חולצות, חוש הומור ואונס קבוצתי

שיה שלחה טקסט לקטגוריית כתב/ת אורח/ת. היא מבקשת לשאול שאלה. הנה היא לפניכם:

***

השבוע נכנסתי לאתר של "ההוא עם החולצות". יש שם חולצות בעיצובים מצחיקים ואני אוהבת לדפדף בין התמונות וליהנות מהשנינויות והגרפיקה, כמעט כמו לקרוא קומיקס.

כשנכנסתי השבוע לאתר ראיתי שיש בדף הבית שלהם חולצה חדשה שעליה כתוב: "9 מתוך 10 אנשים נהנים מאונס קבוצתי". בהיתי בתמונה של החולצה כמה שניות ואז קלטתי שהיא לא מצחיקה אותי בכלל. שההיגיון של השנינות שעומדת מאחוריה דומה ל:  '99 מתוך 100 אנשים נהנים מלינץ'.

* מתוך אתר "ההוא עם החולצות". כל הזכויות שמורות לו.

שלחתי תגובה דרך מערכת 'צור קשר' של האתר. כתבתי שם שבעיני החולצה הזאת הופכת אותם ממגניבים לחסרי טעם (או משהו כזה. לא זוכרת בדיוק). קיבלתי את התשובה הבאה: "שלום, המייל ששלחת הופך אותך ממבינת חוש הומור לחסרת חוש הומור.  ההוא עם החולצות".

אז החלטתי לעשות לחוש הומור שלי בדיקה: בסוף הסדר, אחרי שגמרנו לאכול והתחלנו לקשקש, סיפרתי לנוכחים על החולצה. היו שם לא מעט נשים וגברים. צעירים ומבוגרים, בני 12-60 ואף אחד לא חשב שהחולצה מצחיקה. להפך, התגובות היו מאוד חד משמעיות והיו כאלה שהציעו לי לפנות לתקשורת או לגופים כמו מרכזי סיוע לנפגעי תקיפה מינית. המחאה האישית שלי מתבטאת, בינתיים, בזה שמחקתי את האתר מרשימת המועדפים שלי ובחיים אני לא אקנה שם חולצה.

חוץ מזה, אני אשמח לפתוח דיון: האם אנוכי מאותגרת הומור, או ש'ההוא עם החולצות' פשוט מכוער.

(יובל: בהערת אגב אומר שמשעשע אותי לראות אתר שכאשר אתה מנסה לעשות קליק ימין על תמונה כדי לפתוח אותה בחלון חדש, אתה מקבל התראה, אזהרה ואיום לפיו כל העיצובים מוגנים בזכויות יוצרים בשעה שחלק לא מבוטל מאותם עיצובים ממש עושה שימוש בלוגואים וסימנים מסחריים של חברות שמן הסתם יכולות, ואולי עוד יתבעו בעצמן, אם יגלו מה עושים לקניין שלהן ללא רשותן).

98 מחשבות על “חולצות, חוש הומור ואונס קבוצתי

  1. החולצה משעשעת (כי אני מבין את הבדיחה), אבל לא מצחיקה.

    ובקשר להערת האגב, יש שם גם כמה דגמים שאני יודע שלא הוא יצר מאפס.

  2. לא מצחיקה, לא משעשעת ולמרות שפרסום חינם (כלומר פניה לתקשורת) לא נראית לי כמו פתרון טוב במקרה הזה, אבל הייתי שמחה לבדוק את גבולות חוש ההומור שלו/שלהם* בהפגנה מתמשכת מתחת לבית של זה.

    *בחיי שאין לי מושג מי או מה זה "ההוא עם החולצות" ואם זה איש או סוג של חברה

  3. ההוא עם החולצות, יעשה מהחולצה הדוחה והמקוממת הזו כסף. הוא צריך לקוות שנמשיך לדון בה ובטעמו הרע, שתתעורר מחאה צודקת של ארגוני נשים כדי שחשבון הבנק שלו ימשיך להתנפח.

  4. מכל החולצות שלהם זאת היחידה שהצליחה להוציא ממני חיוך. קטן, אבל בכל זאת, חיוך.

  5. מעיון קליל באתר של הבחור, לא רק שיש שם כמה דברים שמוגנים בזכויות יוצרים ואם אחד הנציגים בארץ של מחזיקה הלוגואים יראה את זה הוא יעשה מהם קציצות, הוא גם משתמש בפונטים שאינני בטוח שיש להם רישוי לכך וישנה גם לכך חברה הבודקת איזו חברות עשו איזה שימוש בפונט ואם מופיע להם שהנ"ל לא רכש את הפונטים כחוק, משסים בנ"ל עו"ד.
    בקיצור, החולצה לדעתי דבילית, והבחור פתח לעצמו קן צרעות. מ-ג-נ-י-ב

  6. מבין את הבדיחה, אבל היא לא מצחיקה אותי.
    עם זאת, הומור הוא דבר סובייקטיבי לחלוטין. קיימות גישות שמתירות לצחוק על הכל. יהיו אנשים שימצאו את החולצה הזו מצחיקה. שיבושם להם.

  7. החולצה לא מאד מצחיקה אותי, לא. אבל גם רוב החולצות האחרות שלו. יש סיבה שאונס קבוצתי זה אאוט, אבל פדופיליה זה בסדר?
    נראה שהבחור הולך על הסגנון של T-Shirt Hell האמריקאית, שעושה לה למטרה לעצבן אנשים עם החולצות שלה. גם בשביל לייצר עוד רעש סביבם כדי למשוך סקרנים לאתר, וגם כי – מה לעשות – יש אנשים שרוצים על החולצה שלהם דווקא משהו שיעצבן.
    אני כנראה לא אקנה אצלו חולצות – לא את החולצות מעוררות המחלוקת, וכנראה גם לא חולצות שאני כן אוהב, כמו "Pink Freud" או "ערבים זה סבבה", בעיקר בגלל שרוב האתר מוקדש לבדיחות סרות טעם. אבל לקרוא לחרם עליו פשוט יגרום לאנשים שגם ככה לא היו קונים אצלו לא לקנות אצלו, וישלח את הקהל המיועד שלו הישר אליו.

  8. זה מצחיק, אבל גם פוגע. הרי אין סתירה בין השניים. יש בדיחות שמשקפות אידיאולוגיות נוראיות, אבל הן עדיין מצחיקות.

    הומור מבוסס על יצירת ציפיות ושבירתן. הומור מתבסס על כך שהוא מצביע לנו על סדר או תבנית כלשהי במציאות, ואז שובר את הסדר או התבנית הזו. השבירה היא מה שמעוררת את תגובת השעשוע והצחוק.
    [כשמדובר בהומור סאטירי (וזה לא המקרה) אז התבנית שעליה מצביעים היא תבנית לא נכונה\ראויה, ושבירתה לא רק מצחיקה אלא גם מצביעה על כך שיש צורך בשינוי חברתי (אם כי בדרך-כלל, הומור סאטירי מתבסס דווקא בהיצמדות מוגזמת לתבנית כדי להגחיך אותה ולהצביע על האבסורד שבה), אבל אני סוטה].
    .
    בדיחות גזעניות או פוגעניות הן תמיד קצת יותר מצחיקות כי הן שוברות את הכללים של להיות אדיב כלפי הזולת.

    במקרה הזה, הבדיחה לא מצחיקה רק כי היא פוגענית אלא גם היא שוברת תבניות אחרות. תבנית אחת היא ה-9 מתוך 10 איקס הם זד (למשל, תשעה מתוך עשרה המשתמשים בתכשיר נפטרים מהכינים). המחשבה שאפשר לעשות את זה גם עם אונס קבוצתי עושה שימוש אבסורדי בתבנית קיימת. נגיד, לקחת מאה אנשים ולתת לכל אחד מהם לנסות אונס קבוצתי ולדווח על כך היא השכבה ההומוריסטית הראשונה: הרי זה מטורף לחלוטין לבדוק אונס קבוצתי כך. אונס קבוצתי הוא לא מוצר; הוא טראומה איומה ונוראה ומעשה בלתי-מוסרי בעליל.
    .
    שבירת תבנית נוספת היא העובדה שבדרך-כלל, בתבנית ה-9 מתוך 10, כל העשרה אמורים להיות באותו מעמד ותפקיד וללא תלות ביניהם. כאן השבירה היא כפולה: התשעה הם ביחד כי הם האנסים באונס קבוצתי והאחת היא הנאנסת. זו שבירה מרשימה מאוד ומחוכמת למדי. למה? כי אין כאן סתם נונסנס. באמת שאפשר לתאר אונס קבוצתי בתבנית הזו.
    .
    עתה, יש לחזור לשבירת התבנית של התנהגות מתחשבת. כאן, לא רק שבירת התבנית הזו היא המעוררת הנאה, אלא גם המסעירוּת של שבירת הכלים ועמידה מול הסדר הציבורי. "הנה אני, מסוגל, אפילו לרגע, לראות באונס קבוצתי דבר שגורם לאנסים הנאה, ורק הקורבן סובלת". זה נותן תחושת שליטה וגם תחושת עצמאות: "אתם לא תכתיבו לי על מה מותר לצחוק ועל מה לא".
    .

    למרות שאני חושב שהמשפט הוא הומור מוצלח, אני מוצא שתי בעיות בקיומה של החולצה הזו. האחת היא שאם עברת אונס קבוצתי אז יתכן שלקרוא את חוסר הרגישות הזה מחולצתו של פלוני תהיה כואבת מאוד. האם באמת שווה להכאיב לאנשים אחרים בשביל הבדיחה הזו? לדעתי ברור שלא.

    הבעיה השנייה היא שחלק מההנאה של הקורא עלולה להיות שהמתבדח באמת חושב שזה קצת נכון: אמנם הנאנסת סובלת באונס קבוצתי, אבל זה גם די כיף. כלומר, חלק מההנאה היא שהבדיחה נותנת מן אישור כלשהו לשנאת נשים של ממש. זה מבטא אידיאולוגיה מגעילה במיוחד שיש להילחם בה.
    .
    לדעתי, מוכר החולצות חטא לא רק בפעולה לא מוסרית בכך שהוא החליט להדפיס את המשפט על חולצה, אלא בעיקר בתשובתו למתלוננת. במקום פשוט להשיב שהוא מצטער שהכיתוב פגע בה, ואז להסביר מדוע לדעתו יש מקום להומור כזה בעולם, הוא פשוט התייחס אליה בזלזול מגעיל. בדיחות שיש בהן פגיעה בזולת, כמו הבדיחות האלו, הן מאוד לא מצחיקות אם הן פשוט מבטאות את חוסר ההתחשבות ותפיסת העולם העלובה של מספר הבדיחה. במקרה הזה, הן מצחיקות בערך כמו מיין קמפף.

  9. או.קיי. – לא היה קרוב ללהצחיק אותי.
    מצטרפת להערת האגב בעניין הלוגואים הרבים שרצים שם, וספציפית, לגבי חולצת פינק פרויד למשל: במקרה יצא לי לראות חולצה עם טקסט זהה בוושינגטון לפני למעלה מ 15 שנים. oops.

  10. ההוא עם החולצות (למי שלא מכיר, זה כי אתם לא ירושלמים) זה בסך הכל בחור עם חנות חולצות שהוא מדפיס (ולא הכל מקורי שלו), לא צריך לקחת כל חולצה כהכרזה אידיאולוגית. רוב החולצות שלו נראות לי מפגרות, אבל עדיין קניתי את השתים שמצאו חן בעיניי.

    למה כל פעם שמישהו ברשת רואה משהו שלא מוצא חן בעיניו, הוא חושב שזו הזדמנות להוביל חרם צרכני ? להפך, אני שמח שהוא מוכר חולצות מפגרות, זה עוזר לסמן את האנשים שאני לא רוצה לדבר איתם.

  11. לא מצחיק, לא קונה, ומי שבכלל הולך עם חולצות שכתובים עליהם דברים "מתחכמים" זה בהחלט אומר עליו בדיוק את מה שצריך לדעת.

  12. אני מתייחס לזה כמו שאני מתייחס לבדיחות שואה. כלומר, אפשר לספר במעגלים מסוימים אבל זה חייב להיות באמת מצחיק. החולצה בפירוש לא מספיק מצחיקה בשביל לעבור את המבחן הזה.
    להבדיל, אנשים שרצים להגן על לוגואים של חברות ועל פונטים מוגנים בזכויות יוצרים, דווקא כן מצחיקים אותי.

  13. לא כל בדיחה אמורה לגרום לך לפרוץ בצחוק. יש הומור שאמור לגרום לך לקפוא בזוועה. החולצה הנ"ל היא נציגה משובחת של הזן האחרון. אמר כבר מי שאמר, בצורה מעודנת יותר, "רצון הרוב הוא שהמיעוט יכין לנו תה".

  14. אבישי, "הומור שאמור לגרום לך לקפוא בזוועה" הוא כזה שמדגדג את גבולות הלגיטימציה, אבל גם מחייב אותך לחשוב מחדש על הנורמות והחוקים שעליהם הוא קורא תגר. הומור לא חייב להיות מתוחכם, אבל אם הוא גם לא מצחיק וגם לא מעורר מחשבה – זה פשוט לא הומור. פרובוקציה סרת טעם, נסיון התחכמות של אינפנטיל, ויץ רייטינגי – כן. הומור – לא.

  15. טל (14) ההבדל הוא שכשאתה מספר בדיחת שואה "במעגלים מסוימים", אתה יודע (ברמה כזו או אחרת של ודאות) מי ישמע אותה. אני יכולה רק להניח (או לקוות) שלא תספר בדיחת שואה בחברת ניצולים, אלא אם הם התחילו קודם ואתה מכיר אותם היטב. כשאתה לובש חולצה עם בדיחת שואה אתה לא חושף אותה בפני מעגלים מסויימים – אתה חושף אותה בפני כל מי שעובר לידך ברחוב.

  16. דווקא חולצת 99 מכל מאה איש נהנים מלינץ, יכול להיות רעיון סביר. בטח יותר טוב מרוב ההתחכמויות שיש שם.

    לעומת זאת חולצת 'צריך לעשות לינץ באנשים שמאיימים לשסות עורכי דין של זכויות יוצרים בבעלי עסקים קטנים' אני מוכן לקנות עכשיו. לגבי עורכי הדין של זכויות יוצרים אני מוכן גם להשתתף בלינץ, ולהנות.

  17. בלי להתייחס לנושא עצמו, אני לא חושב שלהציג את השאלה ליושבי הסדר היא בדיקה שאומרת משהו. הרי אופן הצגת השאלה על-ידי אדם עם דיעה בנושא מכוונת את התשובה, אם במודע ואם לא במודע.
    מה גם שיושבי אותו סדר ספציפי אינם מדגם מייצג של שום דבר – להיפך, כולם קרובים בצורה כזו או אחרת.
    בנוסף, כששאלה טעונה מוצגת לקבוצה, במיוחד בסיטואציה משפחתית של סדר פסח, גם אם אחדים מהעונים חושבים אחרת הם לא יעזו להגיד זאת, או אפילו יושפעו מיידית מהדיעה שהשאר מביעים.
    לסיכום, אני חושב שהשאלה עצמה והפוסט הזה ראויים בהחלט, אבל לא היה מקום אפילו לציין את ה"בדיקה" הנ"ל. 

  18. מצחיק, ולגמרי, בדיוק כי 99,999 מתוך 100,000 אנשים חושבים שאונס (אפילו פרטני, ובטח קבוצתי) זה דבר נורא ואיום. כל כך איום ונורא, שאם מישהו לוקח חלק בזה הוא הולך לכלא לעשרים שנה.
    אני אוהב בדיחות שחורות (יש יאמרו פוגעניות) – וזה אני. אז אולי יש לי את אותו סוג ההומור של ההוא עם החולצות
    וגם בדיחות שואה זה (לעניות דעתי) הומור משובח ("למה היטלר התאבד? בגלל חשבון הגז"). אפשר לפתח דיון ארוך ולכלול בתוכו גם את אריות ההומור – האחים מרקס, מונטי פייתון, וודי אלן, מל ברוקס – ולגלות כי כולם יורדים בכיף על הנושאים הכואבים ביותר. כזה הוא ההומור, מפלט מהכאב

  19. אני בטוח שזה אומר משהו עלי יותר מאשר זה אומר משהו על החולצה או החברה או מוכר החולצות, אבל ייתכן שזה בכל זאת שווה אמירה: בצפיה הראשונה בתמונה, הסתכלתי על התמונה עוד לפני שהתחלתי לקרוא את הפוסט, ובצפיה הראשונה לא העלתי על דעתי שזו בדיחה. חשבתי שזה משתמש בנוסחה של "x מתוך y הם z" ובנוהג לרשום משפטים שנונים-לכאורה על חולצות למטרת מחאה; שהכוונה היא לעמת אנשים עם הנושא הזה, "להעלות מודעות" או משהו כזה.
    אבל זה רק אני, וזו רק בצפיה ראשונה. זו חולצה די מטומטמת, ולא נראה לי הייתי טורח להיות נחמד כלפי מישהו שלובש אותה.

  20. מבט בדף הבית מגלה בליל של בדיחות מצחיקות עם בדיחות חסרות טעם, עם דביליות וארכאיות, ועם סקסיסטיות וגזעניות. בקיצור סתם תת רמה ישראלית אופינית (אפרופו הפוסט על חדלי האישים).
    ללבוש יום שלם מסר כזה(או אחר מאותה קבוצה) זה יותר מסתם דבילי.
    זה כמו ללכת שבוע עם אותה חולצת טריקו לבנה, בלי להחליף ובלי להתקלח.

  21. חוק בדיחות השואה, או כל הבדיחות הפוגעניות הוא שמותר לספרן כל עוד המסר יותר מצחיק מפוגע – בהקשר הזה, זה די גבולי, לדעתי, הבדיחה (למרות שהיא משעשעת) לא מספיק מצחיקה כדי להצדיק את הפוגעניות שבה, ובטח שלא מספיק מצחיקה כדי להדפיס על חולצה – אולי מספיק מצחיקה כדי לעבור כדחקה בין חברים שכולם קצת שיכורים ובין בדיחות יותר מוצלחות בלי לגרום לכולם לנוע בחוסר נוחות בכסאותיהם (גם זה לא בטוח).

    התגובה שקיבלת ממש לא לעניין.

  22. מכיר את החנות, בנוסף אני גם מכיר חנויות נוספות באותו הסגנון.
    אני חושב שבמקרה הנ"ל הצחוק קטן ביחס לדביליות של הרעיון.
    אם כי לראות מישהו הולך עם דב כזה ברחוב, באמת יכול להיות משעשע …
    וכמובן שגם לזה יהיו מי שיפגעו.

  23. אין לגעת בחופש הביטוי אלא במקרים קיצוניים ביותר.
    הבדיחה הנ"ל היא חוסר טעם וזהו, לא צריך להתחיל בסתימת פיות בעקבות בדיחה גרועה
    ואני מסכים כי תגובת הבעלים גם היא נגועה בחוסר טעם משווע.

    ואגב, לגבי הזכויות, לא לחינם הם לא מקבלים תביעה מבעלי הסימנים וזאת מאחר שהם כבר הפסידו בצד אחר של העולם במקרה של
    Laugh It Off Promotions v. South African Breweries International
    שם ביהמ"ש לחוקה פסק שסאטירה עיקרה הוא לקחת לוגו/דמות קיימת ולעוות אותה וברגע שאתה מונע זאת מכיוון שהסימן רשום/מוגן אז הרגת את הסאטירה.
    לקריאה נוספת לחץ

  24. אני חייב להסכים עם קודמי שמשווים את העניין לבדיחות שואה. אני אישית לא מחבב בדיחות שואה למרות שהם מצחיקות אותי, אבל אני לא מחרים כל אחד שמספר אותם. ובעניין ההערה של יובל, אני לא חושב שהוא טוען לבלעדיות על כל רעיון, למי שמכיר, מדובר בגומחא קטנה בירושלים שמדפיסה במקום ובזול, לא צריך לעשות עסק…

  25. נעלבת באינטרנט? באמת? וואו, אני כל כך מצטער

    (וד"א, ההוא עם החולצות בחור חביב שיש לו חנות קטנה שבמדינה מתוקנת היה מחסן בחצר שרק רוצה לפרנס את עצמו בכבוד, יש לו חולצות מצחיקות ויש לו חולצות לא מצחיקות. בסופפו של דבר באמת חסר לך חוש הומור כי את לקחת את זה ממש קשה. אם כל כך נעלבת מההוא עם החולצות, אני מתקשה לדמיין כמה תעלבי מהלינק החינוכי שלי).

  26. כל מה שעשית עד עכשיו זה לפרסם את האתר הזה לקבוצת אנשים שכנראה לא הייתה מודעת לקיומו.

  27. מסכימה עם כל מלה של לינוי (16) – לא מצחיק, לא מתוחכם, לא מזעזע. סתם מגעיל. אני לא יודעת אם זה אותו אחד, אבל ראיתי לא מזמן בדיזנגוף בחלון ראווה טישרט עם הכיתוב הכה-מגניב: "
    אלימות במשפחה, כי גבר לא צריך להגיד אותו דבר פעמיים", או משהו כזה". חבל שמי שמפיק את החולצות האלה חושב שהוא שובב ולא מבין שהמעשים שלו הם תנועת נגד שנועדה לבטא בצורה אלימה ותוקפנית תסכול ומרירות משיפור מצבן של הנשים בחברה. ככה זה תמיד – תנועה ותנועת נגד. ותנועת הנגד מקבלת ביטוי בדרכים שונות ומגוונות. בעיני זה סוג של אלימות.

  28. טוב, זה לא עובד, לא נורא. אפשר לחפש את החולצות של הדס פרידמן – T-SHIRT WITH A SAY‎
    בפייסבוק

  29. לא אכפת לי אם זה מצחיק או לא מצחיק. אכפת לי שאנשים הולכים ללבוש חולצה שמביעה תמיכה באונס (או תמיכה באלימות כלפי נשים כמו שהדגימו בטוקבקים לפני). יש הבדל, והבדל גדול, בין בדיחה שמסופרת בין חברים (מה שמכונה בהסכמה) לבין הכרזה פומבית על ידי לבישת חולצה בעלת מסר כזה. אתרי אינטרנט נעים על הטווח הזה ולא הייתי ממהר להכריז על כל אתר כבעייתי.
    לדעתי, יש כלים חוקיים לפעול נגד מי שלובש חולצות כאלו בהקשרים מסויימים.

  30. אהלן,
    חושבת שהחוצה מאד לא מצחיקה, ובעיקר לא העיתוי, שבועות ספורים אחרי פרשיות אונס קבוצתי כאלה ואחרות שנחשפות. מעבר לכך- זה באמת פוגעני ביותר בעיקר כלפי מי שיראו את החולצה. כזכור, הססטיסיקה מדברת על כך ש-1 מתוך כל 3 נשים, ו-1 מתוך כך 7 גברים עוברים פגיעה מינית. לא יודעת כמה בא לי שארגוני הנשים יקימו מהומה בגלל הפישר הקטן הזה, אבל כנציגת ארגוני הנשים ועובדת במרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בתל אביב, מתחייבת לבדוק את הנושא.
    והתגובה לתגובה שלך היא הכי מזזעזת- גם בהמי וגם חצוף. אין לנו זמן לכאלה. נקסט

  31. יש הבדל, והבדל גדול, בין בדיחה שמסופרת בין חברים (מה שמכונה בהסכמה) לבין הכרזה פומבית על ידי לבישת חולצה בעלת מסר כזה.

    לפי מה שזכור לי אין חוק שאוסר על "כפיית" הומור על אחרים , מה לעשות שאנחנו לא חיים באיראן.

  32. אגב אתה טוען שמבחינתך זה בסדר לספר בדיחה שחור "כשזה בין חברים" . אבל אולי אחד החברים שלי הוא בעצם נפגע מין ולא סיפר על זה. לשיטתך אני צריך לפני שאני מספר בדיחה על אונס לשאול את חבר שלי אם הוא קורבן אונס כדי שלא יפגע חלילה (כלומר כדי שאני לא "אאנוס אותו מילולית" )

  33. בעניין ההשוואה לבדיחות שואה – אכן, צחוק מנושא כאוב. אבל הוא עובד רק כשיהודי מספר אותה, הלא כן? בדיחות שואה עובדות פחות טוב כשהן מסופרות על ידי גרמני.

    כנ"ל בדיחות אונס. כשגבר מספר אותן, אי אפשר להתלות בתירוץ הצחוק מנושא כאוב כדרך להתמודדות. זה פשוט חלק מהנצחת המצב הרע. ההוא עם החולצות הוא מן הסתם, "הוא", וקהל היעד של החולצות הוא מן הסתם קהל גברי.

    זה יותר חמור מלא מצחיק או לא עובד, ואין שום קשר להומור כדרך התמודדות או לסאטירה.

  34. מה שאותי שיעשע באופן אישי זה שמקריאת התגובות עולה כי אף אישה לא מצאה את החולצה מצחיקה, ואילו הגברים חלוקים בדעתם האם החולצה נוראית, סתם בטעם רע או סבבה לגמרי.

  35. זה פשוט חלק מהנצחת המצב הרע

    על איזה הנצחה אתה מדבר לעזזל?? נראה לך שאנשים שמספרים בדיחות על אונס באמת תומכים בזה? נראה לך שאנס פוטנציאלי שישמע את הבדיחות ירגיש שזה לגיטימי לאנוס? כמה דביל בן אדם יכול ליהות .

  36. ש. – נהפוך הוא! בדיחות שואה מצחיקות פי 1000 כשהן מסופרות ע"י גרמני! בעיקר כי הטאבו בגרמניה נגד בדיחות שואה גדול פי אלף מזה שבישראל (יחס ישיר בין טאבו לבין רמת ההצחקה)

  37. ההקבלה לבדיחות שואה נכונה, והיא אכן תלויה במעגל החברתי בו מספרים את ה"בדיחה". אבל המספר לא חייב להיות יהודי, או לוודא שאין יהודים בקהל. הוא פשוט צריך להכיר מספיק את הקהל והקהל אותו בכדי לקחת את זה בהומור.

    הבדיחה של הפדופיל עם הילדה ביער: "למה את בוכה? אני זה שצריך לחזור בחושך לבד." יותר "טובה" מהבדיחה הזו? היא לא. סיפרתי וגם שמעתי אותה במילואים, מחברות, מחברים. אין להם ילדים? אחיות קטנות? רק ילדים יכולים לספר אותה כי הם הקורבן? שטויות.

    אבל אין בכך להמעיט את האטימות של אותו "ההוא עם החולצות". לעולם לא הייתי לובש בפרהסיה חולצה המקטינה מעוצמה או מזלזלת באונס, שואה, פדופיליה וכיוב'. כי כך אי אפשר לתחום את המעגל של השומעים. וההיתקלות באמירה היא תלושה, זה לא בא בזמן "בדיחות דעת", או כשנחה רוח שטות. זה תופס אותם לא מוכנים, מחוסרי הקשר. אתה עשוי לפגוע במישהו. וסתם.

    זה כמו שאני יכול לעשות לחבר וודג'י, אבל לא לסתם אדם ברחוב;אני יכול להתקשר לחברה קרובה ולפתוח שיחה ב"מה את לובשת?" בקול סליזי, אבל לא אעשה זאת לבחורות מ-144.

    מצד שני – לי הפריע שהשוו את ח"כ כץ או ליברמן להיטלר בארץ נהדרת בפריים טיים. אולי אני לא מפותח מספיק הומוריסטית.

  38. דרוריקו:
    "אגב אתה טוען שמבחינתך זה בסדר לספר בדיחה שחור "כשזה בין חברים" . אבל אולי אחד החברים שלי הוא בעצם נפגע מין ולא סיפר על זה. לשיטתך אני צריך לפני שאני מספר בדיחה על אונס לשאול את חבר שלי אם הוא קורבן אונס כדי שלא יפגע חלילה (כלומר כדי שאני לא "אאנוס אותו מילולית" )"

    אני לא משפטן, אבל אם אני לא טועה, זה בדיוק מה שהחוק היה רוצה שתעשה אם מדובר בחברה במקום העבודה

  39. אני לא מבינה למה אנשים מנסים למצוא צידוקים לחולצה האידיוטית הזו כשברור שהיא מעליבה כמות גדולה של אנשים. בתור מישהי שאוהבת הומור שחור לסוגיו, אני לא אתעקש לחלוק אותו עם אנשים שהוא עלול להעליב אותם. נכון, ישנם חסרי חוש-הומור, אבל יש גם נפגעי אונס/הטרדות מיניות. תתפלאו, זה חלק לא מבוטל מהאוכלוסיה.

  40. דוחה, נמוך ואף ברברי!
    ניראה כמו פסגה היצירה של מישהו לא מבריק מהיסוד, שהשתן עלה לו למוח מרוב הצלחה (ולא שהעיצובים/רעיונות האחרים המוצגים באתר כאלו מדהימים ולא נגועים בגזענות ומאצ'ואיזם , שמה לעשות? לא מצחיקים וגם מקרטעים).
    במקרה של החולצה הזו, זה לא רק ענין של "להעליב מישהו" שזה לא סוף העולם, זה גם ענין של מסר שיכול להיות אטרקטיבי ופופולרי עבור גילאים מסוימים ומוחות קצת מכווצים שמסוגלים גם למעשים.
    ….לא שיש לזה פתרון – אבל ממש חבל לי שהפוסט הזה (שהוא במקום לכשלעצמו) מביא ל"הוא עם החולצות" הרבה גולשים חדשים לאתר, חלקם ייגעלו (כמוני) ואחרים, יתכן ויהיו לקוחותיו החדשים….

  41. מצטרף למס' 11:
    "אני שמח שהוא מוכר חולצות מפגרות, זה עוזר לסמן את האנשים שאני לא רוצה לדבר איתם."

  42. אני ספציפית חושב שזה לא מאד מצחיק, וחושב שהדוגמא עם 99 מתוך 100 אנשים נהנים מלינץ' הרבה יותר מצחיקה. אבל זה אני, וכנראה שהגרסה עם הלינץ' לא היתה עוברת מסך במדינות מסויימות בארצות הברית.

    בואו לא נגזים עם הפוליטיקלי קורקט. החולצה מצחיקה / משעשעת דווקא בזכות כך שהקורא מבין שאונס זה דבר איום ונורא. על כך זה מסתמך, ובדיוק בגלל שבירת תבנית זו זה מצחיק (כמו שפירט יוסי בתגובה 9).

    אנס שהולך ברחוב לא יצחק מהבדיחה הזאת, ובכל אופן, הדחף שלו לאנוס אינו נובע מכך שיש טמבל עם חולצה כזאת.

    אלא אם היא באמת חושבת שהבדיחה מצדיקה אונס בעיני מישהו (ואז היא צריכה לבדוק את עצמה) מה ששיה יוצאת כנגדו, זה שהבדיחה לוקה בחוסר רגישות כלפי קהל לא קטן של אנשים שחוו טראומה.

    להיות חסר רגישות זה באמת מאד מאד לא יפה, אבל לא פשע. עדיין אין חוק נגד להיות חסר רגישות.
    הזכות להיות מטומטם בפומבי היא זכות בסיסית. אני אעדיף 99 מטומטמים עם חולצות מעליבות, מאשר אדם דעתן וקולני שמכתיב לי על מה מותר לי לצחוק, ועם מי.

    כל זאת מבלי לגרוע מכך, שאדם שבאמת ילבש את החולצה בפרהסיה, ולא במעגל חברים מצומצם, יזכה כנראה בתגובות שמגיעות לו.

  43. כבדיחה, היא שנונה יחסית, אם כי לא ממש הצחיקה אותי.
    אני דווקא חושב שיותר מבדיחה, מדובר כאן באמירה חברתית נוקבת וחשובה.
    זו אמירה מזעזעת וטוב מבחינתי שתתנוסס פה ושם מול פרצופם של כל מני חארות.
    מעבר לזה, מאוד שמחתי לגלות את האתר של הבחור- יש שם שתי חולצות שממש הפילו אותי מצחוק. 

  44. 49. מיכל:
    נכון, ישנם חסרי חוש-הומור, אבל יש גם נפגעי אונס/הטרדות מיניות. תתפלאו, זה חלק לא מבוטל מהאוכלוסיה.

    אבל באוכלוסיה יש את כל מושאי הבדיחות השחורות . יש ניצולי שואה , ויש גמדים, ויש מפגרים ויש נכים ויש משפחות שכולות ואלף ואחד דברים . אם זה היה נגמר רק בחולצות אז מילא , אבל את בעצם פוסלת כל ביטוי של הומור שחור בציבור . מכרזות ועד תכניות טלויזיה . אם היו הולכים לפי השיטה הצדקנית והפתטית שלך אז תכנית גאונית כמו מק 22 לא היתה עולה לאוויר , ואת איש משפחה וסאותפארק לא היו מביאים לארץ . אבל היי העיקר שיש תכנית לכל המשפחה כמו צחוק מהעבודה, איזה כיף.

  45. העלמה עפרונית: צודקת, בדקתי שוב. זה נכלל בתור התייחסות מבזה למיניותו של אדם ולכן אין צורך באי הסכמה כדי שזה יפול בקטגוריה של הטרדה מינית.

  46. איך זה שאף אחד פה לא אומר שום דבר נגד בקישור המזעזע שרועי (31) שם בלי אזהרה מתאימה?
    עד כדי כך אתם קהים או שאני התמימה היחידה שחשבה שאולי יהיה בלינק הזה משהו קצת שנון ולא העלתה על דעתה שזה הולך להיות אוסף של תצלומים של גופות ואיברים מרוטשים?

    יובל- אין בקרה על דברים כאלה?
    זה לא שאין לי חוש הומור, אני יכולה להבין את ההומור של החולצה המדוברת, ועוד דוגמאות נוספות שעלו פה, מה שאני ממש לא מבינה זה, איך לשים לינק כזה בלי אזהרה נאותה תורם לדיון? מבחינתי זו פשוט מרושעות לשמה. כן כן, תגידו לי שיש גם דברים כאלה בחיים ובאינטרנט, ואני אשיב שהכל טוב ויפה, אבל צריכה להיות לי אפשרות הבחירה המושכלת אם לצפות בזה או לא.
    ואז תגידו לי שגם החשיפה לחולצה כמו של "ההוא מהחולצות" לא נתונה לבחירתי אם מישהו חולף על פני לבוש/ה בה. יופי. איזו היתממות.
    עכשיו נניח שהילדים שלכם באמת נחשפים לחולצה הזו ואח"כ לתמונות האלה. מה יותר מחריד לדעתכם?
    איחחחחחחססססס!

  47. בקשר לחוש ההומור שלך, שיה – נזכרתי בחולצה שראיתי: "זה לא שאין לי חוש הומור, זה שאתם לא מצחיקים".


  48. כמה עצוב שגם ההמור נילקח מאיתנו מהמצחיק בזה? ואת מי ? אני אומרת 9 מתוך 10 נשים בוכות שהן רואות שסוג ההומור הזול הנמוך השוביניסטי והמטומטם לא פס כבר מהעולם

  49. סירו (52):

    הזכות להיות מטומטם בפומבי היא זכות בסיסית. אני אעדיף 99 מטומטמים עם חולצות מעליבות, מאשר אדם דעתן וקולני שמכתיב לי על מה מותר לי לצחוק, ועם מי.

    לא יכולתי לנסח את זה יותר טוב.

  50. חלק מהכותבים פה צודקים. המחאה שלך שלחה אותי לאתר שלא נראה לי שהייתי מגיעה אליו אחרת.
    אחרי שראיתי את החולצות, שחלקם צוחקות על פדופיליה ונקרופיליה – החולצה הזו לא יוצאת דופן, ולכן לא מעליבה. אני גם לא חושבת שמישהו חושב שזו תמיכה באונס, דו סתם בדיחה חסרת טעם. אני מודה שמצאתי רק חולצה אחת שהצחיקה אותי (מחשב נישא) אז אני כנראה לא קהל היעד.

    ואני רוצה גם להצטרף להסכמה עם סירו (52)

  51. בדיחות שואה מצחיקות כשהן מסופרות על ידי גרמנים? אולי כשהן מסופרות על ידי גרמנים לגרמנים שצוחקים על עצמם. אניח שלא תשתעשע מאוד לנסוע לגרמניה ולשמוע בדיחה מגלוח ראש על סבך.

    אם בחור מעוניין ללבוש חולצה שצוחקת על מצבו בחברה כבחור או כתימני או כג'ירפה, זה רע פחות, אבל בחור שלובש חולצה שלוקחת בהומור מצב חברתי רע שנגרם לנשים על ידי גברים, ולא מבין מה לא מצחיק, זו בעיה.

    וכן, הבדיחות האלה הן חלק מהנצחת המצב הרע – הומור סקסיסטי, יחס סקסיסטי, הטרדה מינית, תקיפה מינית ואונס.
    וכמובן, האשמת נשים שלא "זורמות" עם הבדיחה על חשבונן בחוסר הומור.

  52. כמעט כל המגיבים פה מתעלמים מהעובדה שהם, ו"ההוא עם החולצות" לא יחוו אונס קבוצתי לעולם מהסיבה שהם גברים. אז ברור שזה נראה לכם כמו משהו שבסדר לצחוק עליו, אתם לעולם לא תבינו כמה הנושא הזה כואב.

    זה בכלל לא דומה לבדיחות שואה. השואה נגמרה. אונס קבוצתי עדיין מתרחש. לצחוק על בעיה כל כך קשה שפוגעת בכל כך הרבה נשים זה פשוט חסר לב.

  53. 65. סרס בזנס:

    רק מבקשים מכם להיות בני אדם מתחשבים. תבכו עוד

    מצחיק שבסוף אנחנו אלה שמואשמים בבכיינות

  54. לסרס בזנס – טעות מרה בידך. גבר לא יכול לחוות אונס קבוצתי? באיזו פלנטה?! הגישה שלך (שאיני יודעת אם היא נובעת מבורות, מאצ'ואיזם או הכחשה) היא בדיוק הרעה החולה שבגללה ילדים, נערים וגברים מתביישים (הרבה יותר מילדות ונשים) להתלונן על תקיפות מיניות ואונס. הם חושבים שלגברים זה לא קורה, ולכן העובדה שזה קרה להם מעידה על פגם מהותי ובסיסי בגבריותם. ובכן, זה קורה כל הזמן, גם אם לא נעים לך לחשוב על זה. בדוק כמה תלונות של גברים על תקיפות מיניות מגיעות לקו התמיכה של נפגעי ונפגעות תקיפה מינית.
    וחוץ מזה אתה צודק.

  55. רוני, ראשית אחוזי האונס של גברים נמוכים משמעותית (דורש הדגשה) מאלו של נשים.
    שנית, רובם המוחץ של הגברים במיעוט הזה עוברים תקיפה על ידי גברים.
    רובם חשופים לתקיפות בתור ילדים אך כשהם גדלים הם יוצאים ממעגל הסטטיסטיקה. לא כך הדבר לגבי נשים.

    וכן, סרס בנזס צודקת, או צודק.

    זה לא אומר שאי אפשר להשתמש בהומור כדרך התמודדות, אבל לא בצורה הזאת, ולא על ידי גברים.

  56. ברור שרובם המוחץ מותקף על ידי גברים, איך זה קשור בכלל? זה אומר שהם לא סובלים מאונס באותה מידה? זה אומר שגברים אינם קורבנות בפוטנציה של אונס קבוצתי? ואם אחוזי האונס של גברים נמוכים משמעותית (שוב, אתה מסתמך על נתונים מדווחים, איננו יודעים את המספרים האמיתיים), מה זה אומר? אני לא רואה איך זה סותר את העובדה שגם גברים עלולים להיות קורבנות לאונס קבוצתי או אחר. הנקודה היא שבניגוד למה שנכתב – שההוא עם החולצות לא יחווה לעולם אונס קבוצתי – זה בהחלט עלול לקרות לו. והוא עוד עשוי ללבוש את החולצה המדוברת באותה הזדמנות.

  57. כן, זה אומר שגבר לרוב אינו פוחד ללכת ברחוב לבדו או להמצא במצבים שונים מפחד שיאנס. זה אומר שהאיום הזה לא מופעל על גברים ולא משמש כנשק פוליטי נגדם בחיי היומיום.
    הם חשופים לזה כמעט כמו ילדות בילדותם, אבל אחר כך זה עובר להם. אצלנו זה נשאר (מצחיק שאת מניחה שאני ושאר הכותבים שאת מגיבה אליהם גברים. סיבה מיוחדת?)

    כן, הם עלולים. ברמה המאוד מאוד תיאורטית ולא ברמת פחד שמלווה אותם כל הזמן (ובצדק).

    זה אומר שאין סימטריה. זה אומר שמוטב שלא יצחקו על אונס נשים באיצטלה של הומור שחור כדרך התמודדות.

    זה מה שזה אומר.

  58. @DRORIKO: כן, אתם בכיינים. מערערים קצת על חלק מהפריבילגיה הגברית שלכם – ואיזה חלק חשוב, הפריבילגיה לצחוק על אסונות שלא נוגעים לכם – ואתם בוכים על דיקטטורה ודיכוי וכמה שהפמיניסטיות גדולות ורעות ואתם הגברים הקטנים והמסכנים. אבל היי, אני מתבכיינת בגלל אונס, ברור שזה הרבה פחות חשוב מהזכות שלכם להריץ דאחקות. ממש מתנצלת.

  59. העובדה שהאיום פחות ממשי עבור גברים אינה סותרת את העובדה שגברים רבים נופלים קורבן למעשי אונס. אני מקווה שאחד מהם לא קורא את הדברים האטומים וחסרי הרגישות שלך ונפגע מאוד. הסיבה שהנחתי שאת גבר היא שזה מאוד אופייני לגברים לסרב לראות בעצמם קורבנות פוטנציאליים לאונס. דווקא מאשה, שאימת האונס מרחפת מעל לראשה כל חייה, הייתי מצפה לקצת יותר מודעות ורגישות. את מתעקשת להתייחס לאונס של גבר כאל אפשרות תיאורטית, אבל העובדות הן שאחד מכל שבעה גברים (כנראה יותר) עובר תקיפה מינית בחייו. לא ברור לי למה את מקלה ראש בסבל הזה.
    ובלי כל קשר – ברור שאל להם לצחוק על אונס (בחולצה לא מצוין שהנאנסת היא אשה), כל אונס, של נשים, גברים, קשישים או כבשים. אני לא מבינה למה את חייבת להיאחז בעובדה שגברים לא נאנסים כדי להצדיק את ההתנגדות שלך לחולצה הנתעבת הזאת. אני שוללת את קיומה מכל וכל ועם זאת איני מתכחשת לסבל של גברים. אפשר גם ככה.

  60. רוני, את מצחיקה.

    אחד משבעה זה נכון, אבל רק מפני שהם חשופים לזה בילדותם, לא כבוגרים.

    הסיבה שציינתי את זה היא שניסו להתלות פה בהומור כדרך התמודדות עם בעיה, אז הסברתי להם שככלל זו בעיה שהם אינם חשופים לה, ודאי שלא באותה הצורה.

    באמת שאין צורך לחנך אותי בעניין הזה. נסי לחנך את אלה שבעדה…

  61. קראתי את כל התגובות שטוענות שזה הומור ואת כל התגובות שטוענות נגד.
    האמת שזאת השאלה הפחות חשובה. אתם יודעים מה, וואלה, באמת בדיחה הורסת, אחת המעולות, נפלתי מצחוק!
    מה זה קשור, פרסום שלה בציבור בלי שום בושה, עדיין נותן לגיטימציה לאונס.

  62. בעיניי הבדיחה מצחיקה מאוד, הייתי מספרת אותה לחברים שלי. לא הייתי בשום פנים ואופן שמה אותה על חולצה- גועל נפש.
    מי שלא מבין בחוש הומור זה הוא, יש דברים מצחיקים שלא צריך למסחר ולא צריך להשוויץ בהם יותר מדי.

  63. מירי, לכתוב בשגיאות היא דרך מעולה לפרסם אתר שעוסק בהפצת טקסטים על חולצות.
    עכשיו ברור אף יותר מקודם מי האנשים אליהם הוא פונה.

  64. שלום לכווווולם!
    אני איציק ואני הבעלים של החנות…
    נכון,אתם צודקים לגבי החולצה ולקח לנו חצי שנה עד שהעלינו אותה לאתר
    אף אחד/ת לא צריך/ה להיפגע מזה זה לא הכוונה בכלל זה סתם חולצה עם סטטיסטיקה נכונה, עכשיו לגבי האנשים שכתבו שזה מעודד אונס…נו באמת! מי שיאנוס בגלל חולצה צריך להיות ממש ממש ממש דביל!
    קיבלנו בערך איזה 30 מיילים שמוחים על זה (כמו על כל חולצה שיש באתר כמעט…)
    עכשיו לגבי ההומור שלה,
    ההומור שלה שייך לאותו משפחה של ארץ נהדרת, סאות'פארק, בדיחות שואה ועוד ועוד… ולגבי המתחכמים שטוענים שאנחנו מזייפים או משתמשים בפונטים לא חוקיים הטעות אצלך ואתה סתם משמיץ בלי לשאול בכלל כל הפונטים נקנו ביושר מחברת "מאסטרפונט" ונקנו כחוק ויש קבלות!
    כל האיורים נעשו על ידי ציירים ששילמנו להם כסף על כל ציור וה-כ-ל רעיונות שלנו כל מקום אחר שמשתמש בעיצובי הבית מזייף אותנו ולא אנחנו אותו
    כמו כן אנחנו קונים בכסף עיצובים מגולשים באתר וגם על זה יש לנו הוכחות
    אז כל נסיון של השמצה לא ממש יעזור…
    בקשר לכל אלו שלא יקנו אצלנו יותר זה סבבה וזכותם רק אזהרה זה הולך להיות גרוע יותר!
    המשך חיים נפלאים לכולם וסליחה אם מישהו/י נפגע/ה

  65. להוא עם החולצות.
    אין דבר נחמד יותר מאדם שאומר לך ממה אתה צריך להפגע…

    אבל עם הפרסום העילג שמירי סידרה לך, אני לא דואגת. אף אחד לא יקנה.
    מעבר לזה, התגובה שלך רק מחזקת את את ההשפעה שהתגובה שלה יצרה. נראה שפני הבעלים כפני האנשים שאליהם הוא פונה, וזה מצויין.

  66. אין חוש הומור בחולצה, אונס זה לא משהו לצחוק עליו בדיוק כמו שבדיחות על רצח בשואה לא ידפיסו על חולצה,( ואם עשו זאת , או שההוא עם החולצות עשה זאת..אז זה נוראי!) כי זה פשוט לא ראוי ומאוד שפל…

    בוודאי שניקח ברצינות ונעלב וניפגע מחולצה עם הדפס כזה, כי מפה הדרך לדברים גרועים יותר קצרה! מכאן לילד שקונה חולצה כזו ומבין מסר של "אונס קבוצתי זה סבבה/מצחיק/חיובי" או ל לגיטימציה של המעשה או הצגתו בצורה קלילה ולא רצינית וחמורה כמו שהוא , הדרך לשם מהירה…

    ולא רק חרם יעזור, אני אישית הייתי שמחה לדווח לתקשורת על הבחור הזה כדי להוריד לו את הפופולאריות ו"לתרום" לכך שיקבל כמה תביעות משפטיות…

  67. שלום ההוא עם החולצות

    קודם כל
    בבקשה אל תשים עצמך באותו מקום מול סאות'פארק ארץ נהגדרת או כל דבר שכזה כי אתה ממש לא מתוחכם כמו הדוגמאות שנתת…וזה סתם דבר מתנשא לומר על עצמך.

    עם כל הכבוד לחוקיות של העסק ולקבלות על הפונטים, למד לקבל ביקורת , ומספיקים גם 30 מיילים שמוחים על החולצה המדוברת בכדי לכבד את הציבור המוחה ולהוריד אותה מהמדף, ולא לעשות רווח על משהו שלדעת מספיק אנשים (ויש כאן הרבה יותר מ 30, וכן בעוד אתרים בהם הביאו מחאה..)פשוט עבר את הגבול.

    אתה צריך להבין דבר יחיד וחשוב:
    זה שאתה אומר שאין כוונה לפגוע זה טוב ויפה, ואני מאמינה לך, אבל הכוונה הטובה לא עוברת דרך חולצה עם כיתוב, אלא הפשט, הכתוב עובר דרכה, והכתוב שלילי ופוגעני.

    ואני מניחה שכל עוד לא תהיה בנעליה של נערה שעברה אונס, (שיום אחד תעבור מול נער אחר ברחוב שעל חולצתו מתנוססת הכתובת הזו שלך…ומעניין איך זה יגרום לה להרגיש) לא תבין.

    אני יודעת שאתה בכלל לא מבין על מה מזיינים לך את השכל ולמה לוקחים את זה כ"כ רציני ,אבל תיכנס לראש הזה ותבין שיש דברים שפשוט לא אומרים.
    זה הכל.

    יפעת

  68. וכמובן שיש לשים לב לתאריך שמתנוסס בראש הפוסט הזה: נובמבר 2008
    "וה-כ-ל רעיונות שלנו כל מקום אחר שמשתמש בעיצובי הבית מזייף אותנו ולא אנחנו אותו"?

  69. אני חייבת לומר שהאמירה מטרידה מאוד. קראתי את התגובות ובאמת קשה לי לסמן את הגבול.
    האם יש כזה דבר הומור לא לגיטימי?
    הרי כל הבדיחות שואה גם הן מטרידות עד מאוד אבל מצחיקות את כולם, ואף אחד לא היה חושב לאסור אותן.
    אני אגיד שני דברים – אחד, שלאור העובדה שהנושא היה בתקשורת לאחרונה והוא מאוד מזעזע ומכאיב יש להוריד את החולצה הזו.

    ושתיים – אני ירושלמית לשעבר והחנות הזו היא באמת אחד הדברים המגניבים, וגם הבעלים שלה הוא איש נחמד בסה"כ. אני מקווה שיתעשת ולא יפגע בחנות שלו, שהרבה אנשים מאוד אוהבים.
    חבל שהוא הולך ראש בראש, הומור זה עניין של טעם כמו אוכל אולי.
    אפשר להבין את ההתעקשות שלו – מחר יבואו בטענות על חולצה אחרת.. ואיפה הגבול.
    נראה לי שבמקרה הזה הגבול הוא ברעש התקשורתי המאוד חזק נגד.

  70. לדעתי האישית, יש שתי טעויות חשובות בכתבה שעשית. הראשונה בהן, היא זו הפוגעת בך אישית. אני למשל, ידעתי על החנות של ההוא עם החולצות, אבל לא ידעתי שיש לו אתר אינטרנט. ברצונך "להראות לו מה זה" וליצור לחץ כלכלי בבסיסו כדי שיוריד את החולצה חסרת ההומור מבחינתך, את בעצם סיפקת לו פלטפורמת פרסום שאין כמותה, והרי ברור שמעתה מספר המבקרים באתרו יגדל (כמאמר סרטו של האוורד סטרן: "50 אחוז מהמאזינים אוהבים את תוכניתו ואומרים שהם רוצים לשמוע מה הוא יגיד עכשיו, 50 אחוז מהמאזינים שונאים את תוכניתו ואומרים שהם רוצים לשמוע מה הוא יגיד עכשיו"). הבעיה השניה עם תגובתך, היא לא חוסר הבנתך של מה מצחיק, אלא חוסר הבנתך לתפקידו של הומור. הומור אין מטרתו רק להצחיק, אלא גם להתמודד בדרך הקלה לעיכול עם סוגיות חברתיות שונות, בעיות חברתיות ומקרים העלולים לזעזע. בעצם, ההוא עם החולצות לא המציא כלום: הבדיחה הזו חבוטה בערך כמו בדיחות "אמא שלך כל כך שמנה", ושמעתי אותן אישית כבר שנים על גבי שנים, עוד מימי התיכון העליזים. כל שעשה ההוא עם החולצות (כמו די הרבה יוצרי חולצות טי בארץ ומחוצה לה), הוא לקחת הומור רחוב הקיים בתרבות של כולנו, ולהדפיס אותה למען כולם יראו. אם כבר, ניתן לומר שאין האימרה הזו מעודדת אלימות, אלא בדיוק להיפך: היא יוצרת עירנות לתופעת האונס, ולא נותנת לנו להתחמק. הרי ברור שמחדשות רעות כולם רוצים להתחמק, אבל מבדיחה טובה? כולם רוצים לשמוע. העובדה שאנו בכלל עוסקים בנושא האונס היא היא החשובה, באותה צורה שיש חשיבות עליונה במאבק בדעות קדומות ואפליות שונות, לשימוש בהומור סאטירי. הסטנדאפיסט השחור, המדבר על השחור כאל נחות ומסומם אינו מנציח את המעמד הנחות של השחור, אלא מביא אותו לראש השיח הציבורי, ומכריח את הציבור להתעמת איתו. אירגוני הנשים הפמיניסטיים, שרבות הפעמים שהם נהיים לוחמניים הרבה מעבר להכרח, צריכים להודות לך על השירות שאת עושה להם-את נותנת להומור ירוד שמטרתו התמודדות עם זוועות החיים במה נוספת. על כך, את יכולה אולי להרגיש גאווה.

  71. לא מצחיק – נקודה!!!
    אחרי כל אלו שהחולצה הגרועה והמזעזעת הזו העלתה חיוך על פניהם, וכל אלו שמנסים לתרץ את קיומה העלוב בתירוצים והסברים על מטרות וסיבות להומור…

    תחשבו שזה היה קורה לכם!!!!!

  72. אנשים בואו נרגיע ונכנס לפורפורציות!!! בסה"כ חולצה ועשיתם מזה רעש וממנו מפלצת. סה"כ קצת הומור ומי שלא רוצה לא חייב לקנות אבל בואו לא נגזים…. "להחרים אותו ואת החנות"??? לא נסחפנו קצת? יש לו אחלה סחורה ואחלה הדפסים. ולכל הצרי עין עם הפונטים -מה הסרט שלכם??? למה סתם ללכלך על הבנאדם. יש אנשים שפשוט חולים על ההזדמנות ללכלך על מישהו שהם בכלל לא מכירים. אני לקוחה קבועה שלו בחנות ויש דברים שפחות אהבתי או שנגדו את השקפת העולם שלי ואני עדיין חושבת שהוא בנאדם מדהים ומיוחד שאני בטוחה שלא הייתה פה כל כוונה לפגוע או לעודד אונס!

  73. לאחרונה פרסמנו סלוגן שגרם להמון הדים ברשת ושבין היתר נועד למחות על ריבוי מדאיג של מקרה האונס הקבוצתי בישראל בשנים האחרונות
    בעקבות מספר פניות שקיבלנו התחוור לנו כי יש המפרשים סלוגן זה בדרך ההפוכה מזו שלה כיוונו
    לפיכך,הסרנו לאלתר את הסלוגן מן האתר.
    ככל שמי מכן/ם חש/ה נפגע/ת כתוצאה מהסלוגן
    אנו מתנצלים מעומק הלב ומדגישים כי כוונתינו הייתה הפוכה בתכלית!
    ההוא עם החולצות

  74. לכל האנשים שמבחינתם הכיתוב בחולצה מייצג הומור, או סוג של הומור – עניין של טעם.
    בכל מקרה, ללכת ברחוב עם חולצה שללא ספק הייתה פוגעת בצורה קשה בנפגעי / נפגעות אונס ו/או בבני משפחותיהם – זה מייצג אטימות לב ואנוכיות.
    אם מה שמצחיק אותי הוא תוכן שפוגע בקבוצה מסוימת, כמו נפגעי/נפגעות אונס, שמי שלא עבר משהו כזה לא מסוגל בכלל לדמיין את הגיהינום שחיים בו לאחר מכן, אני אדאג להצחיק את עצמי בהומור שכזה בתוך הבית שלי, או במקום שבו אני יודעת שאני לא אפגע באף אחד אחר.

    דעתי האישית על העניין – לא מצחיק. אפילו עצוב.
    לנסות להתפרנס על חשבון מישהו שנפגע – גועל נפש.
    אם ממציא הבדיחה אכן אדם בעל חוש הומור, יעשה הסבה לנושאים שיותר אנשים יכולים לצחוק עליהם.

  75. החולצה יכולה להיות משעשעת אינטלקטואלית, אבל היא חסרת אמפטיה לחלוטין.
    ההוא עם החולצות, אתה בקטע של סטטיסטיקה? יופי. אחת מתוך 4 נשים עוברות פגיעה מינית עד גיל 18. במהלך ימי חיי כבר הכרתי כמה בחורות שנאנסו והן מסתובבות עם פגיעה קשה מאד בנפשן. זה לא מצחיק.
    אני יכול להבין בדיחה שמתגלגלת בחוגים סגורים (כמו בדיחות שואה), אבל כמו שלא אסתובב בטי-שירט של בדיחות שואה ליד ניצול שואה, כך לא הגיוני לעשות את זה עם חולצת אונס.
    ההוא עם החולצות, אני לא מאמין שאתה לא מבין מה הבעיה של אנשים פה. אני חושב שאתה מבין מצויין, ולכן אתה בוחר בקו הזה – אתה יוצר פרובוקציות כדי למכור. הרווח שלך מורכב מכסף דם (blood money) – בעוד שאצל סוחרי נשק מדובר בדם אמיתי של קורבנות, המחיר שאתה גובה הוא כאב ולחיצה על טראומות של אחרים. אתה יכול למכור מצויין גם עם בדיחות שאינן פוגעניות, אבל כנראה שאתה לא מספיק מתוחכם בשביל זה.

  76. וואו, איזה חבורת פלצנים פלספנים…
    שלא תבינו אותי לא נכון, גם אני פלספן עם את חפירה, אבל כל ההתדיינות הדקארטית הזו בנוגע למהותו של הומור וחופש הביטוי בחברה המודרנית, מאיזו חולצה (קורעת, אגב) מסכנה, היא פשוט…אני לא מוצא את המילה המתאימה, אבל היא בהחלט לא מילה חיובית.

    קפוצי תחת (LOL, נראה לי שזה ביטוי שיכול להשתלב בעברית) כמוכם הם בדיוק מסוג האנשים שמעלים את חמתי, גורמים לי להתריס בכל מקום אפשרי ולתמוך ולעשות דברים שבמצב רגיל אולי דווקא אני לא הכי מסכים איתם!
    רק כדי לעצבן אותכם.

    הלאה לפמינאציות צבועות הנפש!

    אגב, נראה שבעל הבית התקפל. נכנסתי כדי לקנות את החולצה הנ"ל ולא מצאתי אותה. חבל.

  77. ולא על הקורבן? (רמז: אני מניחה שזה קור לצד אליו הם משתייכים בקונפליקט)
    http://zvitriger.wordpress.com/2004/09/12/בשבחה-של-התקינות-הפוליטית/

    כמובן – רק למדכא החזק יש זכויות – הזכות להשמיע דברים שוביניסטיים או פוגעניים בכלליות ("חופש הביטוי!!!!11"), הזכות לפגוע, הזכות לתת לגיטימציה למה שלגיטימי בעיניו.
    החלש והמדוכא תמיד טועה (או חסר חוש הומור) ופוגע בזכותו הלגיטימית של המדכא לדכא (שזו הרי זכות בסיסית יותר מ"זכותו של הזולת להיות חופשי מדיכוי").

    (מצטערת על כך שאני מגיבה באיחור אופנתי מאין כמוהו, אבל אנשים עדיין קוראים את זה, ומי יודע, בתקווה אולי יבינו מה לא בסדר בחולצה).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *