לא למדתי להעריך את נתניהו

אני מאוד מחבב את הטורים של דרור פויר. למעשה, אני מחבב את דרור פויר עצמו. יצא לנו לעבוד ביחד ב”הארץ” ובכלל יש קבוצה מצומצמת של אנשים, כתבי ועורכי הטכנולוגיה של ראשית שנות האלפיים, שהם אחים לנשק. פויר הוא אח לנשק. פויר הוא אח. נקודה.

אני כותב את זה כדי שיהיה ברור שעל אף שאני חושב שפויר הוא כותב מחונן ואדם משכמו ומעלה, הטור האחרון שלו ב”גלובס” על בנימין נתניהו (“למדתי להעריך את ביבי נתניהו“) הוא בעיניי טור עצוב. שלא יהיה ספק, מותר להעריך את בנימין נתניהו, זה חוקי. מותר לחבב אותו, מותר גם להצביע לו (למרבה הצער). מה שאסור הוא לנהוג בכחש, בשקר, בכתיבה מסתירה שיש בה רמאות (אולי עצמית) של ממש.

מקוצר זמן וחשק אתייחס רק לשני משפטים של פויר.

ועדיין, אני רואה בו מנהיג. וזה לא רק מפני שכשאני מסתכל סביב אני לא רואה אף מנהיג אחר שמתקרב אליו (או מנהיגה שמתקרבת). למרות מה שאמרתי, יש בו גם מתינות. ואחריות. ורצון טוב. וחוכמה. ולהט. והומור. לא יודע איך זה קרה לי, אבל הוא מרגיע אותי.

אפשר לעבור אפיון אפיון ולראות עד כמה האפיונים האלו ריקים ואף שקריים. שנתחיל? האמת שאין לי ממש כוח, אבל הנה רק התרשמות קצרה.

נתניהו לא יכול להיות “מתון” כשהוא מעודד על בסיס קבוע שיסוי בתוך העם, הוא לא יכול להיות “אחראי” כאשר ערימה של ראשי שב”כ, ראשי מוסד, ראשי אגף המודיעין מודים שרועדות להן הביצים כאשר הם חושבים על נתניהו (וברק) ליד ההדק הגרעיני. כן, יש בו “להט” אבל זהו להט משיחי – לא מסוג הלהט שאתה רוצה מראש ממשלה. לא יכול להיות לו “רצון טוב” כאשר הוא, שר האוצר שלו והמדיניות שלו, ממשיכים לפגוע באופן שיטתי במיליוני אנשים עובדים לטובת מגזרים בלתי יצרניים, טפיליים רק מכיוון שאלו הם “השותפים הטבעיים שלו”. ובכלל, אמור לי מי הם “השותפים הטבעיים” שלך ואומר לך מי אתה.

כאשר פויר כותב שנתניהו מרגיע אותו אני רוצה לשאול אותו מה בדיוק מרגיע אותו? האם זה האופן שבו טיפל בנתן אשל? האם זה האופן שבו הוא טיפל באנשים שהלכו ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיטפל בנתן אשל? האם זה האופן שבו הוא מקיף את עצמו ביועצים שאומרים לו מה להגיד? האם זו הדרך שבה הוא מכור לסקרים כדי שליועצים יהיה חומר שדרכו הם יוכלו להגיד לו מה להגיד? האם נתניהו מרגיע אותו כיוון שהוא יודע שבעצם מי שמנהל את המדינה זו גברת נתניהו, זו שהסיפורים עליה כבר מזמן הפסיקו להדהים אותנו, זו שיש קונצנזוס מוחלט, מלא ומושלם במערכת הפוליטית שהיא זו שבעצם מקבלת החלטות בלשכת ראש הממשלה – האם בגלל זה הוא מרגיע אותו?

האם נתניהו מרגיע את פויר בגלל הדרך שבה הוא השתלט על רשות השידור, על הטלוויזיה החינוכית? או אולי זה בגלל האופן שבו הוא הוריד את ערוץ 10 על הברכיים או האופן שבו הוא מדברר את עצמו באמצעות תרומת בחירות של מאות מיליוני שקלים של מיליארדר הימורים אחד, בשם שלדון אדלסון, אשר הקים עיתון שדרכו אפילו השרים שלו עצמו מתעדכנים כדי לדעת מה הוא חושב? האם פויר נרגע כאשר הוא חושב על כך שליברמן יהיה שר הביטחון הבא או שר האוצר הבא, האם הוא נרגע כאשר הוא בוחן את הישגיו של נתניהו במערכת הבריאות המתמוטטת, במערכת החינוך הקורסת, במערכת הרווחה הלא קיימת? האם בזכות עמדותיו הליברליות בתחום זכויות אדם או בזכות החופש מדת הוא רגוע?

האם נתניהו מרגיע אותו בשל חכמתו הגדולה בניהול יחסי החוץ של מדינת ישראל, בשל האופן המבריק שבו הוא התערב במערכת הבחירות בארצות הברית תוך שהוא מהמר, יחד עם הפטרון שלו, על בובה רפובליקנית ריקה, שבאופן לא מאוד מפתיע, מכריזה על חברות עמוקה עם נתניהו? או אולי האופן שבו האירופאים מתייחסים לנתניהו ומדברים עליו, זה מה שמרגיע אותו? האם פויר נרגע כאשר הוא חושב על האופן שבו נתניהו מטפל בישראלי הממוצע, העובד, משלם המסים, זה שהולך למילואים, זה שיצא להפגין ברחובות רק לפני קיץ אחד?

אולי הוא נרגע כאשר הוא חושב על האופן שבו הוא מקדם את השוויון בנטל, את גיוס החרדים? האם הוא נרגע רגיעה עמוקה כאשר הוא חושב על הקיצוץ בתקציב בהיקף של 20 מיליארד שקל שייפול עלינו, על כולנו, מיד אחרי שהוא ייבחר שוב, קיצוץ שיפגע שוב בשכבות החלשות, במעמד הביניים ההולך ומתכווץ?

מותר להעריך ולחבב את בנימין נתניהו אבל לכתוב שאתה נרגע כאשר הוא אוחז בהגה השלטון מבלי להצביע באותה הנשימה על השורה העצומה, הארוכה, האינסופית של החסרונות, המחדלים והבעיות שהאיש הזה מביא איתו לשלטון – זה אסור.

יותר מכך, כשאני מנסה להיות כן עם עצמי, אני יודע שמי שעומד ביני לבין הימין הקיצוני הוא לא זהבה גלאון או שלי יחימוביץ’ – זה נתניהו. גם מהבחינה הזו אני רוצה אותו חזק.

זה אולי המשפט העצוב ביותר בטקסט של פויר. הוא עצוב פעמיים. פעם ראשונה בשל חוסר המודעות של אדם פוליטי כמו פויר למשמעות של המשפט הזה. נתניהו נראה לפויר מתון כיוון שבתקופתו של נתניהו המדינה הפכה לימנית קיצונית. היא הפכה לימנית קיצונית כיוון שבתקופתו של נתניהו הופסק לחלוטין המשא ומתן עם הפלשתינאים וכל הדיבורים על “שלום” או “הסדר”, כל אלו נותרו על רצפת האולם בבר-אילן, רגע אחרי שגמר את “הנאום ההיסטורי” שלו.

מה שנשאר בתקופתו של נתניהו זה איומים על איומים על איומים על השמדה הולכת וקרבה של מדינת ישראל, דיבורים על איומים מצפון, איומים ממזרח, איומים מדרום. איו פרטנר, אין סיכוי, הערבים הם אותם ערבים – זו הפילוסופיה השלטונית של נתניהו; הפחדה אחת גדולה. כן, יש איומים אבל יש גם סיכויים, יש גם תקוות. נתניהו הוא לא איש של תקוות, הוא איש של הפחדות. מה הפלא שהישראלים משקשקים ורוצים את המנהיגים שלהם ימניים יותר?

מה הפלא שחלק גדול מרשימת הליכוד ביתנו היה יכול להשתלב ב”תחיה” של גאולה כהן וחלקם האחר ב”כהנא חי”? מה הפלא שאפילו משה פייגלין נראה כמו יהודי חביב ומשעשע? מדינת ישראל בתקופתו של נתניהו היא מדינה ימנית, קיצונית, חשוכה ומבוהלת, מדינה שבעולם מתביישים לתמוך בה, מדינה שאפילו גדולי ידידיה מביטים בה באימה בשל הקיצוניות שאליה היא הדרדרה, ואתה מתרגש מכך שנתניהו הוא המתון? אתה רציני?

אבל חמור מכך, בעיניי, הוא האופן המבהיל שבו פויר נכנע לרטוריקה הפשיסטית של נתניהו. “חזק“: מנהיג “חזק” למדינה “חזקה“. ביחד נהיה “חזקים” וננהיג באופן “חזק” את המדינה שתצעד “בעוצמה” אל עבר עתיד בטוח. “חזקו” אותי כדי שאהיה “חזק” אל מול האיומים. נתניהו. מנהיג “חזק” עם ממשלה “חזקה“.

והנה פויר, גם פויר, זה שהצהיר בראש הטור שלו עד כמה הוא שמאלני, גם הוא רוצה נתניהו “חזק“.

דרור פויר הוא אחד הכותבים השנונים, הפוליטיים והמודעים ביותר שאני מכיר אבל נדמה לי שהוא נפל לייאוש כל כך גדול מהמצב, מהמדינה, מהיכולת לתקן אותה, שהוא מעדיף פשוט לקוות שנתניהו יהיה איכשהו, מתישהו, בדרך כלשהי, בסדר. אולי בעצם אפשר לסמוך עליו, אולי בעצם הוא היחיד שמתאים לג’וב. אני בעצם רגוע כשהוא שם.

בפרפרזה על דבריו של לינדון ג’ונסון אומר: “אם איבדנו את דרור פויר, איבדנו את את הקול השפוי בעיתונות”. ועכשיו מהר, תקראו למישהו שיודע לטפל באנשים שלקו בתסמונת סטוקהולם.

נכתבו 51 תגובות לפוסט “לא למדתי להעריך את נתניהו”

  1. Riky Cohen:

    טור מצוין, מסכימה, למרות שהיו דברים יפים ונכונים בטור הזה של פויר, בחלק הראשון שלו, זה בדיוק מה שהפריע לי בו.

  2. Riky Cohen:

    יש בטור של פויר הרבה דברים חדים ונכונים, גם אני חושבת שהבעיה הכי קשה שלנו כחברה היא היחס למגזר הערבי. גם דעתי כשלו בנושא רמת הגולן ולגבי הפלשתינים.

  3. אדגר:

    הטור בעיקר מריח כמו יאוש עמוק של מי שהבין שאין יותר תקווה אבל אין לו שום יכולת נפשית לאבד אותה. אני מת על דרור פויר. הייאוש שלו ייאש אותי אפילו יותר. כנראה שמוטב ללמוד לחבב את בנימין נתניהו. הוא ישאר איתנו עוד שנים ארוכות ארוכות. מגיע לנו. הנה חומר טוב לתחרות: דברים חיוביים שאפשר לומר על ביבי נתניהו: אני למשל מת על החליפות שלו.

  4. אור:

    התחה היא של גואלה כהן לא של גאולה אבן.
    פסקה חמישית כשמתחילים לספור מהסוף, נא תקן.

  5. tsoof:

    כן, אני מסכים. אני אוהב את פויר ושנאתי את הטור הזה.

  6. יובל:

    אור (4): תוקן. תודה רבה.

  7. דליה כץ:

    להשוות את ביבי לבן גוריון זו איוולת כל כך גדולה, חילול קודש ממש. וזה נובע מבורות עמוקה מאד של בן אדם צעיר, משהו שמאפיין חלקים גדולים מצעירי המחאה החברתית שפשוט לא למדו הסטוריה. לא יהודית ולא כללית. משתגעת מהבורות הזאת. כל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה. ביבי זה בן גוריון. ביבי זה רבין. ביבי זה פרס. ביבי זה אלוהים.
    מזעזע.

  8. כרמלה כ. שלומי:

    אני לא יודעת מה עבר על פוייר אבל אם בארזים נפלה כזאת שלהבת, וואחאד השתלהבות, מה יגידו הרגב והפייגלינים. פוייר כבר סגר את בסטת הבחירות ועכשיו הוא מתערסל בחיק נתניהו בטרום טראומה או, מי יודע, תסמונת שטוקהולם. אני ורבים כמוני בשמאל לא מרגישים כמוהו. אני לא רואה בנתניהו שום דבר לשים עליו את הראש ולהרגע, בטח לא כשהראש שלו עצמו מתגלגל בחיקה של שרה רעייתו, ואיתו כולנו

  9. מישהו:

    אני מסכים עם כל מה שיובל אמר, מלבד דבר אחד שלפחות עולה מדבריו של דרור:

    אין אלטרנטיבה. גם זה נכון.

  10. מרים:

    תודה רבה על הטור הזה. למקרא דבריו המעציבים של פויר הייתי במצוקה גדולה של “מאיפה לעזאזל מתחילים…?”. אז תודה שחשפת את הכשלים. וגם הניתוח הפסיכו-סוציולוגי שלך מדויק. זה לגמרי נראה כמו תסמונת סטוקהולם.

  11. אחת העם:

    לא מאמינה שפוייר כתב את המשפטים האלה. האם לא פויר כתב את הנאומים לדפני ליף? לא ברור, האם הוא קיבל שוחד או שמא לקה במוחו?

  12. Lula:

    כל מילה בסלע!!!

  13. שוקי:

    הטור של פויר מאד מעצבן, אולי בכוונה. אבל לייחס לו ולטרצ’יצקי שחיתות זה מטופש אם לא מרושע.

  14. יובל (אחר):

    חכה חכה
    אם את ביבי הוא מעריך, מחר בליברמן הוא יתאהב

  15. ערן:

    נתניהו הוא לא העומד בפני הימין הקיצוני, הפייגלינים והליברמנים, הוא המנהיג של המפלגה הגדולה ביותר שלו ומי שמביא את אנשי הימין הקיצוני לקואליציה ולשלטון. מה התירוץ שלו, שהוא לא רואה אותם כמו שהוא לא ראה את ארון הקבורה בהפגנה ההיא לפניו?

  16. לילי:

    ואני חושבת שהטור של פויר הוא משב רוח מרענן ואמיץ

  17. ניתוק ותבוסתנות כמו שרק שמאלנים יודעים • שוקי גלילי SR:

    […] טרם הוכרעו. מקום טוב להתחיל בו את הפוסט הזה היא התגובה של יובל דרור לטור "למדתי להעריך את נתניהו" של דרור […]

  18. יאיר טרצ'יצקי:

    מר “קשרי פויר”, רצית הכחשה? הנה: הדברים שכתבת בנוגע לארגון העיתונאים הם שקריים. קדימה, אתה מוזמן להיחשף ולהתעמת. בינתיים שיובל דרור יעלים את השקרים שהפצת, בדיוק כמו שהצעת

    * תגובה זו מתייחסת לתגובה שהוסרה לפי בקשת המגיב עצמו אשר טען שאם תגיע הכחשה לטענותיו, הוא מאשר את מחיקת התגובה שלו ולאחר מכן יזדהה בשמו המלא. כולנו מחכים לכך, בנשימה עצורה. יובל.

  19. קשרי פויר ונתניהו:

    יאיר טרצ’יצקי. אתה ופויר פגשתם את זליג רבינוביץ’ לשיחה על הצטרפות עובדי רשות השידור לוועד העיתונאים. נכון או לא?
    רמז: האירוע התרחש. זכותך כמובן להכחיש. ואז תקבל את ההוכחה, כאן.
    אנא הכחש או אשר.

  20. א:

    נותן קרדיט לפויר על יושרה ויושר. ולכן תמיד שמח לשמוע ממנו ומשכמותו (כולל דוברי ימין מובהקים) דעות הנוגדות את שלי.

  21. רוני:

    אתה חולה.
    תמיד היית.
    המחלה שלך היא יסכנו טיס חרבו טיטוס
    ד”ר שקשוקה יותר משכיל ממך.

  22. קשרי פויר ונתניהו:

    ובכן טרצ’יצקי לא עונה. שתיקה כהודאה. הוא לא יכול להכחיש – יותר מדי אנשים יודעים על הפגישות הללו. הוא ופויר פגשו את זליג רבינוביץ’, חברה הקרוב ביותר של שרה נתניהו, האיש שעל פיו יישק דבר ברשות השידור. ניהלו איתו מגעים לאיחוד הכוחות.
    עניין שכדאי שיוודע לכל העיתונאים שהתארגנו איתם. עניין שכדאי שפויר יגלה, כשהוא כותב על נתניהו, השר האחראי על רשות השידור, ובכלל.
    ליל מנוחה מירושלים הצוננת.

  23. יובל:

    הבעיה בטור שלך היא שאתה יוצא מנקודת מוצא המעריכה את פויר. הוא רחוק מלהרשים. הכתיבה שלו, לרוב, מאוד שטחית, ואינה מעידה על הבנה רצינית. הטור הזה אינו שונה, ואכן הצבעת על הכשלים והקשיים בו. אבל זה לא חריג אצל פויר. וכותב את זה מישהו שאין לו שום דבר כנגד פויר. רק נגד הכתיבה שלו.

  24. סתם אחד העם:

    גילוי נאות: אני לא ימני ולא שמאלני, לא מוצא ולו מנהיג/ה אחד/ת ראוי/ה.
    ועכשיו לדיאגנוזה שלי:
    בינתיים זה נראה כאילו כל הבלגן הזה הוא בעצם אינטריגות ותככים בין קליקות של עיתונאים המחכים שרעהו ימעד בלשונו או בעטו… אין כאן דבר או חצי דבר למען עתידה של המדינה. זה דיון צר על עתידו של תחום העיתונאות בארץ.
    יחד עם זאת אם אתן קצת קרדיט לפויר אז יש מצב שהוא מנסה לומר, חברים, תראו כמה עגום המצב אם אין אלטרנטיבות חוץ מביבי. בהיעדר ציפור שיר גם עורב יכול לשיר.

  25. yael:

    זה קצת מריח כמו “פויר מכין את עצמו לג’וב הבא שלו”. זו לא כתיבה פוירית. קצת לא ברור.

  26. להחזיר את האידיאולגיה לבחירות • מחאת הדיור:

    […] טוב להתחיל בו את הפוסט הזה היא התגובה של יובל דרור לטור "למדתי להעריך את נתניהו" של דרור […]

  27. מרים:

    חצי ממה שכתבת לפחות הוא שטויות.
    אני מנסה ללא הצלחה לשים את האצבע על התאריך המדויק שבו כל בעיה שיש במדינת ישראל מיום הקמתה נהייתה באשמת נתניהו.
    חינוך ובריאות?! מתי היה פה דבר כזה?
    החינוך פעם היה טוב יותר כי העולם היה חומרני פחות. והבריאות מעולם לא הייתה טובה יותר. היום אתה מקבל יותר מלפני 20 שנה איך שלא תסתכל על זה.

  28. מתי:

    מרים גם אני רוצה מהחומר שלך!!
    או לחילופין, גם אני רוצה לעבוד בשביל ביבי בשביל לכתוב טוקבקים כאלו! עם מי מדברים?

  29. יעל:

    למרים מתגובה 27 –
    “והבריאות מעולם לא הייתה טובה יותר. היום אתה מקבל יותר מלפני 20 שנה איך שלא תסתכל על זה.”
    אני לא מסכימה עם הקביעה שלך ולו בשל ממה שלי הזדמן לראות בבתי חולים בשנים האחרונות.
    וגם לגבי החינוך – מה שתארת מסביר מעט מאוד.

  30. אחד העם 18:

    מה שבאמת עצוב בטור ההזוי של דרור פויר, לדעתי, שהוא מציג עצמו כשמאלני. מכאן יכולים נתניהו ובעלה להסיק כי שיטתם אכן עובדת, וכי נציג “השמאל” סוף סוף ראה את האור.

    ובכן, לא. ממש, אבל ממש, לא

    נתניהו אסון, ואין מה לאהוב או להעריך אותו. חבל שמישהו כותב טור כל כך אומלל, אבל כבר בעבר יצא לי לקרוא טורים של פויר ולשפשף את העיניים בתדהמה – שהרי האיש אינטליגנטי בבירור, כיצד יוצא לו טקסט מעוות שכזה?

  31. מרים:

    יעל (29) – היום קופות החולים נותנות שירותים שלא היו בעבר ובבתי החולים בישראל יש ציוד שקודם היה ניתן להשיג רק בחו”ל.
    אותו דבר לגבי חינוך. מושקעים בו מיליארדים אבל כל התקציב הולך על רפורמות. פעם היה שולחן, כיסא וספר בלי תמונות. היום זה בלגאן שלם של עזרים ותגבורים שמכל זה יוצא דור מטומטם עם תסביכים נפשיים.
    אם תסתכלי על ארה”ב, ואני מכירה את המצב שם מקרוב, את צריכה הרבה מאוד כסף בשביל לקבל חינוך נורמאלי (רק נורמאלי!!) וכנ”ל בריאות. בישראל כמעט כל אחד יכול לקבל בגרות ושירותי בריאות סבירים תמורת כמה גרושים.
    צריך לזכור גם שישראל נותנת שירותים בכל התחומים לאוכלוסיות שונות ומשונות שחלקן אפילו לא אזרחים (לידיעתך פלסטינאים מקבלים שירותי בריאות בבתי החולים שלנו) ולא כולן אוכלוסיות יצרניות.
    לאור הנ”ל, ולדעתי בלבד (כי זה באמת סובייקטיבי), ניתן לחיות בישראל ברמת חיים סבירה בלי מאמץ יתר. כך אני חיה לפחות.
    ובהמשך לזה, אני סבורה שביבי אינו גרוע כפי שמציגים אותו, בכל המישורים, ועד שלא תקום אלטרנטיבה נורמאלית אמשיך להצביע לו. חבל שהאג’נדה של השמאל היום היא “רק לא ביבי” אפילו אם זה אומר שלי יחימוביץ שהשקפת עולמה ההזויה תיתן רוח גבית לכל מה שרע במדינה הזו.

  32. יובל ( אחר):

    מרים
    באיזה בית חינוך מלמדים כזאת דמגוגיה כמו שאת פורשת?
    אולי אמליץ למקורבי ללמוד באות מוסד חינוכי כדי להתמודד בהצלחה בעתיד
    זה לא פעם ראשונה שאני מתעצבן מפוסטים שלך,
    אבל הפעם היציאה של ״אוכלוסיות שונות ומשונות , אפילו לא אזרחים״
    מסגירה משהו עצוב ומדכא הרבה יותר מפויר

  33. אמיר שחר:

    כל מילה בסלע

    נתניהו הוא אלוף העולם בהישרדות, כלומר, זה מה שהוא עסוק בעיקר, בתדמית של השבוע הבא ובמצב הקואליציה. המדינה? היא פועלת על אוטומט, על בסיס רצון טוב של שרים ופקידים.

  34. אסף:

    יובל, תודה. לא מצאתי את המילים לנסח את האכזבה שלי מדבריו של פויר, ואני שמח שהצלחת.

  35. בן:

    נראה לי שמה שמבדיל את פויר מרוב המגיבים פה היא העובדה שהוא שמאלן שיודע להודות עם עצמו מה כן..ולא רק מה לא. שמאלני מפוקח תקראו לזה. אני לא קורא את דבריו כשיר הלל לביבי, אלא כמציאת נקודות שהוא יכול להאחז בהם במציאות הלא משהו מבחינתו של חיי שמאלני בשלטון ורוב ימני. בעוד שרוב התגובות כאן הם הרחש בחש הרגיל של השמאל “הימין הוא תכלית הרוע וביבי מחזיק בקלשון…” אחלה, תזכירו לי רגע מי המועמד שלכם לראשות הממשלה ובלי לגמגם..או לצחוק.

  36. בן:

    חח..שמאלני מפוכח* כמובן…

  37. Erin:

    אני אהבתי את הטור של פויר, אני מצביעה לשלי (בשמחה), וגם אם אשמח לראות את הרוחות משתנות ואת הימין נחלש (ואת שלי כראש ממשלה, אבל אין לי אשליות כאלה), אני לא חושבת שביבי אחראי לכל הרעות החולות במדינה, כמו שהשמאל עסוק ממש באובססיביות מעוררת חמלה בלספר לעצמו. (כן, גם הקמפיין של העבודה לא עושה לי את זה.)

  38. דרורה צחור סמואל:

    כמו מקהלה מתוזמרת, כולם משתחווים אפיים תוך כדי הנהוני הסכמה לפוסט הזה, שהוא בליל של תיעוב ושנאה וכמו שכתב יובל “שלא יהיה ספק, מותר להעריך את בנימין נתניהו, זה חוקי. מותר לחבב אותו, מותר גם להצביע לו (למרבה הצער). מה שאסור הוא לנהוג בכחש, בשקר, בכתיבה מסתירה שיש בה רמאות (אולי עצמית) של ממש.” סוף ציטוט

    אם כך הרשה לי לומר לך יובל, ששנאתך ותיעובך הוא חוקי (למרבה הצער), מותר לך לא להצביע לו (אתה לא אבידה גדולה). מה שאסור לך לעשות הוא לנהוג בכחש, בשקר, בכתיבה שיש בה משום שנאה כה יוקדת שהיא מעוורת אותך מראות ולכן יש בכתיבה שלך רמאות (אולי עצמית).

    ואני אסביר, עוד לא נתקלתי באדם שהוא כולו שחור או כולו זך טהור ולבן, פשוט לא נתקלתי. לכולנו יש יתרונות כמו גם חסרונות ואין ספק כי בנימין נתניהו הוא לא מושלם. אבל רק אדם “עיוור, חירש, אילם” (ראה משל שלושת הקופים) שכל כך שטוף בשנאה ותיעוב לא יכול למצוא ולו תכונה אחת מנהיגותית בנתניהו.

    העם איננו טיפש יובל (גם אם בעיני “השמאל הנאור” כל מי שלא משתייך לזרם השמאלי הוא לכל הפחות נחות ובד”כ נבער, נחשל, פרימיטיבי, פונדמנטליסט ושאר מיני כינויי “חיבה” למיניהם כמו צ’חצ’ח מצוי, בריון, פאשיט וכו’…) וכיוון שהעם איננו טיפש, ומכיוון שהעם בוחר בנתניהו למרות אתה ודומיך, כדאי שתעצור לרגע ותעשה חשבון נפש פנימי ותשווה את ראשי הממשלה מהסכם אוסלו הידוע לשמצה ועד היום, במבחן התוצאה:
    1) רבין חתם על הסכם אוסלו בהשראתו ההזויה של שמעון פרס (חזיון התעתועים על מזרח תיכון חדש, אגב הוא קיים אבל ב-180 מעלות הפוך מחזונו של פרס) והכריז מעל לכל במה אפשרית כי אם רק יפר ערפאת את ההסכם, צה”ל הצבא החזק ביותר במזה”ת ייכנס בו… (שלא תאמר שאני מתבטאת כאחת הנחותים הללו, הימנים הבריונים וכו’). באותה השנה ובשנה שלאחר ההסכם מתו למעלה מ-1000 איש ואלפים אחרים נפצעו – קראו להם “קורבנות השלום” ואני אוסיף “קורבנות השלום הנשגב” עאלק.
    2) בכהונתו של נתניהו החל משנת 1996 נפסקו כמעט לחלוטין מעשי הטרור וההתאבדות (מעניין למה). המשק הכלכלי היה בכי רע ובתקופת נתניהו ידעה מדינת ישראל פריחה כלכלית. בשל רצח רבין התאהבתם בתפקיד “כמה טוב לשנוא את ביבי”. מפלתו של נתניהו לברק הייתה תוצאה של הסתה בלתי פוסקת נגדו מצד התקשורת ובלוגרים כמוך כמו גם בסיוע מבפנים של “חברים” כמו יצחק מרדכי (עם חברים כמו זה, מי צריך אויבים). סרבן השלום, הקיצוני, הבלתי אחראי כהגדרתך, בעל הלהט המשיחי, יצר תשתית לשקט בטחוני וכלכלי למדינה שסועה מלאה במורסות של שנאה עצמית.
    3) אהוד ברק – התקווה הגדולה של “השמאל הנאור” כיהן בסך הכל כשנה וחצי, תוך שהוא מתרפס בפני ערפאת ומעניק לו בחינם למעלה מ-95% משטחי יהודה ושומרון וכל חבל עזה. ערפאת סירב ושוב ספגנו פיגועים, מעניין למה?!…
    4) גדול מושחתי המדינה, אריאל שרון, במסווה של אוהב ארץ ישראל הביס את ברק ו… הביא עלינו את “ההתנתקות” = ההתקפלות מעזה במהלך חד צדדי שלא חייב את הערבים היושבים ביו”ש ובעזה לכלום. כמו רבין בשעתו, גם שרון הכריז כי אם יירה קסאם אחד מהרצועה, “ניכנס בהם” חחחח – כולנו מודעים לסבל המתמשך של תושבי הדרום, כאשר בבועה יושבים האטומים “הנאורים” כשהם מכורים ל”סיר הבשר” והנהנתנות. אופס, איזו טעות, נהנתנות?… צו צו צו… זה הרי שמור רק לנתניהו. כן, אותו נתניהו “הנורא” שברוב חוצפתו הציל את מדינת ישראל מפשיטת רגל כלכלית כוללת. ממש חצוף, איך העז לקלקל את המסיבה הפראית של מכורי “סיר הבשר”.
    5) אולמרט & לבני – ממשלה עלובה, מורכבת מעבריינים מורשעים מושחתים (ראה כב’ השר הירשנזון, אסיר מספר … בכלא מעשיהו, ראה חיים רמון המטרידן המיני המורשע ושאר מיני ליצנים שאפילו חבל לבזבז עליהם את הזמן) – אולמרט “ראה” את האור בדיוק כמו שרון – שטחים תמורת ביטול כתבי אישום. רק שבמקרה של אולמרט זה לא עזר לו… חחחח. אסור לשכוח שהיום כולכם מחזרים אחריו כדי שייכנס לפוליטיקה ויבאיש את הכנסת והממשלה בשחיתותו (למרות שטרם הורשע על חלק מן התיקים ועוד חזון למועד). אולמרט חזר על הצעתו של ברק מול אבו-מאזן “המתון”, מכחיש השואה שבתקופתו ובמקביל כמו בעזה של החמאס התעמולה השנאתית למדינת ישראל ולעצם קיומה של מדינה יהודית מתחילה מהינקות (ראה את כל תוכניות הטלויזיה “החינוכית” שלהם) ואף שידרג את הצעתו של ברק והגיש לאבו-מאזן את חלוקת ירושלים, עיר הבירה היהודית ועדיין זה לא עזר לו – אבו-מאזן סירב (נראה לי שבדיעבד הוא היה לוקח את התוכנית של אולמרט בשתי ידיים כתוכנית ביניים בשיטת הסלאמי של הערבים).
    6) נתניהו קדנציה שנייה – אין פיגועים, הכלכלה היציבה ביותר בעולם המערבי הקורס, קידום משמעותי ברמת ההשכלה בכל פרמטר בינלאומי, שקט מפיגועים למעט המשך הירי על ישובי הדרום ולאחר מבצע עמוד ענן, שקט בכל הגזרה. למרות ההתרברבות של החמאס, הם לא ששים להוציא לפועל ירי של טילים – בינתיים!

    ואחרי הסקירה הזאת, נראה לי שהפוסט שלך רצוף בשקרים ופרופגנדה בולשביקית המנגנת על שנאה, הלקאה עצמית, יצר הרס עצמי ולא יותר מכך.

    בוש והיכלם לך יובל וכל מקהלת העורבים שמגבה את דברי ההבל שלך.

  39. ran:

    דרורה התחלתי לקרוא ונרדמתי באמצע. התעוררתי רק הבוקר! תודה!

  40. מרים:

    יובל, דמגוגיה זה גם סובייקטיבי.
    סליחה שאני הורסת לך את החלום אבל הפלסטינאים אינם אזרחי מדינת ישראל עד כמה שידוע לי.

  41. מרים:

    דרורה, הכל נכון.
    רן, גם אם תמשיך לישון עוד שבוע זו עדיין המציאות. לישון במקום להתמודד אתה זו אסטרטגיה מסוכנת 🙂

  42. דרורה צחור סמואל:

    ran אתה יכול תמורת סכום סמלי לקבל סיפור לילה טוב מרדים בכל ערב 🙂

  43. מרים:

    מתי, אני לא מגיבה בשכר. יש לי עבודה אחרת:)
    אגב, אם משלמים למגיבים בשכר בשביל תגובות בגלוב, יובל דרור באמת שיחק אותה.

    בכלל, “אתה מגיב בשכר” זה משהו שאומרים כשאין מה להגיד.
    וגם “נרדמתי ממה שכתבת”, וגם “איזה חומר לקחת?” וגם “דמגוגיה”.

  44. ran:

    או כאשר חושבים שאת נשמעת כמו תעמולנית בגרוש של הליכוד, משעממת, הזויה ודמגוגית. זו גם אופציה!

  45. צחי:

    הביטוי “קורבנות השלום” הומצא בעיקר על ידי ח”כים מהימין.
    המשק הכלכלי בתקופת רבין פרח, כי תהליך השלום הביא לכאן הרבה משקיעים שקיוו להצלחה, וכן הגדיל משמעותית את מספר המדינות המקיימות עם ישראל יחסים דיפלומטיים.
    מעניין לדעת שכאשר ברק ניצח את ביבי (1999) היו בלוגרים , לא כל שכן כאלה שהסיתו נגד ביבי. ביבי הפסיד כי איבד את תמיכת הימין בגלל הצעדים שעשה לשלום (ועידת וואי), וכי לא היתה לו את תמיכת השמאל מלכתחילה, בין היתר כי לחש באוזנו של כדורי ש”הם שכחו מה זה להיות יהודים”.
    ישראל חייבת את “הצלתה” לא מעט לרגולציה הכבדה פה, שאותה מנסה ביבי להסיר, שבגללה בנקים פה לא נותנים משכנתה על 110% מערך הדירה כמו בכמה מדינות באירופה ובארה”ב, ולכן לא נוצרה פה בועת הנדל”ן שהתפוצצה שם.
    החוסר בפיגועים לא נובע מאיזה שהוא מהלך שנקט ביבי. אולי למרות זאת. הרשות הפלסטינית, באמצעות כוחות הביטחון שלה, וכוחות הביטחון הישראלים (שב”כ וצה”ל) הם אלה שמונעים התארגנויות טרור בגדה, למרות שהמוטיבציה של ארגוני הטרור גוברת בכל יום שאין התקדמות למדינה פלסטינית.

    אז טלי קורה וגו’.

  46. יובל ( אחר):

    מרים תודה שהבהרת לי.
    פלסטינאים אינם אזרחים!! מה שמקל מאוד על הטיפול בהם.
    וגם לשיטתך מקל או מייתר את הטיפול הרפואי, בכלל למי ש״שונה ומשונה״.
    זה פשוט נוזל לך מבין השורות, בלי שאת רואה כאן מה לא ראוי.
    וכן, זה נזקף לזכותו של ביבי, ההישג על הצמיחה בסוג כזה של דעות.

  47. ח:

    רוב העם יודע שהשמאל לא רלוונטי מבחינת ביטחון לאומי.. בבלוגים וגלובים אתם דווקא מצויינים ומשובחים! כל הכבוד!
    רוב העם יודע שהקמת מדינה פלסטינית ריבונית מסוכנת בשבילנו יותר מסיפוח של הגדה או המשך ה״כיבוש״ והסטטוס קוו.
    לדעתי ביבי בעד סיפוח ומתן אזרחות לתושבי יוש אבל הוא רוצה שיכפו עליו את זה במקום ליזום את זה בעצמו. ולשם הוא מוביל. הוא בכלל סוס טרוייני חדשי.
    רוב העם יודע שאין לאבומאזן בחנות את הסחורה שנקראת שלום, או סיום הסכסוך. בגלל זה לא כדאי לשלם לו מראש.
    עד שהשמאל יתמודד עם המציאות הזאת ויתן לה תשובות אנחנו תקועים עם ביבי על כל מגרעותיו.

  48. אודי מנור:

    הרבה יותר פשוט. אם פויר כותב שהוא בעד ביבי, זה בגלל שהוא נגד יחימוביץ. זה כל הסיפור.

  49. דותן:

    1.ב”מגזרים לא יצרנים” אתה מתכוון בטח לחרדים,אבל איזה קטע!גם שלי יחימוביץ’ מתכוונת לשבת איתם ביחד
    http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%99%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5-%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%A0%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D.html
    2.נתניהו לא “השתלט” על רשות השידור,מאז שהוקמה היא היתה בשליטת הממשלה,כולל שלוחמת החופש שולמית אלוני מינתה מטעמה את מוטי קירשנבאום,בן אדם שהדעות שלו ושלה די חופפים.
    3.”היא הפכה לימנית קיצונית כיוון שבתקופתו של נתניהו הופסק לחלוטין המשא ומתן עם הפלשתינאים” לא,מי שהפסיק את המשא ומתן היה אבו מאזן שסינן את אולמרט כאשר זה ביקש תשובה למתווה שהציע לו. מפתיע שאותו אבו מאזן סינן את ביבי לאחר שזה הציע לו את מתווה בר אילן. אבל לאבו מאזן משום מה אתה לא תבוא בטענות,רק לביבי.

  50. דותן:

    צחי אמרת יפה,בתקופת רבין הגיעו לפה הרבה משקיעים בתקווה לשלום,רק חבל שהשלום הזה לא הגיע והתקוה היתה תקוות שווא. עובדה שבאינתיפדת אל אקצה שה”שלום” הזה התמפץ לנו בפנים אף אחד לא רצה לבוא לפה בגלל הפיגועים והמשק נכנס למיתון נוראי.

  51. ירון אסיף , ת"א:

    דרור פויר התעורר , אבל אתם עדיין שבויים בקונספציה העבשה והישנה שלכם , במקום לקרוא את דבריו ולנסות להבין , אתם מחפשים פגמים באדם כנה ואמיץ שמתחיל להבין דברים , ויוצא מעט מדת השמאל-הרדיקלי אליה היה שייך שנים לראות האם הקלו המים ..אבל לכם – זה לא יקרה , דת זו דת . גם אם היא אינה לובשת סממנים חיצונים כמו שטריימל ומגבעת .
    אגב , אותו דבר ב-ד-י-ו-ק עשו לאמנון לורד , אריק סיני , ועוד עשרות אנשי רוח שחצו את הקו שאסור לחצות …קו מאה שערים של השמאל , הם לא יכלו לשאת את החרפה …”הוא עוד יחזור על ארבע … ” כך הם אמרו .

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: