שלוש הערות על ידיעות אחרונות

אתמול נחת על שולחני גליון של "ידיעות אחרונות" (אני לא מנוי ולא קורא אותו במהלך השבוע). רק הבוקר הספקתי להציץ בו. כרגיל, זו חוויה אנתרופולוגית-עיתונאית ממדרגה ראשונה.

1. המאמר של נחום ברנע אודות שלי יחימוביץ הוא לא פחות ממחפיר. הנה כמה ציטוטים:

מסתבר שלחברת הכנסת יחימוביץ יש מושג קלוש ביותר בהיסטוריה של התנועה שהיא מבקשת להנהיג… היומרה ענקית. הרדידות מעליבה. "רעה", קרא לה רני רהב. היא לא רעה: היא ריקה. השקפת עולמה מתמצית בשתי מילים: שלי יחימוביץ.

קודם להשמצות הפרועות האלו, הפיק ברנע את הגרסה האישית שלו לנחיתת החייזרים באזור 51. על פי הקונספירציה שחשף ברנע בלי לתת שמץ של הוכחה (וכי למה יתן? הוא נחום ברנע), מי שמצביע ליחימוביץ מצביע לנתניהו. אני לא מתכוון לחזור על התיאוריה של ברנע כי היא פשוט מטומטמת מדי מכדי שיהיה ניתן לשחזר אותה בצורה משביעת רצון. אומר רק שזה הדבר האווילי ביותר (וזה הדבר הכי עדין שאני יכול לומר על "הטקסט" הזה) שקראתי בזמן האחרון. השמצה מכוערת, על גבול הדיבה, טקטיקה אותה בדרך כלל מייחסים לפוליטיקאים הירודים ביותר שמשתמשים בשיטות הנמוכות ביותר האפשריות כדי להשחיר את פני המתמודדים שרצים מולם.

אז למה ברנע כתב את מה שכתב? הנה ההשערה שלי: הוא מנסה לנקום. הוא מנסה לנקום כי בפעם האחרונה שניסה להציג את יחימוביץ ככלי ריק (כזו שמשתמשת במיניות שלה כדי להיבחר) היא החזירה לו בהפוכה והציגה אותו כחרמן מזדקן. הוא הפך לבדיחה. מאז הוא רודף אחריה. עצוב לראות עד כמה נמוך מוכן ברנע לרדת, אותו חתן פרס ישראל לעיתונות, "העיתונאי הבכיר", ה"תומאס פרידמן של ישראל" ושאר הכתרים מפלסטיק שנקשרו סביב האיש, שנדמה שתאוות הנקם היא שמפעילה אותו ומנחה את כתיבתו.

יש לברנע זכויות רבות בעיתונות הישראלית אבל זקנתו מביישת אותו. הוא מצטייר כאיש קטן, עלוב וממורמר.

2. בכפולה שאחרי עמודי המאמרים מופיעה ידיעה בת 50 105 מילה, "בשבת: אייל גולן יופיע בהפגנת המחאה". על הידיעה חתומים שניים: רז שכניק ותלם יהב (יש צורך בשני כתבים כדי להפיק 50 105 מילה). וכך נכתב בסוף הידיעה:

אמש נערכה פגישה בין כל הגורמים המארגנים. אחת הנוכחות אמרה כי אין ספק שהמחאה צריכה לעבור שינוי מסוים.

אני נשבע לכם, זה מה שכתוב. אחת הנוכחות (אין לה שם, לא ידוע מאיפה באה, לא ברור את מי היא מייצגת – אין עליה שום פרט משום סוג למעט העובדה שמדובר באישה), היא אמרה שאין ספק (בעיני מי?) שהמחאה צריכה לעבור שינוי. לא סתם שינוי – שינוי מסוים!

היה יותר פשוט לכתוב: "אמש נערכה פגישה בין כל הגורמים המארגנים. בלה בלה בלה אמרה כי בלה בלה בלה בלה". מבחינת המשמעות של המשפט, ההצעה שלי הרבה יותר ברורה, מאורגנת ומסודרת ממה שנכתב בידיעה המקורית.

3. בחלק השני של אותה הכפולה הופיעה ידיעה שכותרתה: "נהלל סוגר מעגל". היא עוסקת בכך שהמושב יחגוג 90 שנה. מזל טוב. אל הידיעה מתלווה צילום של נהלל. בכיתוב התמונה נכתב: "נהלל ממבט למעלה | צילום מוויקיפדיה". אני נשבע לכם, זה מה שכתוב: "צילום מוויקיפדיה".

"ידיעות אחרונות", על ארכיון הצילומים האדיר שלו, לא יכול היה לחלץ מתוכו תמונה אחת של נהלל. לא. במקום להוציא תמונה מארכיון העיתון, העורכים המחוננים הלכו לוויקיפדיה, הורידו תמונה וכתבו: "צילום מוויקיפדיה". בכך, המשיכו עורכי העיתון את המגמה אותה הובילה Ynet כאשר החליטה שזה מסובך מדי ויקר מדי לרכוש זכויות על תמונה ולכן בידיעה על מזבלה שפועלת בסינגפור הם שילבו צילום מסך מידיעה שהתפרסמה באינטרנט במדור המדע של "הניו-יורק טיימס", שבו הופיעה תמונה של המזבלה שאליה מתייחסים בטקסט ב-Ynet.

***

בשבועות האחרונים מנסים במחלקת המנויים של "ידיעות אחרונות" לשכנע אותי לחזור ולהיות מנוי על העיתון. הרייני להצהיר בזאת כי ברגע ש"ידיעות אחרונות" יחזור להיות עיתון – אעשה עליו מנוי. עד אז אני מעדיף לקרוא פרסומות ל"לקסעדין".

23 מחשבות על “שלוש הערות על ידיעות אחרונות

  1. מדי פעם אני מתעצל לבשל ואשתי הולכת ורוכשת לנו קייטרינג. בקייטרינג מוכרים את עיתון סוף השבוע בשקל. לפעמים אשתי מתפתה וקונה את העיתון. אני מעלעל בו ולא רק שאני חושב ששקל זה יותר מדי לתוצרת העיתונאית שיש שם, אני שוקל אם לשלוח להם חשבונית על הזמן שבזבזתי.

  2. וואו! מצאת 3 שגיאות בגיליון חדשות של 24 עמודים! כל הכבוד. אין דבר קל יותר מלשבת בבית ולצקצק על העבודה הקשה של אחרים. ידיעות אחרונות הוא העיתון שקובע במידה רבה את סדר היום הלאומי, הוא העיתון שמביא את החדשות לכולם, לא רק לבוגרי הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. וחוץ מזה, גם לספור אתה לא יודע. בידיעה על אייל גולן יש 105 מילים, אבל אתה ממרום התנשאותך כתבת 50.
    או בקיצור: בטור של 566 מילים נמצאה בקלות מדהימה שגיאה מהותית בחומר. אבל אתה תמשיך להשוויץ שמצאת 3 שגיאות בגיליון שלם. יפה לך!

  3. היי "ציפי" מותק (5): כנראה שהמצב של עובדי "ידיעות אחרונות" חמור משחשבתי: אפילו לקרוא לא יודעים. הלוואי והיתה כאן טעות. טעות זה יופי, טעות זה נפלא, אני מת על טעויות. בטקסט הזה לא הצבעתי אפילו לא על טעות אחת.
    ותודה על התיקון: יש אכן 105 מילים בידיעה. אני לפעמים כל כך מתנשא שזה לא להאמין!

  4. אני עשיתי מנוי ב-40 שח לחודש. עד כדי כך הם לחיצים שם. בתמורה העיתון נותן לי כרטיס שנטען בכל חודש ב-50 שח לקניות במגה.
    לעיתים אני אפילו לא טורח להכניס את העיתון הביתה.

  5. אני חייב להודות שהדבר הראשון שעלה לי בראש כשקראתי את הרשימה המטופשת של ברנע על יחימוביץ הייתה: היי, האם נחום ברנע וארי שביט פתחו בתחרות?

    בדרך כלל, בסופי שבוע הוא בסדר גמור ואפילו מעניין (ברנע, לא ארי שביט, אותו הפסקתי לקרוא ברמה עקרונית), כנראה שהצורך בטור זריז ומהיר, פילר לאמצע השבוע העביר אותו על דעתו.

  6. חחחח 🙂
    תשמע, זה היה חתיכת טור מצחיק 🙂
    מסכים לכל מילה – במיוחד לגבי שלי יחימוביץ ונחום ברנע. כזו איוולת לא קראתי הרבה זמן.

  7. תודה על הדברים יובל.
    מאושש לראות שיש עוד כמה שידעו לקרוא נכון את השיהוק שיצא לנחום ברנע על שלי יחימוביץ'.
    עצוב שזה מה שקורה לו…

  8. אם יורשה לי לקחת זוית טכנית:
    אני מוצא את זה מעניין שיותר קל היום לשלוף תמונות מ-wikipedia מאשר מארכיון תמונות פרטי.
    ה"פרדוקס" הוא שהמידע ברשת (למרות שהוא *הרבה* יותר גדול) מאונדקס *הרבה* יותר טוב ממאגרים קטנים ופרטיים.
    אני רואה פה סטארטאפ. קטן.

  9. הגיוני למדי לקחת תמונה מוויקיפדיה, ויש לברך על כך. תמונות מוויקיפדיה, בניגוד לתמונות של הניו יורק טיימס, הן חופשיות ונועדו לשימוש רחב. אולי זה נובע מעצלות, אולי מקמצנות, אבל אם התוצאה הסופית היא הרחבת התוכן החופשי באינטרנט – מה לנו כי נלין?

  10. אוי, ציפי פרימו… זה רק נדמה לי, או שאי אפשר היה לצפות לתגובה שכל כך מאוששת ומחזקת את מה שכתב היו״ר – אין לי מילים. האמת יובל, אם לא הייתי מכיר אותך, הייתי חושד שאתה הוא ציפי פרימו, עד כדי כך.

    כבר שנים שאני לא קורא ידיעות, וגם את ברנע, שבצעירותי הערצתי והייתי קורא בשקיקה, כבר איני מסוגל לקרוא זמן רב. כואב לי, בלי שמץ של ציניות, לקרוא שהוא מישר קו עם הרמה העלובה של העיתון. 

  11. מידיעות אחרונות לערוצים 2 ו-10, כך נראים כלי תקשורת הנשלטים ע"י טייקוני המשק שלא מתביישים להשתמש בהם כטוב בעיניהם. הדינמיקה המניעה את כלי התקשורת התקלקלה כבר מזמן, ויש להתפלא שיש עדיין ישראלים שמאמינים שהם מקבלים חדשות אמינות, או פרשנויות מעמיקות. נותרו עוד כמה נקודות אור ( למשל יגאל סרנה ) אבל הן ייכבו מעצמן מתישהו.

    ישראל, ספטמבר 2011, תמונת מצב מדכאת. רק האינטרנט המבוזר מייצג פוטנציאל לשינוי.

  12. בקשר לשלוש, לא הבנתי את הבעיה. מסקרנות אשמח להסבר.

    כלומר – אני לא טוען שאין בעיה, אם אתה כותב על זה כנראה שיש מבחינתך בעיה אבל אני פשוט לא מבין אותה.

    בויקי יש מאגר תמונות אדיר, קל מאוד למצוא אותו, יש לפעמים כמה גרסאות לכל תמונה בגדלים ורזולוציות שונות ויש תנאי רישיון שימוש לכל תמונה (אם כי התנאים האלו מתחילים להיות יותר מידי מסובכים). אז מדוע לא לנצל את המאגר החופשי, לחסוך כסף ולחזק קצת את ויקי (שהוא אחד האתרים הטובים בעולם אם לא הטוב בהם)?

    יש הסבר (אמיתי, לא בציניות)?

    ותוך כדי כתיבה, אני סתם חושב על משהו אישי.
    כתבתי לפני כמה ימים פוסט על סלקום (קישור בלחיצה על השם. כן, אני מפרסם בלי בושה) ולקחתי תמונה מויקי (לי כמובן אין מאגר תמונות בשום גודל שהוא חוץ משל הילדה). מתחת לתמונה נתתי קרדיט לצלמת שרשומה בויקי ולא לאתר עצמו. עכשיו אני תוהה האם הייתי צריך לתת קרדיט גם לאתר על פי תנאי הרישיון.

    *אזהרה – הפוסט ארוך מאוד מאוד מאוד, יבש ומשעמם. אני כל הזמן מנסה לקצר וכל הזמן יוצא יותר ארוך 🙁

  13. זה יפה שזה המקורות של עיתונאי בכיר כזה, ציטוטים של רני רהב.
    האמת שלא אכפת לי אם הליכוד מקדם את יחימוביץ' על תקן ה-useful idiot, מתוך האמונה השגויה שזה ישאיר את הליכוד בשלטון. גם אם יחימוביץ' תנגוס בקולות של ליבני, זה לא אומר שיימצא איזשהו פראייר, סוטה או מטורף שאינו נמנה על 18 משפחות המיליארדרים ויהיה מוכן להצביע שוב לליכוד.

  14. כיוון שאינני מקוראיו של ידיעות אחרונות אין לי העיתון. אני לא מצליח להוריד את הקישור של המאמר המדובר של ברנע. מישהו יכול לשלוח לי לכתובת shraga.shatil@gmail.com

  15. ידיעות אחרונות? משרתם של טייקונים! ערימת הנייר הזה לא ראוי להיקרא עיתון.
    Ynet ? משרתם של הימין הקיצוני! לפעמים נדמה שניהול הטוקבקים עבר לידי אנשי ההתנחלויות איתמר ויצהר.

  16. הבעיה בלקיחת תמונה מויקיפדיה הינה שיטוח של מקורות המידע, כל העיתונים יפיצו את אותה התמונה. אין כאן הגדלה של הידע או ההיצע אילא הקטנה ושיטוח שלהם, ולעיתים זה מוביל לתוצאות מצחיקות (לנו) ועצובות(לעתונים).
    כאשר מדובר על תמונות נדירות (נניח) אז ברור שקל (וזול) יותר לגשת לויקיפדיה. כאשר מדובר על נושא ישראלי במובהק, שברור שלידיעות אחרונות יש עבורו מבחר תמונות גדול ומגוון יותר, זוהי עצלנות שגובלת בפשע להשתמש בתמונה החופשית.

  17. אני לא חושב שידיעות אחרונות היא עיתון כל כך רע כפי שעולה מהתגובות. אני קורא אותו על בסיס יומי ומרוצה מאוד. אוקיי, אז יש שטויות פה ושם ויש גם מאמרי דעות מטופשות ולפעמים גם עצלות מצד עיתונאים (הרוב לא עצלים!!!). מצד שני יש גם דברים מעניינים ורציניים וגם כתבים ופרשנים שכל עיתון היה מתברך בהם.

    ידיעות אחרונות הוא עיתון שמיועד לכולם ודווקא עם ההצלחה הזו (נתוני התפוצה שלו) אין לו אח ורע בכל העולם. עיתון שפונה גם לפעמים גבוה, וגם לפעמים נמוך ובמידה מסויימת הוא מצליח לענות על הצורך הבסיסי של עיתון – חדשות, מאמרים, פרשנויות וגם לתת "לכל אחד משהו" (ספורט, לייף סטייל, צרכנות, כלכלה).

    אני לא מוצא את העיתון כעלבון לאינטיליגנציה, אני גם ממש לא חושב שהוא משרת טייקונים (דווקא ידיעות????). הוא לא מתיימר להיות עיתון אליטיסטי אבל יחד עם זאת, הוא בד"כ גם לא יורד נמוך מידי.

    אני יודע שעל הפסקה האחרונה אפשר לתת לי אלף דוגמאות למקומות שהוא כן ירד נמוך מידי והנה, תראה כמה טעויות/שטויות יש בעיתון של היום. אבל את אותן דוגמאות הרי אפשר למצוא בכל עיתון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *