סטיב ג’ובס: דילמת האוס

האוס מציב בפני החולים שמגיעים אליו דילמה מעניינת: האם כאשר אתה חולה אתה מעדיף רופא שהוא גס רוח, בעל יחסי אנוש מזעזעים, שישקר לך בפנים ושתשנא אותו שנאת מוות אבל תדע שסביר להניח שהוא ירפא אותך או שמא תעדיף רופא חביב יותר, נחמד יותר, אדיב יותר, סבלני יותר אבל הרבה פחות מוכשר המרופא הראשון, מהאוס.

רוב האנשים יגידו שבמקרה של סכנת חיים הם יקחו את האוס. בשתי ידיים. גם “אפל” לקחה את ההאוס שלה, את סטיב ג’ובס, רגע לפני שהיא התרסקה ולא רק שהוא הציל אותה, הוא הפך אותה לאחת מהחברות הגדולות בתבל.

הביוגרפיה של סטיב ג’ובס ארוכה אך לא משעממת. וולטר אייזקסון עשה עבודה מרשימה בתיאור אישיותו הבלתי אפשרית של סטיב ג’ובס. תוך שלושה ימים בלעתי את 667 העמודים של הספר, רובם המכריע מרתקים. במשך כמה ימים רוחו של ג’ובס טרדה את מנוחתי ואני מודה שזו לא היתה חוויה מהנה במיוחד. ג’ובס מתגלה כאישיות אובססיבית, מעיקה, מציקה, תככנית ומניפולטיבית ובעת ובעונה אחת נחשפת גאוניותו כאיש שיווק, כמוטיבטור שמצליח להוציא מהאנשים שלו את המקסימום ובעיקר מצליח להשיק פעם אחר פעם מוצרים מליגת העל לשוק שנשלט על ידי מוצרים מליגה ב’. באופן אישי אני לא חושב שהייתי מסוגל לסבול אותו.

כתבתי ביקורת ארוכה, הארוכה ביותר שאי פעם כתבתי למוסף “ספרים” של עיתון “הארץ”. היא התפרסמה הבוקר על שער המוסף. לקראת סופה כתבתי:

אין פלא שג’ובס עורר השראה לא רק בקרב המשתמשים והצרכנים אלא גם בקרב יזמים ומנהלים. ספרים רבים נכתבו על ג’ובס עוד בחייו בניסיון לפענח את סוד הצלחתו. אחרי הכול, כולנו רוצים להיות יצירתיים כמוהו, מקוריים כמוהו, מהפכניים כמוהו ואף עשירים כמוהו. משום כך, כולם רוצים להבין את סוד הקסם, את המתכון. תשכחו מזה.

מקריאת הביוגרפיה שכתב וולטר אייזקסון עולה שזאת משימה בלתי אפשרית. באישיותו של סטיב ג’ובס התכנסו תכונות שאותן אי אפשר לשחזר ואולי טוב שכך. הוא היה אדם אכזרי ורגיש, תוקפני ונדיב, ברוטאלי ועדין, וכל התכונות האלו התקיימו באדם אחד ובקיצוניות מוחלטת שגרמה לכך שכל דבר היה בעיניו “מדהים בטירוף” או “חרא מוחלט” – לא היה שום דבר באמצע. מי רוצה חיים כאלה? מי יכול לחיות חיים כאלה? מי יכול להרשות לעצמו, לסביבתו, למשפחתו ולחבריו חיים כאלה?

אני מזמין אתכם לקרוא את הביקורת המלאה כאן.

נכתבו 18 תגובות לפוסט “סטיב ג’ובס: דילמת האוס”

  1. גדי שמשון:

    למרבה הצער, קיבלתי לפני יותר משבוע ועדיין בשנות התיכון שלו. אבל אמשיך לנסות עד שיתפוס.

  2. יקי:

    קראתי את הביקורת המלאה.

    מרתק!

  3. אמיר:

    ביקורת מרתקת על אדם מרתק.

  4. נמרוד:

    התשובה לשאלה “מי יכול לחיות חיים כאלו” היא כנראה “מי שהוא האדם הזה”. אנשים לא יודעים כיצד להיות אדם אחר ממי שהם. ולכן מרבית האנשים, עניים או עשירים, חכמים וטיפשים, נדיבים ואכזריים, חיים עם עצמם בהשלמה (לא מלאה, אבל מספקת). יש כמובן יוצאי דופן לכלל הזה, אבל הביטחון העצמי והאמונה העצמית של ג’ובס כנראה מראה שהוא לא אחד מהאנשים הללו.

    אוף טופיק בנוגע לאפל – למרות שממש הרגע רכשתי אייפון 4s חדש ונוצץ. אני לא ממש מאמין בעתיד של אפל – עם ג’ובס ובוודאי לא בלעדיו. אפל היא היום חברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם. אבל בניגוד לשאר חברות הטכנולוגיה האחרות (נניח IBM, גוגל או אפילו מייקרוסופט המושמצת). אין לה פורטפוליו רחב של מוצרים, אין לה חזון אמיתי לעתיד (לטווח של 10 שנים למשל – תחשבו על משהו ברמה של IBM עם ווטסון או גוגל עם הרכב האוטונומי), אין לה שיתוף פעולה עם אקדמיה, אין לה שיתוף פעולה עם גורמים אחרים בתעשייה. אפל בנויה על שניים-שלושה מוצרים, והיא לא יכולה להרשות לעצמה לטעות. כל חברת טכנולוגיה עושה טעויות מדי פעם – זה כבר קרה לאפל בעבר, וזה קרה לכל אחת מהחברות שהזכרתי. רק שאפל לא יכולה להרשות לעצמה windows vista. וכשזה יקרה, היא תספוג עוד נפילה כואבת. היא אולי לא תעלם, אבל היא בוודאי לא תישאר בראש הטבלה.

  5. נמרוד:

    וניטפוק בנוגע להאוס – הוא לא משקר בפנים. להיפך, הבעיה העיקרית שלו ביחסי אנוש היא כנות יתר.

  6. יובל:

    נמרוד – האוס עושה גם וגם. הם גם משקר לחולים כדי שיתנו לו את מה שהוא רוצה וגם אומר להם את האמת המרה בפנים – ואותו הדבר לגבי העובדים שלו. הוא ממש לא בוחל בשקרים אם זה מקדם את האג’נדה שלו.

  7. נמרוד:

    טוב, אני מניח שראית יותר פרקים ממני :)

  8. נמרוד:

    ואם כבר השתלטתי על התגובות – קראתי את הביקורת המלאה שלך (מרתקת, אגב), ותהיתי אם הספר נותן תשובה לשאלה שהטרידה אותי – אם ג’ובס היה באמת אובססיבי כל כך לאסתטיקה בכל מקום אליו הוא הלך, איך קרה שהוא היה האדם שהתלבש בצורה הכי חדגונית ומשעממת בעולם הטכנולוגיה, כולל הנעליים המכוערות בעולם?

  9. יובל:

    יש תשובה (חלקית) לזה בטקסט שהתפרסם ליד הטקסט שלי.

  10. אחד לשעבר:

    יובל, מקווה שהספר מרתק כמו הביקורת :-)
    שאלה קטנה: איך התרגום לעברית? זה די מעצבן אותי לקרוא תרגום בעייתי ואשמח לשמוע מראש אם יש בעיות ולהתחיל ישר באנגלית.

  11. אפרת:

    בעקבות הופעתך אתמול אצל לונדון וקירשנבאום – מבזק:
    כבר מיום שני המים בפרדס חנה טובים לשתיה (וגם קודם לכן היו מים, רק שהיה צורך להרתיח אותם).

  12. יובל:

    אחד לשעבר (10): אני לא נתקלתי בשום חריקה מיוחדת בתרגום. בעיני הוא ממש לא רע.

    אפרת (11): ידוע לי. לזו היתה כוונתי. תודה :)

  13. אמיר:

    סקירת הספר מצויינת. נדמה לי שמספיק לי בהחלט לקרוא את הסקירה שכתבת על הספר.
    אין ספק, האדם מסקרן

  14. Ilan:

    Yuval, Have you seen the film “Pirates of Silicon Valley”? I think it is even more fascinating to watch now, since it was made at Apple’s lowest point and before Jobs turned them back into a juggernaut.

    It also shows that at least Jobs was always consistent with being both an asshole and a sort of genius leader, from the day the company was founded.

  15. יותם:

    נמרוד, ממש לא מסכים איתך.

    “אפל” בהחלט יכולים להרשות לעצמם ווינדוס “ויסטה”. כמו שמייקרוסופט
    תיקנה מהר והוציאה את ה-7, ובקרוב גם הווינדוס החדש, כך גם “אפל” אם יגיע זמנה, תוכל לתקן.

    יותר מזה, לפני 5 שנים בערך, שעוד הייתי בצבא נפגשתי פעם ראשונה עם “אייפון 2”, הוא, היה כבר אז, לדעתי, יותר מתקדם מכל מכשיר שמופיע היום בשוק שלא תוצרת “אפל” (ויסלחו לי אנשי ה”גלקסי” שאותי אגב, ממש לא הרשים). אפל תמיד כמה שנים קדימה.

    ולעניין הביקורת, אהבתי מאוד, בהחלט שווה שאתחיל לקרוא את הספר על האדם
    הזה שנכתב עליו פעם שיצר “גן משל עצמו” והגן שלו, בהחלט טוב יותר.

  16. דני:

    אבל בעצם גם אתה ביקורת שלך מציין שבסופו של דבר מדובר באיש שיווק. אז אולי הוא גאון בשיווק.
    אבל בסופו של דבר זה מה שהוא – איש מכירות ממש ממש טוב.
    מפה ועד לגלי ההערצה הבלתי מוסברים הפער גדול עדיין, ולא מוסבר מבחינתי

  17. קיפודפותם:

    דני,
    נראה לי שבטעות קראת טקסט אחר לגמרי ממה שאני קראתי

  18. אורי:

    רשימה יפה מאוד.

    שלוש הערות צד:
    * חולשה בולטת של איזקסון היא הבנתו הלקויה את הטכנולוגיה ואת חשיבות השינויים השונים שחוללה אפל וחולל ג’ובס. חבל שהחולשה הזו לא אוזכרה.
    * כתבת כי “את מארזי המקינטוש… הוא סגר באמצעות ברגים מיוחדים שהיחידים שיכולים לפתוח אותם הם עובדי המעבדה של ‘אפל'” – וזה אינו מדויק. כל דגמי האי-מק המוקדמים, ובוודאי כל הדגמים השולחניים, ניתנים לפתיחה קלה מאוד. למעשה, אפל בלטה תמיד באפשרה למי שאינו מומחה לפתוח את המחשב.
    * כתבת: “אייזקסון גם לא מתעכב על תרבות הסודיות שג’ובס הנחיל ב”אפל”, שהפכה אותה לאחת החברות החשאיות בעולם” – מהיכרות אישית ארוכת שנים עם אפל – מתוכה שנים רבות כעיתונאי – תרבות הפרפקציוניזם והסודיות הייתה אופיינית לאפל עם ג’ובס ובלי ג’ובס. זה בגנים של החברה.

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: