למה "דה-פייס אוף פייסבוק" קצת מדכא

אתר האינטרנט The Face of Facebook זכה בימים האחרונים להרבה מאוד פרסום עד שלפרקים הוא פשוט לא עלה. האתר מציג את כל הגולשים שיש להם פרופיל בפייסבוק כשורה צפופה של פיקסלים (שאפשר לעשות לתוכם זום-אין כדי לראות את תמונת הפרופיל שלהם, ואז ללחוץ על תמונת הפרופיל כדי להיכנס לחשבון הפייסבוק שלהם) ומסדר אותם לפי סדר הצטרפותם. כך למשל אפשר לראות שכל המצטרפים הראשונים, כולם ללא יוצא מהכלל הם בוגרי הרווארד, עובדה לא מפתיעה בהתחשב בהיסטוריה של פייסבוק. מי שממש רוצה יכול לראות את מיקומו המדויק בסדר המצטרפים לפייסבוק.

האתר הזה מרתק ומרגש מבחינה אחת וקצת מדכא מבחינה אחרת.

הוא מרתק ומרגש מכיוון שתיאורטית הוא מאפשר לך לעשות את מה שבהיסטוריה האנושית היה בלתי אפשרי: לעבור אדם אדם, יותר ממיליארד ומאתיים מיליון בני אדם, ולהתרשם מחייהם: מתמונותיהם, מאהבותיהם, מקרובי משפחתם. הוא מאפשר לך להכיר, אמנם מהצד ועדיין בצורה כמעט אינטימית, יותר ממיליארד בני אדם. זה בלתי נתפס.

אז מדוע הוא קצת מדכא? משלוש סיבות.

ראשית, האתר הזה הזכיר לי את האתרים הנפלאים שמנסים להמחיש כמה כדור הארץ קטן ביחס לדברים אחרים שקיימים ביקום. כאשר אתה רואה כמה אנשים יש בעולם, ובפייסבוק, כמובן, לא נמצאים כל האנשים בכל העולם, אתה מבין כמה אתה קטן ובסך הכל, חסר חשיבות. מערבולת הפרספקטיבה הטוטאלית הקלאסית.

שנית, האתר מספק תזכורת מתמדת ומאוד ויזואלית לכך שיש כל כך הרבה אנשים שאולי אם היית מכיר אותם היית הופך לחבר הכי טוב שלהם, היית מגלה שהחיים שלהם מרתקים, שהם אנשים מרתקים. האתר הזה הוא תזכורת ויזואלית למה לכל החוויות שלא תחווה, לכל מה שאתה בעצם מחמיץ. אני יודע, זו מחשבה די מדכאת, אבל ככה זה עם דיכאון, מה אני יכול לעשות.

ולבסוף, כאשר אתה עושה זום-אין לתוך תמונות הפרופיל ואז לתוך החשבונות של האנשים אתה מגלה שאותה גלובליזציה שבתוכה פועלת פייסבוק, אותה גלובליזציה שמאפשרת גם לגולשת מאיטליה וגם לגולש מברזיל להיכנס ברגע זה ממש לאותו האתר ולבחון אותו, הופכים את שניהם לדומים כל כך. ביקור חטוף (אני מודה, הוא חטוף) בחייהם של אנשים ממקומות כל כך שונים מלמד עד כמה כולנו כל כך דומים: מעלים לקיר שלנו את אותן ממים ויראליים, מצלמים את עצמנו באותן התנוחות, באותם מקורות תיירותיים, אוהבים את אותן סדרות טלוויזיה אוכלים את אותו אוכל מהיר ומתלבשים באותם מותגים.

כל זה לא באמת מפתיע (וזו כמובן הכללה גסה) אבל כאשר אתה רואה את זה מול העיניים, אתה מבין עד כמה העולם הפך לגוש אחד גדול ומסיבי של טעמים זהים, וזה, איך לומר, קצת מדכא. כל אחד מהפיקסלים שונה ומכיל בתוכו עולם ומלואו שבתוכו יש ודאי ניואנסים חשובים, ובכל זאת, המכונה העצומה הזו של הגלובליזציה הופכת אותנו לכל כך דומים.

8 מחשבות על “למה "דה-פייס אוף פייסבוק" קצת מדכא

  1. אני מוצא את התובנות שלך (כמה אנחנו חסרי חשיבות, מפספסים ודומים) דווקא מעודדים ומשמחים. מאוד אפילו.

  2. כל הדברים המדכאים לכאורה בטקסט שלך הם בעיני דווקא מועילים וחיוביים, מסיבה אחת פשוטה: פחות מלחמות.

    – אנשים דומים יותר זה לזה? הם פחות זרים, פחות מפחידים, מדברים אותה שפה – פחות מלחמות.
    – היקום הוא עצום ואנחנו אפסיים בתוכו? טוב מאד! פחות שגעון גדלות, יותר צניעות – פחות מלחמות.
    – יש המון אנשים ולא תכיר את כולם? מצויין, תתחיל בקטן, תתחיל להכיר שניים או שלושה, ובכל מקרה, יישאר לך פחות זמן לעשות מלחמות.

  3. קודם כל הזדהתי מאוד עם שכתבת.
    עם זאת אל לנו לשכוח שאוכלוסיית העולם שרשומה בפייסבוק (בהנחה והתעלמתי מאותם פרופילים מזויפים, כפולים, מתים וכו') זה כחמישית מאוכלוסיית העולם.
    כך שיש לזכור שיש עוד הרבה יותר אנשים במקומות נידחים או כאלה שלא הסכימו להיות חברים במשחק הגלובלי שפייסבוק מציעה.
    ומכאן גם סביר שהם שונים מאוד ממך, ממני ומהבחורה בברזיל.
    כך שיש עוד הרבה לאן לשאוף ואנחנו עוד לא קרובים למגדל בבל המודרני 🙂

  4. יובל, פוסט נפלא וכתוב היטב.

    הייתי מוסיפה אלמנט מדכא רביעי, והוא פיצוץ אוכלוסין. האתר הזה ממחיש בצורה מזעזעת למדי את הנקודה הזו. בטבע, טורפים מסדר הגודל של האדם נאמדים במאות אלפי פרטים, לא במיליארדים. יש היום יותר מ-7 מיליארד בני אדם על כדור הארץ, והמספר רק עולה.
    קצב הריבוי הדמוגרפי עבר את קצב חידוש המשאבים של כדור הארץ אי שם בשנות השבעים. כל עוד הפעילות האנושית תלויה תלות מוחלטת באנרגיה זולה ובלתי-מחדשת (=נפט), וכל עוד אין חלופה הולמת לאותה אנרגיה, אפשר להיות בטוחים שאנחנו במסלול בטוח לקראת היפוך טכנולוגי וחזרה לימי הביניים. אם זה יקרה בימינו – אינני יודעת. מה שבטוח שזה כבר קרה בעבר (ע"ע האימפריה הרומית, שחלק מהטכנולוגיה שהמציאה – כמו נגיד צנרת פנימית – נראתה שוב רק כעבור 2000 שנה ממועד שקיעתה).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *