ספאם מחנן

אביבה שלחה לאימייל הסגול עם הנקודות הצהובות את הקישור לפוסט הזה של חנן כהן בתוספת ההצהרה:

צריך הרבה יוהרה בשביל לדווח בכזו שחצנות על זיבול תיבות הדואר של אנשים ולחשוב שאתה – Great Minds

בפוסט, מדווח כהן כי קיבל אימייל מאחד ליאור פרי (מעלה ירוק) שאותו הוא לא מכיר. העובדה שהוא לא מכיר אותו לא עצרה מבעדו מלהשתמש ברשימת התפוצה שאליה שלח פרי את האימייל שלו כדי להזמין את כל מכותביה להיכנס לאתר "פוליטי". בלעז קוראים לזה ספאם.

רק לפני כמה ימים מיהר חנן להתעצבן על מפלגת "שינוי" בטענה שהם שולחים דואר זבל. מן הסתם חנן מנסה להילחם בספאם על ידי ספאם, אבל לא ברור לי למה מקבלי הדואר שקיבלו פעם אחת דואר זבל מפרי ופעם שניה מחנן צריכים להיות קורבנות המלחמה הזו. כי חנן חושב שזה מצחיק? מהתגובות בפוסט של חנן נראה שלא כולם צוחקים.

41 מחשבות על “ספאם מחנן

  1. יש לי תגובה ארוכה ותגובה קצרה, לכן תקבלו את שתיהן.

    הארוכה, כי בינתיים יש לכם כוח לקרוא: חנן כנראה חושב שצריך להלחם באלימות באמצעות אלימות – במקום להלחם בשולחי הספאם, הוא מעניש את הקורבנות. מגיע להם, כיוון שלא הסירו את עצמם מרשימת הדיוור. בכך שהסכימו (או לא התנגדו) לקבל ספאם אחד, הם בעצם תלו שלט "kick me" על אחוריהם, וממש מצפים לעוד ועוד ספאם, אז הנה.
    חנן בעצם אומר – עו"ד פרי יסר אתכם בשוטים, ואני אייסר אתכם באמאמא של העקרבים, ושימו לב שספאם זה פויה. מרשים.

    הקצרה: תמוה, במקרה הטוב.

  2. הבעיה היא שבגלל שיש תופעה שקוראים לה "ספאם", כל אימייל שמעורר איזו אי נוחות כבר נחשב לספאם.

    מי שקיבל את האימייל מפרי היה ברשימת הכתובות שלו ולכן האימייל לא היה ספאם בשום צורה. הוא עשה טעות מטופשת וחשף את רשימת המכותבים שלו. במשך היום קיבלתי עוד ארבע או חמישה מכתבים מסחריים שניצלו את העובדה הזאת.

    באימייל שאני שלחתי הקפדתי להזדהות, לשלוח את האימייל מכתובת אמיתית שאליה אפשר לענות ובתוכן האימייל להודיע שאני שולח אותו רק פעם אחת ולא יותר. וגם כל הכתובות היו ב BCC. אמנם המכותבים לא ביקשו את האימייל הזה אבל זה לא בהכרח ספאם.

    הוויכוח על ספאם מתקיים ועוד לא הוכרע באופן חוקי. בכלל לא ברור מה יהיה הסטטוס של אימייל פוליטי וחברתי. אני יודע את זה כי בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה הקפדתי להופיע ובכוונה שאלתי שאלה כדי שתהיה הבחנה בין דואר פוליטי ודואר מסחרי.

    הנה ציטוט מהפרוטוקול. http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/mada/2004-11-23.html

    חנן כהן:

    כל הזמן מדברים פה על דוא"ל, ספאם מסחרי. אני רוצה להצביע על העובדה שיש עוד ארגונים שמשתמשים בדוא"ל כדי להפיץ אותן. צריך לחשוב גם מה לעשות עם דואר פוליטי.

    היו"ר מיכאל איתן:

    מתי קיבלתי דואר פוליטי?

    חנן כהן:

    זה יתחיל. צריך לקחת בחשבון- –

    היו"ר מיכאל איתן:

    אנו לא מתעלמים מזה, אך ברגע שתהיה חקיקה ויגדירו מה זה דואר זבל, לא בהכרח יגדירו את זה לפי התוכן.

  3. חנן, אם באמת היה חשוב לך להתריע על העניין, היית יכול לשלוח מייל לעו"ד פרי. אבל לא, שלחת לכו-לם. "אמנם המכותבים לא ביקשו את האימייל הזה אבל זה לא בהכרח ספאם"? למה לא, כי אתה החלטת שזה מייל חיוני? זה בדיוק ספאם.

  4. יאללה מה כולם מתרגשים ששולחים להם הזמנה למשהו לאימייל שלהם
    אחרת איך נכיר דברים חדשים?
    אפשר לחשוב כמה מאמץ זה ללחוץ על הכפתור "מחק"
    מי ישמע

    אם בן אדם היה עוצר אותך ברחוב ורוצה להגיד לך משהו, לא היית מקשיב שנייה למה שהוא רוצה ממך?

    קצת נימוס, באמת…

  5. רציתי גם לנצל ניצול ציני את ההזדמנות שנקרתה בדרכי, גם להתריע וגם לעשות קצת רעש. בדרך התלכלכתי קצת. לקחתי את זה מראש בחשבון. גם את הפוסט הזה כאן, בבלוג המכובד הזה.

    אפשר להתחיל לקרוא לי "חנן כהן הספאמר הצבוע" אבל נראה לי שזה יהיה קצת מוגזם.

  6. "מי שקיבל את האימייל מפרי היה ברשימת הכתובות שלו ולכן האימייל לא היה ספאם בשום צורה."

    חנן, תסביר לי במטותא ממך את הרציונליזציה הנ"ל.

    כי אם אני מקבל מייל שמציע לי בדחיפות להאריך את הפין שלי כי אחרת חיי אינם חיים ואז אני לוקח מה- TO את רשימת הכתובות ומשתמש בה כדי לשווק את מאגר כדורי הוויאגרה הלא-כל-כך-כחולים שקניתי ושאני מנסה כבר חודשים למכור אז זה לא ספאם כי הם כולם היו ברשימת כתובות של מושך הפינים?

    זה קביל בבית מישפט?

  7. לאריאל.

    שוב, האימייל המקורי של פרי לא היה ספאם. הוא היה טעות.

    הדיון האינטליגנטי והמנומק המתקיים כאן הוא על השאלה האם האימייל ש*אני* שלחתי נחשב ספאם.

  8. חבל, חנן, שההתגייסות הלגיטימית כשלעצמה למען מפלגה מסוימת גורמת לך לאבד את הצפון בכל הקשור לדברים שבדרך-כלל אתה מבחין בהם. לא משנה לי אם קוראים לזה ספאם או שפאם, וגם ההתפלפלות שזה היה עומד בבית משפט לא עושה את זה לנאות.
    אני קיבלתי אתמול אי-מייל מפרופ' תמר דיין, שנשלחה לרשימת הכתובות שלה. אני כנראה מופיעה בו מפני שלפני שנים אחדות עמדתי אתה בקשר לגבי איזה שהוא פרוייקט שלא יצא לפועל. מה שמצביע על הבעייתיות שבעצם המושג "רשימת כתובות", כאילו מדובר באנשים שהשולח/ת מתכתב/ת עמם בקביעות והם הביעו הסכמה לקבל ממנו/ה כל אי-מייל. כמו שיכולתם לנחש, דיין שלחה מכתב שבו היא מנסה לשכנע להצביע לרשימה של בעלה. זה כשלעצמו נראה לי על גבול הלגיטימיות, יותר לצד של הלא-לגיטימי שלו או לפחות המעצבן ביותר. היא לפחות הסתירה את רשימת הכתובות. אז לחשוב שאם בטעות לא היתה עושה זאת, מישהו מהנמענים היה לוקח את רשימת השמות ושולח להם אי-מייל כדי לקדם משהו אחר – זאת בעיני חוצפה, בין אם זה יעמוד בבית משפט ובין אם לאו. אתה אמנם מחויב פוליטית, אבל לא ברור לי שיש הבדל בין לקדם באופן זה את מפלגת העבודה לבין לקדם מכירת מזרונים.

  9. אני משתדל להמנע מדיונים אינטיליגנטים מסיבות של מחסור באינטיליגנציה.
    גם לא נעלמה מעיניי העובדה שנושא הדיון הוא המייל ש*אתה* שלחת.

    בשעת מצוקה וספק אני מוצא מחסה בהגדרות בסיסיות. להלן הוויקיפדיה:
    E-mail spam is a subset of spam that involves sending nearly identical messages to thousands (or millions) of recipients. Perpetrators of such spam ("spammers") often harvest addresses of prospective recipients from Usenet postings or from web pages, obtain them from databases, or simply guess them by using common names and domains. By popular definition, spam occurs without the permission of the recipients.

    המייל שלך עונה על רוב הנקודות במיפרט. היוצא מן הכלל הוא שאתה (כנראה) הסתפקת בפחות ממיליון נמענים.

  10. נעמה,

    קודם כל את משייכת לי דברים שלא קיימים. אני אף פעם לא טענתי לאי-לגיטימיות מוחלטת של פניה ראשונה לא מוזמנת באימייל. תראי לי איפה.

    את מניחה שמכיוון שאני מה"טובים" אני חושב כמוך אבל לא כך הדבר.

    דבר שני, האם כל דבר שמרגיז אותך ומפריע לך הוא לא לגיטימי? לדוגמא, שביתה?

    אני חושב שהנורמה צריכה לאפשר פניה ראשונה לא מוזמנת. אימייל עדיף לסוג כזה של פניה מאשר טלפון. פניות המשך צריכות להיות באישור.

    הנה נוסח האימייל ששלחתי:

    נושא: הגיע הזמן לדבר על מפלגת העבודה

    האם חשוב לכם שהמצב במדינה ישתנה?

    האם אתם מתכוונים להצביע למפלגת העבודה?

    אם עניתם "כן", הקמתי בשבילכם אתר אינטרנט.

    (אם עניתם "לא", בבקשה אל תתרגזו. מכתב זה נשלח אליכם פעם אחת בלבד ואין צורך לבקש הסרה מרשימת ההפצה.)

    לאתר קוראים פוליטי – תמיכה @קטיבית במפלגת העבודה והכתובת שלו היא http://politi.org.il

    באתר תמצאו תכנים שיעזרו לכם לשכנע אחרים להצביע עבור מפלגת העבודה.

    הבחירות ממש קרובות!

    האם שאלתם היום מישהו למי הוא מתכוון להצביע? האם ניסיתם לשכנע מישהו להצביע למפלגת העבודה?

    אם לא, כדאי להתחיל לפני שיהיה מאוחר.

    להתראות,

    חנן כהן

    נ.ב. האם ראיתם פעם את עמיר פרץ בלי שפם?

  11. מוסיף, שתה כוס מים ותרגע! כולם כבר מכירים את האתר שלי ואת הסטיות הפוליטיות שלי. אני לא צריך את התגובות כאן כדי לזכות בעוד כניסות לאתר.

    שים לב לנקודות הבאות במכתב:

    1. בפתיחת המכתב אני מגדיר בדיוק למי הוא מיועד.
    2. אחר כך אני מרגיע את אלה שזה לא מיועד אליהם. מאז שהוספתי את המשפט הזה לא קיבלתי תלונות מאף נמען.
    3. אני מזהה את עצמי.
    4. אני שולח את המכתב מכתובת לגיטימית שאפשר לענות אליה.

    האם אתה יכול לתת לי דוגמה לספאם שמכיל את *כל* המרכיבים האלה? האם אתה יכול להתייחס לעניין ברציונאליות או שלא משנה מה שאני אכתוב יעצבן אותך?

  12. חנן,
    I stand corrected לגבי הלגיטימיות של פנייה ראשונה לא מוזמנת. בעיני, על כל פנים, זאת קביעה כללית מדי. השאלה היא מה תוכנה של הפנייה, למי היא נשלחת ובאלו נסיבות.
    לעומת זאת, על סמך מה אתה מניח שאני מניחה שאתה מה"טובים"? כל הטרמינולוגיה הזאת זרה לי. אם היית מכיר את דעותי, היית יודע שהבחנה מרכזית אצלי היא בין מטרה לאמצעים. העובדה שאתה פועל למען מטרה טובה (נניח) או לכל הפחות לגיטימית, איננה אומרת שכל האמצעים שאתה נוקט לשם כך הם קבילים. זה נכון גם לגבי המקרה שלך. זה שאנחנו לא חושבים אותו דבר (תודה לאל, אחרת לא היה מעניין להתדיין) ברור לי כבר מזמן. לפחות מאז שקיבלתי ממך אי-מייל מסוים לגבי דיסקליימר מסוים ברשימה מסוימת שלי. אבל שלא כמוך, אני משתדלת לשמור על פרטיות ולכן לא אצטט את מה שכתבת לי שם. (לעומת האי-מייל של תמר דיין, שלדעתי ויתרה על זכותה לפרטיות מרגע ששלחה את האי-מייל שלה בתפוצת נאט"ו, כולל למי שכבר שנים לא עמדה אתה בשום קשר כלשהו).
    ולא, לא כל דבר שמפריע לי או מרגיז אותי הוא לא לגיטימי. מצד שני, גם לא כל דבר שיקבל את ההכשר של בית משפט (ועדיין אין בידינו הראיה הזאת) נהפך ללגיטימי.

  13. חנן, אני לא חושב שאתה ספאמר.

    אני חושב שהשיטה שלך פסולה ושהיא עצמה ספאם ולא משנה עד כמה המטרה שלך ראוייה בעיני עצמך. גם אלו שמוכרים כדורי ויאגרה חושבים שהם עושים משהו ראוי. כל הסיפורים על זה שהזדהת ושאתה מרגיע את כולם – שמע, אם זה מה שעוזר לך לישון בלילה.

    מה שעשית זה ספאם.

  14. לנעמה,

    לשיטתך, באילו מקרים פניה ראשונה היא *כן* לגיטימית? תוכן, נמענים ונסיבות.

    ליובל,

    גם אמיר גנס ישן טוב בלילה. אני חושב. בוא נגיד את זה אחרת, אני לא חושב שהיותו ספאמר גורמת לו לא לישון טוב בלילה. אבל זאת לא השאלה כאן. השאלה היא מה הכללים הנורמטיביים האוניברסליים שבעזרתם אפשר לקבוע האם דבר אימייל מסויים הוא ספאם או לא. מה הכללים שאם היו עומדים לפני היו גורמים לי להחליט לא לשלוח את האימייל הזה.

    ברור ש"בכלל לא!" הוא כלל בעייתי.

    אז מתי כן?

  15. ידידי (אתה באמת ידידי),
    אתה יודע היטב שמה שעשית הוא פסול. הניסיון שלך עכשיו לטעון כי יש לקונה והעדר כללים ולכן הפנייה שלך לגיטימית הוא מגוחך במקרה הטוב.
    ניצלת רשימת תפוצה כדי להפיץ מסר שאף אחד מבין המקבלים אותו לא ביקש אותו. עשית זאת כדי לקדם אינטרסים אישיים שלך (גם אם המטרה הגדולה היא לא ברמה האישית). אינני רואה כאן מצב אפור. שלחת דואר זבל. אני לא טוען שצריך להוציא אותך להורג, אני רק טוען שבתור מי שסובל מדואר זבל ואף מטריח עצמו לכתוב זאת מדי פעם, הראת שהשיקולים המוסריים שלך לא טובים בהרבה מזה של גנס. הוא עושה זאת כדי להרוויח כסף, אתה כדי להרוויח עוד כמה מנדטים. רוצה לומר – הוא זונה ואתה זונה (מטאפורית, כן?) – רק המרכולת שלכם שונה.

  16. חנן,
    אם מקבלים מייל שמכריז "מייל זה נשלח אליכם פעם אחת בלבד – אין צורך להתרגז", אבל מקבלים אותו שלוש פעמים,
    אז אפשר להתרגז?

    (אני יכול לצרף צילומסך אם אתה לא מאמין)

  17. חנן, אני לא אמרתי שאני חושבת שפנייה ראשונה לא מוזמנת היא לגיטימית. אמרתי שקיבלתי את התיקון לגבי זה ש_אתה_ אף פעם לא אמרת שזה לא לגיטימי…

    מכל מקום, אפשר לחשוב על נסיבות שבהן קיבלתי אי-מייל מכמה אנשים לגבי עניין מסוים, ואחר-כך, כשהיבט מסוים של אותו עניין או עניין דומה עלה וחשבתי שזה עשוי לעניין אותם – אשלח להם אי-מייל לגבי עניין זה.

    אני מצטרפת לאלו שסבורים שאתה יודע שמה שעשית פסול. אני לפחות מקווה כך…

  18. ליובל
    אתה אומר שחנן עשה את זה כדי לקדם אינטרסים אישיים שלו.
    איזה אינטרס אישי יש לו בדיוק בזה?

    עד כמה שאני יודע, אין לו רווחים אסטרונומיים מאנשים שמבקרים באתר הפוליטי שלו.

    ויכול להיות שפה בעצם שורש ההבדל בין חנן שלנו לבין סתם איזה סוחר בהגדלות פין.
    חנן הוא לא איזה בוט שזיהם את הרשת במאות אלפי ספאם.
    כולה התארגנות ביתית להפצת מידע פוליטי (גם אם מעט נאיבי בתוכנו…).

    לא חושב שנפל העולם עדיין…

  19. ישענר,

    "לא צריך להוציא אותו להורג" (אני, שם)
    "הוא זונה ואתה זונה (מטאפורית, כן?) – רק המרכולת שלכם שונה" (אני, שם)

  20. אוי, האנינות, האנינות. פנייה ראשונה מזוהה היא לגיטימית כמו שאלה של מה השעה ברחוב.
    זה לא אומר שזו לא יכולה להפוך להטרדה כמו במקרה של עשר פניות שונות בפיק-אפ באר של "תסלחי לי מה השעה?", אבל נראה לי שזה לא המקרה שחנן מתאר.

    נ.ב ותודה לMRM, מוסיף ורוגל על האיחולים.

  21. ליובל,

    כתבתי הרי "בדרך התלכלכתי קצת".

    וזה בדיוק העניין. גם ידעתי שאני מתלכלך ואני גם חושב שזה קצת.

    ולכן, נעמה, אני לא חושב שזה פסול.

    דבר שהוא "קצת מלוכלך" לא בהכרח פסול.

    לדוגמא, נעמה, טיעוני "אד הומינם" הם קצת מלוכלכים אבל לא פסולים. רק צריך להיות מודעים לכך שהם קצת מלוכלכים.

  22. חנן, זה שזה אולי כשר לא הופך את זה לפחות מסריח. אני לא מסכים אתך על הרבה דברים אבל, כנראה, ההבדל הגדול ביותר בינינו הוא שאני לא חושב שהמטרה מצדיקה את האמצעים.

    ודרך אגב, אתה לא מהטובים 🙂

  23. חנן, צר לי, אבל זה ספאם. מה שכן, זו הדרגה הנמוכה ביותר של ספאם שיש. עם זאת, יש לי חבר טוב שהגמלאים כבר הפסידו את הקול שלו בדיוק בגלל דבר כזה, אז תחשוב אם בצורה הזו אתה מרוויח למפלגה שבה אתה תומך קולות, או דווקא מפסיד. ממדגם אקראי ולא מייצג זה שלעיל, אין לי אלא להסיק שמפסיד.

  24. אם התלכלכת אז תשטוף ידיים.
    ויאללה, אפשר לחשוב, כולה שלח מייל לרשימה של אנשים. אז אולי זה הציק לכמה מהם, מוחקים וגמרנו. זה לא שחנן שולח מיילים כאלה פעמיים ביום.
    ובפעם הבאה שאתה שולח מייל קבוצתי – תנסה אולי לשים שם תמונות של בלונדיניות, התגובות פה יהיו הרבה יותר מחמיאות.

  25. ממילא כל עניין הספאם הוא קטנוני ומגוחך. אף אחד לא סובל מספאם, מקסימום ארגונים גדולים. דואר הזבל האמיתי הוא יערות הגשם הכרותים שמגיעים אלינו בצורת פלאיירים חינניים שמוצאים את מקומם הישר בפח האשפה. למה זה לא מפריע לאף אחד ? אפילו אם אתה מקבל 10 מכתבים ביום של "בוא אני אגדיל לך את הפינס" שני קליקים ושכחת מזה. מה הביג דיל ? לעולם לא אבין זאת.

    ליאור פרי, אגב, הוא בחור חמוד מאוד שקשה לי להאמין שנתן ידו בספאם, וגם אם כן – בניגוד למפלגת העבודה לעלה ירוק אין תקציב (פשוט אין – כל מה שאתם רואים נעשה בהתנדבות או פרו-בונו), אין להם "קשר עם הבוחר" אז איך הם אמורים להגיע לבוחרים פוטנציאליים חדשים ? גם אם מדובר בספאם אני עדיין מעדיף שישלחו לי ספאם פוליטי מאשר לראות אלף שלטים וכרזות שמזהמים את הרחובות.

  26. עמית: "ממילא כל עניין הספאם הוא קטנוני ומגוחך. אף אחד לא סובל מספאם, מקסימום ארגונים גדולים."

    אני קוראים אותי אריאל.
    אני לא אירגון גדול.
    ואתה עכשיו די עצבנת אותי!

    לפני קצת יותר משנה ולמרות שאני מאוד מאוד זהיר הכתובת מייל שלי הסתננה כנראה לכמה רשימות דיוור. התוצאה היתה שכל בוקר הייתי מוצא בתיבת דואר שלי בין 80 ל- 100 הודעות דואר שלא ביקשתי ושאני לא מעוניין בהם. אם זה היה אחרי סוף שבוע שבו לא בדקתי את המייל שלי אז ביום ראשון הייתי מוצא שם מעל ל- 300 (!) הודעות זבל!!!.

    סבלתי מזה במשך חודשים שבהם המצב הולך ומחמיר.
    חודשים שבהם רשימת ה- rules שלי הולכת וגדלה ועוזרת כמו כוסות רוח למת.

    הבעיה לא נפתרה עד שהתקשרתי לספק שלי וביקשתי לשנות את הכתובת שלי.

    יש לך מושג כמה זמן לוקח לעבור ולסנן מתוך 300 הודעות מייל את ה- 5-6 הודעות שכן מיועדות אלי?

    יש כל מיני סוגים של גנבים ואלה שגוזלים ממך את זמנך הם הגרועים ביותר.

  27. ואגב, עמית, כפי שהיו"ר יוכל בקרוב לאשר, האגדות על יערות הגשם הן עורבא פרח שעבר זמנו מזמן. רוב הנייר המיוצר היום בעולם הוא תוצר של אחד מהדברים הבאים:
    1. שטחי יערות שנכרתו כדי לפנות מקום לשטחים חקלאיים. כלומר הם לא נכרתו בשביל הנייר.
    2. חוות לגידול עצים במיוחד לנייר. לוקח 3 שנים מהשתילה עד הכריתה ואז שותלים מחדש.
    שים לב שמקור מספר 2 מגדיל את מספר העצים בעולם. כן, שים לב, שימוש בעצים לנייר מגדיל את מספר העצים. כואב, נכון? זה כמובן לא מפריע ל"פעילי איכות סביבה" להמשיך לייבב.
    אם כן, זה רשמי: ספאם אלקטרוני לא פחות גרוע מספאם פיזי.

  28. ר"ש – לא ידעתי לגבי סעיף 2, למרות שברור לי שנייר רגיל לא מגיע מיערות הגשם, אבל בכל זאת – למה ממשיכים לכרות את יערות הגשם שמספקים לנו חמצן ובית לאלפי מינים של חיות ?

    אריאל – מסכים לחלוטין עם המשפט האחרון שכתבת. מצב כמו שלך הוא מצב מאוד נדיר – רובנו מקבלים כמה הודעות ספאם ביום, שמגיעות ישירות ל-Bulk Mail. כשמקבלים 100 ביום ושירות הדואר שלך לא מצליח לסנן אותן – כדאי פשוט להחליף מייל – לשלוח הודעה לכל המכותבים שלך שהחלפת וזהו.

  29. מצעטר שפיספסתי את הדיון, שהיתי בניכר בשליחות עד היום אחה"צ. לעומת זאת, אני חייב לציין דבר אחד – אפילו כשכתבתי את טיוטאת הצעת חוק הדואר האלקטרוני (שהובאה לוועדה, אך כגרסא אחרת) דובר על כך שספאם יהיה רק בעל אופי פרסומי ושמייל פוליטי יהיה פטור מענישה. כמו שמותר להפגין במדינה אפילו אם הדבר כרוך באי-נעימויות אלו או אחרות לפרטים, ספאם פוליטי הוא כלי לגיטימי, שכמו הפגנה, מי שמשתמש בו צריך לחשוב פעמיים – אם הוא מצליח בקמפיין הוא עדיין ספאמר.

    אל תשכחו שספאם זה עדיין לא חסימת כביש וספאם זה לא שום דבר רציני, אפשר תמיד ללחוץ DEL. נכון שמדובר בהתנהגות נפסדת ושאני לא הייתי מצביע למפלגה שמפרסמת בספאם, אבל אל תשכחו את יחס הדוא"ז\דואר פיזי בזבל שאתם מקבלים לקראת הבחירות, ואת התעמולה בכל מקום.

  30. יהונתן הספאמרים למיניהם (פוליטיים ומסחריים) מתחסדים כשהם טוענים להיותם מוגנים במסגרת חופש הביטוי.
    הזכות של משהוא להפגין לא מקנה לו את הזכות לעשות את זה אצלי בבית ובטח לא מקנה לא את הזכות להכריח אותי להקשיב. ספאם עושה בדיוק את הדברים הללו – הוא שוכן אצלי במחשב (או אצל שרת הדואר שלי על שטח שהוקצה לי) ומכריח אותי להתייחס אליו. אולי חוקית זה מותר, אבל בטח לא מוסרית.
    וכהערת אגב ההבדל בין ספאם מסחרי לפוליטי נובע רק מכך שהפוליטיקאים הם אלו שמחליטים, והם נוטלים לעצמם היתרים בתואנות שווא. עניינית אין הבדל בין שני הסוגים – שניהם מהווים חדירה לפרטיות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *