מה מניע אנשים? זה לא בהכרח כסף

הגישה הכלכלית הרווחת היא שככל שתיתן יותר כסף לאנשים כך תהיה להם מוטיבציה גדולה יותר לעשות את העבודה שלהם ולכן תקבל תמורה גדולה יותר. Drive, ספר חדש של דניאל פינק, בוחן את הנחת המוצא הזו ומגלה שלא פעם גם אם תיתן לאנשים ממש הרבה כסף, הביצועים שלהם לא ישתפרו. למעשה, לעתים קיים דווקא יחס הפוך בין השניים.

פינק מגלה את מה שכולנו יודעים באופן אינסטנקטיבי: הסיבות בגינן אנשים עושים דברים אינן תמיד קשורות בתגמול כספי. המקום בו אתם עכשיו קוראים את הטקסט הזה, הגלוב, הוא הוכחה ניצחת לכך, אבל ישנן הוכחות טובות אפילו מהגלוב. מישהו אמר “ויקיפדיה”?

אני לא חושב שפינק גורס שכולנו צריכים לעשות דברים בחינם כל הזמן אבל דרך הטיעונים שלו אפשר להבין מדוע הסלוגן של “דה-מרקר” (“זה הכל כסף”), הוא סלוגן מגוחך.

הסרטון הבא מציג את הטיעונים המרכזיים של פינק והוא עושה את זה בצורה כל כך חיננית שבא לך לחבק את המאייר.

12 מחשבות על “מה מניע אנשים? זה לא בהכרח כסף

  1. כמובן כמובן, גם הפרופסור הישראלי דן אריאלי, שחוקר כלכלה התנהגותית כתב על כך בספרו. הוא טוען שחיבור רגשי מביא אנשים לתוצאות חזקות יותר, ולכן חברות מנסות כמה שיותר להראות כחברות של העובדים שלהם, כאילו זה הבית שלהם. הרגשת הנאמנות של העובד והרצון להשתייך יניעו אותו לתוצאות טובות יותר.
    שכן הדוגמה שדן אריאלי נתן, כשאתה הולך לחמותך, היא משקיעה בשבילך המון ומבשלת ומארגנת ועושה הכי טוב בשבילך, עכשיו, אם תגיד לה “תעשי לי אוכל ב100 שקל”, למרות שכלום לא השתנה, והיא רק מרוויחה מזה יותר כסף, היא תשקיע פחות, כי מהבנה חברית ורגשית עברתם להבנת שוק כלכלי, וזה עושה את ההבדל.
    בכלל, ממליץ בחום לקרוא את הספר “לא רציונאלי ולא במקרה”.

  2. הוידאו הזה נגע לי בהרבה מיתרים נפשיים. הוא מאוד נוגע אלי.
    לצערי, יש מקומות שלא מסוגלים לתת את החופש הזה לאנשים וסובלים מזה.

    שניר – לא סובל את זה כשחברה מנסה שאני אהיה חבר שלה. אני לא חבר שלך, אני עובד שלך. חברות זה בין אדם לאדם.

  3. יש בטד הרצאות טובות בנושא מזו של דן פינק, וכך גם באתר RSA משם לקוח הסרטון (שהוא אחד מסדרה גדלה של RSAnimations – חפשו חפשו). פינק מתחנף בהצגה של הנושא ומאוד משטח את הידע המעניין שעליו הוא דן פה. יש עוד רבדים מעניינים לא פחות (אבל אני כרגע בעבודה ואין לי זמן לחפש לינקים יותר מוצלחים בנושא)

  4. 3 – זה אולי ואן-שוט, אבל נראה לי שמהירות הפלייבאק משתנה, ויש פאוזות כשהיד של המאייר לא בפריים.

  5. צריך לחתוך את העניין באופן שונה. נניח שברגע שאני לא דואג לכסף, אני עובד יותר טוב. אבל מה מפריע לי כל פעם לרצות יותר ולהעלות את הרף לרמה שבה כסף לא מדאיג אותי?

  6. דרך אגב, זה הדבר שהכשיל את ישראל באולימפיאדה האחרונה. נתנו לספורטאים מבטיחים הרבה כסף והפכו אותם לספורטאים גרועים.

להגיב על שניר דוד לבטל

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: