק הבעיה! שאת מבליגה!

  22. ועוד משהו קטן. זה לא צריך להפתיע אף אחד אבל אני עדיין מוצאת את זה ראוי לתמהון שמישהי שנכשלה באופן כלכך ברור כמו הגב פורקוש מוצאת את דרכה לתפקידים חדשים באותו תחום.

  23. תרבות ורמת הדיון בבלוגים בעברית:חצילים רקובים עם חומוס פטריות ואברים גמדיים. תענוג.

    יובל הלקח העיקרי שלמדתי מבלוג מקדונלד'ס הוא שאסור לקחת אחריות על שום דבר

    אני יודע שכבר שאלו את זה, אבל זה מה שלמדת מהפרשה הזאת? באמת?

  24. אגב, מישהו יכול בבקשה לומר לי האם יש קשר כלשהו בין שלמור ו/או גלובס לבין הבדיחה (אני מקווה שזו בדיחה) שיזמה תמר בורשטיין בכבודה ובעצמה לפני כשבוע בדמות "התארגנות למען תרבות בלוגים ובלוגרים בישראל" (לשעבר "הקמת איגו.

    אני מנסה עד עכשיו להבין מה בדיוק מסתתר שם – האם מדובר בהתארגנות grass roots אמיתית (אליה הוזמנו, כך נראה, בעיקר מיטב בלוגרי הקפה), או שמא מדובר במשהו שאולי בא לשרת אינטרסים אלה ואחרים.

    שמישהו יגיד לי שאני צריכה להפסיק עם הקונספירציות בבקשה.

  25. ואני בכלל חושב שאין לי בעיה עם הפרסונה האישית של פורקוש. יש לי בעיה עם הבנת הפרסונה המקצועית.

    מצד אחד זה מאבד את האפקט אם היא יודעת שחבר מקבל תשלום על ההמלצה, אבל מצד שני אין לה בעיה עם בלוגר שמקבל תשלום ולא כותב גילוי נאות. או אולי התבטאויות כמו "מהיכרות אישית שלי עם יואב ועבודה משותפת" שמתנגשות עם "אני לא מעסיקה את יואב מאור".

    זה העניין. לא השיער ולא האישיות. איך הקלאש המקצועי הזה מסתדר.

  26. הצדקנות המזויפת שלכם הצליחה לשעמם אפילו אותי, ואני, בוגר וולווט, כבר ראיתי תזה משעממת וצדקנית או שתיים בחיי. get a life.
    ולעניינינו: זו כתבת צבע על נשים, שבין היתר משתמשות במראה שלהן – כן, גם בבלונד – לצרכים שיווקיים, ולא מתביישות בזה. האם זה שוביניסטי יותר מלמכור מכוניות בעזרת דוגמניות? האם זה מבייש את המין הנשי יותר מפרסומת ממוצעת לצבע לשיער?
    והתסריטים המגוחכים שלכם על ישיבות המערכת בגלובס ובשלמור בהן "הוחלט" על פרסום הכתבה… מאיזה חלק של התקשורת הגעתם? מעיתון בית הספר עירוני ב' באילת?
    אני חייב לציין, שרמת הכתיבה בבלוג הזה – אותו כמעט ולא היכרתי – גבוהה למדי. אבל נראה כאילו הקשר בין הטקסטים הכתובים היטב למציאות התרופף לו אי שם בדרך. "ביקורת", למיטב הבנתי, אמורה להיות קשורה – לפחות בקשר רופף – למציאות. לא מצאתי כזה.

  27. הלקח העיקרי שלמדתי מבלוג מקדונלד'ס הוא שאסור לקחת אחריות על שום דבר

    אין כמו רגעים קטנים של אמת, שנובעים בעיקר מחוסר תשומת לב תהומית למה שיוצא לכם/ן מבין האצבעות. חבל שהלקוחות הפוטנציאלים לא באמת יידעו את זה.

  28. בעיתוי די מקרי, מופיעה הכתבה הזו ב-New York Times. מאחר ואני לא בטוח שניתן להכנס לכתבה הזו ללא רישום, אזי אתמצת אותה: ה-F.T.C האמריקאי (Fedreal Trade Commision) פרסם כי בכוונתו לבצע שינוי בתקנות הגילוי הנאות כך שיחולו גם על פרסומים במדיה החברתית, כמו למשל FaceBook, Twitter ובלוגים.

    בקרוב אצלנו?

  29. יובל, קראתי את הטקסט ואתה אכן מעלה בעיות קשות בנוגע לאכיפה של התקנות החדשות הללו. אני מניח שזה לא בדיוק המקום לדון בטענות הללו אחת לאחת. עם זאת, איני סבור שלאור התקנות האלו, גופים כמו מק'דונלדס מצד אחד והבלוגרים המובילים בפרסום במדיה חברתית מצד שני יחזרו לבצע פרסום סמוי שכזה. אם כך יקרה, אשרינו.

  30. אכן, היה צפוי שכתבה צבעונית כזו תגיע מתישהוא. נדמה לי שמרבית האנשים השפויים ומרוסני האגו כבר למדו לאבחן בין מהות לצעקנות שטחית ועברו הלאה.

  31. קצת עצוב שתחום שלם שאני לא מכיר (ייצוג/פרסום/מיתוג בעולם המדיה החברתית) מוצג דרך הפוסטים שלך בצורה כל-כך נלעגת. יותר עצוב שכל נסיון שלי להתעמק טיפה מעבר מראה שאתה צודק. התגובה של "יעל_לוין" לדוגמא, נקראת כאילו הזמנת אותה לחיזוק טענותיך. אני מקווה שזה לא שמה האמיתי של זו שהגיבה (בדיקה קצרה לא העלתה אף אחת שמתאימה לפרופיל שבו הציגה את עצמה, כך שאם זה אכן שמה היא כנראה לא כזו חיית רשת).
    טיפ קטן למומחים במדיה חברתית וכיו"ב שעלה בדעתי כרגע, אקרא לו "טיפ מצליחים יותר מהחברה שלך" – תקראו טוב טוב אתר/פוסטים/פרופיל/וואטאבר קוראים לזה היום של מישהו שאתם מגיבים אצלו תגובה ארוכה ונרגשת, אחרת תביכו את עצמכם עד מאוד.

  32. בלונדיני יקר – נפגעתי קשות מהציטוט הבא:

    והתסריטים המגוחכים שלכם על ישיבות המערכת בגלובס ובשלמור בהן "הוחלט" על פרסום הכתבה… מאיזה חלק של התקשורת הגעתם? מעיתון בית הספר עירוני ב' באילת?

    בלי להוסיף שמן למדורה אבל מה לעזאזל אילת עשתה לך?!?!
    🙂

    שיהיה יום טוב והמשך דיון סוער ומהנה.

  33. התסריטים הכל-כך מגניבים שלכם למתרחש בחדרי חדרים בשלמור ובגלובס כל כך פתטיים. מילא שהכתיבה דלה ולא-שנונה בעליל, והיתה נפסלת גם ב"צחוק מהעבודה", אבל הטיעונים… ממש הפרוטוקולים של זקני גלובס. מזכיר את מטקבקי הימין עם הטענות שלהם על התכנסויות הסתרים של בכירי "התשקורת".

  34. השווה, הדגם ונמק:

    "פרשת המקבלוג הייתה אומללה מאוד ונבעה מתמימות וחוסר ניסיון שלי ושל מעסיקי אני חושבת שגם אני וגם הרשת למדה מאז את לקחיה."

    וגם

    הלקח העיקרי שלמדתי מבלוג מקדונלד'ס הוא שאסור לקחת אחריות על שום דבר

    בתור דוברת הרשת, אני חייבת לציין שאכן היא למדה את הלקח והיא משתדלת לתת לחכה לעבוד בזמן שהיא יושבת בצד עם הדגים ומשתזפת בשמש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *