דייייייייייי!!!!!!!!!

אני מקווה שבעוד שנתיים-שלוש, ועם קצת מזל עוד לפני כן, יסתכלו ב"גלובס" על טקסטים כמו זה, שהתפרסם הבוקר באתר העיתון, ולא ידעו איפה לקבור את עצמם.

הטקסטים האלו מזכירים לי בעיקר טקסטים שקראתי בסוף שנות ה-90' ובתחילת העשור הנוכחי, טקסטים שמנסים ללמד את הקוראים איך תופסים ברק מהשמים, להכניס למחזיק מפתחות ולסובב את כל העולם על האצבע הקטנה.

אורי ששון, שלא יצא היה לי הכבוד להכיר אותו, "מומחה לפרסום ושיווק רשתי", מסביר בטקסט כיצד גם אתם תוכלו ליצור קמפיין ויראלי בעשרה צעדים. עשרה צעדים. לא נניח שישה, שזה מספר לא כל-כך עגול או 36, שזה יותר מדי צעדים. בדיוק עשרה. זה ממש צירוף מקרים שזה יצא עשרה.

מכיוון שגם אני נורא רוצה קמפיין ויראלי, קראתי בקפידה את הצעדים.

הצעד הראשון הוא להעביר הלאה דברים מגניבים שראיתם ברשת. למה? "כי סביר להניח שזה יקדם את הקריירה שלכם, ויוסיף גיוון ליכולת שלכם לתקשר עם הסביבה החברתית הקרובה והרחוקה."

הו אלוהים, די, די כבר עם החרא הזה, דייייייייייייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!! אני כבר לא יכול לסבול יותר את הקשקושים האלו!!!!!!!

אני מעביר קטע וידאו נחמד כי זה "סביר להניח שזה יקדם את הקריירה שלי?", "יוסיף גיוון ליכולת שלי"?? מישהו בכלל קורא את הטקסטים האלו לפני שהם מתפרסמים?? ובכלל, איך הצעד הזה עוזר לי ליצור קמפיין ויראלי? זה צעד ליצירת קמפיין ויראלי? זו הנחת מוצא של קמפיין ויראלי.

ההמשך, אגב, מקושקש לא פחות. בצעד מספר 5 נכתב: "איך מנתחים את הסיפור של המותג? באמצעות מחקר מילות מפתח". מה?? ובהמשך: "אם נחקור, נגלה שברוב המקרים, מאחורי המותג מסתתרים סיפורים רבים, אבל רק אחד הוא הרלוונטי ביותר עבורנו. הסיפור של המותג מהווה טריטוריה ייחודית." מה?!??!?!?!

דבר עברית, לכל הרוחות!!! מה זו מדמנת השוורים הזו, מה?!?!? מאיפה אנשים מגייסים את העוז לכתוב בצורה כל כך ריקה? אם בזה לא די, הדוגמה המייצגת של הצעד הזה היא סדרה של קליפים שהפיקה BMW בה מככב קלייב אוון ושאותה ביים גאי ריצ'י. כלומר, אם רק תהיו יצרנית מכוניות ששווה כמה מיליארדי דולרים, אם גם אתם תשקיעו כמה מיליוני דולרים בגאי רי'צי ובקלייב אוון (ואם אפשר, גם במדונה) – גם אתם תוכלו להשיק קמפיין ויראלי. וזה רק צעד מספר 5! נכון פשוט?!

[הערה קטנה ל"גלובס". לקטע בצעד מספר 5 קוראים Madonna BMW ולא MADDONA BMW. נכון, יש שם אות אחת כפולה, אבל היא לא D. זה נורא מבלבל. ועוד הערה קטנה: אתם מפרסמים באתר אינטרנט שלכם טקסט שיש בו קישורים לאינטרנט אבל לא טורחים להפוך את הקישורים לפעילים? זו מין בדיחה פנימית כזו?]

שתסתיים כבר התקופה ההזויה הזו של "מומחי שיווק רשתי". היא בלתי נסבלת.

78 מחשבות על “דייייייייייי!!!!!!!!!

  1. אני חושב שאני מתחיל להתגעגע לתקופה שבה מומחים לשיווק רשתי היו בסה"כ אנשים שניסו למכור לך פירמידה. היה הרבה יותר פשוט להבין מה המוצר שהם מוכרים, איפה השקרים וההמצאות, ולהעיף אותם.

  2. "הכותב הוא יוצר הסדרה הויראלית פאפאדיזי".
    כ"כ ויראלית, שתראה לי מישהו שראה אותה ויודע לצטט ממנה משהו (ומדובר בסדרה בכיכובו של מנשה נוי, ששודרה בטלויזיה. כך שצריך להיות "מוכשר" במיוחד בשביל שהיא תעבור כ"כ מתחת לרדאר).

  3. כבר בצעד מספר 2 כשהוא התיחס אל הסרטונים של IKEA HEIGHTS כקמפיין ויראלי של איקאה (הם צולמו כאקט מחתרתי ללא ידיעת החנות ואפילו גורשו מהחנות בשלב מסוים) הבנתי את רמת המקצוענות של הכתבה.

    הנה עוד פרטים על הסדרה http://www.ravner.tv/?p=771

  4. הכתבה (?) האווילית הזו היא בסך הכל פרומו לקראת התחרות המרגשת במיוחד בנושא המדיה החברתית, בה ינצח מי שייצר יותר זבל חסר תועלת בפייסבוק ובטוויטר.

  5. יובל, כל הכבוד על הנחרצות, נמאס מכל ה"מומחים" בשקל עם ה"פילוסופיות" בגרוש שלהם.
    ברצוני להאיר נושא אחר שיש לו קשר מסוים לנושא זה, והייתי שמח אם יובל יוכל לנצל את הבמה בכדי להרחיב על כך בעתיד.
    נושא זה הוא האתיקה שבשיווק ברשת וניצול הטכנולוגיה המתפתחת למטרות הונאה. טקקראנצ' כתבו על כך לא מעט בזמן האחרון ישנם אפילו "מכללות" שקמו כאן בישראל שמתימרות ללמד את התחום בהבטיחם כסף קל לנרשמים.
    צריך להעלות את מודעות הציבור לסוג הזה של הונאות שאורבות בכל פינה ברשת.

  6. הוצאת לי את המילים מהמקלדת.
    1. היה חכם יותר אם המומחה היה מסיר את הפפאדיזי מהקרדיט.
    לפחות למומחה אנונימי שגלובס בוחרים בו לשני עמודים יש עוד סיכוי לסקס אפיל של אחד שעובד מאחורי הקלעים.
    2. לא מצאתי טיפ אחד ליצירת קמפיין ויראלי.
    3. העצוב הוא שאני בטוח שיש הרבה מנהלי שיווק/ יחסי ציבור וכו' שגזרו ושמרו.

  7. "זנב בוער של שועל אחד, יצית שדה גדול"
    חבל שאף אחד לא סיפר על הסוד הזה לשמשון, אולי הוא לא היה טורח להתעסק עם 300 שועלים, והיה מסתפק בשועל ויראלי אחד.

  8. צעד אחד לגרום לאנשים לעזוב את האתר שלך עוד לפני שהוא הגיעו אליו:
    להציג פרסומת שמסתירה את הכותרת של המאמר.

  9. חבל שלא צילמת את 15 דקות התהילה שלך (או שאולי כן) באזור הדימדומים של הג'ט לג, אפשר היה להריץ אותו כסירטון ויראלי ב- globtube.

  10. אני רוצה להציג את עצמי ואת תפקידי החדש כמתאמת רשת חברתית. אל תקשיבו לכל השרלטנים האלה, מומחי מדיה חברתית עאלק, שמבטיחים להביא את הקהל אליכם. בתור מתאמת רשת חברתית, אני אביא אתכם אל הקהל. כל שתצטרכו לעשות זה לתת לי את פרטי חשבון הבנק שלכם והרשאות מלאות ואני, בתמורה, אדאג לדבר בהרבה מושגים ריקים מתוכן שאין לכם מושג מה הם אומרים ולשלוח לכם חשבונית בסיום (שוטף + 0).

    התקשרו אלי, ליז XXXXX, מתאמת רשת חברתית, מורשית מטעם איגוד דופקיםאותיואנימבקשעוד בע"מ, טלפון *דפוקאותי מכל רשת סלולרית.

  11. כתבות על שיווק באינטרנט וכתבות על סקונד לייף – שני דברים שגורמים לי לרצות לחתוך את הוורידים (של מי שכותב אותם, לא את שלי כמובן)

  12. לא מכיר אותך, מעולם לא פגשתי אותך. יצרתי סדרה ויראלית שעלתה ביוטיוב ונמכרה ל-YES.
    למעשה זו הסדרה היחידה בעולם שעלתה ביוטיוב והופקה גם בגרסת טלוויזיה. אז בוא נעשה את החשבון יחד. קם יוצר ישראלי, כותב באנגלית סדרה ויראלית, מעלה אותה באתר אמריקאי ומצליח לבלוט בין מאות מיליוני סרטונים. לא די בזה, הוא גם מוכר את הסדרה. אני מניח שגם ברזומה שלך יש הישג כזה. אני מציע לך, לא להיגרר להתלהמות, אלא לקיים דיון בוגר וענייני. לי אין מה להסתיר. כתבתי את שמי ואני עומד מאחורי הדברים. אבל אתה מוצג באור מגוחך. עם טיעונים חסרי כיסוי ובעיקר ללא יכולת להוכיח שאתה אכן מסוגל לחזור או ליצור מהלך ויראלי דומה למהלך שיצרתי. ידידי הנכבד, בעולם שלי, רק המעשים מדברים. פגשתי במהלך חיי מבקרים מתלהמים בסגנון שלך, לצערי, הם לא חתומים על קמפיינים. הם רק מדברים, הם רק עסוקים בהטחת עלבונות ילדותיים.
    תהנה מהספק. אם היית רוצה להתעמת איתי, היית מזמין אותי לכתוב מאמר בבלוג שלך. אבל בחרת באופציה לא בוגרת בעליל. להשתלח בי מבלי שתהיה לי היכולת להגיב. אז הנה, באינטרנט הכל גלוי, גם התגובה שלי.

  13. דרך אגב, אתה מוזמן לעקוב אחרי בטוויטר. THEMUSTANG@
    ובדרך להשוות כמה אנשים עוקבים אחרי וכמה אנשים עוקבים אחריך. זה גם מדד דרך אגב, ידידי המלומד.

  14. אוי אלוהים, ההערה שלך על הסרטון מביכה אותי. חשפת את בורותך ברבים. מה זה משנה איך קוראים לסרטון, הרי אני לא יצרתי אותו ואני לא יכול להתערב בכותרת שלו. לסדרה של BMW קוראים
    THE HIRE. רוץ לויקפדיה, תכין שיעורי בית ותחזור אלי עם התנצלות.

  15. אני מציע לך לחפש תגובות של גולשים על סרטוני PAPADIZI. אעזור לעשות זאת ב-3 צעדים.
    1. היכנס ליוטיוב. 2. הקלד PAPADIZI
    3. תתחיל לספור את הסרטונים של גולשים מכל העולם שענו לפרוייקט שאני יצרתי.
    עכשיו אתה מוזמן להשוות את ההישג עם פרוייקטים שאתה יצרת. אכן, אני חייב להודות, לדבר אתה יודע. אבל בעולם שלי, אתה צריך לדעת גם לעשות. ליצור, לפתח, ליזום. ביקורת, היא רק שלב ביצירה. אבל כנראה שאצלך הביקורת היא בחזקת הכל.

  16. אורי (20,21,22 ו-23) – אני אתן לתגובות שלך לדבר בשם עצמן מכיוון שאני סבור שהן עושות עבודה נפלאה בלהסביר את הטענות שלי כלפי הטקסט שפרסמת ב"גלובס".

    ובכל זאת חמש הערות קצרצרות:
    1. גם אני כתבתי את שמי וגם אני עומד מאחורי הדברים. אפילו יש כאן תמונה שלי אם ממש תרצה למצוא אותי.
    2. אין לך יכולת להגיב? יש לך יכולת להגיב. הנה הגבת. קוראים לזה טוק-ב-קים.
    3. אם בעיניך ההשוואה "כמה עוקבים אחריי וגם עוקבים אחריך" היא מדד למשהו, הרי שאני מפנה אותך ואת הקוראים לפתח דבריי.
    4. מאדם שיצר סדרה ויראלית שעלתה ביוטיוב ונמכרה ל-YES הייתי מצפה שידע לקרוא. מה בצירוף המילים "והערה קטנה לגלובס" הקשה עליך כל כך שחשבת שההערה על איות המילה "מדונה" מופנית אליך?
    5. ובכל זאת, אי אפשר לומר שאתה טועה לחלוטין. בדבר אחד אתה צודק לגמרי: מעולם לא הייתי חתום על קמפיין, לא ויראלי ולא אנאלי. כזה אני, אדם נטול קמפיינים ברזומה שלו. כעת יחליט הקורא הנבון האם הוא רוצה לקבל עצות מזה שעשה קמפיין ויראלי והעצה הראשונה שלו לבניית קמפיין ויראלי (בעשרה צעדים) היא "תעבירו את זה הלאה", או מזה שמעולם לא עשה שום קמפיין מסוג כלשהו ומציע לחשוב פעמיים על עצותיו של איש הקמפיינים.

    בהצלחה.
    התנצלות תחפש במקום אחר.

  17. הקנאה והתיסכול מדברים מגרונך. אני אמשיך לעשות, ואתה תמשיך לדבר. טרגדיה: תמוהים הינם דרכי גורל, לא יצילנו, לא מבצר לא נשק לא ממון, וגם ספינת הקרב שבלב ים דרכה כובשת, לא תיחלץ מזו הרשת. ציטוט קצר מאנטיגונה הממחיש את הסבך הטרגי שבו עקודים חייך. לדבר, לפטפט, ללהג, אבל לא לעשות. אתה יודע באנגלית משחק פירושו ACTING – לפעול אל מול המציאות.
    להיות או לא להיות זו השאלה. לעשות או לא לעשות. הסופר היפני מישימה כתב פעם: בראשית הייתה הפעולה, אחר כך המילה. הדחף קודם למילה. הפעולה, המעשה, המהלך, התנועה, הם שיכריעו. דברנים כמוך יש הרבה באינטרנט. לצערי. ואני, אנוס לקבל את הביקורת הזו. זכותך לבקר וזכותי להגיב. זה מה שיפה באינטרנט. הכל פתוח, הכל גלוי לעיני כול. שביקשתי ממך להתנצל, זה נאמר מתוך ציניות, לא מתוך כוונה. אני סמוך ובטוח שאתה איתן בדעתך, כשם שאני איתן בדעתי. זו גם טרגדיה. שני הצדדים צודקים. או לפחות חיים באשליה שהם צודקים. תהנה מהחיים. זה מה שחשוב.

  18. למר אורי ששון המהולל. הדהמת אותי בכישוריך,קישוריך וטוקבקיך. אתה אכן סוג של גאון אינטרנטי.
    אם לצורך יצירת קמפיין ויראלי דרושים 10 צעדים, כמה צעדים דרושים להגיע לדרגת רב אומן ויראלית כשלך? הויראליות שלך משתווה רק לזו של שפעת החזירים ואף עולה עליה… חבל להכביר במילים, נמשיך לקרוא ולשאוב חכמה מפיך דרך כתבות מהסוג המדובר.

  19. אין על אנשים שמתחילים כל משפט שני ב"אני" ומדברים כמו אחרון הקואצ'רים. משתגע עליהם ועל התובנות שלהם. והכי אני אוהב את אלה שמשהו מצליח להם פעם אחת, וארבע שניות אחר כך, יש להם כבר משנה סדורה של כללי עשה ואל תעשה שבדרך כלל הם בנאלים כמו הפאה על הראש של דונאלד טראמפ. גם אני לא מכיר אותך מר ששון, אבל התגובות שלך הן מופת של חוסר מודעות משעשע 🙂

  20. אורי – להסכים שלא להסכים אומר שאתה לא רוצה להגן על הדרך שלך. אני דווקא הייתי שמח לשמוע את מה שיש לך להגיד, לא על "רוח" הביקורת של יובל, אלא על מה שבאמת מצוין בביקורת עצמה כלפיך. בינתיים לא באמת ענית על הביקורת, כמו שאמרת בתחילה שאתה רוצה ולסיום שעשית. לי בעצמי יש כמה השגות אישיות כלפי המאמר שלך, אבל אין לי סיבה לכתוב אותן אם כל מה שאתה רוצה לעשות זה להישמע ולא להשמיע.

    יובל, אני רגיל לקחת את הביקורת שלך ב-face value והפעם החלטתי ללכת לעשות RTFA. יש לי כמה הערות:
    1. הוא לא אומר בסעיף 1 שמדובר על כך שאתה, כמפיק קמפיין ויראלי, תעביר סרטונים הלאה, אלא שהויראליות מושפעת מהמנגנונים הנוחים להעברה. לדוגמא YouTube, שיש להם כפתור "share on facebook", מקלים על סרטונים להיות ויראליים בפייסבוק, כי כמות האנשים שיעשו share גדל כשיש גישה נוחה למנגנון.
    2. להלן תרגום סעיף 5: צריך לפרק מותג לדברים המזוהים איתו ולהשתמש בהם: קוטג' = בית, משפחה, …. מה שכן – הדוגמא מטומטמת, לא כי מדובר בסרטונים שעלו מליונים, אלא בגלל שאין שום קשר בינו לבין הטקסט. ברור ש-BMW מזוהה עם נהיגה – הם מייצרים מכוניות! אין פה שום דבר מעבר. אם היית רוצה סרטון ויראלי רלוונטי, היה יכול לקשר לסרטון הזה.
    3. נראה לי שתוקן הטקסט בקשר לטעות עם מדונה. אם כבר טעות, The Hire הופק בשנת 2001 ולא בשנות התשעים, כמאמר הטקסט.

  21. עומר (29): אחחחח, חולה על התגובות הענייניות שלך 🙂

    ובכן, באשר לסעיף 1 – גם אם אתה צודק (ויש לי הרגשה שאתה צודק) הרי שזו תובנה בנאלית וממילא היא לא "צעד בדרך" לקמפיין ויראלי. כמו שאמרתי, היא הנחת מוצא (בנאלית לאללה).
    באשר לסעיף 2 – זה לא שלא הבנתי את הכוונה אבל גם זו תובנה של קופירייטר שנה א', שיעור ראשון שניתן על ידי המנקה של הבניין. מה, באמת? צריך לפרק את המותג לדברים שמזוהים איתו? ענק! איך לא חשבו על זה 4 שנדיבריליון פעם בעבר? ובאשר לדוגמה – ובכן, מה שאמרת.
    באשר לסעיף 3 – ברכות לגלובס!

  22. כן, יובל, מצטער על זה. להבא אני אנסה לדחוף שם גם קצת התלהמות ודמגוגיה. 😉

    אגב, בקשר לתוארו של המחבר, "שיווק רשתי" זה שם אחר לפירמידות ולא לשיווק ברשת. עוד פאלטה של גלובס.

  23. רבותי המלומדים. לצערי, לא מצאתי ולו טיעון אחד שאוכל להתמודד איתו. אני מציע לכל אחד מכם, לקרוא שוב את המאמר ולנסות לסתור את דברי באופן בוגר וענייני. אם לא הייתי מכבד אתכם לא הייתי עונה לכם. כל סעיף וסעיף. בהערת אגב, בעניין מילות מפתח. פאפאדיזי נוצר על בסיס מילות מפתח.
    מיסטר גוגל, מוניקה לוינסקי, אמריקן וומן, ביל גייטס, שוורצנגר, מילות מפתח בתרבות האמריקאית. כל סרטון הופץ ברשימת אתרים רלוונטית למילת המפתח. אלו הן העובדות. 200000 איש צפו בסרטון שפילברג לפני עידן קידום הסרטונים בשיטות SEO. בצ'אנל הראשון של פאפאדיזי היו חברים כ-3000 SUBSCRIBERS, כתבות טלוויזיה שודרו אודות הסדרה ברשתות זרות בחו"ל. עם עובדות לא מתווכחים. אם יש לכם טיעון, תלמדו להעלות אותו באופן סדור. זו הדרך שאני נקטתי כדי לקדם סדרה. ברמת העובדות. זה עבד. מעולם לא טענתי שזאת השיטה היחידה. תכנסו לבלוג שלי ותקראו את המאמר המורחב. יאללה לכו תעשו משהו מועיל עם החיים שלכם. זה יסייע לכם לחיות חיים פחות מתוסכלים. בגטו הקטן והצר שלכם קשה לראות מעבר לחומות. תהנו מהחיים, זה יעזור לכם לסבול פחות.

  24. הבלונדינית הסודית (31): ואני שואל אותך – אני יכול להמציא משהו כמו התגובה הזו שמעליי?! לא באמת?? אני מוכשר, אבל לא עד כדי כך.

  25. ולעניין המחיר. אני השקעתי בקמפיין הויראלי ביוטיוב 3000 דולר. יצרתי סרטונים באורך כולל של כ-120 דקות. המשמעות היא שכל אחד יכול ליצור סדרה ויראלית. לא רק BMW. מדהים איך הקשיים שלכם בהבנת הנקרא מתגלים בכל פיסקה. אני עומד מול 10 אנשים מתוסכלים ונהנה מכל רגע. אני כותב A ואנשים קוראים B. הכסף הגדול באינטרנט שייך לתאגידים, לחברות ענק, מטבע הדברים, גם בתחום הויראלי, יש לגופים האלה את היכולת הפיננסית לממן מהלכים ברשת. אבל גם אנשים פרטיים יכולים. גם עסקים קטנים. המאמר מכוון לעסקים הקטנים. הוא כתוב בפשטות, כי כך אני אוהב לכתוב.
    אתם יודעים מה הסטרט-אפ הבא שלי? אזעקת פלצנים באייפון. בכל פעם שאפגוש פלצן האייפון שלי יתחיל לצפצף. נראה לי שבכל פעם שאני מתקרב לבלוג הזה האייפון שלי לא מפסיק לצפצף. חייב ללכת. אני לא יודע מה אתכם, אבל אני נהנתי.

  26. אני מרגיש צורך להגן על אורי במקרה הזה.

    כאשר אתה מעביר ביקורת על המאמר שהוא כתב, אתה יוצא מנקודת הנחה שהוא נכתב לקהל יעד בעל אותם מאפיינים כשלך. כלומר אתה בעצם לא מצליח להבין למה דברים שלכאורה נשמעים כה טריוויאליים נכתבים, ועוד מתפרסמים באתר פופולארי. אבל מי אמר שהאנשים היחידים שנחשפו למאמר הזה מבינים היטב מהם כללי היסוד של שיווק ויראלי? מי אמר שהם בכלל יודעים מה זה שיווק ויראלי? ייתכן מאד שמנגד, המאמר הזה פקח את עיניהם של עשרות אנשים שהעשירו את ארסנל הידע שלהם בין רגע. צריך להסתכל על התמונה המלאה.

    לגבי בחירת המספר 10 – ממש מיותר להתעקב על השלמות של המספר וללגלג על הקבעון שהוא יוצר. לא זו הייתה כוונת המשורר (כך אני מניח לפחות). אני חושב שעצם בחירת המספר העגול רק מגדיל את כוח הקופירייטינג שלו ובכך גם את הויראליות, לדעתי השיקול היה מבוסס על היבטי מרקטינג נטו. הרבה מאד בלוגרים ובעיקר פרובלוגרים בחו"ל משתמשים במספרים מהסוג הזה כדי למשוך תשומת לב (ב- list posts).
    לדוגמא:
    http://www.nvisolutions.com/blog/seo/7-ways-to-know-if-your-seo-company-is-bs/
    מה יש רק 7? 🙂

    ביקורת נגדית קצרה – אני לא חושב שצריך להתעקב על מי אומר ומי עושה, המטרה היא לא לנצח בוויכוח או להוכיח למי יש יותר גדול.

    לסיכום, האם כל הדברים שנכתבו במאמר לא נכונים ומשתייכים לקטגוריית הבייסיק? אני מאמין שלא. אני אישית למדתי מספר דברים על התהליך ואפילו העברתי אותו לכמה מכרים כהמלצה. מה שבטוח לגבי ויראליות – גם הפוסט הזה וגם המאמר בגלובס כנראה יקבלו הרבה קישורים טבעיים 🙂

  27. באמת שהייתי מנסה להתדיין עם אורי, אם הוא לא היה עסוק רק בלנסות להראות לכולם שיש לו זין יותר גדול*. לא כיף לנסות לדבר בהגיון עם אנשים שעסוקים בלשמוע רק את עצמם.

    [ יובל, איך אני? מספיק התלהמות? אני די חדש בזה. 🙂 ]

    * שלי יותר גדול, כן?

  28. יש משהו מאוד אירוני בגאווה על יצירת סדרת ה"מופת" פפאדיזי (סדרת מקור ישראלית כמובן, שום קשר לבוראט או משהו כזה).

    זה לגבי איכות התוכן, לגבי הגאווה על יכולת הפצה ויראלית. גם לחיידקים יש יכולת שיווק ויראלית מופלאה, זה לא משהו שצריך להתגאות בו (קל וחומר לגבי עוקבים/נעקבים בטוויטר).

    זו דעתי המאוד לא מלומדת (מודה שמעולם לא הפצתי שום דבר ויראלי באופן מודע)

  29. לדעתי אורי ששון הוא תוצאה של שיווק ויראלי.
    אגב יובל, תרשה לי להתנצל על מה שכתבתי לך לפני כמה חודשים. הייתי תחת השפעה של נרקוטיקה זולה כנראה.

  30. לגבי בוראט, פאפאדיזי נבדק על ידי עורך דין מומחה לזכויות יוצרים. אם הוא היה חושש מתביעה בגין העתקה או שיכפול רעיון, הוא לא היה ממליץ ל-YES לקדם מהלך ולקנות את הסדרה. פאפאדיזי נוצר ב- 2006 הוא עוסק ביחסים של עולם ישן ועולם חדש. אין קשר בינו לבין בוראט. תבדוק את העובדות ותגלה. שפאפאדיזי יותר דומה לזורבה היווני מאשר לבוראט. אני מוכן להתערב, שאתה צעיר כבן שלושים פלוס מינוס. זו גם הסיבה שקשה לך להתדיין מול פרספקטיבה קולנועית רחבה יותר. פאפאדיזי נוצר בהשראת, זורבה, מערבוני ספגטי, סיינפלד, ג'רמוש, אהבה אישית לתרבות היוונית, למוסיקה היוונית. כשיצרתי את הדמות, בוראט לא עמד לנגד עיני, אלא זורבה היווני. יצירה מופלאה של ניקוס קאזאנצ'קיס העוסקת בהתנגשות בין המסורת לחדשנות, בין התרבות האנגלית לתרבות היוונית. בין המערב לבין יוון העתיקה, בין הצביעות, לבין האמת העממית. תבדוק אותי, תכין שיעורי בית לפני שאתה קופץ כמו תייש ומשווה בין רועה עיזים יווני לבוראט. קל מאוד לצייץ את זה, אבל זה לא עומד במבחן העובדות. בוראט נוצר ב-2006-2005 זורבה היווני נוצר בשנות ה-60 . יש לי תחושה שלא נולדת בשנתון הזה. לך תיצפה בסרט זורבה היווני ורק אחר כך תחליט למי פאפאדיזי דומה, לבוראט או לזורבה היווני? אתה עולב ביוצר, רק לשם עלבון. אתה יודע איך קוראים לזה? תרבות דיון של תגרנים. או בעברית עממית, באסטונרים. למרות העובדה שאתה משוטט באינטרנט, אתה עדיין מתנהל כמו תגרן בשוק. אין לך קוד אתי? הכל כשיר בעיניך? אין לי בעיה עם העובדה שאתה חושב שפאפאדיזי הוא העתקה של בוראט. אבל עכשיו, אחרי שהעלתי טיעון חדש, תנסה להתמודד איתו. לא באמצעות הטחת עלבונות, אלא באמצעות פירוק של הטיעון והעלאת דוגמאות המחזקות את עמדתך. כאיש אינטרנט, אני מכבד אותך, זו גם הסיבה שאני עונה לך בשיא הרצינות.
    תלמד לכבד אותי. תלמד מבלוגרים בעולם. הבלוגרים הטובים בעולם מנחילים ידע, לא עסוקים בהטחת עלבונות.

  31. אין לי כח להביע דעה בעניין אבל הערה בונה למר ששון: תלמד לקבל ביקורת.
    תמיד יהיה מישהו שלא יאהב אותך (אני מקווה בשבילך)
    תמיד יהיה מי שיזלזל ויעליב (שוב, אני מקווה בשבילך)
    אם תיקח כל כך אישית כל ביקורת שלילית, התקף הלב לא יאחר לבוא…. לא חראם?

  32. אני מאוד מקווה שהמיומנות שלך בשיווק מוצלחת יותר מהיכולת שלך לדעת מה הידע של אנשים בקולנוע. כי בתחום הזה לפחות קיבלת epic fail.

    חוץ מהעובדה שפפאדיזי וזורבה שניהם יוונים אין שום דמיון בין שתי היצירות הללו. לנסות להסתיר את הדמיון בין פפאדיזי לבוראט הוא אבסורד אחד גדול.

    אני לא עו"ד ואני לא בא אליך בטענות של זכויות יוצרים (שזה בכלל תחום שאני לא מאמין בו) אני פשוט מציין את העובדה הפשוטה שכולם מודעים אליה.

    בינתיים אגב לפי מה שיצא לי לעקוב אחרי הדיון כאן אתה בעצמך מדגים יפה מאוד את כל טענותיך לגבי "תרבות הדיון באינטרנט".

  33. אני הבנתי מה הבעיה: אורי ששון מנסה להראות שהוא יודע לעשות קמפיין ויראלי, וכל היתר יורדים עליו, אבל לא בגלל שהוא לא יודע ויראליות מהי, אלא בגלל שויראליות כעיסוק היא בזויה בעיניהם.

  34. לדנדוש ולבלונדה – אפשר להצטרף אליכן ולעדר המעריצות העיוורות? אני מבטיח לגדל שפם אם זו חובה.
    גם אני חושב שאין על היו"ר ד"ר עוד מעט פרופ' יובל הדגול מרבבה שלנו.
    היכולת שלו להביא, למשוך לכאן, ולעיתים אפילו לגרום להם לדבר – באמת מופלאה.
    ואם אנחנו כבר מדברים בנושא, האם אפשר לבקש שהצעצוע הבא יהיה קואצ'ר?

    מה אכפת לך? קואצ'ר קטן בשבילנו. אפשר אפילו קואצ'רית..??

  35. בעצם אני חוזר בי מכל מה שאמרתי, נזכרתי שגם זורבה היווני התלהב מנשים אמריקאיות באינטרנט ורצה גם כן אחת כזאת לעצמו. בכלל לא כמו בוראט.

  36. למען ההוגנות כלפי אורי ששון – צפיתי עכשיו בכמה מקטעי פפאדיזי ואכן מנשה נוי מצליח להעלות חיוך על פניי.לא הבנתי עדיין איך המכירה לYES קשורה לויראליות של הסדרה, הטקסטים והליהוק המוצלח אכן משכנעים ואלה נראות לי סיבות מספיקות. אני מכבד את היצירה ומוריד את הכובע בפני יוצריה.
    (למען ההוגנות כלפי הביקורת – אכן קשה לחמוק מההשוואה לבוראט)
    לגבי הטענות שהועלו כאן אני חושב שיש מקום גם להם. השיווק באינטרנט אינו תורה מסיני ולא דורש מומחיות גדולה – די בהכרת הכלים הקיימים ברשת ומעט שכל ישר (גם אני מתוודה שברקורד שלי לא קיימים קמפיינים ויראלים וכנראה הטויטר שלי קטן מהטויטר שלך). אם התחרות היא "מי יותר המוני" אין ספק באשר למנצח.

  37. הויראליות של הסדרה פאפאדיזי קשורה לא רק לתוכן שלה או למכירה שלה ל YES. היא קשורה לאופן שבו יצרו את פאפאדיזי כדמות פיקטיבית, כביכול אדם ממשי שמדבר עם הגולשים, פונה אליהם ישירות ומבקש מהם שיענו לו וכו'

    ואכן זה בדיוק כמו הסרט זורבה היווני. כידוע בזמנו כשהסרט יצא לאקרנים הקימו אתר אינטרנט פיקטיבי שבו אנטוני קווין שיחק את תפקיד זורבה בסרטונים ויראלים קצרים שמבויימים בסגנון המוקיומנטרי בהם הוא פנה לגולשים (החיבור האיטי ב1964 היה ממש על הפנים אגב) וביקש מהם עצות כיצד להצליח באמריקה ולזכות באהבתן של שחקניות פורנו שונות.

    כמובן שאפשר להקשות ולהגיד שפאפדיזי בכלל לא דומה לבוראט, כי הרי פאפאדיזי הוא יווני ובוראט הוא בכלל קזחסטני (טיעון חזק, לא?) – אבל על זה יש להשיב טיעון עוד יותר חזק: לפאפאידיזי יש שפם כמו לבוראט ואילו לזורבה היווני אין!

    (חוץ מזה שבוראט היה דלוק על פמלה אנדרסון, ופאפאדיזי בכלל היה דלוק על פריס הילטון. אז איך בכלל אפשר להשוות בין השניים?!)

  38. בחיי, אנשים שכחו שיש דבר כזה "השפעה"?
    אז פאפאדיזי מושפע מזורבה *וגם* מבוראט, בסדר?
    הדיון לא אמור להיות על זה, ולמען האמת כל פעם שיורדים פה על פאפאדיזי זה נראה די מגוחך.

  39. ונגיד שאני מנהלת שיווק (ואני אכן כזו), ונגיד שאני רוצה להיכנס לתחום הויראלי כמו כל החברות שלי (והן נכנסות), ונגיד שבשביל לעשות את זה אני צריכה עצות מגלובס (פחחחח).

    מה למדתי מעשרת הצעדים?
    צעדים 1-2: שום דבר
    צעד 3: SEO זה חשוב (דה!)
    צעדים 4-5: צריך לחקור מילות מפתח בגוגל לפני שמתחילים לבנות קמפיין. נכון מאוד.
    צעד 6: מספיק לעשות רשימה כדי להרים קמפיין (הלוואי!)
    צעדים 7-8: לדחוף לינקים לסרטון לכל פלטפורמה. גם זה צעד נכון ומתבקש.
    צעד 9: אפשר לשלם למישהו לעשות את צעדים 7-8. (מה, באמת?)
    צעד 10: להמשיך ולקדם את הסרטון גם לאחר ההפצה הראשונית. באמת עצה חשובה שהרבה שוכחים.

    זה מסוג הכתבות שמעצבנות אותי כי הן מתיימרות לתת ללקוחות כלים מעשיים, אבל למעשה הן רק מיסטיפיקציה והאדרה עצמית. יש מקום לכתבה על השיווק הויראלי באינטרנט, וזה אכן נושא חשוב. אבל למה להציג את זה כמדריך לבניית קמפיין, כשזה לא?

    אז קבלו את צעד 1 של ועוד אחד לשיווק ברשת – לא להבטיח מה שלא מתכוונים לקיים.

  40. 1. בשלב כלשהו לאורך הסאגה הזאת התחלתי להשתעשע במחשבה שמדובר בקונספירציה: פרסום טקסט כזה בגלובס, כדי שיובל יתעצבן עליו ויפרסם פוסט בגלוב, מה שיוביל לדו-שיח (רב-שיח?) באיכות נדירה א-לה אבי כהן, מה שיגביר את רמת הויראליות הכללית באוכלוסיה!

    2. "…שלא יצא לי הכבוד להכיר אותו": שלא יצא לי להכיר אותו + שלא היה לי הכבוד להכיר אותו = ג'טלג?

    3. מה שאמרו הממתיק היומי (44) ונמי (50)!

  41. אם ברצונכם לשמוע דיון קצת יותר מעמיק בנושא של תופעות שבאות לידי ביטוי ברשת בכלל וברשתות חברתיות בפרט יש ביום רביעי 11 לנובמבר באוניברסיטת תל אביב יום עיון בנושא בהשתתפות מדענים מיאהו רסרצ' (אני לא הייתי בונה על "מומחי שיווק רשתי" שישתתפו אבל זה עדיין נשמע מעניין)

  42. אני אדפוק את כל התגובה שלי מתחילתה ואודה שלא קראתי את המאמר של אורי. רפרפתי. הפעלתי סרטון וויראלי, הפסקתי. אבל בכל זאת עניין קטן.

    קודם כל, אני חושב שקוויקי גם הגיע מהאינטרנט למסך הקטן. לא אותה דרך, אבל המוצר שלהם יותר טוב לטעמי.

    לעניין הפפאדיזי, לא צפיתי בסדרה פעם אחת, ומילת המפתח (כן כן, כמו במאמר שלך) שמצורפת לפפאדיזי בראשי היא: "חיקוי של בוראט". טוב, זאת לא מילה. צירוף מילים. אבל תאכלס שם הילארי קלינטון זאת לא מילה אחת.

    בעניין הזה, צריך להרוג אנשים כמוך. "יש לי רעיון! אני רוצה פרסום, אז אני אפרסם סרטון ביוטיוב ואצמיד לו טאגים שלא שלו כדי שאנשים יכנסו אליו בטעות כשהם יחפשו משהו אחר ואולי יזרמו עם זה" ניסיתי לזרום, הוצאתי את הווזלין, הבאתי טישו, אבל מנשה נוי לא עשה לי את זה. (הדוגמא בוטה ובטעם רע במיוחד, אבל קרו לי דברים דומים. לא עד כדי כך, אבל כשאני מחפש תאונות כדורגל ומגיע לאיזה הפקה וויראלית עלובה של שני סינים, אני נוטה להתעצבן).

    עוד עניין, התייחסות לגיל. לא במקום. כאילו, מה אתה בן 10?

    דבר אחרון, אתה מציג את עצמך כהצלחה וויראלית. אבל מביא דוגמאות לBMW ומדונה. אתה השתמשת בוויראלי כדי לקדם את הוויראלי. BMW מקדמת את מכירות המכוניות, מדונה את היכולות הווקאליות שלה. אתה מנסה למכור מוצר בסופו של דבר, וכל העניין כאן זאת האיכות שלו. פפאדיזי אני משער לא הצליח כי עשית לו הרבה פורוורד, או שמת לינקים ברדיט, דיג ופורצ'אן. לא יצרת איזה פצצה ויראלית. היה לך תסריט טוב שמשוחק טוב, וזהו. אם אני אחליט שהפרוייקט הבא שלי (לא כל דבר שמקדמים באינטרנט זה סטארט-אפ. ריקי פן היא דוגמה ראויה) הוא מכירת תמונות של הביצים שלו מכוסות בפודרה, האם המדריך שלך יעזור לי? אפיה השלב במדריך שלך שאומר "אתם לא מפגרים והמוצר שלכם שווה משהו"?

  43. ואכן זה בדיוק כמו הסרט זורבה היווני. כידוע בזמנו כשהסרט יצא לאקרנים הקימו אתר אינטרנט פיקטיבי שבו אנטוני קווין שיחק את תפקיד זורבה בסרטונים ויראלים קצרים שמבויימים בסגנון המוקיומנטרי בהם הוא פנה לגולשים (החיבור האיטי ב1964 היה ממש על הפנים אגב) וביקש מהם עצות כיצד להצליח באמריקה ולזכות באהבתן של שחקניות פורנו שונות.

    גם כשמדברים שטויות צריך לשים לב לפרטים! אתר אינטרנט ב1964 עם סירטונים? אתה באמת משהוא

  44. אה, אוקיי חגב-עומד-יציב(אינדיאני במקור?). תודה.
    לדעתי אנחנו צריכים לשבור כאן שיא.
    בואו נהפוך את זה לטוק-בק הארוך ביותר שאי פעם נברא (אל תפריע יובל! זה הבלוג של אבא שלך?)

  45. אני לא אורי ששון.
    אורי ששון הוא כן אורי ששון.
    אני לא אורי ששון.
    אורי ששון הוא כן אורי ששון.
    אני לא אורי ששון.
    אורי ששון הוא כן אורי ששון.
    אני לא אורי ששון.
    אורי ששון הוא כן אורי ששון.
    אני לא אורי ששון.
    אורי ששון הוא כן אורי ששון.
    אני לא אורי ששון.
    אורי ששון הוא כן אורי ששון.
    אני לא אורי ששון.
    אורי ששון הוא כן אורי ששון.
    אני לא אורי ששון.
    אורי ששון הוא כן אורי ששון.
    אני לא אורי ששון.
    אורי ששון הוא כן אורי ששון.אני לא אורי ששון.
    אורי ששון הוא כן אורי ששון.
    אני לא אורי ששון.
    אורי ששון הוא כן אורי ששון.
    אני לא אורי ששון.
    אורי ששון הוא כן אורי ששון.
    אני לא אורי ששון.
    אורי ששון הוא כן אורי ששון.
    אני לא אורי ששון.
    אורי ששון הוא כן אורי ששון.
    וטוב שכך.

  46. שלום יובל,
    קוראים לי עמיר ואני מוכן לעבוד בטוויטר שלך בתור "פייק אורי ששון" , בעצם –
    FAKE URI SASSON – אותיות גדולות זה מאסט, כן?

    לא זורם בדמי ולו מיליגרם של מודעות עצמית, צניעות או הומור, אבל אני מאוד ויראלי ויודע לצטט ממקורות יווניים ויפניים אקראיים.

    מתאים?

  47. איחס
    שוב דיון שלא היה מבייש את YNET 2000
    וכולם פה אנשי מדיה חברתי או איך שלעזזאל קוראים לזה אנשים שמקדמים שיחה, הקשבה
    ומתלהמים ומתנהגים כמו אחרוני הטוקבקיסטים
    מה גם שיש כאלו שאפילו נהנים מהרפ]ש כה דוחה נמוך ועצוב

  48. למיה(73)
    אני מסכים עם כל מילה שלך, מי זה כל האנשים המגעילים האלה שכותבים טוקבקים? עיסוק דוחה ומבזה. אין לאנשים האלה משהו יותר טוב לעשות עם הזמן שלהם חוץ מלכתוב טוקבקים על כתבה כלשהי. והם גם לא עניניים, מילא היו כותבים משהו כתגובה לכתבה, או איכשהו קרוב להקשר של נושא הכתבה. לא! הם בשלהם, רק בלה בלה בלה ….
    (טוב שאנחנו לא כאלה מיה)

  49. שלל עצות אלטרנטיביות לקמפיין ויראלי יעיל:

    1. דאג לכלול בסרטון המצולם גור חתולים חמוד.

  50. מה שמעניין זה שהפער בין אורי ששון לבין המגיבים האחרים נראה גדול יותר מהפער שאפשר למצוא בדיונים בין שמאל וימין אצל גדי טאוב.
    אני לא זוכר איפה קראתי שהאינטרנט עוד תחזיר את חשיבותה של האוריינות לעולם. אה, כן, זה היה בכתבה על הכרויות באינטרנט, לפני כמה שנים, כשתמונות עוד לא היו כה נפוצות (אפרופו ההומור היבש המצוין של רוגל), ואנשים מצאו דייטים בצ'טים של תפוז. נכתב שם שזו זירת דייטים שבה ליכולת להתבטא ולאוצר המילים יש משקל רב במיוחד.

  51. אחח… בשביל זה יש אינטרנט! הפוסט הזה – עכבריים יישקו. לגזור ולשמור. למסגר ולגדר. לפחלץ ולגהץ. לבקבק ולשווק. ויראלית.

    ——-8<———-8<——–8<———-8<———-

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *